אחרי לידהיולי 123

בשעה טובה נולד לנו בן ביום חמישי במשקל 3.030 . סיפור הלידה שלו הוא מופלא באופן יוצא דופן. 80 שעות אחרי ירידת מיים זירוזים למיניהם במחלקה להריון בסיכון גבוה עם צירים ללא הפסקה ועוד 21 שעות בחדר לידה עם פיטוצין, אפידורל שהוזרק בטעות לכלי דם ועלה למח הוא נולד עם חבל הטבור כרוך פעמיים סביב צווארו... אבל הנס הגדול הוא שמפתיחה 3.5 עד שהוא יצא זה היה שעה ו10 דקות. ממש ניסים.

בכל מקרה אחרי החוויה הלא קלה הזאת קיבלתי מתנה נפלאה. תינוק מתוק מתוק.

אבל.. אין לי מושג איך לטפל בו! בחיים לא החזקתי תינוק כל כך פיצי. לא הייתה לי משיכה טבעית לתינוקות ואף פעם לא החלפתי טיטול.

רציתי לשתף על היום הראשון שלנו בבית ולבקש עצות.

הגענו הביתה.. הייתי קצת בהלם אבל הנקתי אותו והוא הלך לישון אחרי שקם ניסינו אני ובעלי להחליף לו טיטול לפני ההנקה כי ככה אמרו בבית חולים כדי שלא יפלוט.. הוא צרח עד לב השמיים, בכלל לא ידעתי איפה כל דבר הייתי בלחץ הוא היה רעב והיה לו קר למרות שהחדר מחומם, הוא עשה על עצמו ולכלך הכל ואת השמיכה והיה צריך להחליף לו מכנסיים...

אחרי זה הנקתי אותו והוא שוב חזר לישון וביקשתי מאמא שלי לבוא לעזור..

הנקתי אותו שוב אחרי שקם היא הגיעה והראתה לי בערך איך להחליף לו טיטול אבל מסתבר שגם היא שכחה כבר והוא עשה על עצמו שוב והיה צריך להחליף לו את 2 הגופיות והאוברול... היה נראה שהוא עדיין רעב ונתתי לו עוד קצת לאכול אבל כנראה זאת הייתה טעות. כי הוא גיהק ומשמיים שהייתי שם כי הוא הקיא אחרי זה כל כך הרבה והתחיל להחנק. הפכתי אותו מייד. ממש נכנסתי לטראומה מיזה. שוב היה צריך להחליף לו הכל ולנגב אותו כי הכל הכל התלכלך...

ממש הרגשתי אמא רעה שהוא יכל להחנק ויכולתי לאבד אותו..

אמא שלי אמרה שהוא רעב אז האכלנו אותו שוב קצת והוא הולך לישון ומתעורר כל שניה..

ואני ממש מתוסכלת ומיואשת אני מרגישה אמא רעה שלא יודעת כלום ושהוא ממש סובל איתי!!

מבולבלעצוב

אמא רעה? סובל איתך? מה פתאום - להפך!בהתהוות

 

לתינוקות קטנים יש רפלקס להתפנות כשמורידים להם חיתול, אז בשבועות הראשונים קורה הרבה שכל החלפת חיתול הופכת להחלפת בגדים מלאה. זה נורמלי לגמרי, ולא באשמת חוסר הניסיון שלך... פשוט תהיי מוכנה לאפשרות הזאת, ותסדרי כך שבכל פעם שאת באה להחליף לו תהיה לך אפשרות נוחה גם להתמודד עם קטסטרופות כאלה

ב"ה שהוא מלכלך כל כך הרבה, זה מראה כמה מזון משובח הוא מקבל ממך! אשריכם!

 

הוא נחנק ואת היית שם לידו ומיד דאגת לטפל - אשרייך! אשריו! ב"ה שזכה לאמא מסורה שיודעת מה היא עושה.

 

הכול בסדר, הכול טוב, הכי חשוב - כשהוא בוכה לא לראות בזה האשמה אלא קריאה לעזרה: אמא, אני תלוי בך, אני זקוק לך, אני צריך את הקול השקט והרגוע שלך שיזכיר לי שהכול בסדר, ואת הידיים המנחמות שלך...

 

ואל תשכחי שגם את יולדת טרייה וצריכה לנוח המון. בגיל הזה ובמזג האוויר הזה נראה לי הכי כיף לרבוץ איתו מתחת לשמיכה, בטן על בטן, וליהנות מכמה שהוא קטן ומתוק. ואם אפשר גם במגע עור לעור - זה ממש נפלא להתפתחות.

רוב נחת!

 

היי את ממש לא אמא רעהחילזון 123

עוד איזה שבוע שבועיים לא תזכרי שלא ידעת כלום בהתחלה...

 

דבר ראשון יש תינוקות שפולטים המון.

אם יש לו נטיה כזאת אז צריך לשים לב. אבל זה לא משהו יוצא דופן ולא להיות בלחץ מזה.

אם זה ככה אז כדאי אחרי האוכל להחזיק בתנוחה אנכית עד שהוא עושה גרפס. ושיהיה כל הזמן חיתול בד זמין בסביבה כדי שלא תצטרכי להחליף לו הכל אחרי כל פליטה. לפעמים גם אפשר להקל על עצמך וסתם לנגב את הפליטה אם הוא לא ממש התרטב מאד.

 

בקשר להחלפות- הרבה תינוקות שונאים להתפשט ולהחליף.

אצלי זה ילד רביעי ובכל זאת כל פעם כמעט שאני מחליפה לו (במיוחד בהחלפת בגדים) אני תוהה מה השכנים חושבים עלינו...

קורה לפעמים שדווקא ההחלפה מרגיעה אותו פתאום מאיזה התקפת בכי, כי זה קצת שינוי אוירה. אבל ממש לא תמיד. ותמיד הסבלנות שלו נגמרת מהר...

 

כשאת אומרת שהוא עשה על עצמו בהחלפה את מתכוונת שהוא עשה פיפי? זה די רגיל אצל הבנים...

נראה לי שזה גם בגלל שקר קצת כשמורידים את הטיטול אז ישר הפיפי בורח...

דרכי ההתמודדות שלי עד עכשיו זה ככה-

דבר ראשון פותחים את הסקוצ'ים של הטיטול ומציצים מה הוא עשה אבל לא מורידים את הטיטול עצמו עדייין.

מכינים ליד טיטול פתוח חדש. ואת המשחה פתוחה ושולפים כמה מגבונים שיהיו מוכנים.

תופסים אותו בשתי הרגליים ומנגבים ואז מייד מזיזים את הטיטול הישן ושמים את החדש. וישר מכסים טיפה עם הטיטול החדש. ואז לוקחים משחה ומורחים מהר ואז אורזים וסוגרים הכל...

לוקח קצת זמן להתאמן אבל אחרי כמה פעמים יהיה יותר טוב...

ועדיין הרבה פעמים החלפה מבזבזת לי שני טיטולים כי אחד הוא מרטיב עוד לפני שסיימנו להחליף ואז צריך עוד טיטול חדש...

בכל אופן הרעיון הוא לא להשאיר אותו שוכב על הגב עם רגליים פרושות לצדדים יותר מכמה שניות...

 

באופן כללי זה נחמד להחליף לפני ההנקה אבל לא יקרה כלום אם לפעמים גם תתני לו לינוק ואח"כ כשהוא ירגע תחליפי לו.

רק לא צמוד מדי להנקה שלא יפלוט הכל...

 

בקשר לשינה- לא כל התינוקות ישנים "כמו תינוק" (מי בכלל המציא את הביטוי הזה?! )

ויש שעות ביום שהם אכן מתעוררים כל שניה... בצרוף לזה שלא תמיד ברור אם הם רעבים או שכואבת להם הבטן וכו'. לוקח זמן ללמוד את מה שהם מנסים להגיד.

ובצרוף לזה שבחודש הראשון הרבה תינוקות היום והלילה שלהם די הפוך. הם יותר ערניים בלילה מאשר ביום.

(והנה אני כאן בשעה הזויה זו... ישן)

בקיצור צריך לקחת את זה בחשבון... את לא אמא רעה והרבה ילדים הם ככה.

לפעמים זה לא רעב אלא גרפס שלא יצא או סתם כאב בטן. ואז עוזר להחזיק בתנוחה אנכית ולהסתובב איתו קצת.

שלי נרגע הרבה פעמים אם אני מנענעת אותו בעדינות באיטיות "למעלה ולמטה" כזה בקצב אחיד ואיטי.

 

ובהצלחה עם ההנקה. כל הכבוד שאחרי כל הלידה הקשה וכל זה את מצליחה. זה מצויין ואני בטוחה שזה טוב בשבילו...

 

עוד מעט הברית? גם ארוע מרגש...

 

בקיצור יהיה בסדר. עוד איזה שבוע הדברים יתחילו יותר להתאזן.

בהצלחה.

עוד שיטה שאפשר בהחלפת טיטולאנונימי (2)

להוריד טיטול, לקחת לכיור, להחזיק שם עם רגליים מקופלות - הרבה תינוקות ישמחו לעשות ככה אל תוך הכיור. אחר כך כשגמר אפשר בלב שקט לקחת ולנגב ולשים טיטול חדש. טוב גם כמניעה לכאבי בטן...

קודם כל מזטמתעלה אליו

נשמע שקודם אתם צריכים להתאושש מהטראומה של הלידה וזה באמת הזמן לנצל את העזרה של אמא.

לפני כל החלפה תכיני לידך את הטיטולים,משחה,מגבונים,בגדים נקים וגם פח לידך

תחליפי במיקום שנוח לך מיטה,שידה,שטיח,כיור

אצלנו האמצעי היה עושה אפילו על הפנים של עצמו ובעלי כבר מומחה במניעת "תאונות"

לאט לאט  בקצב שלך תלמדי איך לוסת את ההנקה לפי הצרכים שלו.

את ודאי לא אמא רעה, את אמא טריה!מתואמת

את אמא חדשה, וטבעי שאת לא יודעת את כל ה"כללים" לטיפול בתינוק.

כתבו לך פה הסברים טובים, אבל אם את עדיין מרגישה לא בטוחה בעצמך, אני מציעה לך לחפש עזרה - לכמה ימים, אפילו. אם אמא לא יודעת בעצמה מספיק, אז אולי חמות? או אחות/גיסה עם ילדים? או אפילו שכנה או חברה - שרק תראה לך את הדברים הבסיסיים? יש גם כזה דבר דולה אחרי לידה - אישה שבאה ועוזרת לך בימים הראשונים אחרי הלידה. אולי שווה לכם להשקיע בזה. או אולי ללכת לבית החלמה ליומיים-שלושה, ולבקש מהאחיות שם שילמדו אותך איך לטפל בתינוק.

הרבה אושר ונחת! 

ראשית מזל טוב!אנונימי (3)
מזל טוב לכם! שתזכו להרבה שמחה ונחת.
את ממש לא אמא רעה! הסירי את המחשבה הזו.
ב״ה זה ילד ראשון.. לומדים לאט לאט.. בעז״ה תכירו אחד את השני ..
זה טבעי שלא יודעים מיד - מתי להחליף טיטול, האכלה וכו׳... כל יום לומדים דברים חדשים.
תעזרי באמך.. לי אישית מאוד עזר שנשארתי אצל הורי לאחר הלידה.
סיפור לידתך ריגש ממש . חסדי ה׳ יתברך!
מוסיפה עוד:מתואמת

עם כל העזרה שתינתן לך, תזכרי שאת אמו של התינוק, וה' נתן לך את הבינה ואת היכולות להבין את צרכיו ולטפל בו! את הכי טובה בשביל הילד שלך!

זה ממש חוויות של אמא טריה ....דינה די

המון פעמים כשפותחים להם את החיתול הם מלכלכים או משפריצים זה ממש קלאסה. זה לא אמא רעה

מה שלמדתי עם הזמן זה להכין ממש ליידי משחה , כמה טיטולים מגבונים ובגדים להחלפה

את שמה את החיתול הנקי מתחת לחיתול הישן פותחת את השין מנקה בזריזות שמה משחה וסוגרת

ליתר בטחון אני שמה עליו מגבון כדי שלא ישפריץ ואם הוא מתחיל ללכלך מייד סוגירם את החיתול

ובכל אופן אחרי כל האמצעים מספיק פעמים היה צריך להחליף לו את כל הבגדים

 

עצות חשובות:אלזה
לא להחליף על שמיכה, את לא רוצה למצוא את עצמך מכבסת הרבה שמיכות! יש להאגיס משטחי החתלה חד פעמיים כאלו שנוחים לשימוש. כשאת מסיימת לנגב לו, תדאגי שהטיטול הנקי כבר יהיה פתוח ליד וברגע שאת מוציאה את המלוכלך תשימי את הישן כי יש להם נטיה מצערת לעשות פיפי ברגע הספציפי הזה, אני ממליצה על משחת החתלה בכל החלפה. זה מונע מראש תפרחת חיתולים, אחרי אוכל להרים אותו לגרפס ולשים חיתול מסביב לצוואר אם הוא פלטן, כי הוא ירטב באזור בית החזה ובקור הזה זה לא מומלץ. את תגלי שעם הזמן בא הניסיון ואת לומדת לבד להתייעל. 
המשטחי החתלה - זה דבר מהמם!!! מצטרפת !!!!דינה די


בקשר למשטח החלפה-אסור לעזוב את הילד אפילו לשניהאין כמו אמא

כי הוא יכול ליפול, אפילו אם הוא לא יודע להתהפך והוא רק בגיל חודש.

 

וליולי 123 ברוכה הבאה לעולם האמהות!! זה פשוט עניין של התארגנות שתלמדי עם הזמן.

איך מזהים מה התינוק רוצה כשהוא בוכה?אנונימי (4)

למרות שאצלי כבר ילד תשיעי ב"ה, זה די מתסכל שהוא בוכה ולא יודעים למה: רעב? כואבת הבטן? טיטול מציק? צריך להתפנות?

אבל דווקא הקטן שלי היה בפגיה, ושם נתנו לי טיפ שמאוד עוזר:

אם התינוק עם ידיים קמוצות לאגרופים, והוא מקרב אותם לאזור הפה- סימן שהוא רעב. בד"כ כשהוא שבע האצבעות פתוחות ולא קמוצות.

 

ואם הוא בוכה כשלא רעב- אני בודקת את הטיטול. אם צריך- מחליפה. ואם לא- מחזיקה על הידיים עד שנרגע. צריך לזכור שבכי זה הדרך של התינוק לדבר. זה לא רע לשמוע אותו בוכה. אם הכל בסדר והוא שבע, נקי, וחם לו מספיק- לא צריך להלחץ.

נשמה רק תיקון קטן ברשותךאנונימי (2)

בכי זה דרך של התינוק לדבר ולהגיד לנו שהוא זקוק למשהו, שלא טוב לו, שהוא צריך להרגיש אותנו, מבקש שננחם אותו וכו. כשהוא רוצה 'לדבר' על נושאים אחרים לא חסר לו איך להביע - גרגורים כאלה והבעות פנים מצחיקות ושפת גוף... בכי זה רק סוג הדיבורים של "תעזרו לי"... חוץ מזה כתבת מעולה ואני מסכימה עם כל מלה. הטיפ של האגרופים מעולה!

נכון . אנחנו פשוט שמים משטח החתלה על השטיחדינה די

ככה גם אם צריך משהו לרגע לא מסתבכים בכלל 

תודה רבה על העידוד שלכן ועל הטיפים הטובים!!יולי 123

היה לנו לילה לבן ממש שבבוקר אמא שלי לקחה אותו אני שאבתי מנה אחת אז היא ובעלי קילחו אותו נתנו לו לאכול והוא הלך לישון לאיזה 5 שעות.. וגם אני ישנתי קצת.

שמתי לב שהוא בולע המון אויר שהוא אוכל גם אם זה מבקבוק ואז מתחילה אצלו פעילות מעיים וכבר לא נוח לו לינוק אז הוא מזיז את הראש מצד לצד...מה זה יכול להיות? זהה היה פתאום אתמול מ8 בערב אבל עכשיו שהנקתי אחרי שהוא ישן זה השתפר

אם הוא מלכלך את הבגד טיפונת וזה לא משהו שנוגע לו בעור קריטי להחליף?

והבנתי שאם הוא אוכל טוב צריך להיות 6 חיתולים רטובים ו3 פעמים צואה. הבעיה שכל הזמן הוא עושה קקי ואז אם הוא לא משפריץ עלי אז אני לא יודעת אם הוא עשה גם פיפי... איך באמת בודקים?

ולגבי מוצץ? הבנתי שזה יכול לעשות בלבול פטמות? אבל לפעמים זה מרגיע אותו שמחליפים לו..

///חילזון 123

בקשר לבגדים ממש לא קריטי לדעתי. מי רואה את זה כבר. לתינוק זה בטוח לא אכפת...

בקשר לפיפי- תמששי את הקדימה של הטיטול.זה אמור להיות טיפה לח.

נראה לי שהרבה פעמים יש לתינוקות כאבי בטן\גזים\גרפס וכד'. אם הוא בלע אויר תחזיקי אותו שיוציא אויר.

לגבי בלבול פטמות - לא לכל תינוק זה קורהמתואמתאחרונה

(ונראה לי אפילו שלרוב התינוקות זה לא קורה).

אם לא תנסי, לא תדעי

אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר

ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.

זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?

הורים ו4 ילדים.

אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.


(אני מפה בניק אחר)

פעם מצאתי מקור רשמי עכשיו לא מצאתידיאן ד.

וגם לא ממש היה לי זמן לחפש.

 

אבל שאלתי את ג'מיני וזה מה שענה לי:

 

מה עלות מזון לנפש בישראל לשבוע? הכוונה לקניות בסופר

 

 

 

בישראל, עלות המזון הממוצעת לנפש בשבוע (עבור קניות בסופרמרקט בלבד, ללא מסעדות ובתי קפה) נעה בדרך כלל בין 150 ש"ח ל-250 ש"ח.

הטווח הרחב הזה תלוי במידה רבה ברמת התקציב ובהרגלי התזונה:

חלוקה לפי רמות תקציב (לנפש בשבוע)

תקציב חסכוני / בסיסי (כ-150 ש"ח): מבוסס בעיקר על מוצרי יסוד, מותגי הבית של הרשתות, ירקות ופירות עונתיים, פחמימות פשוטות (אורז, פסטה, לחם אחיד) ומקורות חלבון זולים יותר (ביצים, עוף, קטניות). ברמת התקציב הזו ממעטים לקנות מזון מעובד, חטיפים, או נתחי בשר ודגים יקרים.

תקציב ממוצע ומאוזן (כ-200 ש"ח): הסל הישראלי הטיפוסי. כולל שילוב קבוע של מוצרי חלב, מגוון רחב יותר של ירקות ופירות, עוף, בשר טחון, דגים קפואים, ומעט פינוקים או מוצרים ממותגים.

תקציב משודרג / דגש על בריאות וחלבון (250 ש"ח ומעלה): סל שכולל נתחי בשר ודגים טריים (כמו סלמון או בקר), מוצרים ייעודיים (כמו יוגורטים מועשרי חלבון, גבינות קשות, מוצרים ללא גלוטן או תחליפי חלב), וקניות ברשתות נוחות יקרות או באונליין.

 

גורמים משמעותיים שמשנים את המשוואה

⚖️ אפקט הגודל (יתרון לגודל): העלות לנפש יורדת ככל שמשק הבית גדל. במשפחה עם ילדים, קנייה מרוכזת של אריזות חיסכון ובישול ביתי בכמויות גדולות מורידים את העלות הממוצעת לנפש באופן משמעותי לעומת אדם שמנהל משק בית לבדו (רווקים או זוגות נוטים להוציא משמעותית יותר לנפש עקב בלאי ובזבוז מזון).

איפה קונים: קנייה ברשתות הדיסקאונט הגדולות (כמו רמי לוי, אושר עד, יוחננוף וכדומה) לעומת רשתות עירוניות ("סופר שכונתי") יכולה לחסוך בין 15% ל-30% מעלות הסל.

קניות באונליין: הזמנות באינטרנט לרוב יקרות יותר בגלל דמי המשלוח ומחסור במבצעים נקודתיים שיש ברצפת המכירה, אך הן מסייעות לעיתים להיצמד לרשימה מדויקת ולמנוע קניות אימפולסיביות.

בזבוז מזון: על פי נתוני לקט ישראל, משק בית ממוצע משליך לפח כ-20% מהמזון שהוא קונה. תכנון נכון של התפריט השבועי וניהול מלאי במקרר ובמזווה הם הכלים האפקטיביים ביותר להורדת העלות השבועית.

 

תביא לי מקורות מידע שמביאים את הנתון שהבאת

 

 

 

הנתונים שהצגתי מבוססים על שילוב של שני מקורות רשמיים בישראל, שממחישים את הפער בין ההוצאה בפועל של משפחות לבין העלות של סל תזונתי מומלץ ובריא.

המקורות המרכזיים שממנו נגזרים המספרים (בחישוב ומעבר מעלות חודשית למשפחה לעלות שבועית לנפש):

 

1. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) – סקר הוצאות משק הבית

הלמ"ס מפרסמת באופן שוטף את מדדי ההוצאות של משקי הבית בישראל.

הנתון היבש: על פי סקרי ההוצאות האחרונים, משק בית ממוצע בישראל (המונה כ-3.2 נפשות) מוציא כ-2,600 עד 2,800 ש"ח בחודש על קניות מזון בסופרמרקט ובמכולות (לא כולל יציאות למסעדות).

הגזירה השבועית לנפש: אם נחלק את ההוצאה החודשית המשפחתית הזו במספר הנפשות הממוצע וב-4.3 שבועות בחודש, נקבל כ-180 עד 200 ש"ח לנפש בשבוע. זהו בדיוק "התקציב הממוצע והמאוזן" שמופיע בנתונים.

 

2. משרד הבריאות – "סל המזון המומלץ והבריא"

משרד הבריאות, בשיתוף עם המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, בנה מודל קבוע הבוחן כמה עולה למשפחה בישראל לאכול בריא (על פי הנחיות התזונה הלאומיות – "קשת התזונה החדשה"). הסל הזה מנוטר כלכלית באופן תקופתי כדי לבדוק את יוקר המחיה.

הנתון היבש: העלות החודשית הממוצעת להרכבת סל המזון הבריא הבסיסי ביותר (המבוסס על קטניות, דגנים מלאים, ירקות, פירות, מוצרי חלב בסיסיים ועוף) נעה סביב ה-800 עד 900 ש"ח למבוגר לחודש.

הגזירה השבועית לנפש: חלוקה של העלות הזו ב-4.3 שבועות מניבה כ-185 עד 210 ש"ח בשבוע עבור סל בסיסי בריא. כאשר משדרגים את הסל למוצרים מועשרי חלבון, נתחי דגים טריים (כמו סלמון) או מוצרים ללא גלוטן ותחליפים, העלות מטפסת בקלות לטווח של 250 ש"ח ומעלה בשבוע.

 

מקור משלים: נתוני "לקט ישראל" על אובדן מזון

הנתון לגבי הבזבוז (שמשפיע ישירות על העלות האפקטיבית של הסל) מגיע מדו"ח אובדן המזון הלאומי של ארגון "לקט ישראל" (בשיתוף BDO), המראה בעקביות כי משפחה ישראלית ממוצעת משליכה לפח מזון בשווי של אלפי שקלים בשנה – מה ששווה ערך לכ-20% מכספי קניות המזון שהולכים לאיבוד, בעיקר בקטגוריות של ירקות, פירות ומזון מבושל.

בעקבות השרשור על הסכום הוצאה בקניותאונמר

של @בכינוי אחר (תודה לך)

שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -

 

כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,

לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.

מאיפה מתחילים?

 

אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.

הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?

לא באלי לחיות ככה.

לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.

אבל אולי אין מנוס.

 

תודה!!

אצלנו מקובל שחברה אומרתנעמי28

בוא נצא למשהו קטן כי חרגתי מהתקציב החודש.

לגיטימי ויושבים לגלידה או קפה או מזמינים הביתה.

לא כל יציאה צריכה להסתיים ב200 שח


וגם אם זה לא בשיח שלכן, כנראה שאם תפתחי את זה, זה יתן להן להרגיש גם בנוח.


וזה לא מצביע על חוסר, מצביע על התנהלות מחושבת.

כשאתן רוצות לצאת לערב בנות / הופעה -רבותבנות

מה תעשו?


סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה

בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת

אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯


אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??

סגנון דתי לאומי דוס

(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)

אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76

יש לנו סיכוי?? 🥴

וואו טובה! תודה רבה!!רבותבנות
תכלס איך מתגברים על קנאה או רצון חזק מאוד למשהובקרוב ממש

יש לי נושא שיש לי בו חולשה מסוימת.

הייתי מאוד רוצה משהו מסוים

עד כדי כך שזה גורם לי ממש לקנאה

ואני מרגישה שזה משתלט עלי ויוצר לי תחושה לא נעימה של קנאה וחוסר פרגון

יש לי מצב רוח לא טוב

ויותר ממה שהנושא מציק לי

מציק לי שככה אני מקנאה.


איך אפשר לעבוד על עצמי כדי לא להגיע לקנאה ?

זה בזמנים מסוימים יכול ממש להשתלט עלי

לוקח לי חודש חודשיים להרגע מהמצב הזה .

וכל פעם שאני מרגישה שזה הולך להגיע אני נכנסת לחרדה ולחץ מהמצב.


בבקשה תעזרו לי 

תלוי מה הנושאכל היופי

והאם הוא בשליטתך או לא.


קנאה לרוב מגיעה כשחסר לנו משהו, וזה מאוד תלוי מה העניין כדי לדעת איך להתמודד, להתמקד ביש או לרפא את הפצע הרגשי שמפעיל אותך ככה.


נניח אם את מקנאה שבמי שיש לה תמיכה מההורים ולך אין, אבל ההורים שלך בסך הכול נורמטיביים ואוהבים אותך (או היו ואינם בחיים) אפשר להתמקד שוב ושוב ביש, במה שכן היה, בטוב שהם הביאו לך.

אם ההורים לא נורמטיביים או אוהבים, וטיפסת החוצה לבנות את עצמך לבד אבל זה עדיין משהו שממש קשוח לך ומלווה אותך (מן הסתם, נושא משמעותי מאוד) כדאי ללכת לטיפול רגשי לעבד את האין שלך.


אותו דבר בכסף, אם יש לך עבודה והכנסות אבל בדוחק ומסביב יש שפע, או אם הגעת ממשפחה ענייה והכסף גורם לך למצוקה.

או נניח ילדים (נניח אם יש לך שלושה וחלמת על משפחה מרובת ילדים, או אם אין לך ילדים - מן הסתם מצב קצת אחר ודורש התמודדות אחרת) 

חושבתאיזמרגד1

נראה לי פשוט לקבל את זה שאת מקנאה. זה בסדר שאת רוצה מה שאת רוצה.

ובמקביל- להפריד בין הרצון שלך לחוסר פרגון, כי אם זה משהו טוב אז זה משמח שיש אותו לכל מיני אנשים אחרים, וזה שיש להם לא מוריד ממך או מהרצון שלך...

ולגבי החוסר האובייקטבי- אם זה משהו שיש לך מה לעשות ואיך לקדם אותו, ממש לשבת ולחשוב על זה איך את מקדמת ומה. יותר קל כשאת יכולה לעשות משהו קונקרטי לגבי זה.

ואם אין מה לעשות אז פשוט לנסות לקבל את זה (אולי בטיפול. זה נשמע משהו שממש משמעותי בחיים שלך ואולי יהיה קל יותר עם עזרה חיצונית.) לקבל את זה שזה לא יקרה, אולי אף פעם לא. וזה בסדר לכאוב את זה שחסר לך.

ניסחת טוב ממניכל היופי
להשתמש בזה להנעה לפעולהנעמי28

ולא להתבחבש האם הרגש הזה טוב או לא.


קנאה היא אנושית ולגיטימית ויכולה לעזור לנו בחיים להבין באלה נקודות בחיים שלנו אנחנו רוצות להשתפר.


האשמה על הרגש וההלקאה רק עושים ממנה יותר אישיו ממה שהיא.

תקבלי את זה שאת מקנאה.

(אם זה בגלל רשתות חברתיות, אז לסגור, הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי)


ושתי פעולות טכניות שעוזרות

1- להפריד בין האדם שמקנאים בו לבין הדבר שמקנאים בו - אני לא מקנאה ב"רחלי" אני מקנאה בזוגיות טובה ומפרגנת.

2- להחמיא ולפרגן לאותו אדם למרות הקנאה

אני רואה בקנאהoo

דבר טוב

זו מראה למשהו שאני ממש רוצה ואין לי

זה רגע של מודעות טהורה

כי הגוף לא משקר


אני מאמינה שאפשר להשיג כל דבר אם באמת רוצים

לכן אם מגיע רגש כזה

אני מחדדת לעצמי מה אני רוצה להשיג

ומתכננת את הדרך לעשות את זה

גם אם זו דרך ארוכה 

אני מגיבה לכולןבקרוב ממש

הקנאה נובעת מחוסר שיש לי משהו שהוא יותר פיזי/כלכלי

כמו בית יותר גדול (יש לנו דירה משלנו בה מסודרת ויש בה מספיק חדרים לכולם אבל עדיין נניח אני מרגישה ובצדק שהסלון קטן לי ואם אחד מבני המשפחה יעבור דירה זה יהיה לי ניסיון ממש קשה. או נניח חופשות משפחתיות יש הרבה מסביבי שנוסעים לחול לדוגמא. יש לי יכולת כלכלית *אולי* לסוע לחול אבל אני לא נוסעת מסיבות אישיות שמונעות ממני וזה מפריע לי וקשה לי. או נניח שאני רוצה לסוע לחול רק עם בעלי אבל הוא פחות בקטע לעזוב את הילדים לבד לבד ולסוע (ילדים גדולים בלי קשר נראה לי מוגזם לעזוב לכמה ימים את הבית)

יש לי בה המון יש

ולא ברור לי למה ככה קשה לי עם האין

וזה כל הזמן מסביבי ולפעמים בתקופות מסוימות זה ביתר שאת

נניח בחופש שהרבה מסביב נוסעים לחול ואנחנו לא.

אני לא מצליחה להכניס לראש

הכל בסדר יש לך משפחה בריאה וילדים מהממים ובריאין בה תגידי אלף פעם תודה תתמקדי בחופש פה וגמרנו


* זה לא תמיד דברים כאלו לא ברי השגה. אבל אני לא הפקטור היחיד בתמונה יש עוד שיקולים ומרגיש לי כאילו יש לי בעיה עם עצמי ואני לא שמחה אפעם במה שיש לי ומי מבטיח לי שאחרי שהחליט שלמרות הכל נניח נוסעים לחול אז אני ירגע (במחשבה שלי כן אבל במציאות אולי יהיה לי דברים אחרים להתלונן עליהם)

* אני לא משתפת אפחד ברצונות שלי. בעלי יודע שהייתי רוצה אבל הוא לא מתרגש כי יודע שזה המצב ומקבל אותו בצורה פרקטית וגם זה טוב לו כי בגדול נניח שוב לנושא חול הוא היה מעדיף מראש שלא להתחיל עם זה בכלל.

* באתי מבית עם מושגים הרבה יותר גדולים. חייתי בבית גדול וכל היכולות הכלכליות ורמת החיים היתה הרבה יותר גבוה משל בעלי. אני כבר שניים לא חיה ככה אני לא נשואה לא שנה וגם לא 10 שנים אלא הרבה הרבה יותר. כל השנים ויתרתי והיה לי קשה. אבל אני מרגישה שהכל שעובר הזמן העומס מצטבר ואני לא מצליחה להתמודד איתו

* אני מפרגנת בה לכולם סביבי (ככה אני מרגישה) הקושי שלי הוא מול עצמי

ולדעתי גם הילדים מרגישים את זה וזה משפיע גם עליהם.

* אני לא מצליחה לקבל את זה שזה המצב

* מותר להתפלל על זה ? שיהיה לי כל מה שאני רוצה ? זה נשמע לי ככ ריקני


קנאהoo

על רקע כלכלי

בעיניי היא הכי פשוטה לפתרון

כי לעשות כסף

לשים מטרה כזו בסדר עדיפות גבוה

זה לא מאד קשה

ואז יש מספיק כסף למה שרוצים


לנסוע לחו"ל אפשר עם חברה/ משפחה לא חייבים באופן זוגי


לפעמים צריך להבין את שורש הרצון והקנאה ולתת לשורש פתרון 

לגבי הסוף , מותר להתפלל על הכל לפני ה'!נפש חיה.

דבר שני , אני חושבת שדווקא השינוי מגמה שאת חווה- הגישה של "בית גדול, מושגים גדולים" לעומת הגישה העכשווית של מה שקיים לך במציאות היום, זה גורם לך לחדד את ההבנה של מה את רוצה באמת/מה היית רוצה באמת.


אני חושבת שקנאה (לפחות מעצמי אני יודעת לומר) זה לא דבר רע. הקנאה יכולה לדרבן אתנו לשינוי כדי ליצור את מה שאנחנו רוצים. וככה כל אחד מתפתח מהזווית שלו וממילא יש מצב של           "קנאת סופרים תרבה חכמה"

הקנאה הופכת להיות רעה כשהיא משפיעה עלינו רע- מלמדת אתנו להיות נרגנים/לא מקבלים את עצמנו/ לא מרוצים מעצמינו או מחלקנו בעולם/ צרי עין כלפי אחרים והצלחותיהם.

וזה אולי גם מה שגורם לרדוף אחרי עצמינו בנסיון להצליח כמו/ להשיג את ... כמוהו/ להוציא את העיניים לשני כדי להראות ש"גם לנו יש", וחוסר נוחות כללי עם עצמינו/ העולם.


אני כותבת פה על עצמי, את מוזמנת לקחת לך מה שיועיל לך.  

מה שעוזר לי - זה להתמקד קודם כל במה שיש לי כרגע (לא מה שטוב וברור לי שקיים טכנית, התמקדות בחוזקות ואיכויות שקיימות בי תמיד ולא תלויות בשום מצב גשמי) ולנסות לראות איך אני מתקדמת לאט לאט  בעזרת אותן איכויות ליעד שאני רוצה.


דבר נוסף שעוזר לי

זה פשוט להתפלל, לדבר על זה עם ה' ולפרט לו- תודה על מה שיש עד עכשיו, ואחרכך ממש לפרט לו מה אני רוצה שיהיה לי ולמה. ולומר לו "אתה מכיר אותי. אתה יודע שאני לא מבקשת סתם . תעזור לי עם המידה הזאת שקשה לי, תתן לי כוח ויכולת, זה לא רק בשביל הבניין הפרטי שלי, זה למען כבוד שמיים! "  


וגם לצייר במחשבה את החזון של הדבר שאני רוצה מאוד. זה גם עוזר לי ואני רואה מזה התקדמויות.  

תנסי לעשות ברור יותר ממוקדנעמי28

מה בדיוק חסר לך.

החופשה בחו"ל שחזרת עליה - כתבת אפילו שאולי זה כן מתאפשר אבל בעלך מתנגד להשאיר את הילדים.

אולי שם הנקודה?


אולי מה שמפריע לך זה החלטות בחיים שמישהו מחליט בשבילך ואת לא לגמרי שלמה איתן או החלטות שמנוהלות יותר מדי ע"י רגשות שליליים כמו אשמה, ויש לך חוסר השלמה איתן.


אולי את פשוט רוצה זמן וחופשה לבד עם בעלך?

אולי חופשה בארץ תספיק? (לפעמים בארץ יקר יותר מחו"ל)


אז דבר ראשוןאיזמרגד1

לקבל את הקנאה. מותר לרצות הכל גם אם זה לא הגיוני או לא מסתדר וגם אם יש לך המון דברים אחרים שכן קיימים.

ודבר שני- לנסות לבחור

זה נשמע שיש הרבה בחירות שאת מתבאסת עליהם. אז לנסות לפתוח עם עצמך את ההחלטות שוב ולראות- יש איך לשנות את ההחלטות? אם לא, מה הסיבות שהחלטת אותם?

כאילו מבחינתי יש הרבה דברים שאני מרגישה שאני חייבת לעשות, ואז כשאני חושבת על זה אני מבינה שזה בחירה- נניח בחירה לכבד את הרצון של בעלי, או לחיות יותר בנחת אבל עם יותר לחץ כלכלי, או סתם שקט כשאני מרשה לילדים ממתק כדי שלא יבכו עכשיו חצי שעה😅 כאלה החלטות. ואז כשאני מבינה שאני לא חייבת אלא בוחרת בזה, יותר קל לי להשלים עם ההחלטות. וכמובן יש דברים שאפשר לשנות. אולי שווה לך לנסות את זה.

אני אגיד מה עוזר ליכל היופי

לא בטוח שזה רלוונטי לך אבל זה הכי חזק מבחינתי.

לפני כן אני אגיד, שאני ךא טסתי לחו"ל מעולם וסביבי אנשים טסים כל הזמן, פשוט אין לי מספיק וזה מבחינתי יעד לא ריאלי אז אני לא מתכננת שום דבר כזה.

כנ"ל בעוד אספקטים, אם אני קונה לילדים בגדים זה בגלל שהתרווח קצת החודש או שממש כבר חייבים כי הבגדים מרופטים.

בניגוד ל@00 אני לא חושבת שהכי קל בעולם לעשות כסף ולכל אחד יש את הנסיבות שלו.

אבל זו לא הנקודה.


אני מתנדבת תקופה ארוכה אצל מישהי שהחיים שלה קשים מכל אספקט, הבית שלה נראה נורא, הבריאות שלה על הפנים, המשפחה שלה קטנה ולא ממש בקשר וכו'.

אני נהנית ממהתנדבות, כי אני באמת עוזרת לה במה שהיא צריכה.

אבל בעיקר חוזרת הביתה ומרגישה עשירה מופלגת.

זה יותר טוב מכל שינון שאשנן לעצמי.

החוויה, ולא השכל, עוזרים לי לשמוח בדירה המאוד ממוצעת עד קטנה שיש לי, אז מה אם המטבח מתפרק והבית מבולגן, יחסית למה שיש אצלה הבית שלי הוא ארמון.

אני כמובן שואפת שגם לה יהיה ארמון ועוזרת במה שאפשר (לא בכסף כי אין לי, אם תרציי אסביר קצת יותר בפרטי) ועדיין ההמחשה הזו מול העיניים כמה יש לי, עוזרת כמו חיסון כשהקולגות שלי טסים פעם אחר פעם לכל מיני חופשות בחו"ל, ובוכים שאירועים משפחתיים קטנים עולים להם הון כי אי אפשר לוותר על כלום (וכמובן אני חוגגת הרבה יותר צנוע כי פשוט אין)...

אשמח לשמוע יותר בפירוטבקרוב ממש
איזו גישה מדהימה.ממתקית
לגבי נקודה אחרונה- אולי להתפלל על כך שלא תקנאי?ממתקית

במקום להתפלל על שיהיה לך כל מה שאת רוצה.
ממש מבינה אותך ממקום של קנאה, אני למשל ממש מקנאה בנשים עם בתים גדולים ומעוצבים. תמיד זה צובט אותי וקשה לי.
דווקא בטסים לחו"ל אני ממש לא מקנאה.
כל אחת והקנאה שלה.
עם הזמן אני פחות מקנאה בבתים גדולים משלי, רואה, מקנאה וזה עובר לי מהר מאשר פעם.
לא יודעת איך... אבל כבר כמה אפשר לקנא?
גם חולמת לשפץ את הבית אז זה מנחם אותי כשאני נזכרת בכך.
אולי תדמייני לך טיול חלומות בחו"ל שכשיתאפשר לך יום אחד תבצעי אותו
וכל פעם כשמישהו יטוס והקנאה תגיעי, תחשבחי לך על הטיול השווה שאת הולכת לעשות ביום מן הימים. זה מרגיע את הנפש, את הקנאה כי אז המוח עסוק בלחזור לדמיין את טיול החלומות שלך ופחות לקנא בטיול החלומות של השכנה שטסה מחאר לחו"ל.

תבררי לעצמך את הרצוןשוקולד פרה.

נשמע שאת לא יודעת בדיוק מה את רוצה, ולכן כשמישהו אחר מגשים את הרצון, פתאום קופצת לה קנאה, שאולי הוא עושה את מה שאת חולמת בסתר.

עשי לך רשימת חלומות משלך.

חלומות קרובים יותר וחלומות יותר רחוקים.

מה נותן לך תקווה ביחס לחלומות האלו.

מה מרחיק אותך וגורם לך לייאוש.

מה הכלים שלך להתמודד עם הייאוש.

וכולי וכולי.

ככל שתבררי לעצמך בתוך עולמך הפנימי- מה את רוצה באמת, רצון נקי שלך מבפנים בלי השפעות מהסביבה

ומה יכול לעזור לך להגשים

את מכאן תמיד תוכלי להתפרסם ולחזור לעצמך

בלי להתפזר מכל מיני מראית עין של אחרים.


לפני כמה זמן היינו באיזה אירוע המוני, ותפסתי שאני מקנאה בנשים יפות יוצר ממני. היה נראה לי דהחיים שלהן דבש מדבש.

ואז הבנתי, שכשאני עסוקה מלהסתכל על אחרות,

הבעיה היא לא הקנאה.

הבעיה היא שאני לא נהנית מהיופי שלי.

כדי להינות מהיופי שלי, אני צריכה. לעשות עבודה. עבודה פנימית של להפסיק להסתכל החוצה.

וזה קל. כי אני רק צריכה להגיד לעצמי משפט אחד

"אני לא מודדת עכשיו מי ייתר ממי כדי שאוכל להינות מהיופי שלי".

כלומר האינטרס שלי הוא לא להסתכל.

ולכן זה קל יותר מאשר איזו שאיפה אידיליה של לשמוח בחלקי.


ככל שתסתכלי החוצה ככה לא תהני ממה שיש לך.

לא תגידי לעצמך איזה כיף שלי יש... שה' ברא אותי עם...

אלא- בטח אצלה יותר שלם, בטח להם יותר טוב

וככה הנאת החיים שלך נפגמת.

אי אפשר להינות מהשפע ככה.

אני מאמינה שהבעיה היא לא החוסר בטיסההמקוריתאחרונה

או בבית גדול יותר, אלא עמוקה יותר

את מרגישה שוויתרת כל השנים. על מה ויתרת? לטובת מה? איזה תועלת חשבת שזה יביא? מה היה קורה לדעתך אם היית מרשה לעצמך לא לוותר?

האם זה נחשב ויתור, או שבחרת בזה?

האם יש דרך לשנות?

הקנאה מציקה לך כנראה כי אנשים אחרים מרגישים חופשיים לעשות דברים לעומתך, שאת מוותרת, והוויתור הזה שאת מרגישה יושב עלייך ובא לידי ביטוי בקנאה אבל בעצם הוא עמוק יותר והיא רק הסימפטום. לדעתי.


ולכן - עוד טיסה או בית גדול יותר לא יפתרו לך את זה לדעתי. כי חופש פנימי להיות מי שאת ולהתנהל בחופשיות (בלי קשר לכסף, זה גם מה אומרים, מה "מותר" לי להרגיש, מה אני רוצה, תקרות זכוכית כאלה וגבולות שאנחנו שמים לנו בראש)  זה דבר שלא קונים בכסף. זה האומץ להביט למציאות בעיניים ולתת לעצמך רשות להביע רצונות ולתפוס מקום.


כמובן שאם דיברתי שטויות - זרקי לפח, הכל טוב

חיבוק♥️

נכון בעיקרון אין דבר העומד בפני הרצוןבקרוב ממש

וכמו שאמרתי

לא תמיד זה שאין לי זה בגלל שאין לי יכולת כלכלית

לפעמים יש דברים אחרים שמונעין (אולי אצל מישהו אחר זה לא היה מונע אבל אצלנו זה כן מונע)

ואני תמיד מתלבטת בין להגיד אני רוצה ואני חייבת ויהי מה

לבין קצת לעבוד על המידות שלי.


אגב לא כל יעד כלכלי הוא תמיד מושג

פרנסה זה אחד המפתחות של הקבה

אני מאמינה שחובה לעשות השתדלות

אבל גם חובה לדעת שזה לא בשליטתנו והכל מתנת שמיים

אני חושבתoo

שמודעות היא מידה טובה

לחדד מה רוצים ולנסות להגיע ליעד הזה

זה טוב


קנאה שמביאה כעס/ צרות עין/ דברים אחרים שליליים

זה בעייתי

הדרך הנכונה לעבוד על המידה הזו

היא המודעות

המראה לנפש


לגבי הפרנסה

יש לאדם בחירה מספיקה כדי להרוויח מספיק

גם בהתחשב שלא הכל בידו

בעיניי לפחות

בדיוק אתמול שמעתי שיעור של הרב שניאור אשכנזימתואמת

שמדבר על כוחה של הקנאה (בעקבות קנאת קרח במשה ואהרן).

ממליצה לשמוע, יש שם תובנות מיוחדות!

פניני ילדים?shiran30005
שאלתי את.בן ה 3 וחצי- לחמם לך אוכל? שאל אותי "מה עשית"? שאלתי שוב, מה? אמר לי " חודם (קודם) מה עשית אבל?" ... כמה צחקנו, מה הוא מבין מה עשית? בטח למד מהאחים הגדולים חחחח

שאלתי אותו בחזור מהגן מי עשה לך שריטה ביד? אמר "יסק" ,שאלתי שוב, אמר עוד הפעם "יסק" , לקח מלא זמן עד שהבנו שהוא מתכוון ליצחק 😂... מסכן לא הבנו אותו

חחחחחח איזה טעות חמודהשירה_11
הבת שלי אמרה שהיא לא יכולה לעלות לישון כי אין לה כח היא עייפה 🤣🤣🤣🤣🤣
אני כל הזמן עייפה מידי בשביל לעלות למיטה לישון 🤭אולי בקרוב
בן ארבעפילה

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

חחחחחחח קורע 😂אפרסקה
חחח צחקתי בקול... איזה מתוק!!אמא טובה---דיה!
הבן שלי אמר לי בפעם הראשונה שנשאר בצהרוןאוהבת את השבת
כשהוא חזר הוא אומר לי בסוף הגננות לא לקחו אותי לבית לשהם כי אבא בא.. היה בטוח (או חשש) שהמשך הלוז זה שיקחו אותו איתם לבית שלהם...🥲
וואי איזה כוכב D-:רקלתשוהנ
רציתי לקנח לבן שלי את האףהשם שלי

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).


לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

בן 3.5קדם
שאלתי אותו אם כל הילדים בגן הגיעו לטיול עם כובע, והוא ענה: כן. חוץ ממי שלא היה לו...

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

הבן שלי בן כמעט 3 מסתובב בביתאמיץ(ה)

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

איזה הורסתוהה לעצמי
אני מדמיינת את הסיטואציה😅
מתוקיייניק חדש2

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

איזה מתוק 😂אפרסקה
בן ה4 קם ביום שלישי - מה?? הולכים לגן???רבותבנות

היה בטוח שהתחיל החופש

אמרנו לו שכן

הוא: מה? לא! (בטון של מורה שאומרת 'אין על מה לדבר') 😂

כולם מתוקים - לאכול אותםפילה
טרי מהבוקר 😉אולי בקרוב

אני מעירה אותה ואז היא שואלת: אמא איזה יום היום? אמרתי לה חמישי אז היא: למה?

מה זאת אומרת למה 🤣 אמרתי לה כי אתמול היה יום רביעי 😅 חמודה, בת 3 וחצי.. גם לי יהיה סלט ממרח הימים השבוע 🫣

חייבת! טרי מהיום!פצלשהריוןאחרונה

לקחתי אותו לרופא כי חשדתי שהאדום שיש לו בישבן זה פטריה. ובדרך הסברתי לו קצת לאן הולכים וקצת על מוגנות.

בזמן שמחכים לרופא הוא מצהיר בקולי קולות: תכף אני מיכנס לרופא כי יש לי אדום בטיטול. לא שורף. שורף קסת. (קצת). טוב שלא פירט יותר בהרחבה!! 🤭

אח''כ הוא התחיל לתאר כל אחד שהיה שם ומה הוא עושה: "יש שם איש. יש לו סיכה. מה הוא עושה (כולו בדרמטיןת)? הוא מספר בטלפון!!

ואז היתה שם מישהי שצלעה: הוא: היא הולכת ככה ( ומחקה אותה)!!! 😅פדיחותת

ואתמול אמר לי: קפצנו במיים!

אז שאלתי אותו: מי? אתה או איקסית?

הוא: "שתיכם!" 

נעלי צעד ראשוןרקאני

איפה קונים?

כמה משלמים?

מה צריך לבדוק?

ואיפה קונים נעליים חגיגיות במידה פיצית?

אני יודעת שהכי חשוב לבדוק שהסולייה גמישה. תנסי לקפאביגיל ##

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

אני קניתי בפאפאיהאיזמרגד1

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

תודה!רקאני
אפ את מחפשת נעליים חגיגיות שאמורות לשמשהשקט הזה

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..


אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

אני צריכה גם וגםרקאני

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

אני חושבת שנעלי שבתהשקט הזה
קשה למצוא במידות קטנות. אז הייתי קונה משהו פושט לחתונה, ונעלי צעד ראשון טובות לשאר הזמן, גפ לשבתות. אני חושבת שהתחלתי למצוא נעלי בובה לבנות שלי רק ממידה 21 כזה..

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.


אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

תודהרקאני

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

 

קניתי בנמרוד נעליים חגיגיות אבל יותר לבניםמעיין34
צבע חום לבן, ולא כמו כל הצעד ראשון שהן צבעוניות כאלה
יש לפאפיהעלמא22

הפיזיותרפיסטית של הבת שלי המליצה לנו על הנעליים של פאפיה ונמרוד.

חשוב שהנעל תחזיק טוב את הרגל, בעיקר מאחורה.

לפאפיה יש חגיגיות יפות שהן צעד ראשון. גם אנחנו מתכננים לקנות לה כאלה לאירוע שיש לנו

תודה רבה!רקאני

לפאפיה יש חנות? או שחנויות מוכרות נעליים שלהם?

יש חנותיעל מהדרום
גם וגםעלמא22
את יכולה להתחיל בלהציץ באתר שלהם, זה כבר יתן לך כיוון 
רעיון טוברקאני

תודה!

חגיגיות אני הזמנתי מתוקות ממש משיין, טמותוהה לעצמי

או עלי אקספרס

איכות פח, רק לזמנים שרוצים שתהיה חגיגית ויפה. עולה גרושים.

מאוחר מידירקאני

זה לא יגיע לי עד האירוע

אפשר בטוגו, אני קניתי לבת שלי נעלי בובה מתוקותטארקו

עכשיו קצת יקר שם עדיין לטעמי

אבל אם זה חשוב לאירוע הייתי קונה

אני מחכה לסוף עונה

מאיזה אזור את?Doughnut

בבני ברק יש כמה חנויות שיש גם נעליים אלגנטיות לשבת ואירוע במידה 19.

אם רלוונטי לך בשמחה אתן לך שמות וכיוון (כמה רמות מחיר...)

מבנימיןרקאני

בני ברק רחוק לי

תודה

אגב יש בנקסט במידה הזו דברים ממש מתוקיםDoughnut
אם יש לך שבועיים לחכות הייתי מנסה
לשים לב שהנעל עם סוליה גמישה! זה ממש חשוב!ד' הוא האלוקים

זה מקבע להם את ההליכה, 

וכשהסוליה קשה זה ממש לא טוב, ולא נוח...

תודה!רקאני
יש לי נעל לבנה חגיגית בצבע לבן מידה 19שושנושי

אם רלוונטי לך, אנסה למצוא דרך להעביר לך.

הן עלו 400 שקל, הילד נעל אותן אולי 4 פעמים.

אעביר לך בשמחה, רק תגידי איפה את גרה אני בשבוע הקרוב צפויה להגיע למרכז בכל מקרה. 

קוראת שאת מבנימין, באסה. כותבת לך בפרטישושנושי
ולי יש תכלת לקDoughnut
גם במצב מצוין ממש ויקרות מעור, גם במידה 19. אם מעניין אותך יכולה לשלוח לך תמונה שתראי.
אם היו במידה 20-21 הייתי לוקחת. נשמע מתוק!!!שושנושיאחרונה
איך הייתן משתמשות ב 550 ש"ח למתנה לשלוש מורות?קופצת רגע

יצא שאני אחראית על כספי וועד הורים, יש לי כרגע 550 ש"ח לשלוש נשות צוות למתנת סוף שנה. מה לתת בזה? דרים קארד של 150 ש"ח( 450 ש"ח ביחד) ומשהו קנוי קטן כמו עציץ ב 33 ש"ח?

לנסות לאסוף עוד 50 ורק לתת ברכה ודרים קארד של 200?

הייתי הולכת על האפשרות הראשונהדרקונית ירוקה
השניה.. שונאת עציצים🫣ו200 יותר מפנקנחת-רוח
מציעה ספל עם שוקולדים במקום עציץרק רגע קט
הסמליות של עציץ נחמדה, אבל הרבה מורות לא יתחברו, ומי שאוהבת עציצים וצמחים, מן הסתם כבר יש לה.
אפשר גם שוקולדים בלי ספל😅יעל מהדרום
מסכימה😅השקט הזה
הראשונהחילזון 123

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים


אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

איזה שובר למשל מומלץ?קופצת רגע
אני אוהבת ביי מי אבל חשבתי עכשיו דווקא לנסות לקנות כרטיס פיזי של דרים קארד 
עדיף ביימי מדרים קארד לדעתיואני שר

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

נכון גם אני אוהבת ביי מי אבל אין להן סמארטפוןקופצת רגע

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

אה זה אחרת באמת...ואני שר
יש אפשרות לכרטיס ביימי פיזימרגול

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

גם לי היה פעם נראה לי. אבל לא יודעת איפה קוניםקופצת רגע

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

בטוח אפשר למצוא מידע באתר שלהםהשקט הזה
ביימי את מזמינה באתר רגילguest

תדפיסי את הכרטיס שנוצר, ואפשר להשתמש בו כך.

יש את כל הפרטים שצריך.

שלום לך! שנים....😅יעל מהדרום
כן, אני מכירה וכך גם עשיתי בעברקופצת רגע
פשוט חשבתי שיותר נחמד לקבל כרטיס פיזי 
swish נחמדחילזון 123
העיקר שיהיו הרבה חנויות וכולל מבצעים
גם דרים קארד של 150 ש"ח זה נחמדדיאט ספרייט

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

לא הייתי אוספת שוב כסף מההוריםהשקט הזה
דרים קארד ומשהו קנוי נשמע לי מצויין
תודה לכולן! אני גם יכול אולי לתת למורה 200 ולשתיקופצת רגע

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

בדר''כ כן נותנים למורה מהשו קצת יותר הז כן הגיונינחת-רוח

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

רק מוסיפה דבר קטןכורסא ירוקה

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.


גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בדיוק עכשיו חשבתי שאולי אוכל לקנות להן כרטיסקופצת רגע
של דרים קארד בפוקס ולשלם עם בהצדעה, ואז יש הנחה אז אוכל לקנות שובר קצת גדול יותר ( אמנם ככה זה 'יבזבז' לנו את ההנחה ולא אוכל לקנות שם בגדים בשבילנו אז צריכה עוד לחשוב על זה)
לא הייתי משתמשתכורסא ירוקה

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

הנה למשלכורסא ירוקה
תו קנייה DREAM CARD-GIFT CARD במחיר מיוחד לחברי המועדון | שופרסל

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

נחמד מאוד תודה!!קופצת רגע
עדיףבשורות משמחות

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

לנסות לאסוף עוד 50שושנושיאחרונה

וללכת על שובר עם שוקולד קטן עטוף בצלופן.

אם אין סמרטפון לדעתי עדיף שובר של חנויות חרדיות כמו כארד שופ, בסט שי וכו'

איך עושים gbs? הרופאה היתה אמורה לתת לי משהו?כבת שבעים
במעבדה יביאו לך מטוש ויסבירוכורסא ירוקה
מכניסים מקדימה בנרתיק ואחכ בפי הטבעת, סוגרים ונותנים את הדגימה
ואני עושה את זה במקום ומביאה להם?כבת שבעים
כן, כמו בדיקת שתן, אפשר לשים בחלונית אם ישאוזן הפיל
אחלה, תודה!כבת שבעים
לי הרופאה עשתה או נתנה לי לעשותיעל מהדרוםאחרונה

אולי יעניין אותך