לא לומד?

מה הוא עושה בחיים?

זה כמובן ענין שלו - את מתנדבת "לעזור" ,זה יפה כשהוא רוצה את העזרה - וניכר שרוצה.

דבר שני - העיקר היחס הטוב, לדעתי, סבלנות, לעודד אותו בטוח יצליח עם הזמן לשפר. ואם מדברים על זה, שזה יבוא מתוך גישה אם הוא רוצה שתעזרי לו בענין, שתמצאו ביחד עצה. כשזה פרוייקט משותף מתוך רצון טוב ולא מתוך תלונה - יש יותר סיכוי.

ואם זה כך - אז אולי תקבעו בינתיים "יעד" לא של ממש מוקדם. אח"כ אפשר לשפר.

וגם אולי כדאי שיבדוק ברזל בדם.

אם באמת באמת באמת הוא רוצה לקום מוקדם

ואם כן, האם הוא מתיר לך להתיז עליו מעט מים

ואם זה לא יספיק לשפוך עליו כוס מים

אם הוא יסכים,

אני לא מכיר הרבה אנשים שמצליחים לישון אחרי כוס מים על הראש

ובתור אחד שיודע כמה זה קשה לקום בבוקר

יש כאלה שאמת קשה להם

ובנוסף

כדאי מאוד שימצא עיסוק לבוקר

עדיף עם מישהו על הראש 

יעמיד אותו במקום שהוא לא מגיע.

באמת אין סיבה שאדם בריא וצעיר ישאר במיטה ויפסיד את העולם בחוץ.

יכול להיות שהוא עדין מתאושש מהחתונה..... לא יודעת מה הוא עבר בתור בחור... זה סוג של נפילת מתח, יכול להיות שהוא עבר הרבה בחורות עד אליך וזה היה קשה... יכול להיות שהוא יצא ממסגרת מחייבת ועכשיו הוא קצת מתפרק....

הוא חייב עבודה אפילו התנדבות /לימוד משהוא שהוא חייב לקום

אפשר להדליק מוזיקה בבוקר

אפשר לפתחו תריסים שיהיה אור..

אולי הוא ילווה אותך לעבודה??? בבוקר תשתו קפה יחד ואח"כ תצאו ... אפשר לשבת גם כל בוקר במאפיה לשתות כוס קפה+עוגה, אם קמים מספיק מוקדם.....

מזכיר לי שנה ראשונה שבעלי היה מלווה אותי כל בוקר לאוטובוס לעבודה זה היה נחמד ואח"כ היה הולך להתפלל וללמוד

כל העצות האלו זה כמובן אם הוא רוצה בשינוי....

גם אני לפעמים בקושי גוררת את עצמי מהמיטה. רק בזכות המוסר עבודה הפנימי שלי...

הוא טיפוס שלא אוהב לעבוד,אם הוא צריך כסף הוא ימצא עבודה קלה עם קומבינות .בלי בוס על הראש...

אני מעולם לא התלוננתי על כך בפניו..רק הפגנתי צער..והוא יודע להעריך על כך

בפעמים שאני כן מצליחה להעיר אותו הוא אומר לי וואי בזכותך קמתי מוקדם לתפילה והספקתי הרבה..הוא יודע לפרגן ב"ה

אבל בתכלס...בבוקר הכל משתנה...הוא אמר לי כמה פעמים שיש לו תאוות שינה והוא צריך לעבוד על זה..אני ממש מעודדת אותו כשהוא מצליח לקום...

אבל שוב..בבוקר לכי תחפשי תבנאדם..

ואני בחיים לא ישפוך עליו מים..הוא אמר לי שהוא לא סובל את זה וזה לא בדיוק גורם לו לקום..

שימצא עבודה שכיף לו בה.

כמו שילד שיש לו טיול הוא יקום מוקדם בלי קשר לעייפותו כל גבר שיש לו עבודה  שמספקת אותו יקום בשעה נורמלית..

לא כולם בנוים לשבת בכולל יום שלם ולא לעת עם עצמם כמעט כלום..

תשדרי לו שאם הוא חושב על כיוון של שילוב עבודה ולימודים זה יהיה בסדר מצידך (יש היום לימודי ערב לאברכים)ולא תסתכלי עליו בעין עקומה.

כך שהוא ירגיש שהוא מתקדם לכיוון כלשהו בחיים

הקימה בבוקר היא קושי אמיתי.

כדאי קודם שתבררו יחד אם המסגרת הנוכחית של הלימוד באמת מתאימה לו ומשמחת אותו,

אם כן, נסו להשתמש במסגרת כלשהי שתחייב אותו לקום 

(כמו ללוות ילד עם קושי פיזי לבי"ס, חברותא חצי שעה על הבוקר עם ילד שאבא שלו בקבע, חברותת בוקר עם אחד שלא מקבל איחורים)

אפשר גם לנסות לעשות 'מבצעים' קטנים כאלה (אם אתה קם שלוש פעמים השבוע תקבל עוגה מפנקת/סט ספרים חדש שרצית לקנות/נופש/כל דבר אחר שעולה על הדעת ואפשר לרצות..)

בהצלחה!

זה בהחלט מתכון לחיי אושר ועושר.

תני לו לישון כאוות נפשו, אל תקלקלי לו את החיים, או שתחזירי אותו לאמא ואבא שלו.

אבל הוא חייב להתייעץ עם רופא, יתכן (כפי שציינו גם אחרים) ובבסיס העניין יש איזו בעיה רפואית שניתנת לטיפול.

יש אנשים עם בעיות השמנה... מישהו הגיב ככה לאדם שאמר שיש לו תאוות אכילה?

תאוות שינה משום מה נראית בעיני אנשים כסתם תירוץ... ודברים אחרים נראים כבעיה אמיתית.

נכון, צריך להתגבר על זה. כמו שמתגברים על היצר בדברים אחרים.

וכן, יש אנשים שממש קשה להם לקום...

והאנשים האלה שקל להם לקום אף פעם אבל אף פעם- לא יבינו את אלה שקשה להם לקום... הם פשוט לא מסוגלים, השינה לא קורצת להם..

אתן יודעות איזה נזק ההודעות האלה יכולות לגרום? במיוחד שהם נשואים רק חצי שנה!

הפכתן אותו למפלצת

אז קשה לו לקום, אז מה??? יש לו מודעות ורצון טוב וזה כבר יפה מאוד!!

ולעבוד על דברים כאלה זה קשהההההההה

לומר את האמת אני לרוב לא מתגברת וקמה רק כשהילדים כבר מחייבים אותי לקום והילד שלי 

מאחר לגן, ואני לא מרגישה עם זה כזה נורא, חבל, כדאי להתגבר, אבל מכאן ועד למה שעשיתן מזה הדרך ארוכה

ואל תדאגי.. את וגם בעלך "מושלמים" לא פחות ממי שמבקרים בקלילות. "צריך לעיין", מה מצריך מישהי להראות שהיא כאילו "יותר טובה".

אם אין כאן סיבה רפואית שניתן לטפל בה אז השואלת נמצאת בצרה צרורה, אדם שלא לומד, לא עובד ולא אוהב לצאת מהמיטה זה לא מקרה נורמטיבי שהיא צריכה ויכולה להתמודד אתו.

ואני לא מקבלת את ההנחה ששמירה על הנשואין בכל מחיר עדיפה על פני פרידה במקרים שזה נדרש.

נשואין צריכים להיות כיף, אושר, התעלות והתרוממות רוח. 

אם במקום זה יש בן זוג (או בת זוג) בטלנים וישנוניים אז בשביל מה כל העסק?

אם אין כאן איזו בעיה רפואית שניתנת לטיפול - אני הייתי מתגרשת ובונה לעצמי חיים מאושרים עם אדם אחר.

ואם הבחור לא ילמד את הלקח אז הוא ימשיך לגור בבית הוריו ואבא שלו יגלגל אותו מהמיטה כל בוקר.

למה את לא מיעצת להתגרש  אם הוא חולה?

מה זה משנה חולי גוף או נפש??? למה חולי גוף מתקבל אצלך יותר בסלחנות מחולי נפש??? שתיהם לא תלויים בו..

אני גם לא אומרת שהבחור חולה נפש... (עצלן זה לא חולי נפש אולי זה סוג של דיכאון קל... או כמו שאמרו מונו)

נראה לי כדאי לשמור אופצית גירושים על דברים יותר חמורים...

נישואין בפרט בהתחלה זה הרבה בעיות והרבה חוסר התאמה והרבה הפתעות לכל הכוונים

שצריך לקרב ביניהם ולעמול קשה כדי שזה יהיה כיף

אם הוא אחד שקשה לו להתעורר יש לזה פתרונות ואולי צריך לשלול מונו או המגולובין נמוך

וכן, לפעמים בנאדם קם ב 12 וזה לא אסון. עם החיים הוא ילמד להתסדר ולהכנס לתלם 

עד לפני חצי שנה הוא היה רווק שאבא שלו היה מעיר אותו בבוקר

ובהמשך הוא ילמד איכשהו ... 

ודאי שהם בעיקר כיף והתעלות אבל א"א להתכחש לזה שיש בהם גם צד של עבודה

(אני אפילו לא קוראת לזה "קושי") וכשטוב ביחד גם רוצים ושמחים בעבודה הזאת והיא לא קשה כי

זה בשביל מישהו אהוב

באדם מאד מאד נוח...

(אולי הוא צריך לעבוד על עצמו, תשאלי אותו אם הכל הולך לו בקלות)

לפי דברייך את לא ממש יודעת לקבל את השונה והאחר ממך, וזאת העבודה הקשה שמדברים עליה כולם.

את צודקת אם לא עושים את העבודה הזאת אז חיי נישואין הם לא באמת קשים... (חוץ ממי שנשוי/אה לאדם רע במיוחד, אבל תאמיני לי שלא על זה דיברה דינה די)

על סמך הניסיון והאישיות שלנו, אין לנו יכולת לצאת מעורנו ולדבר בשמו של מישהו אחר.

אנחנו מייעצים לפי מיטב שיפוטנו ומי שקוראת את הדברים צריכה להחליט אם זה מתאים לה או לא. 

אילו הייתי מישהי אחרת הייתי מן הסתם אומרת דברים אחרים.

הקמת משפחה היא לא רק כיף גדול אלא גם אחריות גדולה וכבדה, לאחריות הזאת צריך שותף מתאים.

אבל אני תמהה מדוע אף אחד לא מתנפל בתוקפנות כזו על שלל העצות הילדותיות שנכתבות כאן (כגון להעניק לבעל מתנות על זה שהוא קם בבוקר כאילו שמדובר באיזה ילד בגן ילדים) ודווקא העצות הברורות והמעשיות זוכות לביקורת.

מה הפחד מפני דברים ברורים?

רואה אשה שאוהבת את בעלה, ומעירה על "בעיה" - אז בשביל מה כל העסק?....

צדקה מאד מה שכתבה "ג'ינג'ר" - ואת קוראת לכך "תוקפנות מכוערת ומיותרת". את תקפת את האשה הזו בצורה מכוערת - שהרי בניגוד למושגייך, מבחינתה כמובן פגיעה בבעלה היא פגיעה בה.

אז היא הציבה לך "מראה" טובה, חבל שלא הבנת אותה.

אני בטוח, שרוב הגברים היו מעדיפים אשה מהסוג שביקרת כעת בהודעתך, על פני אשה שכותבת בסגנון שאת כותבת כאן, מסיתה, מסכסכת וכו'.  אז בהיות שאת מעזה לכתוב לאשה הזו, הצעירה, על בעלה (כשמישהי אחרת, למשל, מעידה פה שכך היה בעלה, והם זוג מאושר), "אני הייתי מתגרשת"... אז טוב מאד שמישהי אחרת כותבת לך, שתַראי את מה שאחרים פה חושבים על מה שאת כותבת ומסיתה, לבעלך. אולי הוא ירצה, כמו רבים אחרים, "להתגרש" מאשה כמותך, ולקחת מישהי שמדברת בצורה סבירה, "ולבנות חיים מאושרים עם מישהי אחרת", כלשונך?... ["מה הפחד מדברים ברורים", הרי כתבת...]

פוגע?.. אז אין כל כוונה כמובן לפגוע. אלא שתביני שהאחרת אינה בן אדם פחות ממך, אינה "נפגעת" פחות ממך - וחסרונותייך אינם פחותים משל בעלה. את רוצה שיתסדרו איתך ויראו את הטוב בך, אז גם אחרים.

[ואני, האמת, לא מאמין לכל אלו שכותבות בשם "נישואין.. כיף, אושר, התעלות ורוממות רוח.." לא מאמין. אדם שבאמת חש כך, ולא מנסה "לשכנע את עצמו", לא ירגיש צורך לכתוב כך לאחרים]

ואם מישהי חושבת שאשה זה איזה סמרטוט, שבקלות "מחליפה בעלים".. אז גם זו נקודה שיש להניח שהרבה היו מרגישים מאד לא נוח איתה...

אם זה נקרא "שמירה על נישואין בכל מחיר" (משל היה איזה אלים-קיצוני..), ו"פרידה במקום שזה נדרש" היא כל בעיה פחות או יותר שעולה פה, כפי שרואים בקביעות מתגובות של מיעוט קטן - אז הבעיה אינה אצלה אלא אצל המגיבה..

כי אני לא מתפלאת על כך שאינך מאמין שיש אושר, כיף, התעלות והתרוממות רוח בנשואין.

זה לא קורה לאנשים חמצמצים וכבדי ראש.

1. דבריך בעניין גישתי לנשואין רחוקים מן האמת כרחוק מזרח ממערב.

2. בשם מי אתה מדבר כשאתה מתנסח בלשון רבים?

(וכמובן שדבריך בעניין ענווה נכונים גם עבורך.)

במחילה

מצטרפת למוחים נמרצות נגד דיבורי ההבל חסרי האחריות שלכן.

ותתפלאו יש אנשים שמוציאים אושר למרות שהם עובדים קשה כדי להשיג אותו.

בדיוק כמו שכתבת בהמשך לפותחת השרשור שאת רואה ש"בזכות עצותייך הנפלאות" ...היא "שינתה כיוון" - ולא התבלבלת מהמציאות, שאת סה"כ הצעת לה להסתכל על בעלה כעל סמרטוט שכדאי להתגרש ממנו - והתעלמת גם ממה שכתבה שלא שינתה כלום בגללך..

אז הבה נדייק. אני כמובן לא כתבתי שאין "אושר, התעלות ורוממות רוח בנישואין", אלא ההיפך, בהערת אגב (כשעיקר הכתיבה היתה לחזק את המראה שהציבה בפנייך ג'ינג'ר): שאינני מממהר להאמין לנשים, שכותבות לאחרות הצעות קלילות להתגרש, ובזיונות על בעליהן, בשם "אושר, כיף, התעלות ורוממות רוח בנישואין".. כי מי שבאמת מרגישה כך, ומרגישה טוב עם עצמה (ובטוח שיש שאכן כך מרגישים ומרגישות. את זה לא ממך נלמד), ולא מנסה "לשכנע את עצמה" שכך היא מרגישה, לא תכתוב לאחרים "עצות להתגרש" ותועבות כאלה על כל שטות.

ה"חמצמצות" היחידה שמצאנו - זה רק הפרשנות שלך את מה שקורה פחות או יותר אצל כל מישהי שמעלה כאן איזושהי בעיה. אז כן - אינני מאמין בקלות ל"מושלמות" שאצל כאלה שכך כותבות. בד"כ, מי שמרגיש טוב, אינו נוטה להסביר לאחרים למה למהר להתגרש..

וכמובן, הילדותיות, שבה "האנונימית בכיף" מיהרה "להסכים לכל מילה בדברייך", רק ממחישה את הענין. שהרי היא כתבה אותו כיוון כמו את. כתבה שבעלה של ההיא "לא נורמלי", ועוד התלוננה על אחרות ש"מתייפיפות" על חשבון פותחת השרשור בכך שמעודדות אותה... ואת זה היא כתבה כמובן גם "בשם הפן הדתי"...

[מענין מה היה קורה, אם מישהי היתה מגיבה "בשם הפן הדתי" וכו', על מה שהעלתה זו לפני זמן קצר כאן לגבי "חבר" מהעבר שמגיע אליהם בקביעות הביתה.. - לא ניכנס לפרטים. אפשר לעיין בהיסטוריית ההודעות - והיתה מביעה דעה לגבי ה"כדאיות" של הנישואין איתה.. נשים ש"חסרונות" בשבילן זה כנראה רק מה שאצל זולתן שבהן מותר לפגוע ובבעליהן]

הסתכלות צרה, שחושבת שאצלה כל ה"אושר", ומוכנה להרוס לאחרות את החיים - הכל בשם "האמת", "אושר הנישואין" שכביכול אצל עצמן בלבד.. או סתם הילדותיות והבוסריות.

לא פלא, ששכמותכן, גם "חושבות" בליצנותן, שלִמחות על הסתת אשה בבעלה, והעלבתה ע"י כך שפוגעים בבעלה - זו "חמצמצות וכובד ראש".. הרי איך בכלל ניתן לבנות בית אם לא מציעים לחצי עולם להתגרש כדי להדגיש כמה "מושלם" אצלנו... כמובן, יאללה. הקלילות..... נדבר על כולן.. אנחנו הרי "מאושרות".....

תמיד אותן מיעוט-נשים. "יורדות" על אחרות ללא חשבון, מציעות להן להתגרש, מכנות את בעליהן בכינויי גנאי, "מתפלאות" אם זה בכלל משפיע עליהן, רומסות, מסבירות ש"צריך לומר את האמת"... - 

אבל כשמישהו עונה להן, ועונה לגסות לשונן - אז פתאום "לא יודעות מאיפה האומץ"?..."לא מצדיק רמיסה"..

"מגלגלין חובה ע"י חייב" - תגידי על עצמך ושכמותך, אלופות ההסתה והגידופים, אם מישהי חלילה תשמע לכן - ומשפחתה תיהרס ממה שאת מכנה בהיתממות "ייעוץ לא טוב לדעתך".  לידיעתך, אני כבר קיבלתי הודעות מנשים שחשבו שמא הן "לא נורמליות" בכך שלא הבינו למה הן "צריכות להתגרש", בעקבות הודעותיכן ה"רק מייעצות"..

[אגב, לא "רמסו" אותה.. הציבו לה מראה על איך שהיא כתבה למישהי אחרת. מה היתה אומרת אם היו מייעצים כך לבעלה לגביה. אמרו מפורש שזה לא על מנת לפגוע, אלא כדי שתחוש מה ההיא חשה כשכותבים כך. כיוון שבחרה להגיב בגסות - אין לזה חסינות..]

על "לא תעמוד על דם רעך" שמעת פעם?...

מה זה "מינו אותו"?... אותך ואותה ועוד מעטות מאד - מינו פה ל"מנהלות פורום לעידוד גירושין"?... אם כותבים רק ב"מינוי" אז למה נטלתן על עצמכן?!

"אין לך הסבר הגיוני", למה אדם נפגע בשביל אותן נשים צעירות שמציגות בעיה, בתום לב, לא העלו בדעתן לשאול על קיום-ביתן, כי זו לא אופציה אצלן בכלל ב"ה - ואתן "יורדות" על בעליהן כך?... מנסות לפרק את בתיהן ר"ל, כאילו אשה זו "סמרטוט"  להתחלות חוזרות ונשנות על כל שטות בערך.. כאילו בית זה לא-כלום?..

את "לא מבינה" איך יכול להיו שמישהו ירחם עליהן ויגיב עבורן כשהן מותקפות כך?! 

אם כך - אז ב"ה שה"היגיון" שלנו לא אותו דבר.

[אני דן כעת לכף זכות לפי מה שכתבת - שלא הבנת או לא עקבת אחרי איך שהדבר התגלגל]

אני לא הייתי מעלה בדעתי לשניה לכתוב לה על "שבעלה היה מתגרש ממנה"... בוודאי שלא. הרי זה בדיוק מה שרציתי להראות. שלא כותבים כך.

היתה כאן מישהי שכתבה לה, שתתאר לעצמה אם היו מראים לבעלה תגובות על דבריה, ואומרים לו ש"כדאי להתגרש"...כמו שהיא עושה כאן באופן תדיר.  הרי היא כתבה את זה לא כדי שכך יעשו - אלא להמחיש איך "מורגש, דבר כזה, שהיא עשתה לחברתה. כתבה לחברתה: בגלל זה הייתי מתגרשת. אשה נורמלית שכותבים לה כך על בעלה, נפגעת בשבילו. כמוהו. ובדיוק מאותה סיבה, אף אני כתבתי. זו "מראה" לדבריה. 

עייני הסבר בהודעה שהגבתי לך כעת למעלה (בכותרת "לא קשור"...)

ראשית, מישהי (ג'ינג'ר) לפני זכתה בכך.

אני חיזקתי את דבריה, כשחטפה על כך "תגובה"..

ב. מאד מענינים המושגים שלך.... מי שלא הגיע למדרגה ש"הכל הוא עושה לשם שמיים", כבר לא צריך לעזור לאחרים?... ו"להציע להתגרש" (כמובן "לטובתה"...) זה מותר למישהי שלא כל מעשיה לשם שמיים?... או שאצלכן כבר הכל "לשם שמיים".. (שימי לב: אני עונה לך בדיוק המילים שלך. לא "להתפלא" אח"כ מניין המילים הללו).

וכעת אומר לך בכנות לגמרי - תאמיני או לא: ברור לי כשאני כותב נגד "עצותיכן" הנוראיות הללו, שיתכן שאקבל אח"כ גידופים, באתה "קלילות" שבה מחרפים את בעליהן...

ובאמת נוח לי יותר לא לכתוב.  ואכן, אני כותב את זה "לשם שמיים" לגמרי. בגלל שאני מרחם על אלו שאתן מתעללות בהן בקלות, על בעליהן, על ילדיהם לא פעם, על כך שלא פעם אלו צעירות ש"מושפעות" וחשובות שאולי הן הלא-נורמליות... על כך שהן במצוקה גדולה מדבריכן.

כבר קיבלתי לא פעם תודה מכאלו, מאחורי הקלעים, שמישהו "ענה בשבילן" מה שהן חששו לעשות או לא ידעו.

אני נוהג לחתום בשמי..

אח"כ את מתפלאת על "סגנון" כלפייך ושכמותך....

"נראה לי שאתה מאד נהנה לכתוב".. (כמובן כאמור בדברייך לעיל: אני אף פעם לא כותבת לך אישית...) כמו שאת יודעת יותר טוב מנשים מה קורה אצלן, כך גם את יודעת יותר מהכותב מה "סיבותיו".. "פה מתגלגל" שמתפלא כל פעם מחדש שעונים לו...

את המושגים שלך על "גברים", מנסיונך שכבר גללת אותו כאן לא פעם, אנחנו כבר מכירים... "אז משמח לשמוע כעת גם איך "בנים כותבים".... אני מגיב בדיוק איך שאני רוצה, ולא מתרשם אם מישהי עם סגנון שכמותך תקרא לכך "מגילות" או "קיצורים"...

ול"סקרנותך" - אל דאגה. הכתיבה הולכת לי מהר. כשאני עונה להודעות כמו שלך כעת, אני בהחלט "סובל" מזה, כי אני לא סובל לרדת לזה - ולעזור לאנשים אני אכן שמח.. גם אם צריך "לסבול" בשביל זה לענות על הודעות כאלו..

לגבי אם את ייעצת "להתגרש" ישירות - אינני אומר. יש כאלה שזה ממש ישיר אצלן. אבל כתיבות מסיתות - כן. וכתיבות כאלה אכן עלולות להביא ישר ל"תוצאות" כאלו... כבר העירו על זה בעבר, גם לגבייך, ולא אני דווקא.

כל עוד אינם גובלים בפלילי

אנו מתנחמים בעובדה שהגולשים בפורומים השונים מזהים על נקלה מגיבים מעין אלו ומתייחסים אליהם בהתאם גם ללא צורך בהתערבות ניהולית מצידנו

למזלי הרב, אני קראתי פה הרבה זמן לפני שהתחלתי לכתוב, וכבר הספקתי לראות איך מתנהלים העניינים וללמוד למי לא להתייחס - מי נוטה תמיד לראות את המצב בקיצון שלילי. מחריד אותי לראות את הקלות שבה מפנים פעם אחר פעם לגירושין, בטענה המופלאה של "כולנו אנשים בוגרים ויודעים לסנן", ואת המהירות שבה הופכים אדם לא מוכר למפלצת על סמך שניים-שלושה משפטים. מצטרפת למלחמת החורמה בגישה הזו.

(ולפעמים אני תוהה, באמת, אם אתן מבינות את מלוא מובן המשמעות של להסתכן בלגרום לזוג להתגרש על דברים פעוטים. האם אתן מבינות את חומרת העניין הזה שאפילו מזבח מזיל עליו דמעות. האם במקרה שחס וחלילה חס ושלום זוג נורמטיבי [כלומר, לא בזוגיות באמת נוראית או אלימה] יגיע להתגרש בגלל דברים שאמרתן, תהיו מסוגלות לעמוד בעולם האמת ולטעון שאלו אנשים בוגרים, ההחלטה היתה שלהם ולכן אין חלק בזה)

אולי יש לו חוסר בוויטמינים. ברזל, בי 12 או ויטמין די (שחוסר ממנו גורם לתשישות...)

אולי יש לו מחלת הנשיקה (מונו..)

אולי בעיה בבלוטת התריס

באיזה שעה הוא הולך לישון? זה די משפיע...

הבנתי מהמדריכת כלות שלי שאחרי החתונה לגברים מאד קשה לקום בבוקר.. הם עייפים כל הזמן.

הזוגיות מעייפת אותם.. לא חפרתי על זה למה, אבל רואים בשטח שזה ממש נכון... גם מכירה עוד מישהי שאצלה זה כך (שבעלה מאד עייף מאחרי החתונה וישן המון...)

יש כאן כאלה, מעטות, שבאופן קבוע מסיתות אשה בבעלה.

אני לא פתחתי את תגובותיהן, ראיתי את הכותרות.

ואם הן משלות את עצמן שהן "עוזרות" בכך למשהו - כמובן שלא כלום.

את התוצאות על הסכסוכים הללו, ישאירו למי שתשמע להן. נקוה שלא ישמעו.

האשה ביקשה עצה איך לעזור במצב. לא "חוות דעת" על בעלה. וכמו שכבר כתבו כאן, לכל אחד מעלותיו וחסרונותיו. מספיק עיון קל בהודעות של כל מיני "בעלי ביקורת" כדי לראות שגם אותם היה אפשר "לתפוס" על כל מיני דברים ולהציג אותם בצורה כזו..

לפחות זה ימלא לו חצי יום

הוא ואת תרגישו יותר סיפוק

ללכת לישון בזמן
אם רוצים לקום ב 6 אז בשעה 10 כדאי כבר ללכת לישון
אבל בלי מסגרת זה לא ילך ואל תעירי אותו הרי הוא בן אדם בוגר אז אם הוא ירצה לקום הוא כן יקום
שאלה היא מה הוא עושה בלילה- לומד, מתעסק במחשב, עובד? יש אנשים של יום ויש אנשים של לילה

זה מקור בלתי נדלה לסכסוכים ולמריבות על הבוקר

תשאירי את זה לו. הוא ישן?! שישן. אחרי כמה פעמים כאלו הוא ילמד להסתדר בעצמו

אני חשבתי שבגיל 30 זה עובר, אבל זה לא, אבל ב"ה זה השתפר...

אחרי 15 שנה עדיין מאוד מאוד קשה לו לקום בבוקר.

כמה שהוא מנסה, וכמה שדברנו על זה, והוא ביקש שאני יעזור לו בזה- זה פשוט לא הולך...

רק כשהוא ממש ממש חייב לקום, אז הוא קם ברגע האחרון.

ויש ילדים, גם גדולים (מעל בר מצווה), וזה עדיין לא גורם לו לקום...

הוא עובד, אפילו קשה, אבל העבודה מאפשרת לו את הזמנים שלו.

וזה קשה לי מאוד, אבל אני יודעת שזה החיסרון היחיד שלו, באמת, הוא אדם מקסים, מפרגן, עוזר, אוהב והכל..., אז אני מבליגה, מכילה וחורקת שיניים ומזכירה לעצמי  שגם לי יש חסרונות והוא בכל זאת אוהב אותי!

אז שיהיה לך בהצלחה! זה לא סוף העולם!

תתמקדי בדברים הטובים!

היה מישהו שהיה מגיע כל יום לתפילה בזמן. כל בוקר כמו שעון.

יום אחד הוא ממש אחר. שאלו מה קרה? הכל בסדר?

אמר: כל בוקר אשתי בועטת אותי מהמיטה, אבל אתמול היא שברה את הרגל...

ראשית תודה רבה ,אני מאמינה שכולם פה כתבו ממניע טוב ורצון לעזור,

שנית,אני אשמח להבהיר את זה ..בעלי אדם חרוץ מאוד!!!!!! יש ביננו התאמה ואהבה ב"ה  ושום חיסרון שלו לא יפריד ביננו

אני אספר קצת בהרחבה..בעלי בחור חרדי מבית,הוא היה מהיותו קטן תלמיד חרוץ במיוחד,ואהוב מאוד על הסביבה.

היתה לו ירידה מסוימת ברוחניות (לא באשמתו) שנתיים בערך לפני שהתחתנו..והוא חזר ובגדול..אני חושבת שמאז בערך קשה לו לקום בבוקר ..

הוא מאוד חריף ואוהב מאוד ללמוד..(לפני החתונה היה לומד עד השעות הקטנות של הלילה..והיו הרבה פעמים שהיה נשאר לישון בבית מדרש כי פחד שלא יקום..)

אחרי החתונה דברים השתנו,הוא יחסית ישן יותר מוקדם,וכמובן ישן בבית...וישן במיטה עם שמיכה ןכרית(....!!חח) שזה אומר שנורא קשה לו להיתנתק מהם וקר לו וקשה לו לקום..(גם אם לא בדיוק קר לו)

מהשניה שהוא קם הוא בעל למופת...מושלם++

אולי באמת חסר לו ברזל..(הצעתי לו שכדאי שנעשה בדיקת דם והוא דוחה את זה...)כי בשבת בבוקר הכי קשה לו לקום והוא מרגיש חלש..(למרות שברגיל הוא מתאגרף)

תודה רבה לכולם..

לישון חח

ויופי שיש ביניכם "התאמה ואהבה רבה, ושום חיסרון לא יפריד ביניכם"... אשריכם ממש.

זה הרבה יותר מכל מיני מעלות "טכניות".

חיזקו ואימצו, אתם באמת טובים. ומאד נוגע ללב האופן בו את כותבת עליו, באיזו חיבה, באיזה לימוד זכות. וגם האופן שהוא מגיב כשאת "מצליחה" להעיר אותו, התודה. לא רבים מגיבים כך.  אשריכם. יש הרבה מה ללמוד משניכם, כמה שאתם צעירים..

שלנו גרמו לך להסתכל קצת אחרת על כל העסק.

ואת זו האחרונה ותראי עד כמה הן שונות בדבריך על בעלך ותביני את התהליך שעבר עליך לאחר קריאת התגובות של המשתתפים.

בהודעות הראשונות, כתבה על הבעיה הספציפית של הקימה בבקר, כי לא עלה על דעתה - בתמימותה ובצורה נורמלית לגמרי - שמישהי "תתנפל" עליה ויתחילו "להסביר" כמה בעלה כביכול "נורא ואיום"...

כיוון שראתה שבמקום לענות ספיציפית על שאלה של רעיונות לאיך לעזור לו לקום מוקדם יותר, התחילו לגדפו - אז בתור אשה טובה, "הסבירה" את הרקע. והבעיה עליה כתבה בתחילה, נשארה בדיוק אותו דבר בהודעה האחרונה..

אבל כרגיל חסרת בסיס.

קראת את דבריה כפי שנוח לך...

היא כותבת לך ש"לא השתנה כלום" - וכל אחד יכול לראות את זה - 

אבל את "יודעת" יותר טוב ממנה על עצמה  [כמובן גם על בעלה...].

מי שקוראת הודעה של בקשת עזרה בצורה כ"כ ארסית, ברור שתחשוב שזה "חסר בסיס" שהיא אכן רק התייעצה ספציפית מראש, ולא חשבה על בעלה בכללי דברים שליליים...

איזה חסרת בסיס? את יודעת מה זה בסיס?

לא קראתי הרבה תגובות, האמת.. כי ראיתי שזה נהיה תינוקי.

אז החלטתי לראות מה הגברת שפתחה כותבת, ותאמיני לי-

היא כתבה אותו דבר בדיוק.

(וזה בעיניים אוביקטיביות, שוב, כי אין לי מושג מה את כתבת)

זה שאומרים דברים שלילים על הבעל-כמו שעשו פה חלק מהמגיבות.

אפילו גורם למשהוא טוב-

פתאום האישה קמה ומגינה על בעלה, היא באה להתלונן, לבכות על מצבה (לא דוקא הפותחת, באופן עקרוני הנשים שמעלות בעיות).

לפעמים שמתי לב שמזדהים עם האישה מבחינה רגשית אז היא הולכת ומוסיפה עוד דברים שלילים על בעלה.

פה נוצר מצב בגלל שהתקיפו את בעלה,האישה מיד קופצת ומגינה על בעלה, מוצאת בו הרבה יותר דברים חיובים, בגלל שאישה לא רוצה לשמוע חסרונות על בעלה היא מיד קופצת ומגינה עליו, זה כבר תועלת ענקית, הנה היא רואה פה דברים חיובים עליו, עובדה שבהודעת פתיחה לא כתבה כמה הוא מדהים וכמה הם אוהבים, פתאום עכשיו היא קופצת ועושה את הבעיה שלה כל כך שולית וכמה בעלה מדהים,

כל המעלות שהיא פתאום מוצאת בו אולי עלו רק בעקבות הגנה עליו??

אז הנה יש משהוא גם טוב בזה...

[וזה לא שווה את המחיר..]

אבל כאן, גם מתוך הודעת הפתיחה אפשר לראות את החיבה ביניהם, גם מתוך התיאור של מה שהוא אומר לה.

אלא שבאופן נורמלי, אשה שמעלה בעיה אינה טורחת לכתוב את "כל המעלות הטובות שהיא מוצאת בו", כי אינה חושבת שישפטו אותו בגלל עצה שביקשה.

אז מעלותיו, לא "נולדו" רק בעקבות ההגנה עליו. הצורך להדגיש אותן כאן, כנראה שכן..

עייפות יתר היא לא סתם... הגוף דורש את שלו. כנראה חסר לו הרבה ברזל או פריטין (מאגרי הברזל בגוף)

פעם היה חסר לי המון והייתי ישנה המון...הייתי קמה לעבודה בקושי רב ועצום! ועם עיניים חצי עצומות... ואחרי זה חוזרת לישון צהריים וזה לא השפיע על הלילה..הייתי ישנה טוב גם בלילה.

בקיצור- חבל לדחות, אפשר לקבוע תור לבדיקת דם גם באינטרנט

אלא שמה הבעיה? בדיקות דם הן בבוקר! =) אז כדאי לקבוע עוד משהו חשוב לבוקר הזה...

אז את יכולה להפעיל על שעון שבת רדיו עם תוכנית בוקר מאוד מענינת בפול ווליום. ואולי לאט לאט הוא יתעורר ויקשיב וזה יעורר אותו

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

 לא מילאת 101 והורידו לך 47% מס במקור?

אני מכיר כאלה שעושים את זה בכוונה לקבל עם ריבית והצמדה. זה המקרה?

ליתר דיוק:

בתחילת 2025 שילמתי מאות אלפי שקלים מיסים בגלל מימוש ביטקוין, כמה ימים לאחר המימוש קניתי דרך הבנק קרן מחקה ביטקוין, ובגלל שהקרן הזאת הפסידה - ביצעתי מכירה בשביל שאוכל לקבל בחזרה חלק מהמס ששילמתי בתחילת השנה. כמה ימים לאחר המכירה רכשתי מחדש כמובן, אבל זה כבר לא קשור להחזר שקיבלתי אלא לאדם המטורף שאני.

אבל לזכרוני כתבתי בעבר על זה. שכל ההשקעה במטבעות דיגיטלים זה משהו מאוד ספקולטיבי.

לדעתי רוב מי שמשקיע במטבעות דיגיטליים לא עושה את זה בגלל שהוא מאמין בטכנולוגיה אלא כי הוא רואה שהערך עולה ואז זה השקעה "שווה"

לכן זה מאוד תנודתי.

כי שזה עולה, זה עולה חזק כי עוד אנשים מצטרפים לחגיגה

ושזה יורד, זה יורד חזק מאוד. כי אנשים בורחים מזה.

ואני בכלל חושב שזה הונאת פונזי הגדולה בעולם.

יכול להיות שעוד 20 שנים אני אוכל את כובע בצער.

נכון לכרגע עדיין לא השתכנעתי שזה שווה השקעה.

יש פה משתמש בפורום שקנה דירה  בכסף שהוא הרוויח ממכירת ביטקויין. דעתי על המטבע הזה לא השתנתה מאז.

לא יודע מה יוליד יום, אבל נכון להיום - הביטקוין מנצח בענק... 

רווח הכוונה כסף מזומן ביד.

לא החזקת מטבעות מבלי לממש (כי אם כולם יממשו. זה יפול והאחרון יקבל הרבה פחות מאשר הראשון)

ואני לוקח בחשבון שבלוטו רק מעל זכיה מעל 30+ אלף יש מס.

בשאר השקעות (גם לא קריפטו) יש 25% מס מהשקל הראשון.

ואני לוקח בחשבון שכדי להיות להרוויח הרבה בקריפטו אתה צריך "לסכן" הרבה כסף.

לעומת בלוטו, שמספיק להכנס בסכום זעום כדי שיהיה סיכוי (נמוך מאוד אבל קיים)

לא שאני חושב שכדאי להשקיע בלוטו

אבל גם לא חושב שכדאי בקריפטו

כי כמו בלוטו.

כדי שהמשחק יהיה רווחי. מישהו צריך להפסיד

גם בקריפטו

בניגוד לחברה בורסאית שמייצרת הכנסות ולכן השווי שלה גדל

הקריפטו (וזה לא משנה איזה מטבע) לא מייצר שום הכנסות. לכן אין לו באמת שווי שוק אמיתי.

אלא תופח ויורד בהתאם לגחמות השוק

קשה להאמין. מי שנכנס מוקדם לפני שנים וזכה לראות את הנסיקה לשמיים, זכה.

אבל האם יהיה שוב עליות של אלפי אחוזים? אפילו מאה אחוז נשמע כמו פנטזיה. אפילו 50 אחוז נשמע כמו דמיון. כיום.

ועדיין, 50 או 100 אחוזים, בכלל לא נחשב לדמיוני.

אז אם כך אל תשקיע בשום דבר, שים מזומן מתחת לבלטות וזהו.

אבל אתה כן יודע שאיזהו חכם הרואה את הנולד.

אתה יודע את ההיסטוריה של הטוליפ מאניה למיניה.

אתה מודע לסיכון שלא ישאר כלום מההשקעה הזו ותישאר זקן יסר כל.

אתה יודע מה המשמעות של פיזור.

אתה יודע מה המשמעות של תיק סולידי ומאוזן.

אתה בכל זאת מחליט להמר על הכסף שלך ועל הכסף של המשפחה שלך.

זה כסף שלך זה עניין שלך וזו אחריות שלך.

התלבטתי אם להגיב כיוון שלא נשאלתי ישירות לדעתי אבל עניין הנבואה שהזכרת בבא בתרא יב:  פשוט לא מתאים כאן כשם שאדם לא יצא ביום קיץ עם מעיל ומטריה כי הנבואה ניתנה לשוטים  

אני מבקש שלא תשתמש בגמרא כדי להצדיק את חוסר האחריות שלך.

תודה

אבל לטובת הקוראים. נחשב בגדול.

הסיכוי לפרס נמוך ביותר בלוטו הוא כ3.3%

ולזכרוני הוא מגלם פי  500% מסכום ההימור. 400% רווח נקי. עד 30 אלף בערך.

אז בגדול. 400%×3.3%= 13% לרווח כלשהו

על זה יש גם פרסים גבוהים יותר. של אלפי ומאות אלפי אחוזי רווח.

עם כל הסיכויים לזכיות אחרות × גובה הפרס.

זה מגיע לסביב 20-30% לסיכוי לזכות ברווח כלשהו (תלוי אם זאת הגרלה של 5 מיליון או של 80 מיליון)

זה בגדול...

בקריפטו. יש לך בדיוק 50% לזכות. כי על כל שקל שאתה מרוויח, מישהו אחר מפסיד (זאת מערכת סגורה של היצע וביקוש)

וכל שקל שתרוויח. יקבל אוטומטית מס של 25%

אז בגדול. סיכוי רווח הם 37.5%

אז נכון.

יש יותר סיכוי בקריפטו לזכות

אבל לא בסדרי גודל שאתה חושב.

לא מנצח בענק. מנצח.

ההבדל בינו לבין חברות בורסאיות.

שבחברה בורסאית רגילה ערכה יכול לעלות גם בלי שמכניסים כסף למערכת. אלא על סמך ביצועי החברה (וככה גם יכול לרדת. מבלי שמשכו כסף. אלא על סמך ביצועים שליליים של החברה)

לקריפטו. בגדול.

אין באמת ערך ממשי.

אלא סתם מוסכמה בין הרבה אנשים שהוא שווה משהו. לכן הוא שווה (בניגוד לכסף פיאט של מדינה. שהמדינה עומדת מאחוריו)

א. נניח, רק נניח, שהסיכוי להרוויח מביטקוין הוא 50%.

הוצאות מיסים לא יכולות בשום דרך להוריד את זה, כי המס חל רק על הרווח.

זה מוריד את סכום הרווח ותוחלת הרווח, אבל לא את הסיכוי להרוויח. הרי לא יכול להיות שסיימת עם רווח ברוטו, והמס יגרום לך לעבור מרווח להפסד.

ב. השקעה בביטקוין היא לא משחק סכום 0, זה לא נכון שאם אני מרוויח מישהו אחר מפסיד.

המוכר שמכר לי לא בהכרח הפסיד: יכול להיות שהוא קנה את הנכס נמוך בהרבה, עשה סיבוב רווח יפה, והחליט לפדות אותו. שנינו הרווחנו. 

עובדתית, נכון להיום, רוב מוחלט של משקיעי הביטקוין נמצאים ברווח. אתה יכול לטעון שזה רק על הנייר כי אם כולם יחליטו למכור מחר, אז האחרונים שימכרו יגלו ששווי השוק של ההשקעה שלהם ירד ב99%. אבל אותו הדבר נכון גם לגבי כל מניה של כל חברה בעולם: אם כולם יחליטו למכור בבת אחת, השווי יצנח אפילו אם החברה עצמה ממשיכה להיות רווחית. זה לא רק תיאורטי, זה קרה בכל פעם שהיה משבר גדול בשוק. אנשים משכו בלחץ את כל הכסף שלהם מהבורסה, וגם חברות טובות שממשיכות להרוויח חוו ירידות חדות בשווי המניות שלהן.
 

ג. שער של מניה רגילה לא נקבע לפי כמה כסף נכנס או לא נכנס למערכת, ולא נקבע לפי האם החברה רווחית או לא. מה שחשוב זה כמה אנשים מוכנים לשלם על אותה מניה ובכמה בעלי המניות מסכימים למכור אותן, זה הדבר היחיד שקובע את המחיר שלה.

האמת היא שזה שונה כי במניה אתה מרוויח גם דיבידנדים, אבל לצורך נוחות ופשטות אני מתעלם מזה, מה גם שהרבה חברות לא מחלקות דיבידבדים, והרבה אנשים לא מחפשים להשקיע דווקא בחברות שמחלקות.
 

כלומר לפי שיטתך, גם במניות הרווח שלי הוא הפסד של מישהו אחר, כי אם אני קונה ומרוויח אז מישהו אחר הפסיד מהעסקה הזאת, וזה לא נכון.

אבל כוונתי היתה לתוחלת רווח

ב. לדעתי כן משחק סכום אפס. אשמח להבין למה לדעתך לא.

ג. מניות מחלקות דיבידנדים וגם חברה תחשב מוצלחת יותר אם הצליחה בשוק יותר. ערך החברה עולה  וכך המניה שלה עולה. גם בלי שיש עסקת מכירה/קניה

בנוסף, שיש לך ערך ממשי במניה.

לדוגמה אם תקנה את כל מניות אפל. כל רווחי אפל יהיו שלך.

לעומת זאת. אם תקנה את כל הביטקויין בעולם. לא תמשיך להרוויח כסף 

אין דבר כזה תוחלת רווח של 37%.

וערך של מניה בבורסה לא עולה אם אין עסקת מכירה/קנייה, הערך נקבע רק לפי עסקאות שבוצעו בפועל. כמובן יש גם ערך שלא נקבע בבורסה, אבל פה אנחנו מדברים על נכסים סחירים.

בנוסף, אתה משווה מניה של חברה לנכס שמתיימר להיות מטבע, ולכן ההשוואה אפילו לא מתחילה.

הרי גם אם תחזיק אצלך במזוודה את כל השקלים שיש בעולם, אין לזה ערך פנימי ולא תקבל מזה תזרים מזומנים קבוע, בניגוד למצב שאתה מחזיק בכל מניות חברת אפל.

אז מה הכיף בלהחזיק את כל השקלים בעולם?

שיש אנשים שחושבים ששקל שווה ממתק ושני מיליון שקלים שווים דירת 4 חדרים בחדרה, ולכן אתה תוכל לקנות את הדברים האלה עם השקלים שלך. למה? פשוט כי יש אנשים שנותנים בזה אמון.

אין לכסף פיאט שום ערך פנימי, אלא רק אמון חברתי ואנשים שמוכנים לקבל ממך את הכזף בתמורה למשהו אחר שאתה רוצה.

לא חשבתי שזה יהפוך להיות דיון על ביטקוין, אני באמת לא חסיד גדול של העניין הזה, ולא תשמע אותי משכנע אנשים שזה העתיד של האנושות. אני לא גורו של כלכלה מבוזרת ואני לא מבין מספיק במדעי המחשב בשביל להבין איך הטכנולוגיה בכלל עובדת.

רק רציתי להעלות את המודעות לבקשות החזר מס...

אני אישית משקיע נטו מתוך רצון לגרוף רווחים, במובן הכי לא עמוק של המילה. כן, אני קונה במחיר מסוים מתוך תקווה שבעוד כמה שנים אוכל למכור במחיר גבוה יותר. הנה אמרתי את זה.

אני מבין היטב שביטקוין הוא לא מניה עם ערך פנימי, אבל אני לא מחפש ערך פנימי. אני מחפש נכס שבעתיד יהיה שווה יותר מאשר היום, זה הכל.

אף אחד לא מבטיח לי שזה יצליח לי, אבל אני מקווה ומאמין שכן. 

לכן "לדעתי" זה משחק מסוכן מדי.

כי זה יכול לקרוס בזמן קצר עם סיכוי גדול לאיבוד כולל של הכסף.

ואני נותן את דעת הנגד

כי אנשים (וגם אני) מעריכים את דעתך

ויש סיכוי כלשהו שמישהו ילך לקנות ביטקוין כי אתה קנית. כי סומכים עליך

לכן אני מציב את הדעת הנגד

לא שיש לי משהו ספציפית נגד ביטקוין

(חוץ מזה שאני חושב שזה במקרה הטוב בועה עצומה ובמקרה הפחות טוב, הונאת פונזי)

מכיר אנשים שהרוויחו היטב מזה

ומכיר גם כאלה הפוכים.

מהחישובים שלי זה סיכון גדול מדי

אבל כגודל הסיכון גודל הרווח.

לכן יכול להבין למה אתה משקיע שם מתוך כוונה לרצון לרווח מהיר וגדול.

אתה אדם עם ראש על הכתפיים ואני בטוח שאתה משקיע באחריות

כאמור. הדיון הוא לא מולך.

אלא מול כל הקוראים הסמויים

ולא כל המשקיעים כמוני, יש כאלה שהם באמת חסידים גדולים של מהות הביטקוין.

אם היה חשוב לך להבהיר שזה מסוכן, אני מצטרף אליך בפה מלא. אין לי ויכוח בנושא הזה.

אני מנסה כבר בערך שנתיים ולא עבד

באופן פרטי, שלא דרך המעסיק - ואז מגיע זיכוי מס של 25% מסכום הפרמיה ששולם, ו 'רק' שכיר יכול להיות זכאי להחזרי מס בזכות תרומות לעמותות מוכרות למס לפי סעיף 46 (החזר של 35% מגובה התרומות, בתנאי שסך התרומות

השנתיות מעל לרף המינימום), להיות שכיר ביותר ממקום עבודה אחד בלי שהתבצע תאום מס בין המעסיקים, וכמו כן 'רק' שכיר יכול להשקיע בשוק ההון ויכולים להיווצר תנאים לזיכוי מס, מהמס במקור ששולם על מכירות ברווחים (דוגמאות - המקרה שהביא פותח השרשור, או שאם משקיעים דרך יותר מגוף השקעות אחד, ומצד אחד נוצרו רווחים ושולם מס רווחי הון, והגוף השקעות אחר היו הפסדים - ואז אפשר לקזז בין הרווחים וההפסדים שהיו לאותו אדם).  

אבל אם אם אין ל 'רק' שכיר שום דבר מאלו שציינתי, אז כנראה שאין מה להתעסק עם דוח שנתי וניסיונות להחזרי מס.  

אישה עם כמות יפה של ילדים צריכה להרוויח יפה בשביל שתעבור את סף המס ובשביל שכל הפרוצדורה תהיה לה משתלמת. ואם היא מתכננת ללדת בקרוב לפעמים עדיף לא להגיש הוצאות מוכרות.

חישוב מס הכנסה הוא בגדול נפרד מבחינה חוקית (לא לגמרי, זה לא מדוייק), גם אם הדו"ח הוא דו"ח לזוג.

ההבדל בין הבעל לאישה בנקודות זיכוי הוא מינורי. למה ההנחה שאישה לא משלמת והגבר כן? 

זה נכון שהיום במידה רבה הושוו נקודות הזיכוי לגבר ולאישה. בממוצע נשים נשואות עם ילדים לא מגיעות לסף המס.

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.