לעניין הגלולותיעל -ND

לפי מחקר  המתפרסם ב- British Journal of Clinical Pharmacology נובע: שימוש באמצעי מניעה הורמונלים בצעירות עלול להגביר את הסיכון לגליומה:

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/bcp.12535/abstract;jsessionid=B8BF8B72E633771D69FA9D8A004D4FBE.f01t04

 

גליומה זהו סוג הכי נפוץ של גידול המוח.

 

זהו מחקר נוסף, מבין מחקרים רבים ומגוונים על תופעות לוואי של גלולות למניעת הריון לטווח ארוך.

בין, שאר התופעות, כידוע: סרטן אנדומטריום, סרטן השחלות, גידולי שד, סרטן צוואר הרחם, מסתופתיה, אטרופיה של רירית הרחם, כאבי ראש, לחץ דם גבוה, קרישי דם (במיוחד ברגליים), סתימת העורקים, דכדוך עד לדיכאון וכו' וכו' וכו'.

כמו כן, גלולות גורמות לירידה ביכולת חיסונית של התא, ובכך מעודדות התרבות טפילים חד-תאים למיניהם בגוף (כמו מיקופלסמה, כלמידיות וכיו"ב).

וזה בנוסף לחוסר איזון הורמונאלי, אליו הן גורמות, וכל הנובע מכך.

 

 

ככל שאישה משתמשת בגלולות זמן רב יותר - כך הסיכוי שלה לסבול מנזקי הגלולות גדול יותר, כי הנזק הוא מצטבר.

כך, בכנס בינלאומי לענייני סרטן השד שהיה לא מזמן בברצלונה,  הוצג מחקר שנערך במשך 10 שנים רצופות ע"י חוקרים מבלגיה, צרפת ושבדיה. במחקר משותף זה הם חקרו מעל 100.000 נשים בגילאים 30-50. הם מצאו, שאם אישה השתמשה בצעירותה בגלולות זמן קצר, היא העלה בכך את אחוזי הסיכון שלה לסרטן השד ל-30%. ואילו היא השתמשה בגלולות תקופה ממושכת, הסיכוי שלה לחלות בסרטן השד הועלה בכך למעל 60%.

 

בנוסף לכך, הרבה פעמים רופאים ונשים לא מתחשבים בהתוויות נגד של הגלולות. הרי גלולות אסורות לנשים מעשנות, לנשים מעל גיל 40 ולנשים שסובלות או שיש להן במשפחה דיכאון, מחלות גינקולוגיות, בצקות, סכרת, בעיות קרישיות הדם,  מחלות אונקולוגיות (גלולות מעלות  סיכון למחלה אונקולוגית מכל סוג),  מחלות כלי דם, מחלות לב, מחלות כליות, מחלות כבד, מחלות נפשיות, מחלות של חילוף חומרים של פחמימות או שומנים, מחלות כיס מרה וכן אסורות לנשים בעלות השמנה.

 

יעל תודה רבהאנונימי (2)

ואם את חושבת שבגלל זה מישהוא תמנע הריון

את טועה בענק

 

 

אם את חושבת בגלל זה מישהיא לא תמנע הריון......אנונימי (2)

למה אתן מתרעמות? אולי יש בזה משהו?גב'
אולי באמת לגלולות יש תופעות לוואי שלא מספרים לנו עליהן מספיק?

יש לי בסיס טוב להאמין שיעל לא המציאה לבד את המחקרים שהיא מצטטת כאן- חברה שלי לקחה גלולות במשך כ10 שנים, הפסיקה לפני כשנה והגוף שלה עדיין לא חזר לעצמו...

ברור שישנם מצבים שדורשים מניעה, אז אולי במקום להגיב מהבטן ולכעוס כל כך, נשאל את יעל- במידה וגלולות הן אכן כל כך עלולות להזיק, אז על איזה אמצעי מניעה אחר כן היית ממליצה?

דווקא נראה לי שטוב שיש מישהי שמעודכנת גם במחקרים מהסוג הזה ואפשר לשמוע ממנה מה פחות מזיק...
התקן לא הרומונלידינה די

ומי שצריכה לטווח קצר - לא על זה מדובר. מ 3 חודשים גלולות לא קורה אסון 

ואם מדובר על שנתיים?אנונימי (2)

היא באופן שיטתי שולחת דברים ממש מפחידים על גלולותאנונימי (4)
כמה נוח לטמון את הראש בחול.אנונימי (6)
אני לא מתרעמתrivki
אני לא אוהבת הפחדות והצגות "מדעיות" שמאחוריהן יש אג'נדה נסתרת.

אני לא מכירה את יעל ואין לי מושג מה האג'נדה שלה.

הקוראות בפורום עלולות לחשוב שמדובר בעמדה אובייקטיבית.

אנא מכן, תתיעצו עם רופא נשים! ברור שלגלולות כמו לכל תרופה יש תופעות לוואי ומצבים שאסור להשתמש בהן. גם לאקמול יש. הרופאים מודעים לכך.

מה שיעל כתבה - טענות כוללניות ומוטות ( גלולות מעלות סיכון למחלה אונקולוגית מכל סוג??!! ) ושימוש תמוה בסטטיסטיקה. מבחינתי חצאי אמיתות זה שקר הכי גרוע.

בקיצור, פורומים זה לא הכתובת לשאלות רפואיות.
יעל, תודה רבה על המידע! אם כך,גב'
על איזה אמצעי מניעה את ממליצה לאישה שצריכה למנוע הריון?
אבל שזה יהיה אמצעי מניעה עם אחוז גבוה כמו גלולותאנונימי (2)

יעל מתנגדת למניעת הריון מכל סוג שהוא.אם היית


אז מה שיעל משיגה זה-שהיא מחריבה שלום ביתאנונימי (2)

כי אם אישה פוחדת לקחת גלולות ואמצעי מניעה אחרים לא רלוונטים בגלל כל מיני סיבות...

אז הפתרון היחיד זה לא להיות עם הבעל. אחלה רעיון!!

תודה יעל על שלום בית שאת עושה פה.

כדאי אמצעים לא הורמונליים: התקן, דיאפרגמהאנונימי (6)
את מציגה נתונים באופן מוטהrivki
אמת, אבל חלקית והפחדות. למה את עושה את זה?
האנונימית שכתבה-את טועה בענקאנונימי (3)
והדגישה בגדול.אולי ממך זה לא ימנע אבל אולי אחרות כן..אז לא מעניין אותך??אל תקשיבי...נשמע שאת כועסת שהיא הביאה את זה..בטח יש לך סיבה..אבל זה ממש לא מעניין אוותי אם את הולכת
להקשיב לזה או לא.יש נשים שזה כן שקול בשבלהם והנה אני החכמתי..וזה יהיה לי לשיקול...תשמרי את התגובה הזאת לעצמך.
לא ידעתי שמביאים ילדים לעולם בגלל פחד מגלולותאנונימי (2)

חשבתי שיש סיבה יותר משמעותית.........

תרגעו ומהר! אף אחד לא הכריח אותכם להסכים, וללכת אחרי זה.אנונימי (5)

בס"ד

 

העלת דעה שאינה מדוברת. אני לא מבינה מה הכעס? זכותה המלאה ודווקא זה חשוב שיהיה גם את הצד שלא נאמר כאן!!

יעל- ישר כח! אשמח שתעלי עוד דברים מעיין אלו.

תודה!

צודקת. גם אני לא מסכימה עם פותחת השרשור+mp8

מתעלמת וממשיכה הלאה.

מה העליהום הזה???

לגבי גלולותבועות
אכן יש בעיות רפואיות עם גלולות.
הסיבה העיקרית שהרופאים לא מספרים על הבעתיות היא אותה סיבה שאין על כך הרבה מחקרים מפני שכמו כל תעשיית תרופות יש פה אינטרסים כלכליים של תאגידי תרופות ענקיים ושל עולם הרפואה.
זה לא אומר שאם נשים ידעו על הבעיות עם גלולות הן יפסיקו לקחת -זה רק אומר שהן יוכלו לבצע בחירה מושכלת.
לגבי אמצעי מניעה לא הורמונלים המומלץ ביותר הוא דיאפרגמה לא פולשני לא הורמונלי ויש לו הסכמות הלכתיות של הרב שלמה זלמן אוירבך
מה שמקומם הוא..ירושלמית טרייה
שיעל מצטטת מחקרים כאילו הם אמת שאין בלתה.

מי שאין לה ידע קודם עלולה לחשוב שאכן גלולות מעלות את הסיכון לסרטן השד בשלושים או שישים אחוז. ולא היה ולא נברא.

אילו הייתה כזאת עליה מובהקת הנושא לא היה מוטל בספק גדול..

אז חשוב לומר שאלה מחקרים מפוקפקים, בכל מקרה אין כאן קישור למאמרים המקוריים, ולכן כדאי לקחת את הנאמר בערבון מוגבל מאוד.

ועוד הערה:
למי שיש שחלות פוליציסטיות הגלולות דווקא מורידות את הסיכון לסרטן הרחם כי הן מונעות מרירית הרחם להתעבות מדי.

מסכימה מאד עם מה שכתבה Navab - חשוב שתהיה מודעות לסרטן השד.

חשוב כן לדעת שהגלולות מסוכנות למי שנוטה לקרישיות יתר, זה כתוב בעלון של התרופה אבל הבדיקה כמעט שלא מבוצעת. מי שיש במשפחתהנטיה כדאי שתדרוש מהרופא שלה בדיקה לזה.
.^^^rivkiאחרונה
אמצעי מניעהמתעלה אליו

זה תלוי איזה סוג,אני מניחה שרצוי שיהיה איכותי ובטיחותי ולא כמו הזבל שהציעו לי.

זה נושא מאוד מבלבל כיnavab

כל פעם יש מחקר חדש שמראה משהו אחר, בין אם זה גלולות באופן ובין אם זה סרטן בכלל.

אני לא מזמן קראתי מחקר שאומר שעניין של סרטן זה פשוט חוסר מזל.. ולצערי מכירה אישית

גם כמה נשים שאכלו כמו שצריך, התעמלו וחיו אורח חיים בריא ונפטרו מהמחלה הארורה.

כך שקשה לי להאמין בלב שלם שגורם כזה או אחר הוא האחראי למחלה, מה שכן,

צריך לעורר את המודעות לנושאים כמו סרטן השד שכיום יש איזושהי תפיסה מוטעה שזו מחלה של גיל 50 ומעלה,

כאשר בפועל ישנן גם צעירות שעלולות לחלות. בגילאים הצעירים יותר השד מתאפיין במרקם צפוף שהוא גורם סיכון

ומעבר לזה הוא הופך את הממוגרפיה לפחות יעילה. וגם העובדה שנשים רבות אפילו לא פונות להיבדק אצל כירורג שד 

זו עובדה מצערת. כך שגלולות או לא גלולות, צריך שתהיה מודעות ועירנות לגוף ולשינויים שחלים בו ולחשיבות של גילוי מוקדם.

 

יפה אמרת!!+mp8


התייעצות לגבי איך לחגוג יום הולדת?אובדת חצות

תאומים בני 6

אוהבת לחגוג עם המשפחה המורחבת

מצד שני הגיע גיל 6 וצריך עם חברים

הבעיה שהפרדנו אותם לשתי כיתות

וזה נראה לי מטורף להזמין שתי כיתות לחדר דיירים או רק בנים מכל כיתה ואז זו כמות ילדים של כיתה אחת אבל אין בנות

לא כ"כ יודעת מה לעשות …

וזה עוד לפני האירגון שזה חתיכת עבודה

איך אפשר לעשות את זה קליל?

ואף פעם אני לא יכולה להתחלק עם עוד אמא כי אני כבר עושה לשני המתוקים שלי

בטוחה שחייבים?אפונה

לפעמים אפשר לעשות יום הולדת בכיתה, את שולחת עוגה ומכינה פעילות או משחק, והמורה מקדיש לזה שיעור.

אני מאד לא מתחברת לתרבות הימי הולדת... מציעה לילדים לבחור בין מסיבה רגילה לבין להזמין 3-4 חברים טובים לארוחת ערב, ואז אני מכינה להם בצק וכל אחד מכין פיצה אישית עם תוספות ואוכלים ושמחיפ והולכים הביתה מרוצים. הרבה פעמים הם מעדיפים את זה.

בכל אופן אני חושבת שאם תעשי מסיבות ותזמיני את ילדי הכיתה עדיף לעשות שתי מסיבות - אחת לכל כיתה. גם מצד הכמות וגם מצד הדינמיקה. וגם הזדמנות קצת לנפרדות שקשה להציע לתאומים ועוד מאותו מגדר.

כל ההורים האחרים מזמינים את כל הכיתה?ירושלמית במקור

אולי בכלל שווה להסדיר "מדיניות קבועה" עם המורהירושלמית במקור

בגיל כזה שיחגגו בכתהאורוש3

פה יצא לי להתחיל לחגוג סביב כתה ג' או ד'. חלקם רצו מעט חברים טובים. חלק את הכתה.

מסייגת שאנחנו לא בסטנדרטים של פ''ת אז אולי זה שונה.

הם רק בני 6, רק תחילת כיתה א..טארקו

עדיין אין מסורת סדורה שחייבים עם חברים.

אצלנו רק השנה- מאמצע כיתה ב לתוך כיתה ג, נהיה מקובל לעשות יומולדת עם חברים וגם אז בערך רבע כיתה חוגגים עם כולם, עוד בערך רבע חוגגים עם מספר קטן של חברים(3-4) והשאר לא חגגו עם חברים בכלל..

אצלנו יש גם יומולדת בכיתה- משותפת לכל ילדי החודש, שנתנה בכיתה א את המענה החברתי.

חייבים לעשות לכל הכיתה? אי אפשר להזמין קצת חברים?לפניו ברננה!

לא 10.. כי אז מי שלא מוזמן כבר מרגיש שהיה פה אירוע שהשאיר אותו בחוץ..

3 או 4.

אםשרות נוספת - לחגוג בכיתה

נשמע הגיוני להזמין רק את הבנים משתי הכיתותחילזון 123

דבר נוסף אין שום דבר שחייבים, גם אם 70% מהכיתה כן עושים ככה.

דבר נוסף אני לא עושה כל שנה עם הכיתה. עושה פעם בכמה שנים ובשאר הזמן מזמינים 2-3 חברים למשחקים ועוגה אחצ. או לארוחת ערב או משהו כזה.

וגם עם המשפחה המורחבת לא חייבים לחגוג כל שנה. כשהם קטנים זה נחמד אחכ זה כבר מתחיל להיות עמוס

אנחנו בגיל הזהנעמי28

חוגגים עם המשפחה ועם הכיתה בכיתה עצמה.

מה שאר הילדים עושים?

את לא צריכה להפציץ יותר מהשאר הילדים מצד שני עם כולם עושים אני מבינה את הצורך בחוויה דומה לילדים ושלא ירגישו חריגים.

אולי תשתפי מה נהוג אצלכם ונעזור עם רעיונות.

במקום להזמין כיתה שלמהכורסא ירוקה.

אפשר לתת לכל ילד לבחור 2-3 חברים שהוא מעוניין להזמין ולעשות משהו מצומצם.

מסיבה של 6-8 ילדים הרבה יותר ניתנת להכלה וגם יותר כיפית לילדים

אולי כדאידווקא לחגוג להם בנפרדמקקה

כלאחד עם הכיתה שלו

אישית הייתי מוותרת לגמרי על התענוג

אנחנו חגגנו כמה פעמים לתאומים עם החברים משתי הכיתומתואמת

בגילים גדולים יותר.

האמת שאין לי מושג מה בדיוק היה - כי הפקדתי בידי בעלי את המלאכה... לא בשבילי להפעיל 40 בנים אנרגטיים...

זה היה ברחבה של הבניין שלנו. מניחה שהוא עשה להם כמה משחקי ריצה וכדומה, ובסוף הזמין פיצה לכולם - וזהו זה...

אצלכם מקובל שעושים ימי הולדת לכל הכיתה או שזה לא משהו מוכרח? כי אם זה לא משהו מוכרח - אז לגמרי אפשר לוותר על זה ולחגוג בקרב המשפחה וזהו...

(בניגוד לאחרות שמציעות פה להזמין מספר מצומצם של חברים - אני לא בעד, כי זה עלול לגרום לקנאה בקרב חברי הכיתה...)

ומוסיפה שלרוב אצלנו חוגגים בכיתהמתואמת

לפעמים עם עוד חבר, בלי ההורים.

כדאי לשאול את המורה, לפעמים יש למורים כללים ברורים בנושא.

למה לא לחגוג לכל אחד בכיתה שלו?המקוריתאחרונה

שבוע 39-לחץ מהסביבהמנסה לענות

שבוע 39

לידה מתקדמת

צירים באים והולכים ומתעתעים

ואני יודעת שאני לא יולדת לפני התאריך

וכבר שבועיים לחץ לחץ

בעבודה-את לא רוצה ללדת? את עדיין פה?

וחמותי ששולחת הודעות לחץ מה קורה/מתקשרת/מתקשרת וידאו!! פעם או פעמיים ביום (ברור לי שזה מדאגה אבל בכל זאת)

ודודה של בעלי שמחליטה באיזה תאריך בדיוק אני צריכה ללדת.. ועוד

אני בן אדם יחסית רגוע אבל עוד לא הגעתי לשבוע 40 וככ הרבה לחץ! איך מרגיעים את זה ולא כועסים על כולם? מרגישה לחץ בפנים שעושה כאב ראש ולא נעים לי בכלל..

מטריף. תנסי לסנן ככל הניתןאורוש3

לפעם הבאההשם שלי

תגידי לכולם תאריך יותר מאוחר מהאמיתי.

לא שואלים מתי.. פשוט קובעים חחמנסה לענות

בעיני כדאי להגיד לאנשים שאת פוגשת או מדברת איתםכתבתנו

ביום יום (לא המזדמנים)-

הנה אני פה, זה נראה שילדתי? אז מה העניין לשאול. כשאני אלד אני לא אשמור את זה בסוד, בבקשה להפסיק להתעסק בזה, זה לא נעים לי, במקום לתת לי כח להגיע ללידה רגועה זה עושה את ההרגשה ההפוכה. וזה בסדר לסנן, ואז לכתוב הודעה או משהו כמו, לא הייתי פנויה לענות, אני מרגישה טוב ואין חדש. לא הסברים ולא התנצלויות.

שיהיה בקלות ובידיים מלאות! 🤍

יווו זה מחרפןןןדיאן ד.

אם זורם לך,

ראיתי פעם מדבקות חמודות לוואטספ לסוף הריון.

נגיד מדבקה של אישה בהריון עם בטן וכתוב: עוד קצת ומסתיימת לך השכירות

או כתוב: עוד לא ילדתי, תודה

וככה כל מיני דברים מצחיקים.

ותשלחי לכולם כל בוקר, ייתן לך שקט בחיים.

פשוט תקלילי את הסיטואציה ותנערי את כל החופרים....

חח זה טווובמנסה לענות

איזה חפירה🤦‍♀️🤦‍♀️יעל מהדרום

זו הסיבה שאף פעם לא שיתפתי תאריך לידהממתקית

אף אחד.

תמיד אמרתי סביב חודש מסוים ולא מדויק בטענה של אוי שכחתי מה התאריך וכו...

בכל אופן, תבקשי לעזוב אותך בשקט וכשתלדי תיידעי. זה בסדר לבקש כזה דבר.

אני אמרתי לכולם תאריך שבועיים אחרישושנושי

או שאמרתי את החודש ולא את השבו המדויק, בטענה שלא רוצה חפירות בשבוע 39..

התערות של אנשים בשלב הזה, פשוט בלתיייי

רוב האנשים לא יודעיםמנסה לענות

מתי באמת התאריך

והקרובות אלי יודעות ולא חופרות

הבעיה שהיום אנשים כבר לא שואלים איזה חודש את

הם שואלים איזה שבוע ומזה אין לי איך להתחמק חח

בכל מקרה תודה על החיבוק שלכן

זה מחזק

אני משחקת אותה שוכחת...ממתקית

כזה:

"אהההה 23? לא רגע, איזה חודש אנחנו? צריכה לראות ביומן טפשת הריון"

חחחח

בייי

חחחמנסה לענותאחרונה

עוד שאלה על לידהציונה.

מה המקום של הבעל מבחינתכם בלידה?

בהנחה שהרב שלנו מאוד מחמיר והוא לא יוכל לעזור לי עם הצירים..

אני שונאת שנותנים לי מחמאות, בכללי ובטח כשאני לא בפניות לזה .. או מרגישה שהם לא נכונות.

כל לידה מחדש אותם תהיות 🤦‍♀️

התפקיד זה קודם כל להיות שםשושנושי

בעלי לא עזר לי בצירים כי לא הייתי מסוגלת שמשהו יתקרב אליי...

הוא פשוט היה שם, החליף שירים עד שצרחתי עליו לעצור.

הלך וחזר עם בקבוקי פטל, שתיתי כמו גמל.

גם חתך בסיום את החבל

רציתי אותו איתי

זה הכל

הנוכחות שלו וזהו❤️

לנפש ,שיש מישהו מוכר אתך

לעומת להיות לבד זה עולם אחר

שהוא משגיחבשורות משמחות

ורואה שיעשו מה שאני רוצה ומבקשת

ועומד על שלי אם אני לא מאה אחוז, מתווך אותי הכי טוב לצוות מה נכון וטוב לי

חייבת אותו איתי. נקודהיעל...

לא יכולה לדמיין את זה אחרת. בלידה האחרונה הייתי מלא זמן עם צירים וקבענו שבינתיים הוא יצא וייקח את הילדים הביתה ואז יחזור אליי. לא הרבה אחרי שהוא יצא קראתי לו שיחזור.

פשוט צריכה אותו איתי!!!

תרגישי איפה זה פוגש אותך, מה הצורך שלך, עד כמה הוא עוזר ומה היית רוצה שהוא יעזור..

אצליהשם שלי

יותר בקטע הטכני: לקשר אותי אל הצוות, לתת לי משהו לאכול, לעדכן את המשפחה.

ובעיקר, שיהיה שותף במשהו שהוא גם שלו.

בפועל, בשתיים מתוך ארבע לידות הוא לא היה איתי בלידה עצמה.

באחת, הלידה התפתחה מהר בדיוק כשהוא הלך להתפלל.

באחת התפתח מצב חירום כשהייתי לבד.

מבחינתי, אני לא חייבת שהוא יהיה נוכח.

אני רוצה שהוא יהיה, וזה יותר קל ככה, אבל אני לא חייבת.

זה משתנה בין נשים שונות ובין זוגות שונים.

בעלי היה מחוץ לחדר לידה ב2 הלידותהמקוריתאחרונה

בדיעבד אז זה היה נכון לי ממש

בלידה הראשונה אמא שלי וחמתי היו איתי

ובלידה השנייה רק חמתי

יש איזשהו אופציה להוציא הפניה לאולטראסאונדאהבה.

במקום ללכת לרופאה?

החלפתי שלושה רופאים ואני מיואשת, הרופאה שלי אנטיפטית ומפחידה אותי ואין לי כח ללכת אליה (יש תחושה כאילו מה שוב פעם באת? למה באת? מה את צריכה?)

אני רוצה לעשות הערכת משקל (שבוע 34) מרגישה שהבטן קטנה ממה שזכור לי מהיריון קודם וזה מלחיץ אותי

פנייה דרך האפליקציה או רופא משפחהסטודנטית אלופה

🫂

תמציאי כאבי מחזור חזקיםשושנושי

יכניסו אותך במכון בריאות האישה למוניטור, רופא ואם יש צורך גם אולטראסאונד

אם את רוצה אולטראסאונד יותר ודאי, אפשר גם להמציא מעידה ואת ממש בלחץ שקרא משהו לבייבי.. כדי שלא ייחשב לשקר, תמעדי לכיוון הספה

רק קחי בחשבון, לא עושים אם עברו פחות משבועיים מהערכת משקל קודמת..

בהצלחה.

לבקש בפנייה מקוונתהשם שלי

אני חושבת שנייה לרופא נשים לא זמינה בכל הקופות.

המאוחדת אפשר.

אם אי אפשר, אפשר לנסות לבקש מרופא משפחה.

הגודל של הבטן לא משקפת את הגודל של העובר.

רק להביד לך שאני ממש מבינה אותךפרח חדש

לגבי רופאי נשים

בהריון של הקטן הייתי רק 2 פעמים אצל רופא וזה הספיק לי (+2 סקירות)

אם את באיזור השומרוןטארקו

יש לי המלצה לטכנאית או"ס פרטית מקצועית ומהממת

גם אני ממליצה עליהמתואמתאחרונה

(מהיכרות כחברה, לא כאשת מקצוע)

אבל נראה לי שעדיף לנסות קודם לקבל הפניה מרופא משפחה - אני עשיתי את זה בעבר. לא כל רופאי המשפחה זורמים על זה, אבל כדאי לנסות.

לקחתי יומיים חופש ואני בדיכאוןאנונימית בהו"ל

אולי תעזרו לי לנצל את החצי יום שנשאר לי?

אני עובדת במשרה מלאה פלוס פלוס בהייטק

עם שלושה ילדים, הגדול בן 7

רגילה לחיים מאוד אינטנסיביים של נסיעות מחוץ לעיר וג'ינגול של בית עבודה ילדים זוגיות וכו.

הרגשתי שעמוס לי מאוד ולקחתי לי את אתמול והיום חופש

ואני לאאא יודעת מה עושים עם הזמן הפנוי שלי

ניסיתי לישון (ואני אוהבת בדרכ) אבל פשוט לא הצלחתי

אני קצת מסדרת את הבית

חשבתי לאפות

כמובן בצהריים אני עם הילדים אז זה לא חופש מוחלט

אבל עדיין

הלכתי לאיבוד וזה עושה לי דיכאון החוסר מעש זה וגם ההבנה שאני לא יודעת להיות עם עצמי, להעסיק את עצמי, להירגע, לחיות את הרגע.

ממש עצוב לי

אולי לצאת לעשות קניות?מישהי מאיפשהו

בגדים לילדים או לך?

לשבת בבית קפה בנחת?

ותנסי לא לשקוע בעצבותמישהי מאיפשהו

לא תמיד יש רעיונות בשלוף, אני בד"כ ימים כאלה מתכננת מראש כדי לא להרגיש אח"כ שלא עשיתי כלום. תנסי היום לצאת עם תחושת סיפוק וליום חופש הבא כבר תבואי עם רעיונות

יש יום יפה בחוץדיאן ד.

תארזי לכם משהו טעים לאכול ותיקחי את הילדים לטיול בים או בנחל כלשהו.

זה מזכרת שתישאר לכם להרבה מאוד זמן.

לקבוע קפה עם חברהיום שני
  • ליסוע לבקר קרובת משפחה שמזמן לא פגשת

  • למצוא סדנה חד פעמית (כמו סטודיו לצביעת קרמיקה, אפשר לפעמים מהיום להיום).

  • ליסוע לכותל או לים או למקום יפה - אפשר אפילו עם הילדים

  • להזמין מעכשיו בייביסיטר ולצאת עם הבעל בערב

  • ליסוע לחנות כלשהי ולקנות לכולם מתנות קטנות

  • אמבטיה ארוכה עם נרות ואחר כך קרמים

  • אפשר גם להאיט את הקצב יחד עם הילדים, למשל לעשות להם אחר הצהריים כיפי של סרט ופופקורן או לאפות עוגיות איתם... ערב ארוך... מחר חופש והם יכולים לישון עד מאוחר

לצאת לקניון ולפנק את עצמךעוזרת

זה לא אומר שאת לא יודעתבאתי מפעם

מה לעשות עם עצמך, זה עניין של הרגל.

כל החיים את רגילה למשהו מסויים, פתאום יש משהו אחר, הכל משתבש.

אם היית לוקחת חופש חודש, היית מתרגלת למציאות אחרת בוודאי יודעת מה לעשות עם עצמך.

מה שכדאי פעם אחרת זה לתכנן מראש מה את רוצה לעשות, כשיש לי יום חופשי הוא יכול להיות מבוזבז ומבאס ואם אני מתכננת יום קודם או על הבוקר, אני רוצה לנקות את הארונות האלה, לעשות כביסה, לאפות עוגיות או פשוט להימרח במיטה... אבל לתכנן מראש מה את רוצה להספיק, אני אוהבת לתכנן מה חייבת להספיק ומה לעשות רק אם יזרום לי כדי לא להיות בלחץ ובכעס עצמי על מה לא עשיתי.

נכוןנעמי28

זה ממש נפוץ שקשה לעבור ממצב סטרס למצב רגיעה.

אלה שני אזורים שונים במוח, ומיומנויות קשה (לי אישית קשה) של לדעת לעבוד ממצב א' לב'

אל תשפטי את עצמך, המון מתמודדים עם זה.

גם אם זה לא ימי החופש המושלמים וגם אם לא תחזרי טעונה 100%, עדיין כל הכבוד ששמת לב שאת צריכה מנוחה.

אפילו להתבטל על הספה זה משהו.

איזה כיף לך!!! וכל הכבוד לך שלקחת זמן לעצמךממתקית

קודם כל תהיא רגועה ונינוחה- מוזיקה, תפילה תני למחשבות לזרום

לאט לאט יצוצו תעסוקות שמאמינה שלא חסר לאמא עובדת עם ילדים...

סידור ארונות עם בגדי חורף

אפיה- כתבת שחשבת, אז אחרי מנוחה ומחשבות, זה יכול להיות נחמד.

הכנת משחק משפחתי שווה למחר- יום שבתון.(סולמות וחבלים, זיכרון...)

תחביב כלשהו

לסדר בית ולשמוע פודקאסט או מוזיקה טובה

להכין עוגה שווה ולהתפנק עם קפה לצידה וסרט או סדרה, דוקו

סדר באיזו מגירה בבית.

אין לך יום חופש אחת לשבוע? מה את עושה ביום כזה? או שזה בימי שישי ואז את רק מבשלת...?

תודה לכן!!!אנונימית בהו"לאחרונה

גם על הנירמול (וואו הייתי צריכה את זה, כמה הלקאה עצמית)

וגם על הרעיונות!

בזכותכן יצאתי להליכה עם פודקאסט ובדרך קניתי כמה שטויות בסטוק שכבר הרבה זמן רציתי לקנות ולא הגעתי לזה.

עכשיו קצת כביסות ואפייה ויוצאת לאסוף את הילדים😍

לא קשור אבל אתן תמיד עוזרות אז..השם גדולל

שוקלים להשאיר את הבן שלנו כיתה, כרגע הוא בכיתה ו כיתה קטנה, ואנחנו רוצים להעביר אותו לבית הספר אחר מכמה סיבות

  1. קטן במחזור

  2. חוסר בשלות ריגשית

  3. קושי חברתי- מנסה להדביק את הפער בכל מחיר ולא מצליח וכל המשאבים הולכים לזה.

  4. בעיית קשב וריכוז ואימפולסיביות.

    בקיצור הוא בהישרדות וממש רואים את הפער מבחינת הבשלות שלו והבגרות שרחוקה שנות אור מהילדים בשכבה שלו.

    בית הספר מודע לכל ההיסטוריה שלו מאז כיתה א. הוא מנסה להתחקות אחרי ילדים שלא בהכרח הולכים בדרכים טובות ואנחנו ממש חוששים מה יהיה איתו בהמשך. רוצים להוריד ממנו את מפלס הלחץ לרצות ולהיות בקו ישר עם ילדים שהם יותר גדולים ממנו פיזית וגם יותר גדולים בראש.

    יש לנו תקשורת מהממת איתו ואני יודעת שגם אם בהתחלה הוא יתנגד עם הזמן הוא יתרכך.

    אשמח לתובנות, לניסיון שלכן מי שהייתה בצומת הזו..

השאלה הראשונה שעולה לי היא אם התייעצםהמקורית

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

אנחנו אמורים להיפגש להתייעצותהשם גדולל

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

לכן בדיוק שאלתיהמקורית

אם יש צפי להתקדמות בהמשך השנה

כי אם הקושי ימשיך לבוא לידי ביטוי לא בטוח שהצעד הזה כדאי עבורו

הטיפול הרגשי מתנהל על ידי איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש?

הוא מטופל תרופתית?

הוא מטופל תרופתיתהשם גדולל

הטיפול הריגשי הוא במסגרת הסל שהוא מקבל. המטרה היא להקל עליו מבחינת הפער בגילאים. הוא בכל מקרה מסיים שם השנה והמעבר הוא לבית ספר שלומדים בו עד כיתה ח.

יש כזו אפשרות בכלל?מתיכון ועד מעון

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

ישהשם גדולל

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

האם הוא אמור להשאר כיתה באותו בית ספרזמינה

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

ממש לא! מעבירים אותו.השם גדולל

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

שואלת בעדינות כי אני בסירה דומהמולהבולה

האם עשיתם אבחון תקשורת?

עשינו אבחון שבודק גם את זההשם גדולל

ושללו את זה. הוא ממש תקשורתי ואוהב חברה פשוט מאוד אימפולסיבי ועל טורבו וזה לא נעים לסביבה..

קודם כל בהצלחהוהרי החדשה

אני מאוד מאמינה באינטואיציות של הורים במקומות האלו. ורוצה להגיד שבמסגרת העבודה שלי פגשתי הרבה ילדים שעברו בית ספר וזה היטיב איתם מאוד.

כן יש כאן את האלמנט של להוריד כיתה אז ממש חשוב שיהיה לו תיווך טוב למה עושים את זה באופן שיעצים אותו וישקף לו בעדינות את המצוקה שיש בלהיות הקטן בכיתה וכמה יכול להיות לו טוב יותר עם ילדים שקרובים יותר לגילו.

אם הוא קשור גם למטפל והמטפל בעד אז אפשר ממש לגייס אותו לשיחה על זה ביחד או כן לראות אם המטפל ידבר איתו על זה אחרי שאתם תדברי.

חשוב להגיד שלעבור כיתה/בית ספר זה לא תמיד פתרון קסם,.בטח כשיש קשיי קשב וריכוז הרבה פעמים הבעיות שלך הולכות איתך ואז נוצר תסכול עמוק , לפעמים אשמה, על איך זה השנה זה קורה לי שוב.

ככה שגם המעבר הזה צריך להיות מלווה בהבנה שלו ושלכם שזה לא אמור לפתור את כל הבעיות ודבכל מקום יהיו התמודדויות (עם זאת חוזרת על מה שכתבתי בהתחלה שיש ילדים שזה מיטיב איתם פלאים, וצריך באמת.לבדוק גם את המקום שאליו אתם רוצים שיעבור ומה מידת ההתרשאשתכן מההנהלה מהצוות ומהאקלים הבית ספרי)

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות!

המטרה כי להקל עליוהשם גדולל

מבחינת העומס שהוא מתמודד איתו. מאמינים שאם הוא יהיה בסביבה של ילדים בני גילו אז הוא לא ינסה להתאים את עצמו לילדים שגדולים ממנו אלא ברמה שלו פחות או יותר..

הוא ילד מקסים ואחרי שנקבל אישור מהצוות נסביר לו שזה נטו בגלל הגיל ולא בגלל בעיה אצלו.

כבר ביררנו על המקום, דיברנו שם גם עם היועצת והכל.. בדקנו הכל בלי שום קשר כי חיפשנו מסגרת לאחר כיתה ו.

מאמינה שהמטפל יהיה בעד.. הוא מכיר את כל ההיסטוריה שלו וזה יקל עלינו גם בהתייעצות

נשמע רעיון הגיוני לפי הנתונים. בהצלחה בהחלטה!!!שיפור

תודה רבה, אמן!השם גדוללאחרונה

בית החלמההחלמה

אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.

תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.

אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.

אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.

איךזה?

בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?

המלצות על בית החלמה?

ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?

תודה לעונות!

אין לי מושג אבל הייתי הולכת לחדר לבדאורוש3

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

מצטרפת לשאלות-גם לי יש מחשבה ללכתמחכה עד מאוד

ממליצה בחום ♥️מולהבולה

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

מנסה לענות.דיליה

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

באמת גרביים?רק לרגע9

אין שם כאלה שלא הולכות עם גרביים? לא כולן נוהגות...

מפתיע

לא חייביםאפונה

רוב מוחלט של היולדות הולכות עם גרביים אבל הצוות לא בהכרח ויש גם יולדות פה ושם שלא.

אבות גם כן מסתובבים שם? או שיש גברים בצוות?ירושלמית במקור

יש גבריםאפונה

במטבח ובהנהלה, וגם בעלים ומבקרים.

רק לגבי תינוקיהשלומית.

ברור שאת יכולה לשים את התינוק בתינוקה... לא משנה מתי את מגיעה, זה הקטע של בית החלמה.

לי היה להיפך שלא רציתי לשים את התינוק והסתכלו עליי מוזר

ואני הלכתי לבד והיה לי מושלםשלומית.

פטפטתי קצת עם נשים זרות ובעיקר נחתי.

תחשבי שכמעט כולן מגיעות "לבד" כי הלידה לא מתואמת עם חברה...

אני גם הייתי כמוך עד שילדתי בקיסרימולהבולה

ואז הבנתי כמה זה מקל עליי... הרגשתי גרוע אחרי הקיסרי

והיה מושלם שיש לי רגע לשים את התינוק אצל מישהו

היה קטע אחד מוזר מאוד

שפתאום הכניסו לי אותו בארבע בבוקר, זה לא היה לי נעים ..

לקחתי חדר פרטי בשביל הפרטיות

ובדרך כלל גם אחרי קיסרי אני משאירה בלילה איתי

אבל זה היה לילה קשוח ולא הרגשתי טוב בכלל בכלל ופתאום בלי לעדכן פתחה לי את הדלת

תודה לעונות!החלמהאחרונה

עוזר ונותן נקודות למחשבה.

אם יש המלצה על מקום מסוים אשמח לשמוע!

רופא/ת עיניים לילדיםאפונה

אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.

פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.

תודה!

בהצלחה לצערי זו חיה נדירה.....אמהלה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

כשאני פעם הייתי צריכה תור ולא קבעתי מספיק מראשבארץ אהבתי

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

גם אני פעם קבעתי ככההשם שלי

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

חושבת שהן אומרות להתקשר ב 11 כל יום לגבי ביום שאחראחת כמוני

בהצלחה

יש לך לאומית זהב?עודהפעם

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לאחד הילדים ישאפונה

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

לא יודעת אם רלוונטימתיכון ועד מעון

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

נבדוק תודה!אפונה

הוא מדהים!טארקו

תבדקי באתר דוקטוריםרק טוב=)

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

תחפשי דר דורון שדהאחות אחת

אנחנו אצלו בכללית, אבל הוא מקבל גם במאוחדת או לאומית לא זוכרת...

אם את בקטע של פרטימישהי מאיפשהו

יכולה להמליץ לך על רופאה מדהימה באיזור המרכז

האמתאפונה

שממש מבאס אותי לשלם פרטי על דבר כזה.

זה בסיסי ביותר

אנחנו כמעט לא צורכים שירותי קופה וממש מקומם שהדבר הזה לא זמין.

מבינה אותך מאודמישהי מאיפשהואחרונה

גם אותי זה פוגש בסיטואציות כאלה וזה מרגיז ממש

אולי יעניין אותך