ואם 'תה לא מאמין, תשאל את ברוךריעות

כי אחרי ככלות הקול והתמונהההה

מישהו יכול לשאול בלי כוונה

לאן הלכת אהובתי? אני ממש לידך

איפה האמא, האמא שלי? אתה מזמן לבדך

איך היא חשה ת'צמה לא חושבת על מה יגידו עליה

כל-אחד-יודע-ש היא חשה ת'צמה

היי, ציוניוני הדרך. אבנים לבנבנות. טוב לשוט תרמיל על שכם

אל בלי אן הרחק לנדוד

בין איילת ומטולה שם עייפתי ואשב פרחים לקטוף חפצתי וננעץ לי קוץ בלב

אני אישה קטנה מאוד ושמי פלפלת יש לי כפית קסמים קטנה כפית קסמים שובבה

מי זאת עולה יפה כלבנה מי זאת עולה יפה כלבנה

סופות מתוכי ומחוץ מוטטו את קירות הבית. ואת מתוכי זרמת מפוזרת, וחזרת עייפה ושותקת. עוד פעם כשהייתי ילד

היית בתוכי נשברת פעם שלך עם אחרת על יופייך לזרים מוותרות. לא אבקש דבר, את לא צריכה להוכיח לי כלום הורידי אודם שפתייך אבק דרכים רחצי מרגלייך

אצא לי השוקה תרנגול קטן אקנה לי התרנגול קוקוקוריקוקו הוא יזמר עד אור הבוקר

לא כל אחד בימניו זוכה שיהיו לו כלב חתול ועכבר

סאני מה נשאר לומר לי כל מישור הצמיח הר לימדת אותי דבר או שניים לנעוץ את השיניים בבשר להיות מאושר במה שיש סאני עוד חודשיים בן עשרים ושש

אני נולדת לשלום זה נכון, לשלום

ולא, לא התכוונתי למחלף באיילון אם צפון או דרום או חיפה או תל אביב מה נהיה מים השיבולים שמסביב

ים השיבולים שמסביב, על גליו לשוט יצא הרוח

אוויר הרים צלול כיין, וריח אורנים נישא ברוח הערביים עם קול פעמונים

הו, מרגנית. הו פרח שלי קטן! הו אהבה שלי ביישנית, הו חלום שלי חלום שלי בלבן

מטבע הדברים. אין דברים מעל הטבע. מספיק רגע בחיים להציל חיים ברגע. למעשה, למעשינו יש השלכות לטוב או לרע נקווה לטוב.

אור אור אור אור אור עולה עולה עולה מתוך החשיכה ומתגלה האור

הורה הורה חנוכה (היי!) כי השמחה בבית כה גדולה. קדימה היי היי הופה וכולם רוקדים

מה ששיעמום מוציא ממניריעותאחרונה


למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך