ראיתי רק את הכותרת וחששתי להיכנס.

[לפי הודעת הפתיחה סתם גויות שעלו לשם]

תודה על העידכון.

בס"ד

על אויבינו נאמר "על במותיך תדרוך"

(מגילה ט"ו ע"א)

בס"ד

אומר הבן איש חי (כמדומני) שזה היה לפני שעם ישראל קיבל את התורה ואז אין הבדל בין עם ישראל לבין הגויים, אבל לאחר קבלת התורה המצב הוא כבר לא כזה...

אבל אולי גם זה נקרא פרשנות...

ההשוואה אינה במקומה בעליל בעיני ואין עניין להרחיב (לגבי האנלוגיה לעזה),למרות שאני לא יודע אם צורת השיח עצמה היא נכונה בחלק מן התגובות

תצטערי גם בחנוכה על כל אותם מתייוונים שנרצחו בדם קר על ידי מתיתיהו ובניו

איך אברום בורג שר"י אומר: "אני מתיוון גאה!". אתה מוזמן להצטרף אליו. 

אחי, אתה קצת מנותק מהמציאות... רוב עם ישראל שמח כשאויבינו מתים,

זה שהתקשורת שאתה שותה בצמא 24/7 מראה רק צד מאוד מאוד מסויים וזניח במדינת ישראל (שמיום ליום עוזבים את הארץ) זה משהו אחר...

לא כולם הורגים ולא כולם שמחים

אה , חלילה אני לא חושבת ככה פשוט מקדימה תשובות שמאלניות שאני כבר מכירה בעל פה 

כנסי לפייסבוק של בן ארי ותסתכלי בסרטון של הנשים שעולות להר הבית ומה הן רוצות לעשות לך.

לא מדברים שם בשמן. הן מדברות.

https://he-il.facebook.com/MichaelsonSonLion

כנסי לפייסבוק של בן ארי ותסתכלי בסרטון של הנשים שעולות להר הבית ומה הן רוצות לעשות לך.

לא מדברים שם בשמן. הן מדברות.

https://he-il.facebook.com/MichaelsonSonLion

"הכל סובב את האשכנזים". 

בס"ד

גם רמאללה זה טוב...

הוא גדול לעין שיעור

כמה עיוותים לדברי חז"ל ממש רפורמיות

אני לא יתפלא אם את לא יוצאת מהבית ביום שבת

אין שום מקורות לשטויות שכתבת למעלה

תלמדי קצת את דברי חז"ל לגבי מה שכתבת למעלה על שירת הים ותראי כמה שאת טועה ותחזרי

בס"ד

אי אפשר להתפס על חלק אחד של המשפט ולהתעלם מהצד השני...

אם כי זה נהיה מאוד נפוץ לאחרונה בחוגים מסוימים...

אמר רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי: מאה ושלש פרשיות אמר דוד, ולא אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים, שנאמר: "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה".

מקור נוסף עוסק מרדכי והמן, בעת שהמן נצטוה להרכיב את מרדכי על סוסו, ואומרים חז"ל שמרדכי בהחלט לעג להמן בזמן שהמן היה צריך להרכיבו על הסוס, ולא פחד מדברי המדרש האלו. יתרה מזו, מרדכי הסביר להמן שהפסוק 'בנפול אויבך אל תשמח' בכלל לא מדבר על אויב גוי, אלא רק על אויב יהודי, ואילו כשמדובר באויב גוי אנחנו מצווים לשמוח.

ואין לזה כל קשר עם ה"דת"..

יש כאן קובץ די נרחב של אנשים שלא הולכים אחרי ה"דת" שלך, ואחרי ההתחנחנות והחמלה המעוותת הזו שאת מנסה בכח להביא אותה בכל הזדמנות.

יש כאן הרבה מאוד אנשים שהקב"ה, הוא מול עינהם. ותורת השם - היא זו שמובילה אותם.

כולנו בהשתדלות לעשות את זה הכי מדוייק שיש, ולא תמיד זה יוצא.. ולכן אנחנו עדיין כאן.. כדי לעבוד על זה.

אבל דבר אחד זה בטוח:

אנחנו נאמנים לקב"ה, ולא ל"דת".

אנחנו נאמנים אליו למרות שלפעמים (לפעמים? לרוב..) זה נראה רע בעיני הסביבה החילונית או הדתית המתחנחנת, זו שרוצה להראות לכולם כמה אנחנו טובים וחומלים..

אז לא - 

אנחנו יהודים, מחוברים.

לעצמינו.

לקב"ה.

לתורה.

לעם שלנו, לאחים שלנו.

מלאי חמלה, ואהבה.. שמנותבות לכיוון הבריא והאמיתי.

וברגע שקבוצת מתפללות מארגון קיצוני המקלל יהודים ללא הרף, שבדיוק חזרו ממשימה לאומית חשובה נהרגות

אני אשמח מאוד מאוד מאוד, שאלו לא אחים שלי.

ואודה להקב"ה שמנהיג עולמו.

המוסר שלך מעוות ומרצה את הסביבה.

את לא מחוברת לעצמך ולתורתך באמת. את מחוברת לריצוי הסביבה, וזה מה שחשוב לך..

החמלה שלך מעולם לא התבטאה פה כלפי אחים שלך.

את מתנשאת, חושבת שאת הטובה מכולם, וכולנו קטינים ומטומטמים.

בהצלחה לך.

ולעם שלנו,

מחוברים למקום הנכון.

ולא נחפש רק להיות אור לגויים כל הזמן, כאמור.. ריצוי שאין כדוגמתו.

זה ממה שמשתקף ממך לאורך תקופה..

בשורות טובות, נשתמע

וכן הלאה - אחרת אתם יכולים להשתגע כאשר תצטרכו במו ידיכם להציל את החיים של אלו שאתם כל כך שונאים (ובזק"א, תאלצו לשמור על כבוד המת ג-ם שלהם).

לא נראה לי שזה יילך טוב בשבילכם, נראה לי שאתם תתחרפנו מזה, אז עדיף שפשוט לא תעבדו בעבודות כאלו שיחייבו אתכם להציל חיים של מתפרעות ערביות מהר הבית.

כל טוב

אם יעשו "טעויות" מכוונות כלשהן - ויעלו עליהם, זה יכול להיגמר מבחינתם לא רק בהעפה מהתפקיד אלא גם בכלא. וכנ"ל לרופא שצריך להציל חיים של מישהו שמגיע אליו לחדר ניתוח והוא שם לב שהוא ערבי או ערבייה... נראה אותם מחזיקים מעמד אז עם כל מה שהושפרץ כאן. נראה אם יוכלו לעבוד ככה.

ולא, לכל החולמים שהם יוכלו לבחור במי לטפל ובמי לא - תשכחו מזה. רופא ופרמדיק לא קובעים במי הם יטפלו ובמי לא. ממש לא.

בקיצור, היה מעניין לראות נגיד את חסדי, עובד בתור פרמדיק שמוזעק לזירת תאונה ומגלה שרוב הנפגעים ערבים

לא נותנים אפילו למלמל על הר הבית, אם נתפלל על הערבים זו התפילה היחידה שאולי ירשו לנו..

|טון ממורמר|

"הכל סובב את האשכנזים". 

"הכל סובב את האשכנזים". 

בכל הזדמנות הגברת הנ"ל תוכיח אהבתה וחמלתה המרובה לבני דודינו.. ואנחנו קומץ מתלהמים הזויים.

איזו בגרות!!

מה בעצם את אומרת ?

שאפשר לשמוח אבל בלב ? ..

בס"ד

את לא יודעת את הגילאים של כולם פה.

ויש פה גם חלק עם ילדים.

ויש פה חלק מהמגיבים שגם כן שירתו בצבא\שירות לאומי.

את טיפה מכלילה בלי בכלל לדעת כלום על רוב המגיבים.

ברור שערבי שעולה להר הבית צריך למות בייסורים בפומבי

ואם זה קורה זה קידוש ה' עצום - איך שאויבי ה' שמחללים את שם ה' נענשים. 

ואם זה מכוער למישהו, אז כנראה שהוא לא מקיים "משנאיך ה' אשנא"

וכנראה שהחיים של גוי חשובים לו יותר מכבוד שמיים. 

אבל לי מכוער שאנשים חיים בעולמו של הקב"ה

נהנים מטובו

ולא מזיז להם שמבזים אותו מורדים בו ומחללים את שמו

לא קראתי באף מקום "דין" כזה: "צריך למות ביסורים בפומבי"..

אם הנקודה היא בגלל שעולה לשם שלא כדין - אז לפי אותו "היגיון", גם יהודים שעולים לשם צריכים כך, חלילה?  ואולי גם יהודי שמחלל שבת? ועוד?...

אז לא. יש הלכות מתי דנים דיני נפשות, באיזה בי"ד. 

ואם ה' עושה - מי יעמוד על סודו?

אם סיסטמטית כל גוי שעולה להר היה מת בדרכו חזרה - היינו עומדים משתאים ונפעמים מול יד ה' המקנא למקום מקדשו.

אבל הרי בד"כ זה לא קורה. ולצערנו וחרפתנו מקום המקדש מרמס לכל ערבי מנוול רוצה לשחק בכדור, ר"ל.

אז להגיד ש"תודה לה' " שהם מתו.. "קריאות שמחה", כאילו ש"הרוויח" מזה משהו, או כאילו זה יגרום שלא עוד, או כאילו אנחנו יודעים "למה זה קרה".. להגיד שזה "כבוד שם שמיים"?...

תלוי במה מדובר:

אם היינו יודעים שמדובר בכאלו שעלו לשם במסגרת ההסתה נגד ישראל, במכוון כדי להראות שזה כביכול "שלהם", לא נזיל דמעה.. מלחמה על ארצנו ומקום מקדשנו.

אם סתם נשים שחושבות שהן "מתפללות" שם - אז אע"פ שבודאי שקורע את הלב שבכלל מישהו יכול לעלות לשם שלא כדין, וגויים - אבל לשמוח ש"מתו"?.. כביכול יָצא מזה "ריווח".. 

יש "מדרגות": כששומעים שיש 8 הרוגים - נחרדים.  אח"כ שומעים שזה בדואים, אכן הוקל לנו. זה לא אחינו בית ישראל. מבחינה מסויימת, לא ענין שלנו כביכול. זה עדיין לא הופך ל"משמח" שבני אדם נהרגים, אימהות לעשרה ילדים. אם כי, אכן, בהיות שאנו רואים בכללי מה יחס הבדואים אלינו, אי אפשר לומר שמעורר בדיוק אֵבֶל. אנחנו מדחיקים את זה הצידה במידה  מסויימת. יש צד אנושי של ילדים שנשארים ככה, יש צד של "אולי הם בכלל אוייב, שונאי ישראל".

אח"כ שומעים שבאו מהר הבית - כבר מעורר עוד משהו. יש לנו כעס גדול שבכלל הם יכולים לעלות לשם.

אבל לאבד את ה"תָו" הזה של המוסר האנושי, של תחושה כלשהי, ולפרסם "הודעת הודאה לה' "... נו...

"מקורות היהדות" זה לא שכל אחד ידמיין בכל אירוע שהוא כאילו דוד המלך שנלחם בפלישתים. אלא גם הנהגת חכמי תושבע"פ, לכל דורותיהם עד היום (ולא "שליפות נבחרות"..). 

וזה לא שכאילו "היהדות" אומרת שאדם יאבד את תחושת המוסר האנושי. אלא שהיא מיישרת אותו. מעלה אותו. בונה קומה על גביו.

לכן, לפעמים, נזדעזע וזהו. כבני אדם.

לפעמים, נחוש זעזוע ראשוני, ו"נכבוש" אותו, כי אנחנו יודעים במי מדובר, או מה החלופה.

לפעמים כשאנחנו יודעים ברור שזה חלק מאקט של שנאה ומלחמה כלפינו, לא נתעסק כלל ב"תחושות" כלפיהם.

אבל לא שנאמר שה"יהדות" זה שאם שומעים על אימהות גויות שנהרגות - פשוט לא נחוש שום-כלום, אוטומאטית..

יש צד מידותי בעייתי "לפרסם שמחה" שמתו, כי הם "גויים". יש גם צד מידותי בעייתי אם לא חשים את מעלת ישראל ובגלל זה מרגישים את היחס אל הגוי. לא כי, אלא מעלת ישראל - ומתוך כך ההרחבה האנושית.

[אגב, לא חושב שנכון להגדיר ש"פרח-בר" "בבונקר". אע"פ שבד"כ דעותינו שונות בהרבה דברים - אני חושב שיש להעריך את האומץ לעמוד על מה שנראה לה נכון, מול ה"לחץ" הנגדי כאן..]

תלוי במה מדובר.

האם הן הלכו "בשביל לירוק", "אירוע", או שאצלם זה סתם ללכת להתפלל - על אף שאנו יודעים כמה זה נורא. שהרי אם מעצם זה שעליה לשם שלא כדין  מהווה "זלזול באלוקי ישראל" גם בלי להתכווין לכך - אז גם יהודים שעולים שלא כדין, להבדיל?

ואין "עם בדואי", תלוי אם הן כאלו או לא. אני לא יודע, על אף שבכללי אינם ידידינו. 

ואם נניח סתם אימהות בדואיות נהרגות, אז צריך "להביע שמחה"?.. לא נראה לי. גם אם מישהו שאיננו אומרים מי-שברך לרפואתו, עדיין אפשר פשוט לשתוק. "להביע שמחה" כשאיננו מרוויחים מכך דבר, זה נראה לי משהו שיש בו צד "פראי".

הרי אמרנו: אם שונאות-ישראל, אכן גם אותי "לא מעציב"..

כנ"ל אם זה "מחלקי הסוכריות" אצלם. הרי לא מדובר כשיודעים מי הן. אני התייחסתי למה שדובר, "בגלל שגויים עולים".

[וב"ה שאנחנו לא הם - ולא "מחלקים סוכריות" אפילו כשאנחנו צריכים להרוג באויבינו. אנחנו עושים כי צריך, בלב שלם כדי להגן על עמנו ולהילחם ברשעה, נלחמים מלחמת מצווה, ולא "מחלקים סוכריות". ב"ה, כך נאה. אנחנו לא הם]

[ואגב, מי זה "אתם נותנים להם".. אין כאן אף "התארגנות".... כל אחד עם הניואנס של דעתו]

כמובן אין כל קשר בין מה שאת הגבת למה שאני כתבתי - 

אבל זה די אופייני, לצערנו, שמכתיבות כאלה, מגיעים גם לשנאת כל מי שלא "בדיוק כמותך" ("אתה ושאר השמאלנים"... פחות מבדיחה..), ולייחוס דעות אבסורדיות, שבהם כביכול קל יותר להילחם.  זה מה שכותב הנצי"ב בהקדמה להעמק דבר על ספר בראשית, על מה שהחריב את הבית שהיו "צדיקים שאינם ישרים" בהליכות-עולמים, וחשבו כל מי שלא חושב כמותם ביראת-שמיים שהוא צדוקי ואפיקורס, ועל זה חרבה הארץ, כי "הקב"ה אינו סובל צדיקים כאלו ואפילו שיאמרו שהוא לשם שמיים".

לגבי "מי שעדיין לא הבין" שכתבת, אני ככלל לא מחזיק מהסגנון הזה. ה"הבנה" אינה מתנת-יחיד. ומכל מקום, אינני בטח שאכן הגדָרַת "אוייב" במובן הטוטאלי, שלשמוח שאבד מן העולם, היא נכונה לכל פרט אצל הבדואים, שכמובן גם אני רחוק מלסמפטם.. הרצי"ה בזמנו לא התייחס כך - אם כי אכן יתכן שהיום הם יותר כך מאז - ולכן גם אינני חושב שהן יצאו מגדר "אימהות". כנ"ל - תלוי במי מדובר. אם כמו שמישהו עידכן כאן, זה אלו שהולכות פרובוקטיבית להר הבית - ענין אחד.  אם סתם כאלו שלא מענין אותם (אני לא בקיא בהלוך-הרוח אצלם, ואינני יודע. מניח שגם את לא) - ענין אחר.

וכבר אמרתי, שעיקר תגובתי היתה כנגד האמירה כאילו סתם "גויים", שעלו להר, צריך לשמוח ש"ימותו ביסורים".. ובכלל, כנגד המחשבה שתחושה אנושית אינה "שיקול" בתפיסה היהודית. היא כן - וצריך להחיל אותה אכן במקום הנכון.

זו "פסיקת הלכות" לא נכונה. "חצאי ידיעות". יש "משך חוכמה" חריף מאד על הדבר הזה, כאילו סתם רציחת גויים (שעל זה כתבת כעת), מותרת.

לגבי הענין השני: הברירה אינה בין "השוואה" בין יהודים ללא-יהודים, לבין שמחה כזו שדובר עליה כאן, שהיא לא מה שכתבת הרגע.

צריך להיות ישרים הן בהבדל בין ישראל לעמים, והן במוסר האנושי במקום ובאופן שהוא נכון. על זה בדיוק דיברנו.

בהיות שאתה אומר "מוסכם בכל הפוסקים".. (הזכרתי את האור שמח שאומר שיש צד שזה חמור מרציחה..), שתשאל את גדולי הפוסקים.. הרי יש גם היום גדולי הפוסקים.

זו בהיות הבוסריות בפסיקת ההלכה שעליה דיברתי. ושהיא גורמת גם לעיתים לחשוב, עקרונית, שתחושות אנושיות טבעיות הן פשוט טעות.. על אף שאכן לפעמים צריכות בירור וביקורת ולפעמים אין להן מקום.

"הלכה" איננה דבר תיאורטי בלבד. ה"פרופורציה" צריכה להיות כשמדברים "חופשי-חופשי" על "הריגה" כאילו זה איזה משחק. "מדלגים" למשל בקלילות על דברי הראב"ד בהל' מילה, ועל מה שמובן לגבי איך מתייחסים למציאות זמננו. 

לגבי הענין השני: מי שחושב שהגויים שעולים להר (בלי להתייחס כרגע לעליה לצורך מלחמה בנו), אי ביצוע גזר הדין של חיוב מיתה כלפיהם כיום הוא רק "בגלל השלטונות המקומיים".. אולי כדאי באמת שישאל פוסקי הלכה מובהקים?..

להגיד (במקרה שמדובר ב"סתם גויים" כפי שאתה מתייחס כרגע תיאורטית. לא אל אויבים בדווקא), שה' "נוקם את נקמתו-נקמתנו" ועושה איתנו חסד, בכך שנהרגו גויים שעלו לשם שלא כדין?..

מה שנקמת ה' או לא - זה ה' יודע. אבל להגיד שזה "עושה איתנו חסד" שנהרגים כָּאלו, בזמן שאין התראה כמו שהיתה בתקופת המקדש וזה גם לא מה שימנע עליה כזו -  אתמהה.

[רק דוגמה שעולה לי כעת...  הרמבם, שאצלו מובאת ההלכה לגבי גוי שאינו מקיים שבע מצוות בני נוח, היה רופאו של השולטן במצרים. הגוי לא קיים שבע מצוות בני נוח - זה אומר שאם היה מת, היה, לשיטתך, על הרמבם לשמוח, שהרי כביכול השם נקם את נקמתו-נקמת הרמבם ממי שחייב מיתה ואי אפשר לבצע, ועשה "חסד" עם הרמב"ם.... כמובן, זה לא כך - סימן שצריך להבין את המשמעות ההלכתית של דברים שאינם נמצאים במציאות הפסיקתית של זמנים מסויים. יש איגרת של הרב קוק בנושא]

והשאלה לא היתה אם זה כלול, מבחינת דיוק המקור, ב"איסור לא תרצח" שכתוב בעשרת הדיברות, או באיסור אחר.

[אתה כתבת "הריגת גויים אינה רציחה" לעומת שלא "הורגים אמנם בשביל הכיף".. ר"ל. אז מה שהיה מובן הוא שהשאלה אינה אם מוגדר "לא תרצח" או איסור אחר, אלא שבכלל לא "כזה ענין".. ר"ל]

אין לזה בכלל קשר לעצם חומרת הענין, לכשלעצמו, של סתם "הריגת גוי" - וגם של היכולת לדבר על כך ב"שיוויון נפש".

אדרבה, כיוון שציטטת את הרב אליקים, מציע שתיגש אליו, אמור לו מה שכתבת ומה שענית לך - ותשאל את דעתו (אם אתה רוצה, אתה יכול גם לצטט לו "בשם אומרם".. אתן לך שֵם).

"הריגת גויים" אינה חמורה מ"לגנוב כיף-כיף" במכולת..

תמצא גדול תורה אחד שיסכים עם המשפט המזעזע הזה. 

זו בדיוק התוצאה המרה של חוסר שימוש ת"ח, של זה שכל בחור צעיר כבר "יודע" בעניינים הכי חמורים (לא מדבר עליך אישית כמובן, אלא על "תופעה" שולית מסויימת, שאכן בעיקר בגללה הגבתי כאן. לא כ"כ בגלל פרשה ספציפית שבכלל איזו בחורה יקרה כאן כתבה שנהרגה שם מישהי שגידפה קודם מעל מקום מקדשנו את עם ישראל). זו צורת דיבור שמראה על איבוד הבנה יהודית בסיסית לגבי ערך תחושת המוסר הטבעי (אפילו אם, כביכול, "רק רציתי לומר שזה כמו לא תגנובו").

לא אמרתי שהרב אליקים לא כתב שזה לא בהגדרה ההלכתית של "לא תרצח" אלא אחרת (כבר הזכרתי מי שכותב שיש צד שהתורה לא ענשה במיתה - כי בגלל עוצמת חילול השם בדבר כזה, מיתה לא תכפר עליו..). מה שהצעתי, זה שתשאל אותו על גישתך ל"הריגת גויים", כפי שהתבטאה עוד יותר חריף במה שכתבת הרגע - ואם לדעתו זה נובע מ"שימוש ת"ח" וותיקות בתורה, או להיפך.

ואולי תשאל גם גדולי התורה האחרים שבדור. בדיוק עם הלשון שכתבת על ה"כיף-כיף". אפילו אלו ש"על ידינו". הרב ליאור שליט"א, הרב יעקב אריאל שליט"א. תודיענו את תשובתם.

עברו שעתיים מאז שנכתבה ההודעה הזו ובודאי שלא הייתה הזדמנות  רחבה כביכול להגיב על הדברים(מה גם שדן כן הגיב),בנוסף לכך שאנשים נוטים שלא להכנס כ"כ להשתלשלות תגובות בין שני צדדים.

גם אני לא יכול להסכים עם ההשוואה שנעשתה ובודאי שהיא אינה נכונה מבחינה יסודית.. ולא אכביר במילים מאחר וכבר הגיבו

ב.גם ההשוואה לחלוקת סוכריות בעזה שנעשת על רצח תמימים בעליל לבין הבעת שמחה (שאני לא יודע אם היא נכונה במובן ישיר כזה) לגבי נהרגות שככל הנראה מתוך שיעור ממוצע של עולי ההר היו שונאות ישראל,לא לגיטמי ויש בו הוצאת לעז לדעתי.

גם ההשוואה בין צהלת צמאי דם,למי שמגיב בתורת מגננה כתוצאה משפיכות דם כזו היא לא בפורפורציה ולא לגיטמית ואת צריכה להבין את זה

כפי שאמרתי בתגובה הקודמת אני לא יודע אם כל הניסוחים שנעשו בשרשור היו במקום,אך זה לא מונע ביקורת ממה שכתבת גם כן

לא שמעתי את ה"שניה" - וגם אחרי תחילת הראשונה הפסקתי.

אבל אם ההיא שמדברת שם נהרגה - אז כלשון הגמרא: ברוך המקום שהרגה.

יש וידאו שהם אומרים שהם מעדיפים למות ולהלחם בנו ..

אז וואלק...טוב שהם מתו ..וכן קצת משמח בעל כרחנו

"כמו בגדר אנוס"?.. אלו לימודי זכות שאומרים על אנשים בתוך עם ישראל, לא על גויים שמדברים ככה כלפינו.

אם "הדיבור יהפוך למעשה" חלילה, אז זה כבר יהיה מאוחר מידי.

פעם מישהו אמר אצל הרצי"ה, על האויבים, שהם "חושבים כך" כי אנחנו מבחינתם אוייב, אז צריך להסביר להם, לשכנע אותם.. אמר הרצי"ה: רחמנא ליצלן ללמד זכות על רוצחים, בטנקים נשכנע אותם..

שאנחנו נאחל מוות למי שאומרים שהם רוצים לרצוח יהודים, זה בסדר גמור. וזה לא הופך אותנו להיות "כמותם". בדיוק כמו שבי"ד שדן רוצח למיתה, לא הופך להיות "כמותו". זה בדיוק ההיפך.  אנחנו איננו מדברים "סתם" להרוג ערבים כי הם ערבים (ומי שכאן כן מדבר ככה על "גויים" סתם, זה באמת עקום לגמרי. מוסרית ואנושית ויהדותית).

וכן אתה צודק לגמרי

היטבת להסביר את זה באופן מדוייק

והקם להורגך השכם להורגו..מדובר במקרה שיש לך עילה לכך וביסוס, ושהוא לא רק מדבר באוויר שהוא רוצה להרוג אותך..אחרת כולנו נהפוך לרוצחים,כי הרי..השכמתי
אני מבינה למה הם חושבים שאנחנו אויביים שלהם וצריך להרוג אותנו..וזאת טעות בחינוך ובערכים שמקנים להם מגיל אפס..
ואם ננהג כמוהם ונשמח במיתתם..זאת לפי דעתי חברה מקולקלת..כדי ליצור חברה מתוקנת, אי אפשר לשמוח במוות רק למי שבאמת ראוי לכך ,כמו מחבלים למשל..אבל סתם ערביות עם אמירות משוגעות..הם פשוט סתומות ועם חינוך מקולקל זה הכל.
 

הבנים שלהן גדלים לאור תודעה כזו ונעשים מחבלים או תומכי טרור (וגורמים להפיכתו כלגיטימי שבתוך הקונצנזוס) בהשראת נשים כגון אלו,החברה שלהם מוסיפה לייצר גלי שנאה שגורמים לייצר מחבלים שמאמינים בצורה אדוקה בפיגועים,היא נותנת מקום לכל מתוסכל ונואש לפרוק את תסכולו במושא השנאה הנפוץ שהוא יהודים ולסיים עם חייו בתור 'גיבור'.אלו דברים שמובילים למעשים,אך אוהבים לומר,מילים הורגות (במקרה שלנו,רוצחות.מהבחינה הכי מעשית שיש,גם לתומך טרור יש דם רב על הידיים ללא צל של ספק)

צריך לצטט בצורה אחראית, עם הקשר.

א. "בי"ד קטלנית", זה בדיני נפשות בישראל. בפעל. לא שייך כלל לענייני מלחמה; ובוודאי לא להבעת שמחה על מות שונאי ישראל מובהקים.

ב. "הקם להרגך השכם להרגו" אינו "דין". זו אמירה מוסרית כללית. ה"דין" במקרה כזה הוא רק אם "רודף".

ג. כאן לא דובר על ללכת להרוג מישהו שאומר משהו, באופן פרטי, אלא לייחל למיתת מי שמביעים רצון להשמידנו חלילה, ומוכנים גם לעשות מה שביכולתם עבור זה.. או להביע שביעות רצון מכך ששילמו על שנאתם המטורפת.

ד. "טעות בחינוך ובערכים שהקנו להם מגיל אפס".. זו ממש נאיביות עילאית.. כבר ציטטתי מהרצי"ה: ר"ל מלימוד זכות על אויב, על רוצחים. גם על הגרמנים יכולת לומר כך.. גם על רוצחי האינקויזיציה. "טעות בערכים ובחינוך".. לא מלמדים זכות על שונאי ישראל רוצחים, לא מתעסקים בזה, זה משחית את נפש העושה כך לא-פחות מכל מה שאת מדמיינת ש"משחית" כביכול.

אותנו לא מענין "מה גרם".. (מלבד שזה מתאים לפראותם ההיסטורית, ולא רק חינוך-פרטי של מישהו). המציאות שהם כך, הם אוייב. ברוך המקום שהרגם. כן יאבדו כל אויביך ה' (ולא נאמר שם: ואם קיבלו חינוך לא טוב, אז "אפשר להבין"...).

ה. למה לשמוח במוות של מחבלים זה בסדר - והם לא "סתומים על חינוך מקולקל"?.... בגלל שהם "הצליחו"?.. ואם הם היו רק מנסים ולא הורגים בפעל, אז הם כבר לא היו מחבלים אלא "סתומים" בעלמא?.. ואם הם היו "רק" מסיתים, נניח כמו חנין זועבי או טיבי, אז הם רק "סתומים עם חינוך מקולקל"?... למה כש"הצליחו" בפעל, זה לא "חינוך מקולקל" וכשלא יכולים לבצע ורק "אומרים" (וברור שאם היו יכולות - היו גם עושות. כמו בתרפ"ט ועוד) - אז פתאום זה הפך ל"סתם סתומות"?....

ו. "חברה מקולקלת" זו גם חברה שבה עוצמים את העיניים חזק-חזק כדי לא לקלקל את התיאוריה. וכשרואים ערביות שאומרות שהן רוצות להרוג יהודים ר"ל, אומרים שהן "סתם סתומות עם חנוך מקולקל"... זו חברה מקולקלת, שמפחדת שאם תתייחס לאוייב כאוייב, היא תהיה מושחתת....  חברה מוסרית, יודעת שאויב זה אויב, ואינה חוששת שבגלל זה היא תשמח סתם במיתת אחרים, או "גויים" בעלמא.

זה מאד יפה שמרוב תום ורצון טוב, אז רוצים לא לראות רע, אבל כשזה כלפי כאלה, כבר קרו מקרים שתמימים כאלו לא נזהרו מהאויבים הללו - וכשהבינו שחוץ מזה שהם "סתומים עם חינוך מקולקל", הם גם ממש עם רצון ליישם את זה, כבר היה קצת מאוחר..

אז יופי שיש תום ואהבה - כדאי להפעילם ביחוד כלפי אחינו בית ישראל. יש הרבה עבודה חיובית עם התכונות הטובות הללו. בתוכנוּ.

הבעיה שרק מעט, ועלייך ועל שכמותך נאמר "כי רבים חללים הפילה"

כי מעט זה רק חלק מאמת, וחלק מאמת נראה טוב ונכון מבחוץ אך ריקן ומוטעה במפנים, אם נכנסים מעט פנימה ובודקים מהכין את מבססת את דברייך

אתה לא חייב להסכים עם דבריי אתה יודע..

שילת זה שם יותר מיפה .

אבל זה לא קשור לנושא עכשיו .

בעיקרון אני גם חושב כמוך אבל בעניין הזה ספציפית אסור ואני בכוונה אומר אסור

אסור לנו להכניס עכשיו שיקולים של בואו נהיה מוסריים ולא נדמה להם

כי פה זו יכולה להיות טעות קריטית , אז נכון לא יצא לנו כלום אם נאחל להם למות

מצד שני זה יכול להכניס אותנו לשאננות יתר במקום שהיא לא צריכה לבוא ..

אז לסיכום אני מסכים איתך וחושב שכך גם כל השאר

תאחל להם למות , אבל תעשה את זה בסטייל (חח סתם)

אני בטוח שלאף אחד פה אין רצון שסתם ככה ימותו גויים , פשוט אם הם שואפים לחסל אותנו ואפילו לא לחסל

למשל רק להעיף מהמדינה או להפריע לסדר הציבורי מה שנקרא..ראוי שיהיו כמה פחות מהם בסביבתנו ..

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.

אבל התוצאות אמורות להיות ממש משמעותיות לסביבה שבה אני נמצא.

שהימין ינצח?

עוד מאותו דבר שהיה לנו עד עכשיו

(האסון הגדול בתולדות המדינה

ואחת התקופות הכי מפולגות שהיו פה)

כמו כל השאר

האם מספר 26 בליכוד ייכנס לכנסת, או שמא דווקא מספר 24 במפלגה של אייזנקוט.

זה מעניין כמו שאלות טריוויה בסגנון ''מי היה ההוגה הצרפתי שבתאריך 26 ביוני 1796 אכל תפוח אדמה בצבע אדום לראשונה בחייו''

אבל גם משתדל לבטוח בקב"ה שהכל לטובה

הנתק

הכיוון של השמאל שמטיף לנו מוסר על "ממשלת השתמטות" ברור מאוד כבר מההתחלה.

ההתפתלויות של מפלגת הדמוקרטים לאחרונה סביב הפסילה של שחאדה ורע"ם ממחישה את זה היטב.

יש למישהו ספק שיש להם מספיק מנדטים להרכבת ממשלה ביחד עם הערבים?

תפילות.

אבל חושש שאין לנו

לי אישית קשה להסיק מהעבר של המדינה על מערכת הבחירות הקרובה

בעיקר בגלל המלחמה שכל כך הרבה השתנה ברמה האישית והכללית.

אז פשוט מניחה שדברים יתקדמו כך או כך

שולח חיזוק

בתור תושבת יו"ש

ראיתי כמה התקדם פה לטובה בשנים האחרונות

מדאיג מה יהיה אם תקום ממשלת שמאל

זה ממש קריטי.

הרי אם חלילה לא יהיה רוב לימין - זה אומר גוש השמאל שמוכן לסגת מעזה, לבנון, סוריה; סכנה ממשית - וכאילו סתם נהרגו נופלינו.

זה אומר קואליציה בחסות מפלגות ערביות שללא ספק אחוז גדל ממצביעיהם, היו משתתפם בטבח אם היו יכולים.

כאלה שלא מכירים בלגיטימציה של מדינה יהודית. עבאס - בקואליציה הקודמת, אמר ש"הנגב זה קו אדום"... הנגב. וביטלו שם נטיעות בגללו.

זה אומר הריסה של חוות, ישובים - הרי ליברמן חושב שירדן צריכה לשלוט בחלק מיו"ש, האחרים רוצים שם מדינה לערבים ששם.

שלא לדבר על דמותה היהודית של המדינה. על מערכת המשפט - בקדנציה הבאה אמורים להיבחר 10 שופטים לביהמ"ש שמכנה עצמו "עליון". הרי כולם רואים את הנזק שהם עושים. וזו בחירה לשנים רבות..

לענ"ד - מי שגורם בהצבעתו חס ושלום לכך שהשמאל יעלה, הרי הוא כאילו עומד לילה לפני הטבח ואומרים לו: מה אתה מעדיף, שלא יהיה טבח - או כל מיני "דקויות" וסימפטיות אישיות שלך..

וזה כולל הצבעה למפלגות ימין שאין להן סיכוי לעבוד אחוז חסימה. וינטר ומטה (במספר המנדטים הצפוי).

לפי סקר של פילבר מהיום - הימין על 61 (לפני כן העריך 63-4), כי לראשונה זליכה והנדל עוברים, ואי אפשר לדעת מה יעשו אם ייבחרו ומה ירצו לסחוט.

לכן - זה לא איזה "פינוק אישי"... תצאו - תצביעו. ליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ש"ס... העיקר מפלגה ימנית שעוברת אחוז חסימה. פיקוח נפש דוחה הרבה עניינים "אישיים"...

זה בגלל אחוז החסימה או התנגדות עקרונית למפלגה?

וינטר אישית אדם ראוי.

אני לא הייתי מצביע לו, מחד - התופעה הזו של מפקדים מהצבא שלא מנוסים כלל בפוליטיקה ובאים "לתקן" בלי הכרת טובה רצינית לכל העמל הגדול שנעשה לפניהם, היא תופעה לא טובה.

וזה כולל את המחשבה של "פיתרון קסם" לגיוס חרדים (שזה עצמו מראה את אי ההבנה איך עובד השדה הפוליטי והחברתי). בפרט שאדם יודע שגם אם היה עובר אחוז חסימה, זה היה על הקצה - אז גם את זה אני לא אוהב עקרונית, מפלגה קטנה מאד שמנסה "לסחוט", לכפות את עמדתה על כל הקואליציה.

מאידך - יש הציונות הדתית, שפעלה ממש בצורה נפלאה - אז למה שאחפש משהו "יותר טוב" כביכול...

אבל אם היה עובר אחוז חסימה - אז לגיטימי. מה שייך לומר שלא ירוץ.

אבל כעת, שזה גם סיכון גוש הימין - זה מעורר מחשבה גם על האחריות שלהם.

שכמו שלא הייתה לנו "ממשלת ימין על מלא", ככה גם תתקשה מאוד לקום "ממשלת שמאל על מלא".

כנראה שהממשלה הבאה תהיה ממשלת פשרות וחצאים, וגם אם המפלגה שאני אצביע לה תהיה באופוזציה, זה לא יהיה סוף העולם.

באופן כללי, הבנתי במלחמה האחרונה שלפחד מדברים שאין לנו שליטה עליהם זה מיותר ומזיק. אני מנסה כמה שפחות להחשף לחדשות, ושנינו סיכמנו לנסות לבוא פחות להורים בתקופה הזו.

זה די מצחיק אם זה לא היה מעצבן: אבא שלי די ביביסט, ואבא שלי בעלי "רק לא ביבי". שניהם מאוד אוהבים לדבר פוליטיקה בלי שאף אחד ביקש. האימהות שלנו ממש רוצות ששתי המשפחות יפגשו באופן קבוע, ושני האבות שלנו די מסתדרים, רק אנחנו חייבים לארגן שהם לא יגיעו לפוליטיקה אחרת הכל אבוד.

לא סתם היא נפלה מהר, לשמאל יש יותר יכולות להרוס מאשר לימין כי יש לו תמיכה מלאה היועצת המשפטית לממשלה, מבג"ץ, מהתקשורת, מצמרת הצבא והמשטרה ועוד גורמים משפיעים (כגון ממשלות אירופה שרק רוצות שלא יהיו יהודים), כך שהם ממש יכולים להזיק בקלות בזמן קצר ולהחזיר הכל למה שהיה וגרוע מזה

אז אין מה להתנחם בזה

מסכימה איתך שעדיף להתפלל על העתיד מאשר לדאוג סתם

המחשבה שאם יש ממשלת ימין - אז זה אומר שלא צריך להתחשב בלחצים מהעולם ומה איכפת לנו... היא בוסרית.

הממשלה הזו עשתה דברים גדולים מאד. תמיד אפשר עוד יותר וצריך לקוות לעוד יותר, אבל צריך לראות מה קרה כאן (אולי אם את משתדלת לא להיחשף לחדשות - אז את לא כ"כ מודעת..)

ולא נכון לומר "לא יהיה סוף העולם"... כלומר, בוודאי שלא - יש מי שמנהל את העולם.

אבל אם השמאל (איזנקוט והלאה. וזה כולל היסמכות על הערבים שמתנגדים בכלל למדינת היהודים בעיקרון) יעלה לשלטון, זה אסון. אסון בטחונית - ייסוגו בכל החזיתות, אסון משפטית (ימנו לעוד כמה עשרות שנים שופטי בגץ שמאל), אסון לאחיזה בארץ (רוצים לפנות המון ישובים, להכניס שלטון זר בארץ), אסון לדמותה היהודית של המדינה.

כבר ראינו כשהיתה להם ממשלה - עבאאס הודיע שהנגב (הנגב!...), זה קו אדום...

אז הברירה היא לא "האם לפחד מדברים שאין לנו שליטה עליהם". כעת לא דנים באופן שכל אחד מרגיע ומייצב את עצמו.

השאלה כעת היא, עד כמה מתאמצים על כל מה שבשליטתנו. ולא מרוב החשש מלפחד, לא עושים כל מה שאפשר, כולל תודעה, הסברה למי שאפשר, התייצבות בקלפיות.

גם בלילה לפני הטבח, לא היינו אומרים, מוטשב לא לפחד ממה שאין שליטה... אלא עושים כל מאמץ להקדים תרופה למכה.

אחרי שיהיו תוצאות הבחירות - ואני אכן מאמין שיהיה רוב גדול לימין - אז אכן צריך לדעת שהכל יד ה', ולנסות להשפיע במה שאפשר.

זה לא פורום אקטואליה כאן.

שאלו באופן אישי ואני עניתי באופן אישי. מה זה הדף מסרים הזה?

אנחנו בדיוק דנים מה כל אחד עושה כדי לייצב את עצמו. זו הייתה השאלה.

אני מתכוונת להצביע ולהתעדכן יום-יומיים לפני הבחירות אילו מפלגות עוברות את אחוז החסימה ולהצביע בהתאם, ואז להמשיך הלאה בחיי.

"ההסברה" שלך בהחלט מרתיעה ומרחיקה, למרות שברמה העקרונית אני מסכימה עם הרעיונות. אני ממש לא בעד ממשלת שמאל, אני בטוחה שהיו הרבה נזקים שממשלה כזו יכולה לעשות. אבל לי אין שום שליטה על זה, וזה בהחלט תרחיש סביר. לחץ לא יעזור בכלום.

השאלה היתה כמה זה קריטי לכם.. אלו דברים שמעורבים עם אקטואליה בזמן כזה.

הגבת "לא היתה לנו ממשלת ימין על מלא", - זו לא "הרגשה אישית".. זו דעה.

אז אני מגיב על הדעה.

ומכיוון שגם הבעת דעה שאם תהיה ממשלה מהכיוון השני, זה לא יהיה סוף העולם - אז הגבתי גם על זה, שאכן "סוף העולם" לא יהיה, כי יש מ שמנהל את העולם. אבל כל זמן שאפשר להשפיע - חשוב מאד לתפוס כמה זה קריטי...

כעת - להתעדכן יום יומיים לפני הבחירות ואז "להמשיך בחייך", זה בהחלט פיתרון אישי טוב. במילים אחרות: אחרי שאעשה את המיטב שביכולתי (שגם את מסכימה עם הכוון העקרוני), כבר לא בשליטתי, חבל להרבות בדאגות.. נכון.

את חושבת, שמה שהסברתי "מרתיע ומרחיק", כנראה באמת חוויה אישית (אולי דווקא כי את מבינה, בפרט לאור נסיון השנים האלה, שלהתבונן יותר מידי בדברים, גם אמיתים, שאין לי מה לעשות איתם, לא בריא.. יש בזה הרבה אמת. ובוודאי שאישית מותר לבחור בגישה כזו).

לכן אני הסברתי שיש לחלק: לא או "לחץ ופחד", או לא להיות במודעות למשמעות:

כשעוד אפשר להשפיע - להיות לגמרי במודעות לחשיבות. אח"כ - עשינו את שלנו.. באף אחד מהשלבים אין מקום ל"לחץ ופחד".

ומה שכתבתי ממש לא היה "דף מסרים", אלא ניתוח ריאלי של מה שכל אחד יכול לראות. מי שאישית זה מלחיץ אותו והוא יודע גם בלי מה צריך לעשות - אז באמת אולי עדיף שלא יקרא... למה להילחץ.

כשאין אין "אם בחוקותיי תלכו" ברמה הלאומית ויש את "ולא תקיא הארץ אתכם", הסוף ידוע מראש. בלי קשר לשמו של ראש ממשלת ישראל הבא.

נו נו

וגם לא נכון.

יש התקדמויות גדולות בעם ישראל (וגם עדיין דברים כואבים).

וכבר כתב האור החיים הק' "והגאולה תהיה גם אם יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו". גם הוא הכיר את הפסוקים האלה.

לצערנו, עם ישראל כבר חווה את הדבר הזה, גם את ה"תקיא הארץ אתכם" - וכעת הקב"ה גואל את עמו ברחמים. והגאולה באה עם תשובה וגם מביאה אותה (ספר "העקידה" שער המאה, ועוד הרבה מאד מקורות).

וכשנחלקו בגמרא רבי אליעזר ורבי יהושוע אם הגאולה תלויה בתשובה או לא (בירושלמי: "איסתלק רבי אליעזר"), הם גם ידעו את זה.

"הסוף ידוע מראש", שה' גואל את עמו. וגם מעורר את רוחם. כשרואים איך מתקים "ואתה על במותימו תדרוך" באופן מופלא - צריך מאד לא להתבונן כדי לומר כאילו יש איזשהו תהליך של "תקיא הארץ"...

הגאולה של עם ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, היא תהליך. זה לא איזה זבנג וגמרנו.

זה נושא ארוך מאד, מצריך לימוד, ולא כאן מקומו. רק להעיר על העיקרון.

וכבר כתב הרב קוק זצ"ל: "ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דיברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו, ועצת ה' אשר יעץ להחל אור גאולה מעולפת במטמוני מסתרים, כמו שאנו רואים בעינינו, ומוקפת בהמון נגעים של עניי הדעת סובלי חולאים רוחניים, ווודאי לא יועילו כל חשבונות העולים בלב האדם שמחשבותיו הבל, נגד עצת ה' העליונה, אשר דיבר טוב על ישראל, לכונן אור גאולה ודרך חיים לשאר עמו, העתידים להיות כולם שבי פשע" (אתת הדברים הללו, כתב לתלמידו הגאון הרב י"מ חרל"פ)

השומע ישמע - והחדל יחדל.

מי שרוצה להסתכל במבט מר של הבנה חיצונית של פסוקים (שזה בערך כמו לפסוק הלכה מהחומש..), עניינו.

הרב קוק זצ"ל, השקיע בנושאים האלה כנראה יותר מכל מי שהיה כשהחלה להתעורר שיבת ציון של זמננו. אני סומך על דבריו (ועל דברי האוה"ח הק' שהוזכרו מקודם, ועל דברי הרב אלישיב בעל ה"לשם שבו ואחלמה" ועוד ועוד..). נראה לי שגם המציאות סומכת על זה..

בתורה עצמה רואים עד כמה הקב"ה הוא א-ל קנא שכמה וכמה פעמים המית קבוצות גדולות בקרב עם ישראל, ולא איזה סבא'לה נחמד מתוך הלהיט "ה' יתברך תמיד אוהב אותי".

מדינות יהודיות נחרבו בזו אחר זו, בהתאם למאמר התורה. למה שגורלנו יהיה שונה? כי הרב קוק החליט אחרת?

תודה

בגדול בחירות זה בסך הכל סקר עמדות

הרעיון הוא להגיע למצב בלי חובות בלי דאגות כלכליות וכו'? או שאני טועה...?

לקחת אחריות ומשמעת על דברים נוספים? או רק פיננסיים?

תרגם לכולנו. אפשר? תודה!

השכל וההתפעלות שני עולמות הם: עולם קר ומיושב, ועולם רותח ומבוהל. וזאת היא עבודת האדם לחברם להיות לאחדים. ואז הבהלה נהפכת לשאיפה, והשכל - למורה דרך בחיים של עבודה ופועל.

ואולי טוב שכך

היום אתה סבבה עם בשר?

עוזרת בית

על

לקיחת אחריות

לקום ממקומות נמוכים

להתבונן על הפסיכולוגיה של החיים

להגשים חלומות

אולי הרוב נקי

שראיתי בספר אורחים באחת הארצות בחו"ל, בין חוות דעת מתפעלות

בספר מבקרים באחת האכסניות בחו"ל - בין שלל משפטי התפעלות

(מהארץ ההיא) בשלל שפות.

כשאמר לי ענין הנדפס בלקוטי תנינא סימן פ"ו על פסוק "מקצר רוח ומעבודה קשה", שעל ידי קטנות אמונה צריכין לעבדות קשות וכו', עין שם, עמדתי לפניו כמשתומם, ומחשבותי היו תמהים בענין זה, כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת.

ענה ואמר בלשון גערה קצת, כאומר: "ואם יש לך אמונה – אין לך אמונה בעצמך" (האסטי אין דיר קיין אמונה ניט), והזכיר מיד מאמר רבותינו זכרונם לברכה "כי מי בז ליום קטנות" (זכריה ד י) – מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא? "קטנות" שהיה בהם בעצמן, שלא האמינו בהם בעצמן. ורש"י זכרונו לברכה פרש שם כפשוטו: "קטנות אמונה", אבל מדקדוק לשון הגמרא - שאמרו שם "קטנות שהיה בהם" - נראה מבאר דברי רבנו זכרונו לברכה שעקר קטנות האמונה שלהן היה בהן בעצמן.

ויש לפרש לפי זה, שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא שהוא טוב לכל והם חשובים וגדולים בעיניו יתברך; ומחמת זה היה בהם קטנות. וזה היה עקר קטנות האמונה שלהם - מה שלא האמינו בהם בעצמן. ויש לכון גם פרוש רש"י לזה:

והכלל המובן מדבריו שהאדם צריך שיהיה לו אמונה בעצמו, שגם הוא חביב בעיני השם יתברך, כי לפי גדלת טובתו של השם יתברך גם הוא גדול וחשוב בעיניו יתברך.

יש כמה בסגנון שבגדול מדברים בערך את אותו מנגנון רגשי.

ועוד משהו יש, אבל זה לא ברשת. זה איזה קורס קצר שעברתי בסוף 2019. חלק מהמשתמשים פה יודעים מה הסיפור.

כלומר היכולת להציב גבול לתהליכים שרצים בנפש ולהפנות אותם לזמנים שמתאימים לי להתעסק איתם.

והעתק קישור

הכותרת אחרי לחיצה על play

קישור ליוטיוב, לסרט

כלומר ברגע שרושמים בטקסט של התגובה את הקישור, הקישור מייד מתורגם להצגת הסרטון שאליו הקישור מוביל.

רק מלהיזכר בשמו של הסרט, עורי נעשה חידודין חידודין והלב רוטט.

אני יכול לחלק את חיי ללפני ואחרי שראיתי אותו.

וכן, ראיתי אותו הרבה יותר מדי פעמים...

איך התוכן של הסרט לדוס ממוצע?

אחת בין גבר לאשה, אחת בין שני גברים.

לא זכור לי שיש משהו בעייתי נוסף

לפחות על פי תקצירים (באנגלית). ושלא אובן לא נכון - יש בי אמפתיה עצומה כלפי להט"בים, אני לא מזלזל לרגע באתגרים שלהם, וסולד מהומופוביה. לא צפיתי, אך נשמע שזו פרופוגנדה שעניינה לדבר אל הרגש ולנסות לגרום לדתיים, (מכוון כלפי אוכלוסיה נוצרית, אך תקף גם ליהודים) שרואים סתירה (בצדק) בין מימוש נטייה הומוסקסואלית ובין הדת, להעדיף את ערכי הפרוגרסיביזם על פני ערכי הדת.

אני חלילה לא אומר שצריך להתעלם מהמצוקות של בני אדם. אך כן חושב שצריך לפחות להכיר בכך שתעמולה להט"בית היא 'בעייתית' בלשון המעטה עבור הדוס הממוצע...

כשיש נער שמספר להורים שלו שהוא הומו,

הדבר האחרון שנכון לעשות זה להפיל עליו את המלחמה בין השמרנים / דתיים לבין הפרוגרס / חילונים.

הוא בשר ודם, הוא צריך משפחה תומכת כמו כל אדם אחר, הוא לא עשה דבר רע בכוונה, הוא לא צריך להיזרק מתחת לגלגלי המשאית בשם קדושת המחנה.

הסרט, שמבוסס על סיפור אמיתי כולל השמות שלא שונו, מתאר נער בשם בובי שאמא שלו עשתה הכל כדי לשנות אותו. טיפולי המרה, פתקים ''מעצימים'' בכל הבית, דאגה לו לדייטים עם בחורות שהיא מלמדת בכנסייה, וכשהוא סיפר לה שהוא מאוהב בגבר - היא אמרה שהוא לא הבן שלה יותר (אני מתמצת כאן סרט של שעה וחצי בחצי פסקה, מן הסתם הכל יותר מורכב מזה אבל אלה עיקרי הדברים).

הוא נזרק מהבית, עבר לחיות עם קרובי משפחה במדינה רחוקה, אבל המשפט של אמא שלו ''לא יהיה לי בן הומו'' ביחד עם ההטפה הדתית שספג נגד עצמו, הובילו אותו להתאבד. לקפוץ מגשר.

בהתחלה אמא שלו אמרה שהוא התאבד בגלל שהנשמה שלו לא עמדה בכל החטאים שהוא עשה או משהו כזה, והאשימה אותו שחייו המופקרים הובילו למותו. היא התאבלה לא רק על זה שהוא מת, אלא גם על זה שהוא בוודאות יישרף באש הגיהינום.

לאחר מכן, בתהליך שנמשך זמן רב, ובעזרת מפגשים עם הורים אחרים, אמא שלו הבינה לאט לאט שהוא לא התאבד בגלל מה שהוא היה, אלא בגלל איך שהיא התנהגה אליו.

בסוף התהליך, היא הפכה בעצמה לפעילה למען זכויות להט''ב, ואפילו נשאה נאום בפני מועצת העירייה שלה. משפט אחד שהיא אמרה שם קרע לי את הלב, כי הוא החזיר אותי בדיוק לנער המפוחד שהייתי, בזמן שהרבנים בישיבה והחברים בחדר האוכל היו מדברים על ה''סוטים'' וה''בהמות'' שהם בעצם... אני.

במקור:

Before you echo condemnation from your pulpits and within your homes, please think and remember: a child is listening

בעברית:

לפני שאתם מהדהדים דברי שנאה וגינוי בביתכם או במקום הפולחן שלכם, תחשבו שוב ותזכרו: יש ילד שמקשיב.

כן, אני הייתי הילד שמקשיב. שמקשיב לרעל. שמקשיב וסופג. ומבין שהוא טמא. מבין שהוא בהמה. מבין שאין לו מקום בעולם.

אתה יכול לחפש בהיסטוריה שלי מכתב שכתבתי לרב שרלו לפני 18 שנה כשהייתי בן 15. נער בן 15 שכותב לרב שהוא לא מבין למה כולם שונאים אותו. שהוא לא מבין למה הוא בהמה. שהוא לא מבין מה הטעם להישאר בחיים. בן 15! וכבר הפנמתי בצורה הכי עמוקה שיש את השנאה והרתיעה כלפיי, למרות שהחברים והרבנים כלל לא ידעו שאני משתייך לאותה קבוצה עליה הם מדברים.

ומה הכי מדהים?

שים לב מה בובי בעצמו כתב ביומן שלו כשהוא היה בן 16:

''אני לא יכול לתת לאף אחד לגלות שאני לא סטרייט. זה יהיה כל כך משפיל. החברים שלי ישנאו אותי. הם אולי אפילו ירצו להרביץ לי. והמשפחה שלי? שמעתי אותם במקרה. הם אמרו שהם שונאים הומואים, ואפילו אלוהים שונא הומואים. הומואים הם רעים, ואלוהים שולח ילדים רעים לגיהנום. זה באמת מפחיד אותי כשהם מדברים עליי."

אתה קולט שהוא כתב את זה כמעט 20 שנה לפני שאני נולדתי, בקצה השני של העולם? ובלי להכיר אותו או את הסיפור שלו, עשרות שנים אחרי שהוא כבר מזמן היה מת, אני כתבתי דברים כ''כ דומים לרב שרלו?

זה לא פוליטיקה, לא פרוגרס, זה כאב עצום שחוצה דתות, תרבויות ויבשות. המחשבה על כך שאני כתבתי מכתב כ''כ דומה לשלו, פשוט מצמררת אותי.

הסרט הזה שינה את החיים שלי בכל-כך הרבה מובנים. פנימיים וחיצוניים. שינה את המשפחה שלי. שינה את ההורים שלי. שינה את אמא שלי.

לדעתך זו תעמולה?

תעמולה למה? לזה שהורים לא צריכים לדחוף את ילדיהם לאבדון?

אין בסרט הזה מילה אחת על נישואי להטבים. אין חקיקה פרו להטבית, אין תקציבים לעמותות להטביות, אין אימוץ, אין פונדקאות, אין ידועים בציבור. הסרט לא מדבר בשום שלב על פוליטיקה, על ימין או שמאל, על זכויות אדם או זכויות אזרח.

הוא מדבר אך ורק על לא לשנוא אנשים להט''בים ולא להחדיר להם למוח כמה אלוקים שונא אותם. על נער אחד בודד שהתאבד בגלל השנאה של אמו.

ובכל מקרה, זה מבוסס על סיפור אמיתי. מה יהיה סרט שאינו תעמולה בעיניך? אם זה היה נגמר בהתאבדות שלו, בלי השלב שבו האמא מתחרטת על מעשיה? הרי זה מה שהיה במציאות, אז לשנות את זה כדי שלא ינגוד אג'נדות מסוימות?

זה סרט על טרגדיה, לא סרט פוליטי.

כשהייתי בישיבת הסדר, שלחתי אותו למי שהיה הר''מ שלי בשמינית כדי שיצפה.

הוא ענה לי אחרי כמה שעות בהודעת אסמס עם 3 מילים:

ראיתי, התרגשתי, בכיתי.

הרב הזה הוא שמרן מארץ השמרנים, קראנו לו כל התלמידים ''דוס טרור'', אבל הוא לא ראה תעמולה אלא סיפור מרגש על נער אחד שפשוט היה הומו.

מייל ששלחתי למרי גריפית', אמא של בובי, לפני 15 שנים, בשנת תשעא 2011:

Hello. My name is Moshe, I am a 18 years

old, an Orthodox Jew from Israel. Last

Month, when I was in Yeshiva (Jewish

Studies Institute), I saw the movie

first time.I found many similarities

between Bobby's Christian family, and

my

Jewish family. Both believed that

homosexuality is a sin, that homosexuals

are condemned to hell. That's why it

was

so easy to identify with Bobby's pain,

with lack of understanding and

acceptance he felt, with the feeling

that his family would not accept him as

he is. When I saw the end of the movie,

my heart filled with hope. I saw an

example that religious people can

change, can get the difference, if they

so wish. I showed the film to my friends

from the yeshiva, and they told me that

the film changed them. Now they

understand the hardships of their gay

friend, Now they understand that the

Bible can not be an excuse for hartred.

I showed the film also my rabbi, and he

summarized it in three words: I saw, I

was excited, I cried.

From here, I want to praise you, Mary,

that you're a brave woman. Not given up

on love and acceptance, even after it

seemed it was too late. Thanks to your

strength, you success to emotion of

thousands of people, and success to add

understanding to the world.

Among Jews,

there is a common greeting, "yashar

koach", which means you'd be hard to

continue what you're doing now. So

yashar koach, and much happiness and health.

Moshe, Israel.

זאת התשובה של מרי, שנפטרה לפני 6 שנים:

LOVE KNOWS NO BOUNDARIES.

Moshe, YOUR KIND LETTER EXPRESSES THAT VERY WELL.

THANK YOU VERY MUCH.

PEACE AND LOVE TO YOU AND YOURS ON YOUR JOURNEY.

MARY GRIFFITH AND FAMILY

נ.ב.

במקור היה כתוב שמי האמיתי, שיניתי כאן למשה כדי למנוע זיהוי.

תרגום גוגל:

שלום. שמי משה, אני בן 18, יהודי אורתודוקס מישראל. כשהייתי בישיבה, ראיתי את הסרט בפעם הראשונה. מצאתי קווי דמיון רבים בין משפחתו הנוצרית של בובי לבין משפחתי היהודית. שתיהן האמינו שהומוסקסואליות היא חטא, ושדינם של הומוסקסואלים הוא להישלח לגיהינום. לכן היה לי כל כך קל להזדהות עם הכאב של בובי, עם חוסר ההבנה והקבלה שהוא חש, ועם ההרגשה שמשפחתו לא תקבל אותו כפי שהוא.

כשראיתי את סוף הסרט, לבי התמלא תקווה. ראיתי דוגמה לכך שאנשים דתיים יכולים להשתנות, יכולים להכיל את השונה, אם רק ירצו בכך. הראיתי את הסרט לחבריי מהישיבה, והם אמרו לי שהסרט שינה אותם. עכשיו הם מבינים את הקשיים של חברם ההומו, עכשיו הם מבינים שהתנ"ך אינו יכול להוות תירוץ לשנאה.

הראיתי את הסרט גם לרב שלי, והוא סיכם אותו בשלוש מילים: ראיתי, התרגשתי, בכיתי.

מכאן, אני רוצה לשבח אותך, מרי, על היותך אישה אמיצה. שלא ויתרה על אהבה וקבלה, גם לאחר שנראה היה שכבר מאוחר מדי. בזכות הכוח שלך, הצלחת לרגש אלפי אנשים, והצלחת להוסיף הבנה לעולם. בקרב יהודים ישנה ברכה נפוצה, "יישר כוח", שמשמעותה איחול שיהיו לך כוחות להמשיך במה שאת עושה כעת. אז יישר כוח, והרבה אושר ובריאות.

משה, ישראל.

תרגום התשובה:

לאהבה אין גבולות.

משה, מכתבך החם מבטא זאת היטב.

תודה רבה לך.

שלום ואהבה לך ולשלך במסעך.

מרי גריפית' והמשפחה

הדבר הכי חשוב זה קודם כל לקבל את המצב הקיים. בטוב. לאהוב את המערכת כפי שהיא. לאהוב את הגוף כפי שהוא, לאהוב את הנפש כפי שהיא. להיות מחובר במנגנונים הפנימיים (כי ניתוק פנימי זה קודם כל רעל הורג).

אחר כך, אחרי שאוהבים. אפשר בזהירות לשאול איך זה פועל ולמה זה פועל. "טיפולי המרה" הם בגדול שנאה עצמית כדי לכפות על המערכת כמו שמרקידים בעלי חיים בקרקס. אפשר בזהירות לשאול איך זה פועל ולמה ולהיות מוכן להיות מופתע מהתשובות. ה"הצלחה" במקרה הזה היא תהליך שהתוצאה שלו תהיה חיים טובים יותר ומאוחדים יותר. אחרי שבן אדם חי בשלום ובטוב עם עצמו, אולי הגורם שרצינו לשנות ישתנה ואולי לא. זה תוצר לוואי מבורך אבל קשה מאוד שזה יהיה יעד.

תודה שכתבת

אבל הסרט עוסק בנער שהתאבד ונותן דגש בעיקר על הצד הנפשי. על איך שאנחנו יכולים להתייחס בקלות ראש למצוקה אמיתית של מי שמסביבנו. במיוחד אם אנחנו בעלי השפעה עליו.

ראיתי את הסרט ואפילו בכיתי🫣

אני לא בא להמליץ לראות את הסרט, אבל לא כדאי למהר לשלוף את קלף האג'נדות בכל עיסוק בנושא הזה (ולהיזהר גם כן אנחנו מאג'נדות דורסניות שאין להן באמת שייכות בקדושה)

כמובן שבסוף הסרט האמא נהיית פעילה למען זכויות להט"ב, אבל הדגש הוא יותר האמפתיה ופחות העיסוק הפוליטי..

יש כאן נקודה חשובה: אפשר לבקר מסרים מסוימים בסרט, ובו בזמן להכיר בכאב האנושי שהוא מנסה להציג. לפעמים לפני הוויכוח על אג'נדות, צריך פשוט לעצור, להקשיב למצוקה של אדם אחר ולזכור שלמילים וליחס שלנו יכולה להיות השפעה עמוקה.