וטיפה טיפה מעלים למוח,עד שנוצר אגם.
ואז,בזהירות,מזרימים את הרגש בנהר ליד,אם נשפך קצת דרך העיניים,לא נורא.
עכשיו אפשר להתחיל לכתוב.
מילה אחרי מילה,בית אחרי בית.
מוחקים,משנים,בוחרים את מה שהכי מרגיש מתאים.
ןכשנראה שזהו זה,והכל יצא,אפשר לנוח.
מגיע לכם.
עוד שיר נולד.
,

