|שם שלט|
שיר יומי:
כמו במכחול את העולם אתה צובע
וקול פנימי לך קורא אתה יודע
הכל תלוי בך, מצב הרוח מסביבך
המציאות היא כמו המציאות בדמיונך
תחשוב טוב - יהיה טוב!
תאמין בעצמך
תחשוב טוב - יהיה טוב!
אלוקים אוהב אותך
היום אתה רואה במשקפיים רק אפור
מחר אפשר לראות דרכם שוב את האור
הכל תלוי בקול שלך אומר בפנים
תחשוב טוב יהיה טוב! תאמין!
תחשוב טוב - יהיה טוב...
יש לך מלאך שאומר לך גדל
ויש מלאך אחר שאומר לך חדל
תקשיב רק לאמת שזועקת מהלב
תדע שאלוקים אותך אוהב
תחשוב טוב - יהיה טוב...
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
