שאלות אחרי לידהחלומי

יש לי כמה שאלות:

1.כאבים באגן- כל פעם זה אחרת,

פעם דקירות, פעם לחצים שמזכירים את התחושה שיש בהריון שהעובר לוחץ שם,

פעם כאבים חזקים. עד כמה זה תקין שיש עוד כאבים 13 ימים אחרי הלידה?

ויש משהו שיכול להקל? איך יודעים שהכל בסדר עם התפרים ושלא צריך להיבדק?

 

2. דימום שבא והולך זה תקין?

 

3. שורף לי באיזור המפשעה בשפתיים שלפני הנרתיק,

מה יכול לעזור?

 

4. כאבים בגב,לא רק באיזור הזריקה של האפידורל אלא בכל הגב,

זה קשור לאפידורל?

 

5.אנו כרגע אצל ההורים שלי,

מצד אחד זה מאוד עוזר לי שיש לי פה ארוחות מסודרות,כביסות ועזרה עם התינוקת,

מצד שני קשה לי שיש דברים שאמא שלי מחליטה ולא נותנת לי להחליט,

לדוגמא כשאנו מקלחות את התינוקת ואני אומרת לה שהמים חמים מידי אז היא אומרת שזה לא נורא..

אבל אני חושבת שזה כן ואני פה האמא..

אז בעצם איך אפשר להיות יותר נחרצת מול אמא שלי?

ודבר נוסף,לפעמים היא לא מבינה שקשה לי להרים דברים כבדים(לא ממש כבדים אבל גם לא קלים,כמו משאבה חשמלית שיש לי)

ואחרי שאני מרימה יש לי ממש כאבים,איך אפשר להסביר לה את זה?

 

6. עם חמותי הרגשתי תחושה של השתלטות על התינוקת

היא היתה איתנו בשבת וכמעט כל דבר שאמרתי היא היתה צריכה להגיד שזה לא טוב.

רציתי לקלח את התינוקת והיא אמרה שלא צריך(בסוף קילחתי) ועוד ועוד..

וגם הרגשתי שכל היחס מופנה אל התינוקת ולבעלי וממני לא אכפת לה.

גם עצם זה שאני אחרי לידה לא הכי שינה אצלה משהו והיא לא קלטה שאני צריכה מנוחה ושעוד כואב לי..

ישבה לדבר איתי כשאני כולי גמורה מעייפות וכאבים, באה אלי עם רשימת תלונות שגרמו לכל ההורמונים לעלות.

ומאז אותה פעם פשוט לא בא לי לראות אותה.

 

תודה מראש!

 

כמה תשובות...מטרי
1. לא יודעת...
2. נראה לי תקין. את רק שבועיים אחרי לידה...
3. אולי שפשפת? לי היה כמה פעמים שורף ושמתי משחה לשפשפות בלילה, בבוקר אין זכר...
4. יש מצב שקשור. יעבור בע״ה...
5. תחזרו הביתה. בעלך לא משתגע כבר?...
סתם, ברצינות, כדאי לחזור הביתה. אם השהות אצל אמא גורמת לך למתח, לדעתי זה כבר הגבול. אנחנו היום מסתכלים טיפה בהחמצה על התק׳ הזו...
6. לא ממש הבנתי איך כבר יצא לך להיות עם חמותך כ״כ הרבה?... מה מונע ממך לא לפגוש אותה? את עם תינוקת בת שבועיים, לא לגיטימי שתרצי לנוח בבית?...

הצלחה!!
עונה גם...מעין אהבה
1. גם לי היו כאבים חזקים בעצמות האגן..לא יכלתי לשבת...עבר אחרי שבועיים.
לקחתי תכשיר טבעי בשם- מומיו שטוב לכאבי עצמות . וגם מעחתי תערובת שמנים אתריפ משככי כאב ונגד דלקות בשרירים. שניהם מאוד מאוד עזרו.

2 .הגיוני שהדימום בא והולך זה טבעו..

3. לא לקחתי אפידורל אז לא יודעת..

4+5- לדעתי האישית- יש לך 2 אפשרויות- או להיות כנה ולהסביר שאת מוכנה לשמוע עצות ולהקשיב אבל להחליט את תחליטי מה שנכון בעיניך. - יש סבירות שזה יפגע וזה לא נעים כשאת נמצאת אצלה והיא מבלת ומכבסת לך..

והאופציה המועדפת- היא להודות מכל הלב ולחזור לביתך. לדעתי בילד ראשון חבל לא לנצל את הזמן הראשוני הזה להיות ביחד שניכם, ללמוד יחד להיות הורים, לפתח את הקשר עם התינוק ואת הקשר בינכם.
מבחינה פיזית- זה לא בשמיים. כשיש עוד ילד אז צריך עוד עזרה..אבל ככה- אתם קשורים לאיזו קהילה שיכולה לארגן לכם ארוחות לשבוע-שבועיים הראשונים?
גם אם לא- אפשר לעשות את המינימום..
נקיון זה לא חובה בשבוע הראשון..וכביסה לזוג- מספיק 2 מכונות בשבוע.
אלו לא דברים שבעל לא יכל לעמוד בהם.
אני אישית בחרתי להיות ישר בבית למרות שאמא שלי גרה 5 דקות ממני. ולא רציתי שהיא תבוא כל יום..היה לי משמעותי השהות עם בעלי.הרגשתי שזה עזר המון וחסך המון מתחים שכמעט ץמיד נוצרים כשיש מדי חיכוך עם ההורים.

ותדעי כמה שאת חלשה עכשיו- זה עובר! אצלי זה עבר פתאם ביום אחד בלי התראה..הייתי מפורקת ו..פתאם חזרתי לעצמי.
חשוב שתנוחי עכשיו. חשוב שלא תתאמצי.
וגם חשוב לא להגיע ךמצב של עומס נפשי- זה מאמץ לא פחות מלהרים משהו כבד.

ודרך אגב- אם משהו כבד- תבקשי!!
כשתוכליתפצי
תחזרי הביתה. ולזכור שזה זמני לאט לאט את תתחזקי ויהיה יותר קל בהכל.
בהצלחה!! חיבוק גדול ומזל טוב!!!
לגבי שתי הנקודות האחרונות-אור היום

לדעתי, אם לא תאמרי את הדברים, אין דרך שבה יוכלו לדעת. פשוט לומר, בלי ביקורת, אלא ממקום משתף ומיידע, שרוצה להביא את הדברים לידיעת ותשומת לב הצד השני.

 

לגבי חמותך- אפשר בהחלט לומר שאת רוצה לעשות את הדברים בעצמך, כי את נהנית מזה ושמחה מהזכות לעשות אמבטיה/נענוע בעגלה/אחר עבור התינוקת שלך.

אם את מרגישה שישיבה איתה מטריחה אותך ומצריכה יותר מדי כוחות- אז אל תשבי איתה. לפעמים אנחנו בעצמנו משדרים לזולת תחושה שאנחנו בעלי כח, פניות ורצון כרגע להיות בשיחה, למרות שזה לא באמת נכון. אז תחליטי בתוכך מה הגבולות שלך (רצוי שזה יהיה גבולות כמה שיותר מגוננים ושומרים על הצד שלך, כרגע), ולפי זה תפעלי כלפי חמותך.

 

הרבה הצלחה ומנוחה

תודה לעונות! בקשר לשהות אצל ההוריםחלומי
כרגע זה הכי נח לי, יש לי הרבה עזרה וזה מאד נצרך עבורי. אם נחזור הביתה יהיה לי ממש קשה..בעלי יוצא לעבודה מוקדם בבוקר וחוזר בערב, במשך היום אהיה לבד ואצטרך לעשות הרבה.. בקיצור כרגע זה ממש נח לי אצל ההורים, השאלה מה עושים כדי שאני האמא של התינוקת אחליט דברים בקשר אליה ולא אמא שלי שהיא הסבתא.
אשמח לעוד תשובות,בעיקר לשאלות 1,5,6 תודה!חלומי
תשובותאנונימי (2)

1. נראה לי הגיוני שכואב, אלא אם כן מדובר בכאב חריג שאת לא מסוגלת לסבול. לי ההתאוששות מלידה ראשונה היתה מאוד מאוד קשה. לוקח לגוף זמן לחזור לעצמו. אם חודש וחצי/ חודשיים אחרי הלידה לא עובר- סיבה לברר למה.

5. אם את מצפה מאמא שלך לעזור- את צריכה להבין שהיא עושה את זה בדרך שלה. אמבטיה כמו שהיא יודעת, וכו'. אם לדעתה המים לא חמים מדי- אין סיבה שהיא תשנה את זה. אם לא מתאים מתאים לך- את יכולה לעשות איך שנראה לך, אבל בעצמך. זה לא יפה שאת מבקשת עזרה וגם באה בדרישות. את האמא, וזכותך לעשות מה שאת רוצה, אם את עושה את זה. אבל אם את מבקשת מהסבתא לעזור- את צריכה לקבל את העזרה כמו שהיא יודעת לתת אותה.

6. לגבי חמותך- מנסיון שלי כדאי להגיד מה את מרגישה. להיות מודעת לעצמך, ולהבהיר לה את זה. אחרת את מרגישה שהיא לא מתחשבת בך, והיא לא מבינה מה את רוצה ממנה, וזה יוצר תסכולים וכעסים אצל שתיכם. אם תאמרי לה מה את מרגישה- היא אולי תהיה נבוכה, אבל לטווח ארוך זה יועיל.

התאוששות טובה ומהירה, וגידול קל ונעים!

לגבי 5,6פיגא

את צודקת, באמת יש בעיה - את כרגע צריכה עזרה, ורוצה את העזרה כמו שאת רוצה, לא בדיוק כמו שנותנים לך.

ספציפית לגבי אמבטיה וחום המים - כל עוד התינוקת שמחה באמבטיה, סביר להניח שחום המים מתאים לה.

פעם ראשונה שנתתי אמבטיה לבכורה, היא צרחה.  בעלי הגיע לראות איך יוכל לעזור.  הוא נגע במים ורצה לדעת אם יש סיבה מיוחדת להפוך אותה לגוש קרח ;)

הוצאנו אותה מהמים, ובעלי כיוון את חום המים.  לדעתי, המים בהחלט היו בחום של יד סולדת, אבל התינוקת פשוט נהנתה מכל רגע!  למרות, שלי המים היו חמים יותר מדי.  עד היום, אני נהנת ממים בטמפרטורה קרה הרבה יותר מיתר בני המשפחה.

 

מסקנה, לא מדובר רק בדעתך, דעת בעלך ודעת הסבתות, יש גם לתינוקת דעה משלה!

 

ובחזרה לעניין העיקרי, בעז"ה יש עוד עשרות רבות של שנים להיות האמא ולהחליט, נכון שהיא הבובה שלך, ואת רוצה, כמו שהילדים אומרים, "להיות המחליטה" עליה.  ואת גם צודקת.  אבל העולם אינו שחור לבן אלא גם אפור.  לסבתות תמיד יהיה מה להגיד, גם לדודות, וגם לנוסעי האוטובוס.  לכולם אכפת, באמת, מילדי ישראל!

 

סתם סיפור - חברה שלי נסעה באוטובוס, נגיעה של עחצי שעה.  במשך אותה נסיעה, אשה אחת העירה לה שהתינוק לא לבוש מספיק ויתקרר.  נוסעת אחרת העירה לה שהוא לבוש יותר מדי ויסבול ממכת חום.  חברתי הודתה לכל אחת מהנוסעות ומסקנתה היתה שכנראה החמוד לבוש בדיוק בבגדים שמתאימים לאותו יום!

 

לגבי חמותך, שימי לב שכתבת גם שהיא התעלמה ממך וגם שהיא רצתה לשבת איתך ולדבר כשלך התאים לשכב לישון.

 

פשוט תסבירי בעדינות ועם בטחון עצמי שאת ממש שמחה לדבר איתה (עקרונית, ולא משנה אם זה נכון או לא) אבל כרגע את חייבת לשכב.  נכון, זה לא קל ולא פשוט,  אבל האסרטיביות מתחילה מהרבה צעדים קטנים.

 

תמיד טוב להודות על מה שניתן להודות להן - על העזרה, על הביקור, על כל דבר אחר, ורצוי גם לפרט, כדי שהתודה תישמע אמיתית וכנה, ויחד עם זאת לציין שעכשיו לא מתאים לך ________  (לדוגמא - לשבת ולדבר), ולציין מתי תשמחי לעשות בדיוק את הדבר הזה.

 

ואנא זכרי שהן אמנם לא האמהות של התינוקת שלך, אך הן בכל זאת אמהות עם ניסיון, וכנראה הצליחו באמהות שלהן, עובדה - את ובעלך, ויכול להיות שבכל זאת יוכלו להועיל לך במשהו מנסיונן.

 

מזל טוב ובהצלחה!

 

 

לגבי 1, זה תקין שיש שם לחצים כאלה? תודהחלומי
מקפיצה,מישהי יודעת?חלומי
מקפיצה,מישהי יודעת?חלומי
תשובה חלקיתפרהאחרונה

לגבי המים באמבטיה - קני מדחום המיועד לכך. חום המים צריך להיות 37. כך אין שום ויכוחים.

 

דברי עם אמא ועם החמות בצורה נעימה, לא חייבים להיות ישירים אבל המסר צריך להיות מועבר.

 

תנוחי הרבה, זה עוזר נפשית ופיזית.

ומותר להגיד לחמות "אני לא מרגישה כל כך טוב, אני חושבת שאלך לנוח"..  זה לא מעליב.

 

בהצלחה

תהני מהתנוקת

מזל טוב

 

לא קשור אבל אתן תמיד עוזרות אז..השם גדולל

שוקלים להשאיר את הבן שלנו כיתה, כרגע הוא בכיתה ו כיתה קטנה, ואנחנו רוצים להעביר אותו לבית הספר אחר מכמה סיבות

  1. קטן במחזור

  2. חוסר בשלות ריגשית

  3. קושי חברתי- מנסה להדביק את הפער בכל מחיר ולא מצליח וכל המשאבים הולכים לזה.

  4. בעיית קשב וריכוז ואימפולסיביות.

    בקיצור הוא בהישרדות וממש רואים את הפער מבחינת הבשלות שלו והבגרות שרחוקה שנות אור מהילדים בשכבה שלו.

    בית הספר מודע לכל ההיסטוריה שלו מאז כיתה א. הוא מנסה להתחקות אחרי ילדים שלא בהכרח הולכים בדרכים טובות ואנחנו ממש חוששים מה יהיה איתו בהמשך. רוצים להוריד ממנו את מפלס הלחץ לרצות ולהיות בקו ישר עם ילדים שהם יותר גדולים ממנו פיזית וגם יותר גדולים בראש.

    יש לנו תקשורת מהממת איתו ואני יודעת שגם אם בהתחלה הוא יתנגד עם הזמן הוא יתרכך.

    אשמח לתובנות, לניסיון שלכן מי שהייתה בצומת הזו..

השאלה הראשונה שעולה לי היא אם התייעצםהמקורית

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

אנחנו אמורים להיפגש להתייעצותהשם גדולל

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

לכן בדיוק שאלתיהמקורית

אם יש צפי להתקדמות בהמשך השנה

כי אם הקושי ימשיך לבוא לידי ביטוי לא בטוח שהצעד הזה כדאי עבורו

הטיפול הרגשי מתנהל על ידי איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש?

הוא מטופל תרופתית?

יש כזו אפשרות בכלל?מתיכון ועד מעון

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

ישהשם גדולל

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

האם הוא אמור להשאר כיתה באותו בית ספרזמינה

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

ממש לא! מעבירים אותו.השם גדולל

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

שואלת בעדינות כי אני בסירה דומהמולהבולה

האם עשיתם אבחון תקשורת?

קודם כל בהצלחהוהרי החדשהאחרונה

אני מאוד מאמינה באינטואיציות של הורים במקומות האלו. ורוצה להגיד שבמסגרת העבודה שלי פגשתי הרבה ילדים שעברו בית ספר וזה היטיב איתם מאוד.

כן יש כאן את האלמנט של להוריד כיתה אז ממש חשוב שיהיה לו תיווך טוב למה עושים את זה באופן שיעצים אותו וישקף לו בעדינות את המצוקה שיש בלהיות הקטן בכיתה וכמה יכול להיות לו טוב יותר עם ילדים שקרובים יותר לגילו.

אם הוא קשור גם למטפל והמטפל בעד אז אפשר ממש לגייס אותו לשיחה על זה ביחד או כן לראות אם המטפל ידבר איתו על זה אחרי שאתם תדברי.

חשוב להגיד שלעבור כיתה/בית ספר זה לא תמיד פתרון קסם,.בטח כשיש קשיי קשב וריכוז הרבה פעמים הבעיות שלך הולכות איתך ואז נוצר תסכול עמוק , לפעמים אשמה, על איך זה השנה זה קורה לי שוב.

ככה שגם המעבר הזה צריך להיות מלווה בהבנה שלו ושלכם שזה לא אמור לפתור את כל הבעיות ודבכל מקום יהיו התמודדויות (עם זאת חוזרת על מה שכתבתי בהתחלה שיש ילדים שזה מיטיב איתם פלאים, וצריך באמת.לבדוק גם את המקום שאליו אתם רוצים שיעבור ומה מידת ההתרשאשתכן מההנהלה מהצוות ומהאקלים הבית ספרי)

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות!

בית החלמההחלמה

אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.

תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.

אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.

אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.

איךזה?

בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?

המלצות על בית החלמה?

ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?

תודה לעונות!

אין לי מושג אבל הייתי הולכת לחדר לבדאורוש3

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

מצטרפת לשאלות-גם לי יש מחשבה ללכתמחכה עד מאוד

ממליצה בחום ♥️מולהבולה

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

מנסה לענות.דיליה

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

באמת גרביים?רק לרגע9

אין שם כאלה שלא הולכות עם גרביים? לא כולן נוהגות...

מפתיע

אבות גם כן מסתובבים שם? או שיש גברים בצוות?ירושלמית במקור

יש גבריםאפונהאחרונה

במטבח ובהנהלה, וגם בעלים ומבקרים.

רק לגבי תינוקיהשלומית.

ברור שאת יכולה לשים את התינוק בתינוקה... לא משנה מתי את מגיעה, זה הקטע של בית החלמה.

לי היה להיפך שלא רציתי לשים את התינוק והסתכלו עליי מוזר

ואני הלכתי לבד והיה לי מושלםשלומית.

פטפטתי קצת עם נשים זרות ובעיקר נחתי.

תחשבי שכמעט כולן מגיעות "לבד" כי הלידה לא מתואמת עם חברה...

אני גם הייתי כמוך עד שילדתי בקיסרימולהבולה

ואז הבנתי כמה זה מקל עליי... הרגשתי גרוע אחרי הקיסרי

והיה מושלם שיש לי רגע לשים את התינוק אצל מישהו

היה קטע אחד מוזר מאוד

שפתאום הכניסו לי אותו בארבע בבוקר, זה לא היה לי נעים ..

לקחתי חדר פרטי בשביל הפרטיות

ובדרך כלל גם אחרי קיסרי אני משאירה בלילה איתי

אבל זה היה לילה קשוח ולא הרגשתי טוב בכלל בכלל ופתאום בלי לעדכן פתחה לי את הדלת

רופא/ת עיניים לילדיםאפונה

אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.

פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.

תודה!

בהצלחה לצערי זו חיה נדירה.....אמהלה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

כשאני פעם הייתי צריכה תור ולא קבעתי מספיק מראשבארץ אהבתי

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

גם אני פעם קבעתי ככההשם שלי

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

חושבת שהן אומרות להתקשר ב 11 כל יום לגבי ביום שאחראחת כמוני

בהצלחה

יש לך לאומית זהב?עודהפעם

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לאחד הילדים ישאפונה

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

לא יודעת אם רלוונטימתיכון ועד מעון

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

נבדוק תודה!אפונה

הוא מדהים!טארקו

תבדקי באתר דוקטוריםרק טוב=)

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

תחפשי דר דורון שדהאחות אחת

אנחנו אצלו בכללית, אבל הוא מקבל גם במאוחדת או לאומית לא זוכרת...

אם את בקטע של פרטימישהי מאיפשהו

יכולה להמליץ לך על רופאה מדהימה באיזור המרכז

האמתאפונהאחרונה

שממש מבאס אותי לשלם פרטי על דבר כזה.

זה בסיסי ביותר

אנחנו כמעט לא צורכים שירותי קופה וממש מקומם שהדבר הזה לא זמין.

מתי לספר לילדים על ההיריון?אבןישראל

אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..

אני חושבת שסיפרנוהשם שלי

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

סיפרתיירושלמית במקור

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

אני סיפרתי לגדולה שלי אחרי הא"ס הראשוןמתואמת

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

לבן 4 ששאל בשבוע 10- סיפרנו אז שימושית

בדרך כלל אני מספרת לילדים בשבוע 18מבורכת

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

באחרון סיפרנו לגדולות ממש מוקדםמוריה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

אני לא יוזמת..הם שואלים אותי מיום אחרי הלידה ועדאולי תדעו

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

תודה למי שענתה!אבןישראל

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

השיקולים שלירק טוב!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

סיפרתי בשלבים לכל ילד לפי גילוהרמהאחרונה

הגדולה ידעה מיד (לא כי רציתי היא קלטה עלי)

לזו שאחריה סיפרתי בשבוע 13

לבאה בתור סיפרתי אחרי הסקירה השניה

והקטן תוך כדי דיבור בבית

גיל ההתבגרות הוקדם?מולהבולה

ילד בן 13 שכל כך קשוח איתו.

כל דבר מתנגד, מתחצף, כועס.

רגיל לאכול גאנק ומסוגל ללכת לישון בלי לאכול העיקר לקבל מה שבא לו

הרבה פעמים אני מתקפלת לצערי

כי הוא ילד קשב וריכוז עם הרבה חוסר ביטחון בחברה ובבית מוציא את הכל כמובן.

אין לי כוחותתתתתת

הוציא לי היום את המיץ, נשאר בבית על סתם

13 זה נראה לי כבר ההתבגרות בשיאה🫣יעל מהדרום

לק"י

גיל ההתבגרות מתחיל עוד לפני....

גיל 13 זה לגמרי גיל ההתבגרותמתואמת

השאלה אם הדברים שאת מתארת התחילה בשנה-שנתיים האחרונות, או שזה כבר שנים ככה...

אם הוא מגיל צעיר כך - אז זה לא קשור לגיל ההתבגרות (אולי גיל ההתבגרות מעצים את זה).

יש לכם עם מי להתייעץ? הדרכת הורים?

חייבת הדרכת הוריםמולהבולה

מסודרת

הזנחתי את זה בגלל דברים חשובים לא פחות

יש לכן המלצה?

כדאי הדרכת הורים של מישהי מבינה בקשיי קשב וריכוזמתואמת

מקווה מאוד שתהיב לך המלצה כאן!

יכול להיות שיש ל @רינת 24 המלצה?

באיזה אזור?רינת 24אחרונה

אשמח להמליץ אם אנחנו באותו אזור.

ואם לא, ממליצה לך לפנות ליועצת של בית ספר ולהקש ממנה המלצות.

האם הילד מטופל תרופתית?

צהבת איך להוריד? ואיך לגרום לו ליציאות?,שגרה ברוכה

אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)

אבל מה הקאצ הכי גדול?

הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.

עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.

יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.

אז גם טיפים לזה אשמח..

אחחח

הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.

כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה

וואי איזה קשוח!!EBM

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

להניק הרבה/ לעבור למטרנה לכמה ימיםיעל...

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

הוא אוכל בתדירות גבוהה?כבת שבעים

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

תסחטי טיפונת חלב כל פעם אחרי ההנקהחילזון 123

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

קודם כל לבדוק שהוא אוכלאפונה

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

ממש ממליצהציונה.

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

מנסיוןג'ינג'ית

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

אצלי הרופאת ילדים המליצה על שמשעל הנס

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

לי אמרו להניק כל שעתייםכל הישועותאחרונה

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

איך אפשר לטשטש בטן הריונית,?מעיין34

יש אירוע משפחתי ואני רוצה לטשטש את הבטן. חודש שישי. או לפחות ללבוש בגד שלא מושך יותר מדי תשומת לב לבטן

לפעמים חולצת טוניקה בגזרה רחבה ומתחתיום שני

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

זה שלב שקצת קשה לטשטש בונעמי28

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

יש שמלות קומות שיכולות להתאיםפצלושון

שולחת לך בפרטי תמונה

וואו בחודש שישי?מבורכת

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

חח כנ"ל רואים עלי מההתחלה..הגדילה לעשות חמותיאולי תדעו

וכבר בשבוע נגיד 10-11 כשסיפרנו לה אמרה לי -מה לא סיפרת לגדולים אין מצב הרי רואים זה ברור..

נו מההה

אני יכולה לייעץ לך שלי מאוד עזר פשוט לשחרר את זההרמהאחרונה

השם עשה שבטן הריונית תיראה משלב מסויים. כנראה ככה זה צריך להיות שאנשים ידעו . זה הטבע. הצחקתי את עצמי בראש כשאמרתי לעצמי שהתעברתי מבעלי ולא מאדם זר אין לי במה להתבייש😂 מציעה לך לשחרר את ההסתרה בשלב הזה

כמה זמן לקראתציונה.

הלידה אתם מפסיקות לנסוע למרחק שהוא לא סביר להגיע לבית חולים שרציתם ללדת בו?

יש לי עוד הרבה זמן, אבל אוהבת לחשוב על הכל מראש.

אני נוסעת כמעט עד המשוערחמדמדה

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

וואו איזה אומץ חחחקל"ת

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

זו היתה לידה ראשונה, לא היתה לי הסטוריה להשוותחמדמדה

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

לרוב בכל מקרה לא יוצא לי לנסוע רחוקהשם שלי

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

מתחילת תשיעישיח סוד

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

אני נסעתי גם בשבוע 38+בוקר אור

נוסעת עד הלידה בלי בעיהדיאן ד.

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

שבוע 37-38 לשהות של שבת כבר לא נוסעתכחל

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

בהתחלה מתחילת תשיעישומשומונית

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

לא הייתי נוסעת לאיזור אילת או קרית שמונה משבוע 38שיפור

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

זהו זה לא מרחק סבירציונה.

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

במצב שהייתי צריכה ללדת בבי"ח מסויםשימושיתאחרונה

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

אני אישית נוסעת בלי הגבלההשקט הזה

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

תלוי מה זה רחוקעדיין טרייה

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

אולי יעניין אותך