בעיני זה אומץ לעשות את הדבר הזה. אבל אל תשפטו אף אחד. אולי הילדים שלה ישנים חזק לרוב בכלל לא מתעוררים?! ונניח שפתאום יתעוררו היא יכולה לשמוע אותם..

לדעתי זה מוגזם שהיא במרחק נסיעה. מה קורה אם הפלאפון מתנתק? והיא לא שמה לב? מלחיץ..

אנחנו עושים את זה לפעמים כשאנחנו במרחק כמה דקות מהבית. ואם צריך- רצים הביתה. לדעתי זה לא נורא..

לא על כל דקה אפשר להשיג ביביסיטר במיוחד שבמקום מגורינו זה מצרך נדיר..

המסקנה שלי- לא לשפוט אף אחד. אני לא הייתי עושה את זה אבל יש כאלה שכן וזה עניין שלהם בלבד.

אני בטוחה שהחברה שלך היא לא אמא מפקירה ומזניחה.

אז בואו נחזור לרגע לשפיות..

ממש לא נשמע הזנחה.

מה בין זה לבין מכשיר בייביסיטר אצל שכנה שהוא דבר מקובל ונמכר בחנויות תחת תו תקן??

מרחק נסיעה זה קצת יותר מטריד...

ומסכימה איתך, זה משהו שלא אעשה.

יותר מידי דברים יכולים להשתבש, עיכוב של האמא, שיבוש בקליטה שמנתק את השיחה בלי שהאמא שמה לב, שריפה או דליפת גז שזה לא משהו ששומעים בטלפון בזמן הנכון וכן הלאה.

אני מודעת לזה שאני הקצנתי יותר מאז המלחמות בדרום וקשה לי יותר לשחרר אבל זה משהו שברור לי שהוא לא ג'וק שלי אלא משהו שאני לא מוכנה לעשות אפילו 10 ד' בשביל לרדת למכולת הקרובה לביתי.

מאתר ארגון בטרם

לא הייתי קוראת לה אמא...

גם אם היא טועה לגמרי.

לא צריך לקרוא לה 'הזויה' ו'אמא מזניחה', אפשר להסביר לה בנחת את כל הסכנות האפשריות במקרה כזה, ואני חושבת שהיא תזדעזע ותפנים ותנסה לשנות את התנהלותה.

"כדי לחנך את הילדים לעצמאות" - אז היא באמת לא בסדר...

ממול.

אבל להיות במרחק נסיעה? או אפילו רק בבניין אחר?

לא נשמע בטוח.

בת 5 זה גיל ממש קטן. אם היא תתעורר ותראה שהיא לבד? מלחיץ.

גיל 10 ככה נשמע לי יותר הגיוני להשאיר לבד.

יש לי שכנה כזו---

לפעמים היא מבקשת ממני שאשים עין על הילדים ומשאירה דלת פתוחה, אולם גם אם לא מצאה שכנה (לדוגמא: ביום של חתונת שכנים כשרוב השכנות נסעו לחתונה) היא תשאיר את 4 ילדיה בגילאי 5, 4, 2.5, 1 לבד בבית!!!

ואני בתור שכנה דלת ליד (ובייביסיטר לעת מצוא...) יכולה להעיד שהם מתעוררים בלילה ממש הרבה!!!

ולא שתגדנה שזה לצורך ממש דחוף ולא צפוי כמו נסיעה ללדת או משהו כזה, זה כדי לצאת להליכה עם בעלה (!)

לטעמי זה נורא, לי אישית יש פוביה אפילו לצאת לשכנה דלת מול כשהילדים בבית (ומדובר במטר וחצי מהדלת), ומה קורה אם ננעלת הדלת והילדים בפנים? יש סכנות שעלולות חלילה להתרחש בשניה או שניותיים

אני אישית מעירה בעדינות לשכנתי ולעוד אמהות כאלו, אחרת אחוש חלילה שותפה לפשע...

כמו הליכה עם בעלה - אז אני יותר מבינה מה עובר בראש שלה.

דווקא במקרים דחופים - תמיד ימצא מתנדב לשמור - אבל להליכה?? זה בכלל לא נראה צורך חשוב...

ואמא עם ילדים בגיל של ילדיה - אמורה להתקע כל החיים בבית בלי לצאת אפילו להליכה מסביב לבית תוך כדי שהיא דואגת ליידע שכנה שתפקח עין??

נשמע לי מופקע.

אם יש שכנה בוגרת ששומעת ויודעת שיש בבית ילדים לבד - אז אפשר לומר שמדובר במשהו סביר בהחלט. גם אם תבוא משטרה זה לא יחשב כהזנחה כי היה בשטח מבוגר אחראי.

יש הרבה סכנות שעלולות להתרחש בשניה או שניותיים - אבל גם אמא או בייביסיטר (בחורה בלתי מנוסה ) שנמצאת בבית לא ממש תצליח להציל לצערינו...

שומר פתאים השם. אנחנו מבצעים את ההשתדלות הסבירה בשמירה על ילדינו.

לו נניח האמא בעצמה היתה יוצאת לחדר מדרגות ליד הדלת של השכנה ממול ומפטפטפת איתה קצת תוך כדי שהילדים ישנים?? היא לא היתה נחשבת למזניחה - יודעת ממקרה שהיה .

בדיוק כך מוגדרת השכנה שיודעת שהדירה פתוחה והילדים ישנים ...

מה את אומרת על להכנס להתקלח כשכל הילדים בבית ישנים? ואם ל"ע תהיה שריפה??

מה את אומרת על ללכת לישון כשהילדים בבית ישנים?? ואם ל"ע יש שריפה??

זה בדיוק מה שאמרתי - הורות היא כובלת בהחלט ואנחנו לא חופשיות כפרפרים.

אבל יש את גבול ההשתדלות שלנו...

מכשיר בייביסיטר ודומיו (שכנה שיודעת שהיא אמורה להקשיב לנעשה בדירת השכנים) נחשבים לאחריות מבחינה חוקית - ולכן הם בגדר ההשתדלות.

השארה ללא כל אחריות - היא הפקרה בעייתית גם אם רוצים חופש.

השארת מבוגר אחראי גם אם הוא לא מבטל את זמנו בדיוק באמצע הסלון - היא סבירה.

לא יעזור לנו עודף פראנויה. זה לא ישמור לנו על הילדים.

לא להגזים. דיברתי על מה שתואר בהודעה שהגבת לה. אמא שיוצאת מהבית ולא מיידעת או לא מבקשת מהשכנה לשמור עליהם, זו בהחלט חוסר אחריות. זה שבמקרה יש שם שכנה ששומעת את הילדים בוכים, זה לא מבטיח שתגש אליהם כשיבכו, אולי כי לא ביקשו ממנה או מכל סיבה אחרת. זו עבירה מוחלטת על החוק. 

כל אחת מתנהגת על פי הניסיון שלה.

אני תושבת הדרום.

אני לא גרה בעוטף עזה, אבל גם לנו קרה לעיתים נדירות, שהיו לנו אזעקות, לא רק בתקופת מלחמה.

פתאום! בלי שחשבנו. בלי שהתארגנו.

פעם אחת תפסה אותי אזעקה, במצב כזה.

מאז אני לא מתקלחת לפני שבעלי חוזר הביתה.

גם אם הוא חוזר בחצות!!

מה שאין כן במקלחת שאת יכולה בכלל לא לשמוע ולא פנויה לצאת ברגע 

כמובן, מי שהילדים שלה ישנים ברצף ואין סיכוי שיקומו- שיערב לה 

ואם אני לא והשינה שלי טיפה יותר עמוקה ויקח לי 3-4 דקות להתעורר - אז אני אמא מזניחה ורשלנית שאני הולכת לישון?!?

יש גבול לפחד. באמת שלא יעזור לשום אישה שהיא לא תתקלח ולא תזוז מהילדים שלה ללא הרף.

אסונות קרו גם לאמהות הללו לצערינו הרב.

באמת לא זה מה שהשם רוצה מאיתנו.

הפארנויות הללו הן חוסר אמונה בכך שהשם מנהל את העולם ולא אנחנו - והרבה מעבר לגבול ההשתדלות.

הרי לא יקרה לילד דבר אם הוא בוכה שתי דקות 

בין כל ההרוגים שנהרגו מטילים בעופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן:

כמה מהם שהו בתוך מרחב מוגן בזמן שנפגעו?

בלי להאשים אף אחד.

הקב"ה שומר עלינו, אבל אנו מצווים: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"

במבצע הבא...

אני אשקול האם לא ללכת לישון ולהתקלח בכלל

מדובר במקרה קיצון כלשהו...

אנחנו מדברים על הנורמה הממוצעת. נכון לעכשיו לא שמעתי על שום מבצע של צה"ל ועל שום אזעקות מחוץ לעוטף עזה - ככה שלהקצין ולא להתקלח וללכת לישון שמא ואולי - זה מחוץ לגדר חובת ההשתדלות.

נראה לי שהחברה המדוברת לא גרה בעוטף עזה.

כי אני פוגשת באופן יומיומי אישה אלמנה, ילדים יתומים והורים שכולים, שהיקרים להם חשבו: "לי זה לא יקרה". הנפגעים היקרים הי"ד,  לא יצאו לחדר המדרגות, וקרה מה שקרה.

אז אני קצת מקצינה.

אבל עדיף להקצין כמוני, מאשר ללכת לטייל ולהשאיר את הילדים ללא השגחה.

זאת קיצוניות הרבה יותר בעייתית!

אם היית, רציתי רק לשאול אם קרה לך פעם שתפסה אותך אזעקה פתאום לא בשעת מלחמה?

מהתגובות שלך נשמע שאת גרה באזור המרכז.

אני רוצה לספר לך שהחיים באזור הדרום קצת שונים.

בבית בספר של הבנות שלי מאז שאני למדתי בו היה נהוג לערוך בכל ליל שבת פעילות "קבלת שבת" בבית של אחת מבנות הכיתה. אחרי הדלקת נרות היינו מתאספות במרכז המסחרי, הייתה מגיעה מדריכה בת 13-15 ויחד היינו הולכות לבית של החברה. מנהג זה נמשך מאז היותי ילדה, ועד לא מזמן. לפני מספר שנים הייתה אזעקה בליל שבת. לא בזמן מלחמה וללא התראה מוקדמת. האזעקה תפסה את בנות בית הספר בחוץ, בהשגחה של נערות צעירות. מאז אותו אירוע, הסתיים המנהג של קבלת שבת.

למה? כי האימהות של המדריכות התנגדו בתוקף!

אולי גם הן פחדניות? יכול להיות.

האימהות האלה בדיוק כמוני פוגשות על בסיס יומיומי  אישה אלמנה, ילדים יתומים והורים שכולים, והלב שלנו נצבט.

ודרך אגב, אני גם מציעה לכן לקרוא את מה שכתבה שייני.

וגם מרבית האמהות בארץ.

ולכן המקרה שלך הוא ספיציפי יותר. לכל שאר האמהות לא אמורה להיות בעיה ולהתקלח או לפטפט עם שכנה ליד הדלת כשהילדים שלה ישנים.

אמא שהשאירה את הילדים שלה עם מכשיר בייביסיטר - כנראה אינה טראומטית וכנראה אין באיזור שלה אזעקות ללא זמן מתוח/מלחמה.

אז אני גרה בעוטף עזה???

יש הבדל בין לקום מהמיטה ולהוציא את כולם לחדר המדרגות, לבין להתלבש ולהוציא את כולם לחדר המדרגות.

ניסית פעם לעשות את זה תוך 45 שניות?

אני רוצה לספר לך שהכרתי אישית, 2 אנשים שנהרגו מרקטות לפני כמה שנים,

הם היו בבניין מלא באנשים וילדים. כל מי שיצא לחדר המדרגות לא נפגע בכלל!

ההרוגים והפצועים היו רק אלו שלא יצאו לחדר המדרגות!

נכון שלא הכול בידיים שלנו.

אבל:

"לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להבטל ממנה!"

שמת לב שכתבתי שגם אם אני לא יכולה לשמור - היא תצא....

זה חוסר אחריות!!! 

כשיש לך ילדים קטנים את אכן מוגבלת בתחומים מסוימים,  זה חלק מלהיות אמא! זכית!

ולעזוב את הילדים לבד בלי מבוגר שמונה כמשגיח- זו הפקרה וחוסר השתדלות מינימלי!!!

ולגבי לישון או להתקלח, תגידו שאני הזויה, אבל אני בלחץ גם שאני נכנסת לשירותים והילדים מסתובבים בבית (הם קטנים ממש). לא אגיד שאני לא עושה זאת, אבל בקצרצרה ומתוך ידיעה שהקטנים דורשים השגחה מתמדת!!!

אנשים חסרי אחריות שמשחקים בחיים משל זה לגו 

נראה לי שאפילו מבחינה הלכתית חובה לדווח על דבר כזה כדי למנוע סכנה 

כתבתי על כך, כשהיה דיון על נחיצות הצהרון.

כתבתי שהצהרון לא נועד רק בגלל שהאימהות עובדות.

בדור הקודם, הילדים היו מבלים שעות רבות בחוץ, ללא השגחה.

היום צהרון (אם הוא איכותי) נותן הווי חברתי עם השגחה.

אולם, לצערי יש אימהות שעדיין חושבות שאנחנו נמצאות בחיים כמו של פעם.

יש אימהות שיש להן התנגדות נחרצת לצהרון, אבל הן נותנות לילדים להסתובב בחוץ ללא השגחה,

וכשהן זקוקות לקצת איוורור, הן יוצאות ומשאירות ילדים ישנים ללא השגחה מספקת.

חבל!

עוד לא הבנתי למה את חושבת שכל מי שלא שמה בצהרון נותנת לילדים להסתובב בחוץ לבד

ומשאירה אותם לבד כשהם ישנים

הילדים שלי למשל לא בצהרון ואני לא עושה את זה

אני לא יודעת כמה נשים מיוחדות כמוך יש, שנמצאות עם הילדים משתיים בצהריים ועד למחרת בשמונה וחצי או תשע...

וכמו שכתבתי, גם אימא שלי שהייתה עקרת בית כמעט לא ראתה אותנו בשעות אחר הצהריים....

ודרך אגב, הנשים שהזדעזעו מהאישה שיוצאת ומשאירה את הילדים לבד, הן לא האימהות שהתנגדו בתוקף לצהרון....

יש המון אימהות שלא שולחות לצהרון. המון. יש גם כאלה שלא שולחות למעון בכלל, או אפילו לגן. כיף להיות עם הילדים! הם חמודים! ואת הצרכים החברתיים שלהם יש עוד דרכים לספק, ב"ה. לא חייבים בשביל זה לתת להם לשוטט לבד בחוץ. מצטערת, זה לגמרי לא שייך לשרשור הזה מה שכתבת.

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

ביסגליצינאט דווקא.

תמציות צמחים

עלי השפיע והרגיע מאוד.

אני חושבת שיש גם לילדים