זה יוצא עד גיל שנה +

כשאת רוצה פרטיות בחדר את שמה אותו מחוץ לדלת בעגלה 

בחדר עצמו לא אמור להיות שום דבר חוץ מהמיטה שלו אבל הוא צריך גם מקום בארון-

לאו דווקא בחדר אבל באיזה שהוא מקום...

"הכל סובב את האשכנזים". 

אפילו מרםסת שיוצאת מחדר השינה , כדי שתוכלו לשים בה את המיטת תינוק.

באופן עקרוני שידה זה נחמד אם יש מקום.

אם לא אפשר מגירות פלסטיק של כתר צבעונית זה מספיק בשביל תינוק לשים בגדים/גופיות /טיטולים.

 אפשר להפוך גם מרפסת קטנה ומוזנחת לפינה חמודה לילד.

צובעים את המרפסת בצבע יפה, מוסיפים מדבקות קיר, שטיח, וילון..

וכבר אין הרגשה שהילד זרוק במרפסת זנוחה....

אצלינו גם ישנים עד גיל שנה עם ההורים. כך שעד גיל שנה אין בעיה שיהיה איתכם לדעתי

הבכור שלי בן 4 חודשים, יונק

אנחנו כבר עוברים כרגע דירה ואנחנו נעביר אותו לחדר משלו שמאוד קרוב לחדר שלנו...

הוא ב"ה יושן לילות (טפו טפו, שלא ישמע) אבל אם הוא שומע אותנו הוא מתעורר

אז אני מעדיפה להעביר אותו לחדר אחר שפחות ישמע וירגיש אותנו וישן טוב יותר

בחדר שלו יהיה לו מיטה ושידה, ונשים שם כנראה ספפה שבימים שהוא כן התעורר אוכל להניק אותו שם...

מבחינה בטיחותית

(אהממ....)

תינוק עד גיל שנה לא צריך מרחב גדול מידי

בהתחלה הוא ישן בחדר אתכם

ולאחר מכן הוא ממש לא זקוק לחדר במיוחד עבורו. הוא עדיין קטן..

סלון קטן מאוד וחדר שינה דווקא ממש מרווח (מיטה זוגית, ארון 4 דלתות, עריסה, שידה, כורסת הנקה ועוד יש מרווח גדול בחדר!!)

א ב ל -

ממש צפוף לי בבית...

הבן שלי בן 8 חודשים וכן, כל החפצים שקשורים אליו, תופסים המון מקום!

המון בגדים (תחשבי שאת צריכה לאכסן בגדים של 0-3, 3-6 וכו' ומקבלים מלאא בגדים)

צעצועים, אוניברסיטה, טרמפולינה, עגלה, טיטולים, מצעים, שמיכות, מגבות ועוד... שהוא קצת יותר גדול אז גם כסא אוכל.

לדעתי, דירת 2 חדרים ששניהם גדולים זה מספיק או דירת 2.5...

אל תשכחי, שהוא מתחיל לזחול באיזור 6-7 חודשים והוא כן זקוק למרחב.

בקשר לשינה איתכם, מאוד נוח שהוא איתך במיטה. את ישר זמינה אליו, הוא לא צריך לבכות הרבה כדי שתשמעי אותו...

לי זה מאוד נוח (במיוחד בהנקה).

ובעיני, זה גם הכי בטוח לתינוק, להיות קרוב לאמא בתק' הראשונה של החיים.

בכל אופן, סביר להניח שהוא יהיה אתכם בחדר עד שהוא יתחיל לישון לילה מלא, שזה לפחות עד גיל שנה!

מקווה שעזרתי, בהצלחה!

והיה מאוד נוח.

היום אני עם 3 ילדים בדירת 3 חדרים.

לפי דעתי זה בזבוז לעבור דירה בגלל ילד אחד.

אפשר להסתדר...כל עוד הוא תינוק.

לי נוח להניק בשכיבה. למה לרוץ לחדר השני באמצע הלילה?

כשסתם רוצים להיות ביחד, אם התינוק ישן, אני משאירה בחדר.

ביחסי אישות, אני מוציאה את התינוק עם העריסה לפרוזדור לזמן קצר.

לפעמים מלכתחילה מרדימה בעגלה, ואח"כ מעבירה לעריסה.

לא זוכרת כמה אבל שאלנו על זה

ובמיטה צמודה בטח שיכול להיות כשהוא תינוק.

(אולי לא נעים להורים, אבל זה לא עניין הלכתי)

אבל שכל אחת תשאל את הרב שלה.

ואם הוא אחד שמתעורר כשמזיזים אותו מרדימים אותו מראש בעגלה 

אם יש חדר שינה אחד גדול תוכלו להכניש לשם את הלול. ואם קשה לך לישון כשהוא איתך בחדר תקני לול עם גלגלים ובלילה תוציאי אותו מהחדר והוא יישן בסלון...

לפחות מבחינת התינוק (בטח עד גיל שנה) הרבה יותר נח וטוב ובריא ורגוע שיהיה איתכם בחדר.

אפשר אפילו שיישן איתך במיטה שלך... (הכי כיף). אם הוא מתעורר ולא רוצים שהשני יקום לגמרי הולכים לשבת איתו קצת בסלון עד שירגע. אני עושה את זה למרות שיש לי הרבה חדרים..

אני חושבת שהמקום שתינוק "תופס" זה הרבה פעמים כל מיני ציוד שבא איתו כמו

שידה (ממש לא הכרחי! לא אוהבת את הרהיט הזה. אפשר להחליף טיטול סתם על המיטה או הספה.),

בגדים, חיתולים, שמיכה, משחקים, מוצצים וכו' (לא חייבים שיהיה הרבה ודורש יכולת מיון טובה אם המקום מוגבל... אפשר להעביר ברגע שהבגדים קטנים נגיד ישר להורים או למחסן וכו'. בכל מקרה כדאי לארגן כמה מדפים בארון או איזה מגרות או משהו כזה להכל.)

לול לא כדאי. הוא מרובע בד"כ וזה תופס הרבה מקום.

מיטת תינוק זה המלבני יותר. אבל הגודל הסטנדרטי הוא די גדול. אם צפוף אצלכם יש מיטות תינוק שהן מלבן בגודל קצת יותר קטן וקומפקטי.

אבל להתחלה הכי טוב לקחת עריסה. זה בצורת מלבן קטן וזה נוסע על גלגלים. הכי נח.

בחודשים הראשונים גם אפשר שישן בכלל בעגלה אם יש עגלת אמבטיה.

דרך אגב אם אתם בסלון אפשר סתם להניח אותו על שמיכה מקופלת על הריצפה. במיוחד שאין ילדים שיכולים לדרוך עליו בטעות.

בקיצור לא ממש "חייבים" משהו.

ברור שבית גדול זה סתם יותר נח אבל אפשר להסתדר גם באותו חדר בלי בעיה. לדעתי.

גרנו  4 וחצי שנים עם 2 ילדים בדירת חדר וחצי. חדר שינה פצפון וסלון ושני הילדים ישנו בסלון.

כשהשלישי נולד עברנו דירה ל3 חדרים.

זה היה שווה לנו כי זה חסך לנו כמעט אלף ש"ח כל חודש. וסידרנו את הדירה בצורה נחמדה מאד וגם אירחנו אנשים.

אתם בטוחים שעדיף לכם לעבור לדירה קטנה?

תחשבו כמה יעלה לכם לעבור דירה בעוד שנה (הובלה, הפסד ימי עבודה, כאב ראש לא קטן)

האם לא עדיף לשלם כבר עכשיו קצת יותר ולהימנע ממעבר בעוד שנה?

אני ממליצה לך לעבור עוד שנה בבית שבו אתם גרים עכשיו.

עם תינוק אחד זה בכלל לא נורא...,

ולעבור שנה אחרי שנה זה סיוט ובזבוז כסף.

1. לגבי השום- זה באמת לא מומלץ, עלול לגרום לכוויה ממש. אבל יש לקנות היום כמוסות שום שיעילותם שווה, והן בטוחות לגמרי לשימוש. הן ממש קטנות, אפילו יותר קטנות מפתילה. וזה עוזר לדחות עוד קצת את ההתפרצות הבאה. בנוסף- לתת להם לאכול גרעיני דלעת- מאד עוזר.

2. גם אני תמיד אומרת שזה הרבה יותר גרוע מכינים, ומעניין מאד שהבנות שלי נדבקו קבוע בתולעים ואף פעם לא בכינים....

3. זה עובר כשהם גדלים..... מנסיון בערך מגיל 11/12 כבר הפסיקו להתלונן. אבל כשאני עושה טיפול בורמוקס, בעצת הרופא אני עושה טיפול משפחתי- מביאה לכולם, גם לגדולים כדורים ואפילו אני לקחתי, וזה באמת עוזר לרווח את ההתפרצויות....

4. חיבוק ענק ענק ענק לא יאומן עד כמה זה יכול לשבש את החיים שלך ושלהם

יתכן שזה גם יעזור.

אבל בדברים האלו- אין כמו המקור, במיוחד שהמקור טעים וזמין...

תודה... פשוט הילדה לא מסכימה לאכול את הגרעינים (את החמאה טרם ניסיתי)

את ההתפרצות הבאה אחרי חודשיים.

אצלינו זה הרבה פעמים בא ביחד, או שבוע תולעים ואז שבוע כינים...

ולנו אמרו 3 מנות ברציפות ואז מנה רביעית שבוע אחרי.

זה סיוט, מזדהה

השתמשתי לעצמי כילדה ותמיד עבד

ישבתי לקרוא מלא עכשיו וראיתי שממליצים גם על שמן אורגנו זה אותו דבר?

ויכול לשרוף אז שימי לב

אני לא בטוחה שמתאים לילדים האמת

ואם את קונה אז רק אחד שמהול עם שמן נשא כמו שמן זית. והוא יקר אם זה משנה לך.

אם תמצאי פתרון אשמח לשמוע.

בעלי היום שם לו וזלין בפי הטבעת לפחות שלא יצרח.

הרגיע לן קצת

והבאתי ורמוקס. למרות שלא ראיתי שום תולעת.לא יכולתי כבר.

אצל רויטל ויטלזון.

כמה צחקתי.

אולי אני מסגירה את עצמי כי שיתפתי כמה חברות

אבל ניחא

זה סיפור חיי.

אחרי הלידה האחרונה נדבקתי, סיוט.

וכשהייתי צעירה זה לא היה בתדירות של כל חודשיים.

ואמא שלי לא הביאה ךמו ורמוקס

תנסי מים חמים במקלחת לפעמים זה משחרר.

ואני לא יודעת באיזה שלב את אבל זה קצת מזכיר לי צירי לחץ 😅

היה לי ככה בערך בפתיחה 5-6.

בצירי לחץ הרגשתי לחץ אחר, מאין לחץ לדחוף החוצה..

איזה כיף נשמע שזה מתקרב.

לידה קלה ובידיים מלאות

נשמע כמו כניסת התינוק לאגן, שימי לב לא למשוך יותר מדי בבית

בבריאות ובידיים מלאות

הכל נעלם פשוט

ואני עצבנית כמו שור זועם כל היום צועקת

זה ככ מתסכל

תנסי אולי לצאת קצת היום, לנשום אויר/קפה ומאפה/נוף גשום

זה כבר ממש קרוב

והגוף שלך מאותת לך שהוא מתכונן

קחי בחשבון שזה עלול להיות בשבת ותתארגנו על מקום לילידם ותיק ארוז וכו'

לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובשלווה

חיבוק ענק

כולם סביבי מדברות כמו דודות

ככה זה

כשיהיו לך צירים לא תתלבטי

אם ככה את נשמעת אין לך כלום

כאילו אני לידה ראשונה…

זה זמן שלא מדברים עם אנשים....

הלידה לא מגיעה כשהגוף מזהה סכנה

מסכנים הילדים…

יואו את עוד כאן? זהו אני אומרץ לך היום היום.

בסוף משהו צודק תמיד.

שיהיה בקלות.

מקווה בשבילךצשלא שבת.

ורק עצה קטנה, כי אני כמובן דוד כבידה ולא בחודש תשיעי, אז תברחי לחדר ואל תצעקי...

חחח תרגיעי! יואו! הכי עוזר להגיד לך את זה נכון? ידעתי.

אצלי זה לאאאאא יש לך זמןןןן

תודההההה איך כיף לשמועעעעעעע

ילדתי בערב שבת וזה היה חלומי.

גם רוצה כבר ללדת בע"ה!!! ונהייתי עצבנית ואז אומרים לי - תרגעי שלא תלכי עצבנית ללדת. תןדה חברים. עזרתם😅

זה נראה לי שאלה לרופא. ילד שמתעורר כל לילה הצרחות זה משהו שצריך לטפל בו, כנראה עם סותר חומציות מאיזשהו סוג...

אבל כצפוי אין תורים בימים הקרובים, אז מתלבטת מה לעשות בינתיים.

Eo EQuiz | E&E Israel - EOE/EGID Community

ובכל מקרה גם אם אין קשר, גסטרו זה הכתובת באמת... וזה תורים רחוקים...

בול צרבות.

השאלה היא איך אני יכולה לעזור לו לפני הגסטרו, כי הוא ממש סובל כבר הרבה זמן...

אבל אולי זה קצת בעיה כי זה בעצם יכול למסך בעיה שאז הגסטרו לא יראה. הייתי מתייעצת עם הרופא מה דעתו בינתיים

ואגב הוא מקבל תוספי תזונה כלשהם?

תרופה לילדים ומבוגרים, עוזר תוך כמה דקות אבל ההשפעה היא לכמה שעות

(הרופא אמר לנו לנסות את זה במקרה של ריפלוקס עם תינוק. עזר כל כך שבסוף לא המשכנו לתרופה חזקה יותר)

נראה לי שזה קשור לסטרס תזונה משקל

הילד שלך עם עודף משקל?

כדאי להתייעץ עם גסטרו תבקשו בדיקת אליקובקטור וכו

לדאוג שהמזרון יהיה קצת באלכסון עם הטיה

תתיעצו עם רופא בקשר לתרופה

מזרון באלכסון זה רעיון מצוין, תודה!

ולעשות את כל הבדיקות

צליאק בדקתם?

אבל עד שתמצאי תור, תקלי עליו כמו שמקלים על צרבת בהריון.

ארוחות קטנות לאורך היום, לא שומניות, לא לשכב לפחות חצי שעה אחרי האוכל, לישון עם הגבהה של הראש, להפריד נוזלים מאוכל, וכל מה שעוזר בהריון.

אומפרזול

מציל חיים

המליץ לתת אומפרזול לנסיון במשך חודש על רקע כאבי בטן והתפתלויות במשך כל היום.

טען שכנראה זה השלכה של הפגות שלהן

כי ראה שאצל פגים יש נטיה גדולה יותר לחומציות בקיבה

(בנות כמעט 8)

זכור לי שלבטרם יש רשימת מתקינים מומלצים חלקם עצמאיים (את קונה כסאות ובאה אליהם) וחלקם בחנויות ואז את יכולה לבחור את החנות הרלוונטית ורק לוודא דהמתקין נמצא שם

יש להם מתקין , לא יודעצ אם כל הזמן יש מתקין, שראה את הרכב והמליץ על כסאות בתקציב והתקין ביחד עם כיסא שכבר היה לנו ,הוא התקין מחדש גם אותו

אחכ פחדתי לנתק את הכסאות ונמנעתי מזה חודשים חחח

ואז גם מתקינים את הכיסא במקום

קשה אבל אפשרי. הקורולה רחבה יותר.

צריך 3 שהם או סלים פיט או הבוסטר הקל של הילדים הגדולים יותר - עם/בלי גב

אמנם לא ניסינו להכניס בה שלושה כיסאות (קנינו אותה רק לפני שנתיים וחצי), אבל היא רחבה למדי, אז מניחה שייכנס.

שעשיתם.

שניה תעצרי רק כדי לנשום ולהבין איפה הייתם ואיפה אתם עכשיו

הם כבר לא מרטיבים

ההשכבה קלה יותר

יש יותר סמכות הורית

יש יותר סדר יום מובנה

יש יותר הקשבה

אפילו יש אלבום לופה מדהים (חוץ מתמונה אחת, נו נו נו )

ולו"ז צפוף של עבודה/לימודים

ואת הולכת לישון מוקדם- שזה פשוט מעולה!!!

אני ממש מתפעלת ממך, ממכם

זה שרשור העומס הכי מדהים שהעלית עד כה

כ"כ הרבה טוב, כ"כ הרבה התקדמות

אני מצדיעה לך!!!!!!

ושניה נדבר נקודתית על העומס שלך- דבר אחד את חייבת להכניס ללו"ז, זמן אישי לעצמך/זמן זוגי

תורידו שיעור ספורט אחד לבעלך אם זה יפתור את עניין הזמן

אם תתני לעצמך מעט מרווח נשימה, לעשות משהו שעושה לך טוב ונעים

הכל יראה טוב יותר

ויהיה לך כח להמשיך לתת ולבנות ולהתקדם

אלופה!!!!

אין כמוך!!!!

שיהיה הרבה נחת, המשך גידול קל בבריאות, בשמחה, בשלווה ובאהבה

את נשמעת פשוט מדהימה!!! וואו איזה תהליך ואילו הישגים ב''ה.

באמת כל מה שאת עושה נשמע עמוס מאוד, אולי כדאי להוריד מעצמך קצת ציפיות...

אני חושבת שזוגיות טובה זה נכס

ולא כדאי לערב בו דברים שעלולים להעכיר את האווירה ולהשפיע על איכות הקשר.

חוץ מזה

מגיע לך כל הכבוד! על הכל!

עם בעלך היה יוצא עכשיו למילואים/ עבודה בחול

או חלילה בלתמים אחרים וכו'?

כמובן רק בשמחות בע"ה.

העניין הוא שרק כשהחיים מזמנים לנו עומס שהוא לא יומיומי אלא משהו קיצוני שהופך את החיים-

אז מבינים בדיעבד כמה הרבה היה לנו בחיים.

מה שנראה ביומיום כהכרח הופך למותרות בזמני משבר.

לא שצריך לחיות בתועדת משבר, אבל כן צריך להיות בתודעת דירוג עדיפויות ושליטה על הקצב.

אנחנו לא בוחרים עם מה להתמודד. אנחנו בוחרים איך להתמודד.

והכי חשוב לוודא שקצב החיים מותאם ליכולות ושאת לא מצפה ליותר מהמסוגלות.

לגבי הלימודים של הילדים, אפשר במוצ"ש לשבת איתם מרוכז להיות עם יד על הדופק, אבל בלי לחץ.

קריאה אפשר בשבת.

זה יוריד ממך את המרדף האינסופי במהלך השבוע.

אם את חוששת שפעם בשבוע לא מספיק, אפשר להוסיף עוד יום סטטוס כשאין חוגים וכולם מרוכזים בבית.

עם הבנות שלי למשל ביום שאני עובדת מהבית היה מוגדר ליום איפוס. בלי חברים. יותר בישולים, מטלות לימודיות ובדיקת ראשים וכל הדברים האלו שצריך לעשות יישור קו.

ואז בימים אחרים אפשר לשחרר ולהיות יותר בזרימה בלי המועקה שאולי זה לא בסדר להיות על הדברים.

ואכן להעלות בכור לא' זה ציון דרך מטורף, אז אצלך זה עם שניים במקביל בבת אחת מאמא לילדי גן, לאמא לילדי יסודי זה שינוי עצום!

את כותבת שאת מרגישה דמות משמעותית יותר בבית וזה משפיע על הילדים.

גם בהקשר של עומס. כשאת תהיי באיזון, כל הבית יהיה באיזון.

אם את מגיעה כל סופש למצב גופני קשה,הגוף והנפש שלך זועקים לעצור.

יכול להיות שזו תקופת הסתגלות וזה יעבור,

אבל הכי חשוב שתהיי בקשב עם עצמך, ושתחזירי את הבחירה על המשימות בחיים לידיים שלך.

תזכרי כשאת בטוב- לכל המשפחה יהיה טוב.

תרגישי טוב!

2 רבדים בהתמודדות עם עומס

טכני

ורגשי

הדרך שלי להתמודד עם העניין הטכני

זה תיעדוף מתמיד

להבין בכל זמן נתון מהי המשימה הכי חשובה לעכשיו/ לשעות/ לימים הקרובים

ברובד הרגשי יש הרבה דרכים

מדיטציה/ לצאת לטבע/ עוגנים של הרגלים טובים/ לקחת הפסקות יזומות/ לדבר עם אנשים שעושים טוב ועוד