תכלס' איך שאני רואה את זה, הבעיה שלך היא לא מה שאת מפחדת ממנו.
אלא הפחד.
יכול להיות שאת בעצם מפחדת מהפחד? מהמציאות השחורה והלא מוגדרת הזאת??
אז יש מצב שזה נוגע ואת מזדהה, ומה שאני אגיד אולי יעזור, ויש מצב שזה ממש לא קשור.. אז בשביל הסיכוי שכן 
דבר ראשון, תמקדי מול מה את מתמודדת, מה הגרעין.
אח"כ מה את רוצה שיהיה. לאיזה מציאות את שואפת.
והכי חשוב-תאמיני בעצמך!! את מסוגלת, את יותר חזקה, יש לך את הכוחות להתגבר על זה! את תעברי את זה, תראי את עצמך משוחררת מזה.
ואז תבני לך את הדרך, מה יכול לעזור, דברים פיזיים, ספרי אמונה, תפילה, ליצור לעצמך מצבים שתהיי חיבת להתמודד, לשייך את זה למשהו אחר שיותר קל לך ולהתחיל לעבוד על זה שם, שלבים, יעדים.. ואין מסלול מובנה ומבטיח, ולא בטוח שמה שעזר למישהו באותו מצב יעזור גם לך, כי רק את את!! מה שיצא ממך, מה שאת מרגישה שנכון , כנראה הוא הכי נכון לך!!!
[ואולי תמצאי שמה שמתאים לך זה ללכת לאיש מקצוע, פסיכולוג, יועץ וכד' וזה אותו עיקרון, הוא יוציא פתרון ממך, עם הדרכה ואולי עצות, ניסיון ולימודים שיש לו, אבל זה אותו עיקרון וזה מעולה!!!!]
אני לא פסיכולוגית. זה ממש דעה אישית שנבנה על פחדים דומים מאוד (פחד כללי, לא בהצמדה דווקא לאנשים), ממש מאז שאני זוכרת את עצמי ועד סוף היסודי, אפילו אולי כיתה ז', עליות וירידות, הייתי אצל פסיכולוגית, מלא דרכים שניסינו, ולא היה קל, אבל זה עבר!! קיצר, תאמיני.
ויכול להיות שהדרך שניסית להמליץ למעלה, היא אולי לא דרך נכונה, תעקבי בלי לעצום עיניים! ואל תפחדי להתיעץ...בסה"כ אני בערך בגילך ואולי לא מבינה הכל...
ועוד משהו שאת יכולה לנסות, פרק יג' בתהילים ו"ממיני מיכאל משמאלי גבריאל..." לא בצורה של להגיד מילים לא מובנות כ'סגולה' תחשבי על מה שזה אומר...
הרבה הצלחה 
מוזמנת לאישי אם בא לך.. נראה לי שמה שעברתי ממש דומה...