שאלה לגברים פה- מה מביא גבר לרצות קשר עם אישה?שלומצ=]
הרי זה לא באמת מעניין אותו הקשר הנפשי וכל זה, זה יותר טכני אצלם, או מיני... אני באמת לא מבינה!
אני מנסה להסביר לבעלי שאני רוצה שסתם נשב ונדבר והוא אומר שמספיק לו לראות אותי ושאני לידו, והוא לא צריך לדבר בשביל זה..
הוא כל יום עובד בשתי עבודות עד שעה מאוחרת רצח והוא חוזר גמור.. ואני לא מבינה אחרי יום ארוך זה לא הדבר שבן אדם הכי רוצה בעולם?? לשבת עם אשתו בנחת ובכיף?? לראות סרט או להיות עם חברים באמת יותר אטרקטיבי?
אני מנסה להסביר חו שזה החמצן בשבילי אבל הוא אומר שהוא באמת חייב מנוחה והוא לא יכול שמחזיקים אותו ככה.. :/ זה לא מנוחה לשבת עם האישה שלך?!
לא.צר לי, לגברים ולנשים צרכים שונים. אנחנו אוהבות לשחנ"שחכמה בלילה

ומבחינתנו זה הקשר, זה מחזק ומעמיק את הקשר, והם- לא זאת האטרקציה שלהם. כשהם חוזרים עייפים מהעבודה הם צריכים ורוצים משהו קליל.

חס ושלום שרק קשר גופני חשוב להם, ברור שהקשר הנפשי הוא הבסיס אך אל תמדדי את בעלך במה חשוב לו כשהוא חוזר הביתה, כי הוא חוזר מיום עבודה. אני בטוחה שהוא אוהב אותך ואוהב את נוכחותך ובטוחה שאם הוא לא היה מותש מכל היום הוא היה מקשיב לך בשמחה, אולי תדברו באווירה מתאימה, אחרי מקלחת וארוחת ערב, יתרענן, יתחדש, ויהיה לו כח.

השאלה גם על מה אתם מדברים, הוא כן רוצה נחת וכיף, ולא לשמוע רק מה היה לך קשה היום.. צרכים שונים...

 

סליחה שעניתי על אף שהיה מיועד לגברים, אך זוהי נק' מבטי במהלך 9 שנות נישואין...

עונה גם, למרות שאני לא גברמטרי
עבר עריכה על ידי מטרי בתאריך ט"ז בשבט תשע"ה 13:34
תראי, בעלך עובד בשתי עבודות, והוא חוזר מאוחר הביתה. למה את מצפה? הוא עייף...
באמת, עם כל זה שהוא אוהב אותך והכל פשוט אין לו כח! אני בטוחה שאם העבודה הייתה פחות מתישה אותו היה לו גם כח לשבת ולדבר. אני לא יודעת מה את עושה בחיים, אבל אם מסגרת החיים שלך הרבה פחות לוחצת זה ממש הגיוני שאת כ״כ תצפי כבר שיחזור, חיכית לו כל היום.... והוא כל מה שהוא רוצה זה רק לראות אותך, להתמלא בשמחה שאת כאן, ולישון....
ניגוד אינטרסים קשה...
אין לי כרגע עצות מה לעשות עם זה, אם יעלה לי בהמשך ובטח הגברים שכאן יחכימו אותך יותר...
בהצלחה! והכל בסדר!!
אצלינו הדיבור זה הקשרדינה די

אצלם זה לא

לשבת ביחד אחד ליד השני ולשתות קפה אפילו בלי לומר כלום זה קשר 

או לשבת אחד ליד השני וכל אחד קורא 

אצלינו הבנות?! זה לא נקרא בכלל

אצלם - זה בהחלט נקרא

 

"אצלם",ד.

זה גם לא בהכרח ככה...

 

ולפעמים "חלוקת התפקידים" יכולה להיות בדיוק הפוכה..

נכון אבל בדרך כלל ה 9 קבין אצל האשה.דינה די


כן. דיברתי על תקשורת משיחה או מ"סתם".ד.

לא דווקא "כמות הדיבור" הנדרשת..

הוא מאוד ישמח לשבת עם אשתו בנחת ובכיףaima

אבל כאשר הוא מאוד עייף הוא לא יכול להנות משיחה עם אשתו.

 

ההבדל הוא, שהוא צריך שינה לא מנוחה.

 

תנסי לנהל שיחת נפש רגועה כשאת נורא נורא רעבה.

 

וזה שהוא רואה אותך לידו זה משהו שנותן לו ביטחון. אישתי פה הכל בסדר. ומאפשר לו לישון.

 

וכל הכבוד לו שהוא עובד כ"כ קשה בשבילכם!

איך הוא היה לפני שהתחתנתם?חלב ודבש

אהב לשבת ולדבר?

אני חושבת שהחשוב הוא מידת העניין שיש לנו בבני או בנות זוגנו ולא כמות הדיבורים.

אבל אני מבינה את האכזבה, זה בהחלט מתסכל לראות אותם באים הביתה, משתרעים על הכורסה ונרדמים מול הטלויזיה או עם ספר ביד.

בנות, על מה אתן מדברות??הלוי
מה זה אצלנו זה ככה ואצלם זה ככה? גם בנים אוהבים לדבר ולהשתחנ"ש, אומנם בנות יותר, אבל עדיין.

בדרך כלל, אם בעלך לא רוצה לדבר, אז זה אומר שיש בעיה בתקשורת. משהו מפריע לו והוא לא רוצה לחשוף את עצמו, כי הוא חושש מהתגובה שלך וחושש להפגע.
תראו אם אתן מכבדות את רגש הבעל ולא בזות לו (גם אם זה לא במתכוון), אפילו אם מה שהוא אומר זה שטויות (נכון, לפעמים לגברים יש רעיונות גרועים ומטומטמים, אבל באותו הרגע בשבילו, זה רעיון גאוני, צריך פשוט לתת לו להוציא את זה ואחר כך לתת לרעיון לדעוך). גברים הם גם כן יצורים רגישים, אם לא תכבדי את הרגש שלו, הוא ייסגר בפניך (גברים דומים לילדים בקטע הזה).

במקרה המסוים הזה, הוא עובד עד מאוחר, די הגיוני שלא יהיה לו חשק לדבר כשהוא עייף. גם אם את תעבדי עד מאוחר, את לא תרצי לדבר יותר מדי (אימהות יודעות על מה אני מדבר, במיוחד אם הן עובדות, כשהבעל בסוף היום גם רוצה צומי, אבל אין את הכח לתת לו את זה).

תנסי בשבת (כשהוא לא/פחות עייף) לדבר איתו על העניין הזה ותסבירי לו את הצורך שלך בתקשורת ודיבור ומזה בשבילך. כל גבר שהתכונן נכון לפני החתונה, אמור לדעת את זה שנשים צריכות את התקשורת וההקשבה כדבר קיומי, מה שאומר שגם כשהוא עייף, אז מדי פעם הוא חייב להתעלות מעל לעייפות ולתת לאישתו את מה שהיא מבקשת וצריכה.

דבר נוסף, תחשבו אולי על ניהול אורח חיים יותר זול או שינוי מקום מגורים אם זה כרוך בכך, כדי שיוכל לעבוד בעבודה אחת, זה שווה את זה, אם זה אומר שהוא יוכל להגיע בשעה יותר סבירה הביתה ופחות עייף וככה, לתת לך את מבוקשך.

אני אישית לא מביא הביתה משכורת מלהיבה וזה אומר שגם אשתי צריכה לעבוד, ובחרנו לגור במקום פחות מרכזי ויותר זול, אבל זה מאפשר לנו לתת תשומת לב כמו שצריך זה לזו וזה, לא פחות חשוב מלהביא פרנסה הביתה.
לא תמיד הרעיונות הגרועים דועכיםאין כמו אמא

וגם שתיקה של האישה לא תמיד עוזרת. כי לפעמים שתיקה כהסכמה מבחינת הבעל.....

לא אמרתי לשתוק, אמרתי לא לבוז.הלוי
וכשהרעיונות הגרועים לא דועכים, אז לדכא אותן בעדינות, כמו שעושים לילד.
זה גם תלוי באופי שלו יש גברים שכל היום משחנ"שיםיאיר26
מדועד.

לחשוב ש"לא באמת מענין אותו הקשר הנפשי"?...

 

בוודאי שמענין "אותו". ובכלל, כדאי לא להפריז בהכללות.. נכון שיש מאפייינים לגברים ונשים - אבל יש גם אופי אישי לכל אחד, לכל אדם, אי או אשה. גם נכון שהמשמעות של "לדבר" יכולה להיות שונה. מבחינתו, השקעת מאמץ וחשיבה, להקשיב היטב, לחשוב מה לענות. מבחינת האשה - לפעמים פשוט "לדבר" על מה שרצתה, לא בהכרח חיוני מה המשוב על הנושא.

 

לגבי הענין אצלך - הרי את אומרת שהוא חוזר סחוט מהעבודה; אז את מתפלאת שאין לו כח לדבר?.. בכלל לא בטוח שאם את עצמך היית חוזרת כך - היית רואה "מנוחה" בלשבת לשוחח. פשוט לא היה לך כח. 

 

 

אלא מה? בסוף ההודעה עולה הענין - לך זה קשה. כי "לך" זה החמצן. אפשר לגמרי להבין. אבל לא בפליאה האם זו לא "מנוחה" בשבילו. את רואה שלא - זה מאמץ, כי הוא מתייחס לשיחתך ברצינות.

 

אז צריך כנראה פשוט למצוא זמנים אחרים, יותר נינוחים - ואז לדבר יותר. בינתיים, להסתפק בלקבל יפה, להתענין, ואולי באופן טבעי, דווקא בלי "לחץ", תתגלגל מזה גם איזו שיחה נעימה.

אני רוצה להגיד לךאין כמו אמא

אחרי נסיון של שנים שרדפתי אחרי שבעלי שיהיה שותף איתי בשיחות וזה לא ממש עזר...

היום הגלגל התהפך והוא רודף אחרי וכל הזמן אומר תספרי משהוא, תגידי משהוא....

אבל הסברתי לו ,שאני היום כל כך עיפה מהחיים אין לי כח לשיחות, לפעמים אני רוצה לדבר לא יוצאים לי המילים.

הייתי צריכה את זה יותר ,בחמש שנים הראשונות בשביל לבסס את הקשר והחברות וזה משהוא שהתפספס.

היום זה סוג חברות אחרת.

אנשים עושים טעויות לפעמים ולא ניתן לתקן. תגידי את זה לבעלך שלא יצטער עוד כמה שנים.

תודה לכולם! התהייה שלי היתהשלומצ=]

לא כשהוא גמווור מעייפות ורק נרדם, אלא שהוא עייף בכללי...למה לשבת עם חברים שלו שעות הוא יכול??

לראות סרט אני עוד מבינה... לפני החתונה היינו יושבים שעוווווות ורק מדברים!!!!! מה התחלתי לשעמם אותו?

 אני לא מדברת דווקא על שיחות חופרות, סתם כמו חברים...

ואין כמו אמא- הלחצת אותי

לא יודעת ממה נלחצתאין כמו אמא
מצד אחד הקשר של בעלי איתי היום הרבה הרבה יותר חזק ממה שהיה בחמש שנים הראשונות כשהיתי יותר צריכה את השיחות.
אני באמת מצפה שהגברים פה יענושלומצ=]
בלילה אחרי יום עבודה מפרך הראש ריק לגמריאלגריטי

זה באמת כיף לשבת בנחת עם האישה, אבל זה לא פוטר מחשיבה וריכוז. צריך להקשיב לה ולעבד את מה שהיא אומרת כדי לרדת לסוף דעתה. אחרת לא מבינים ולא זוכרים מה היא רצתה ואז היא נפגעת ובצדק. בשעות מאוחרות אפילו ראש ישיבה שחוזר הביתה עייף לא יכול להתרכז בשום דבר רציני.

בשביל זה הגויים המציאו את הטלוויזיה עם השידורים הקלילים שמתאימים לזוגות שסתם רוצים לשבת ביחד. ככה הרבה יותר נוח להחליף משפטים. 

 

לנו הייתה טלוויזיה בהתחלה והוצאנו אותה אחרי שהרב שלי והרבנית שלה שכנעו אותנו שזה מזיק לזוגיות. כעבור כמה שנים הבנו שהבילוי המשותף הכי פשוט ונחמד זה לראות סרט ביחד. אז קנינו מסך עם DVD וגם הילדים מרוויחים. 

 

זה נשמע שבעלך ממש מעוך מרוב עבודה ולכן הדבריאיר26

היחיד שיש לו בראש חוץ מלישון זה לפרוק את המתח. מניסיון, כשאתה מגיע למצב הזה אין לך כח אפילו לשותף שלך לדירה, כי בכל זאת יש איזושהי כבדות ומחויבות מסוימת אפילו בקשר כזה, כל שכן במקרה שלך. לדעתי הבעיה קודם כל בעומס יתר של עבודה.

לא יודע אם זה נכון במקרה שלכם, אבל אוליחדשחדש

אחרי יום עמוס ומפרך מה שרוצים זה חופש, נחת, לעשות "מה שבא" ולא מה שאומרים..

כשאת אומרת לבעלך שאת רוצה לשבת ולדבר הוא יכול לפרש את זה כמו איזשהו ציווי, והוא רוצה לעשות מה ש-ה--ו--א רוצה.

 

 

במילים אחרות: הגיוני שאין לו בעיה עקרונית בלשבת ולדבר (ברור שגברים פחות בעניין לשבת ולקשקש מנשים, אבל עדיין..)

אבל הוא יעשה את זה רק כשזה יבוא מעצמו ולא מגורם חיצוני, שבמקרה הזה זו את..

 

 

לכן לדעתי כדאי לך לנסות לגרום לו ל-ר-צ-ו-ת את זה.

 

לנשים יש כוח מיוחד בתחום הזה, וכשהן יודעות ללחוץ במקומות הנכונים ולהגיד את המילים הנכונות הבעל פשוט יתחיל לרצות.

(דרך  אגב, זה נכון בכל תחום ול רק בתחום הזה)

תחשבי בכיווון הזה.

 

אם לא הייתי מובן אין לי בעיה לפרט יותר

הלכת קצת רחוק מידי...גברים הם לא חיותיעל מהדרום
לק"י

נכון שאולי בדרך כלל נשים יותר בקטע רגשי מגברים, אבל גם לגברים יש צורך רגשי בבת זוג.

חוץ מזה, שאני חושבת שהדבר הבסיסי שגורם לנו, גברים ונשים כאחד, לרצות להתחתן זה האינסטינקט שנולדנו איתו (צורך להתחתן).
מעבר לזה יש עוד סיבות..
א. כדאי לצאת מאקסיומת ה'גברים'פאז
יש גברים שונים ונשים שונות. יש גברים שהשיח חשוב להם יותר מלנשותיהם ויש מקרים שהפוך.
את מתארת בעל שעובד מאד מאד קשה
לא צריך להיות דווקא כזה שלא מוצא עניין בשיח
כדי לא למצוא כוחות נפש לזה כשהוא חוזר
מיום מתיש.
השאלה היא מה קורה בשבתות ובזמנים אחרים?
זה בשביל לנסות להבין מה איתו כשהוא יותר פנוי
ובכלחית כדאי גם לומר בזמן שהוא לא חוזר ושפוך שהיית
שמחה לדבר איתו יותר וגם להוביל כזה
שיח..

הים הייתי ממש מאוכזבת בעבודה
קרה לי ככה וככה עם הילד והתלבטתי אם נכון יותר לעשות כך או כך.
וכו
איך השבת שלכם?יצחקוןאחרונה


מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..אחרונה
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

לא המצב ... אבל תודה!לאחדשה
המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדוויתאחרונה

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי יעניין אותך