בוקר טוב.
מחר יחול יום ההולדת.
אני יודעת שמצחיק להתרגש מימי הולדת.
אבל בקטע הזה טרם התבגרתי.
אני אוהבת את החגיגות. מתנות.
אני פשוט כזו בקטעים האלה חולת ריגושים והפתעות.
היומולדת של שנה שעברה חל בדיוק שבוע אחרי החתונה שלנו.
בעלי החתן הצעיר לא אמר מילה.
הייתי בשוק ונעלבתי עמוקות.
באותו רגע לא אמרתי מילה
אבל כעבור זמן סיפרתי לו כמה התאכזבתי ולמה ציפיתי.
הוא בתגובה ממש התנצל והצטער
ומיד הלכנו לחנות תכשיטים לבחור לי צמיד נחמד.
מאז לא קיבלתי ממנו שום מתנה.
הוא פשוט לא כזה.
אני אוהבת אותו באמת.
אבל קשה לי עם הקטע הזה שלו.
פעם פיתחתי על זה שיחה
והוא התחיל לומר שהוא ממש רוצה לתת לי
והמון פעמיים מתכנן לקנות משהו
אבל הוא לא יודע לקנות מתנות לאישה
מה כמה איך איפה
הוא פשוט נבוך ולא מבין מה לקנות
ובשמחה כרטיס האשראי אצלי אני יכולה לקנות כל מה שאני צריכה ורוצה.
לקנות לעצמי?
לא תודה.
א. אני רוצה הפתעה.
שמישהו יחשוב עלי
יתכנן יתרגש ייתן עם סומק וציפיה בלחיים..
ב. אני לא מסוגלת להוציא על עצמי סכומים גדולים בקושי את מה שאני צריכה.
אנחנו זוג צעיר בלי עסרה מהורים
וגם אם שנינו עובדים
זה לא אומר שיש כסף לבזבוזים.
ואני לעצמי לא אפרגן.
לא מסוגלת.
אז ככה אני בחורה עם שיק ויש לי טעם יקר יש לי מושגים ולפני החתונה דווקא ההורים שלי נתנו לי לקנות דברים יקרים מאוד קשה לי עם כל הוויתורים האלה.
אז פעם ב... באלי שמישהו יפרגן עלי משהו טוב.
אחרי שדיברנו לקראת היום הולדת הגענו לפשרה שנלך לבחור יחד מתנה.
אבל היו לנו לאחרונה כמה הוצאות
טיפול שיניים יקר וכאלה.
וככה ראיתי שהמצב הכלכלי עכשיו לא טוב
אז יום אחד אמרתי לבעלי
שאני מוותרת על מתנת יומולדת.
בטוחה? בטוחה.
טוב הוא דווקא היה מרוצה
ואני חשבתי שעשיתי משהו בוגר.
אבל עכשיו אני כבר ממש לא בטוחה
הוא כזה אדם טוב. אבל אין לו אתזה
אני יודעת שהוא לא יארגן לי כלום
ופתאום ממש באלי מתנה ממנו.
באלי שהוא יייתן לי משהו.
שבעצם קשה לי לוותר.
הייתי אצל ההורים בשבת וגיסתי הראתה לי שרשרת שבעלה-אחי קנה לה לכבוד ההריון.
וככה השיחה התגלגלה על מתנות 2 אחיות שלי גיסתי ואני.
ופתאום גיליתי שאני היחידה שבעלה אף פעם לא קונה לה כלוםם.
אפילו לא טבעת בחמישים שקל.
וזה לא בגלל שהוא לא אוהב אותי.
כי פשוט הוא חסר יוזמה או משהו שאני לא יודעת להגדיר.
אוף. למה ויתרתי!
כסף הרי לא יהיה לנו אף פעם
ההוצאות רק הולכות וגדלות עם כל ילד שמצטרף בעזרת ה'..
אני רוצה משהו יפה לעצמי.
וחסר לי מאוד ההפתעה.הריגוש.
באלי משהו ממנו. באלי שיכין לי איזה הפתעה.
ביום נישואין שלנו הוא הביא לי פרח אחד -
שושנה אדומה.
וחוץ מזה כלום. לא מכתב לא ברכה לא מתנה.
יום אחרי אני יזמתי יציאה לאיזה פארק.
והתבאסתי.
לקנות לעצמי משהו? זה פשוט דפוק
לבקש ממנו שיקנה לא הוגן כלפיו וגם טיפשי.
ואני ממאנת להשלים עם כל זה.
מחר יחול יום ההולדת.
אני יודעת שמצחיק להתרגש מימי הולדת.
אבל בקטע הזה טרם התבגרתי.
אני אוהבת את החגיגות. מתנות.
אני פשוט כזו בקטעים האלה חולת ריגושים והפתעות.
היומולדת של שנה שעברה חל בדיוק שבוע אחרי החתונה שלנו.
בעלי החתן הצעיר לא אמר מילה.
הייתי בשוק ונעלבתי עמוקות.
באותו רגע לא אמרתי מילה
אבל כעבור זמן סיפרתי לו כמה התאכזבתי ולמה ציפיתי.
הוא בתגובה ממש התנצל והצטער
ומיד הלכנו לחנות תכשיטים לבחור לי צמיד נחמד.
מאז לא קיבלתי ממנו שום מתנה.
הוא פשוט לא כזה.
אני אוהבת אותו באמת.
אבל קשה לי עם הקטע הזה שלו.
פעם פיתחתי על זה שיחה
והוא התחיל לומר שהוא ממש רוצה לתת לי
והמון פעמיים מתכנן לקנות משהו
אבל הוא לא יודע לקנות מתנות לאישה
מה כמה איך איפה
הוא פשוט נבוך ולא מבין מה לקנות
ובשמחה כרטיס האשראי אצלי אני יכולה לקנות כל מה שאני צריכה ורוצה.
לקנות לעצמי?
לא תודה.
א. אני רוצה הפתעה.
שמישהו יחשוב עלי
יתכנן יתרגש ייתן עם סומק וציפיה בלחיים..
ב. אני לא מסוגלת להוציא על עצמי סכומים גדולים בקושי את מה שאני צריכה.
אנחנו זוג צעיר בלי עסרה מהורים
וגם אם שנינו עובדים
זה לא אומר שיש כסף לבזבוזים.
ואני לעצמי לא אפרגן.
לא מסוגלת.
אז ככה אני בחורה עם שיק ויש לי טעם יקר יש לי מושגים ולפני החתונה דווקא ההורים שלי נתנו לי לקנות דברים יקרים מאוד קשה לי עם כל הוויתורים האלה.
אז פעם ב... באלי שמישהו יפרגן עלי משהו טוב.
אחרי שדיברנו לקראת היום הולדת הגענו לפשרה שנלך לבחור יחד מתנה.
אבל היו לנו לאחרונה כמה הוצאות
טיפול שיניים יקר וכאלה.
וככה ראיתי שהמצב הכלכלי עכשיו לא טוב
אז יום אחד אמרתי לבעלי
שאני מוותרת על מתנת יומולדת.
בטוחה? בטוחה.
טוב הוא דווקא היה מרוצה
ואני חשבתי שעשיתי משהו בוגר.
אבל עכשיו אני כבר ממש לא בטוחה
הוא כזה אדם טוב. אבל אין לו אתזה
אני יודעת שהוא לא יארגן לי כלום
ופתאום ממש באלי מתנה ממנו.
באלי שהוא יייתן לי משהו.
שבעצם קשה לי לוותר.
הייתי אצל ההורים בשבת וגיסתי הראתה לי שרשרת שבעלה-אחי קנה לה לכבוד ההריון.
וככה השיחה התגלגלה על מתנות 2 אחיות שלי גיסתי ואני.
ופתאום גיליתי שאני היחידה שבעלה אף פעם לא קונה לה כלוםם.
אפילו לא טבעת בחמישים שקל.
וזה לא בגלל שהוא לא אוהב אותי.
כי פשוט הוא חסר יוזמה או משהו שאני לא יודעת להגדיר.
אוף. למה ויתרתי!
כסף הרי לא יהיה לנו אף פעם
ההוצאות רק הולכות וגדלות עם כל ילד שמצטרף בעזרת ה'..
אני רוצה משהו יפה לעצמי.
וחסר לי מאוד ההפתעה.הריגוש.
באלי משהו ממנו. באלי שיכין לי איזה הפתעה.
ביום נישואין שלנו הוא הביא לי פרח אחד -
שושנה אדומה.
וחוץ מזה כלום. לא מכתב לא ברכה לא מתנה.
יום אחרי אני יזמתי יציאה לאיזה פארק.
והתבאסתי.
לקנות לעצמי משהו? זה פשוט דפוק
לבקש ממנו שיקנה לא הוגן כלפיו וגם טיפשי.
ואני ממאנת להשלים עם כל זה.
