היום נפל לי הפלאפון באוטובוס. ולא שמתי לב .. נושבת באויר
ואז הגעתי לכיתה.. ו.. סופרייזז לא מצאתיי אוותוו.. ואז היה בלאגן ואמא שלי הפכה את כל העולם ובע"ה הוא יחזור אלי מחר בבוקר.. בע"ה |מדגיש|

וממש רציתי שירים היווםם.. אבל לאא היהה

אבל. |חושב|
היה יומטוב היוום..
אהה היה מבחןן .. תתפללוו עליי..
וחוצמיזה היה יום ממש סבבהה((:
לא למדנו כלווםם..

והילדה הזאת הרגה אותי
היא פתאום באה ביציאה כזאת
'אני רוצה לישון בשפגט אבל הבעיה שאני לא יודעת לעשות שפגט'.. הרגהה אוותנוו שםם..

והיהה חנוכת בית לדודים שליי
וראיתי תבת דוודהה שלייי
והיה כייףף
ויש להם בית יפיוופפ
ודודה שלי מכינה אכלה אוכל


יאא ומחר מחרר |מקפץ|
יוואווווו


זה מזכיר לי שאני צכה ללכתת לישווןן
כי אם אני לא ישנה אין לי כח יומאחרכומחר אני צכה המווןןהמווןןהמווןן כחח
ובינתיים אנחנו לא יודעים למה אני עייפה כי הרופא לא החזיר תשובה לבדיקת דם

אזז לילטטוובב שיהייהה(:
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך