זה יוצא עד גיל שנה +

כשאת רוצה פרטיות בחדר את שמה אותו מחוץ לדלת בעגלה 

בחדר עצמו לא אמור להיות שום דבר חוץ מהמיטה שלו אבל הוא צריך גם מקום בארון-

לאו דווקא בחדר אבל באיזה שהוא מקום...

לדעתי האישית אין צורך לחפש דירת שלושה חדרים אלא דירה עם חדר שינה גדול שהעריסה של התינוק תכנס שם בצורה נוחה.

אם את מניקה ומתכוונת להמשיך עם ההנקה, אז בכל מקרה התינוק ישן איתך בחדר וזה הכי נוח!

לגבי מה עוד צריך שיהיה בחדר, בעקרון עדיף שתהיה שידה עם מגירות שאפשר לאכסן את הבגדים שלו ולחתל אותו בצורה נוחה,

אבל גם אם אין מקום לדחוף שידה, אפשר להסתדר לא רע ולחתל אותו על המיטה שלכם...

הכי מומלץ ובריא לתינוק לישון עם ההורים בגיל כזה! וזה מאוד נוח כשקמים להאכיל אותו לא צריך לקום מהמיטה כדי ללכת להביא אותו.

אצלנו בעלי ממש לא מתעורר מהבכיות של התינוק/ת, נראה שרוב הגברים כך, אלא אם כן לבעלך יש שינה ממש חלשה, וזה נדיר אצל גברים

לידה קלה ובידיים מלאות!

בהצלחה!

אפילו מרםסת שיוצאת מחדר השינה , כדי שתוכלו לשים בה את המיטת תינוק.

באופן עקרוני שידה זה נחמד אם יש מקום.

אם לא אפשר מגירות פלסטיק של כתר צבעונית זה מספיק בשביל תינוק לשים בגדים/גופיות /טיטולים.

 אפשר להפוך גם מרפסת קטנה ומוזנחת לפינה חמודה לילד.

צובעים את המרפסת בצבע יפה, מוסיפים מדבקות קיר, שטיח, וילון..

וכבר אין הרגשה שהילד זרוק במרפסת זנוחה....

אצלינו גם ישנים עד גיל שנה עם ההורים. כך שעד גיל שנה אין בעיה שיהיה איתכם לדעתי

הבכור שלי בן 4 חודשים, יונק

אנחנו כבר עוברים כרגע דירה ואנחנו נעביר אותו לחדר משלו שמאוד קרוב לחדר שלנו...

הוא ב"ה יושן לילות (טפו טפו, שלא ישמע) אבל אם הוא שומע אותנו הוא מתעורר

אז אני מעדיפה להעביר אותו לחדר אחר שפחות ישמע וירגיש אותנו וישן טוב יותר

בחדר שלו יהיה לו מיטה ושידה, ונשים שם כנראה ספפה שבימים שהוא כן התעורר אוכל להניק אותו שם...

מבחינה בטיחותית

(אהממ....)

תינוק עד גיל שנה לא צריך מרחב גדול מידי

בהתחלה הוא ישן בחדר אתכם

ולאחר מכן הוא ממש לא זקוק לחדר במיוחד עבורו. הוא עדיין קטן..

סלון קטן מאוד וחדר שינה דווקא ממש מרווח (מיטה זוגית, ארון 4 דלתות, עריסה, שידה, כורסת הנקה ועוד יש מרווח גדול בחדר!!)

א ב ל -

ממש צפוף לי בבית...

הבן שלי בן 8 חודשים וכן, כל החפצים שקשורים אליו, תופסים המון מקום!

המון בגדים (תחשבי שאת צריכה לאכסן בגדים של 0-3, 3-6 וכו' ומקבלים מלאא בגדים)

צעצועים, אוניברסיטה, טרמפולינה, עגלה, טיטולים, מצעים, שמיכות, מגבות ועוד... שהוא קצת יותר גדול אז גם כסא אוכל.

לדעתי, דירת 2 חדרים ששניהם גדולים זה מספיק או דירת 2.5...

אל תשכחי, שהוא מתחיל לזחול באיזור 6-7 חודשים והוא כן זקוק למרחב.

בקשר לשינה איתכם, מאוד נוח שהוא איתך במיטה. את ישר זמינה אליו, הוא לא צריך לבכות הרבה כדי שתשמעי אותו...

לי זה מאוד נוח (במיוחד בהנקה).

ובעיני, זה גם הכי בטוח לתינוק, להיות קרוב לאמא בתק' הראשונה של החיים.

בכל אופן, סביר להניח שהוא יהיה אתכם בחדר עד שהוא יתחיל לישון לילה מלא, שזה לפחות עד גיל שנה!

מקווה שעזרתי, בהצלחה!

והיה מאוד נוח.

היום אני עם 3 ילדים בדירת 3 חדרים.

לפי דעתי זה בזבוז לעבור דירה בגלל ילד אחד.

אפשר להסתדר...כל עוד הוא תינוק.

לי נוח להניק בשכיבה. למה לרוץ לחדר השני באמצע הלילה?

כשסתם רוצים להיות ביחד, אם התינוק ישן, אני משאירה בחדר.

ביחסי אישות, אני מוציאה את התינוק עם העריסה לפרוזדור לזמן קצר.

לפעמים מלכתחילה מרדימה בעגלה, ואח"כ מעבירה לעריסה.

לא זוכרת כמה אבל שאלנו על זה

ובמיטה צמודה בטח שיכול להיות כשהוא תינוק.

(אולי לא נעים להורים, אבל זה לא עניין הלכתי)

אבל שכל אחת תשאל את הרב שלה.

ואם הוא אחד שמתעורר כשמזיזים אותו מרדימים אותו מראש בעגלה 

אם יש חדר שינה אחד גדול תוכלו להכניש לשם את הלול. ואם קשה לך לישון כשהוא איתך בחדר תקני לול עם גלגלים ובלילה תוציאי אותו מהחדר והוא יישן בסלון...

לפחות מבחינת התינוק (בטח עד גיל שנה) הרבה יותר נח וטוב ובריא ורגוע שיהיה איתכם בחדר.

אפשר אפילו שיישן איתך במיטה שלך... (הכי כיף). אם הוא מתעורר ולא רוצים שהשני יקום לגמרי הולכים לשבת איתו קצת בסלון עד שירגע. אני עושה את זה למרות שיש לי הרבה חדרים..

אני חושבת שהמקום שתינוק "תופס" זה הרבה פעמים כל מיני ציוד שבא איתו כמו

שידה (ממש לא הכרחי! לא אוהבת את הרהיט הזה. אפשר להחליף טיטול סתם על המיטה או הספה.),

בגדים, חיתולים, שמיכה, משחקים, מוצצים וכו' (לא חייבים שיהיה הרבה ודורש יכולת מיון טובה אם המקום מוגבל... אפשר להעביר ברגע שהבגדים קטנים נגיד ישר להורים או למחסן וכו'. בכל מקרה כדאי לארגן כמה מדפים בארון או איזה מגרות או משהו כזה להכל.)

לול לא כדאי. הוא מרובע בד"כ וזה תופס הרבה מקום.

מיטת תינוק זה המלבני יותר. אבל הגודל הסטנדרטי הוא די גדול. אם צפוף אצלכם יש מיטות תינוק שהן מלבן בגודל קצת יותר קטן וקומפקטי.

אבל להתחלה הכי טוב לקחת עריסה. זה בצורת מלבן קטן וזה נוסע על גלגלים. הכי נח.

בחודשים הראשונים גם אפשר שישן בכלל בעגלה אם יש עגלת אמבטיה.

דרך אגב אם אתם בסלון אפשר סתם להניח אותו על שמיכה מקופלת על הריצפה. במיוחד שאין ילדים שיכולים לדרוך עליו בטעות.

בקיצור לא ממש "חייבים" משהו.

ברור שבית גדול זה סתם יותר נח אבל אפשר להסתדר גם באותו חדר בלי בעיה. לדעתי.

גרנו  4 וחצי שנים עם 2 ילדים בדירת חדר וחצי. חדר שינה פצפון וסלון ושני הילדים ישנו בסלון.

כשהשלישי נולד עברנו דירה ל3 חדרים.

זה היה שווה לנו כי זה חסך לנו כמעט אלף ש"ח כל חודש. וסידרנו את הדירה בצורה נחמדה מאד וגם אירחנו אנשים.

אתם בטוחים שעדיף לכם לעבור לדירה קטנה?

תחשבו כמה יעלה לכם לעבור דירה בעוד שנה (הובלה, הפסד ימי עבודה, כאב ראש לא קטן)

האם לא עדיף לשלם כבר עכשיו קצת יותר ולהימנע ממעבר בעוד שנה?

אני ממליצה לך לעבור עוד שנה בבית שבו אתם גרים עכשיו.

עם תינוק אחד זה בכלל לא נורא...,

ולעבור שנה אחרי שנה זה סיוט ובזבוז כסף.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.

מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..

לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים

לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס

ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.

אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד

לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.

אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.

הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,

אין סיכוי לקוקיות או סיכות

לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).

את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...

אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.

וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.

ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.

יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור

גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.

אז ככה

מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר

שמפו שמן קיק- גם לא עזר

הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה

מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.

יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.

והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה

כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי

ואז התחלתי להתפלל על זה

ואז קרה השינוי.

בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן

הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....

בטח הבנתם

העיקר שתהיו בריאים

למי שאמרה לסרק

אז אין כמעט מה לסרק 🤭

שמנים למיניהם קצת חוששת מלכלוך שעובר לבגדים ולא יורד

אולי באמת אנסה לחפש את הקרם ש @אמהלהכתבה זה משהו סביר שאני מוכנה לנסות

ובאמת ב"ה העיקר הבריאות

הוא תינוק מתוק שממלא אותנו אושר

לאחרונה גם פחות חולה בכל מיני וירוסים אז באמת תודה לה' על הכל

לק"י

זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...

לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.

האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.

בעז"ה לילד הבא.

מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)

אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?

ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-

עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו. 

בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.

בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.