עוד שעה וחצי מעכשיו הבגרות האחרונה שלי בהחלט באנגלית! 
אז מה אני עושה כעת אתם שואלים?
ובכן. במקום ללמוד כמו כל אדם שפוי בעולם..
אני עומדת ומטגנת צ'יפס!
כן כן רבותיי צ'יפס!
והצ'יפס לא מוכן להיות מוכן ובקצב הזה אני ילך לבגרות רעבה 
אז כולם עכשיו לעודד את הצ'יפס!!
ו.....
א. לבגרות באנגלית אין מה ללמוד.
ב. ביום של בגרות, ולא משנה מה הבגרות, עושים שטויותתתת!!!!! לא לומדייייםםם. זה מדכא.
אני גם עשיתי היום אנגלית, 2 שאלונים. ולא למדתי אנגלית בשבוע האחרון, מאידיאל. זה איכות חיים בהתגלמותה 
[אבל יש לי שאלון גם בקיץ]
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
