בס"ד

שכל הפריקות של האנשים כאן, וכל הפעמים שאני רואה איך שהאנשים מרגישים שהחיים שלהם כ"כ נוראים, כשברור שלא יכול להיות שהם תמיד באמת כ"כ נוראיים (גם אם יש מקרים שכן), זה גורם לי גם כן לקחת את הצרות שלי קצת בפרופורציות

אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.

יפה יפה. אבל לא בשבילי.

האמת היא שהוא היה ממלכתי

לפחות זה

חבל

פחד אלוהים להעיר לבני נוער.

שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.

מה עושים עם כל הבוטים הללו?