|ממסקן|נושבת באויר
עבר עריכה על ידי כיףלהיותיהודיה בתאריך כ' בטבת תשע"ה 20:15
היה יום בטטה.
היה ליי קפפוואא כל היום רעדתיי.
וכאבה לי הבטן. או הראש, או שניהם ביחד או אפאחד מהם או הגרון.
עברתי למקום דפווקק.
נראה כמה זמן אני ישרוד שם.
והיה עצוב. סתם כי ככה.
ומסכנה נראלי היא לא ידעה מאיפה זה הגיע..

ונתפסה לי היד בלילה.
וזה כואב

היתה לנו מורה שדומה לסיד מעידן הקרח.
אבל ממש. היא אפילו דיברה כמוהו.
מסכנה צחקנו עלי כל השיעור.

והיאא [ ] עשתה לי טוב.


שוונאת חורףף.
יש חושך מוקדם.
וקרררר.
ומדכא כזה.
וכולם חולים.
חוץ ממני כמובן.


וזהו.


ונחניאלי אני אוהבת אותך
וכיפלך שכיפלך באולפנה.
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך