ילד לא סתם משקר. יש לו אינטרס. ילד שמשקר על נטילת ידיים כנראה לא רואה חשיבות לנטילת ידיים ובנוסף זה כנראה לא נעים לו (מים קרים וכו') כנ"ל צחצוח שיניים.
בעיניים דתיים אני חושבת שברגיע שמתחילים לראות שילדים משקרים (תפילה, נטילה, ברכה וכו') כנראה שזה לא הגיל המתאים. אפשר לחנך לדבר אבל כשילד משקר כנראה יש פה משו בעייתי. אולי היא מרגישה שאתם לוחצים עליה, גם אם לא בפועל אבל יש אווירה כזו בבית של לחץ דתי, אז הוא מוצאת פורקן ושחרור באופן הזה....
עוד דבר, ופה אני נזהרת מאוד בלשוני אבל צריך לבדוק את זה... לשים לב האם גם אנחנו בתור מבוגרים לפעמים "משקרים" בדברים קטנים (לדוג' מישו מתקשר- תגידו שאמא ישנה/במקלחת/לא בבית) או אפילו בין בני הזוג (לדוג' את באה לספר לבעלך שיש חברה מהעבודה שנוסעת איתך כל יום אבל זה כבר לא נוח לך אז הוא אומר לך- תגידי לה שאת צריכה לעשות סידורים בבוקר ולכן לא נוסעת ישר לעבודה) וכן על זו הדרך.... ילדים לומדים מההורים המון מדפוסי ההתנהגות ולפעמים יש להם רצון להרגיש "גדולים" ולממש אותם...
המלצות שלי:
1. בעניין נטילת ידיים, לא הציג את זה כ"חובה" אלה לעשות את זה בעצמך והילדה כבר מעצמה תחליט בשלב מסויים לעשות גם כן (לפעמים הם פשוט רוצים קצת להחליט לבד... זה קשה להיות ילדים). בנוסף, לדאוג בחורף שיהיו מים חמים לנטילה, מגבת נעימה ונקיה, ושלא ירטבו להם השרוולים.
2. בעניין צחצוח שיניים, לעשות את זה איתם ביחד, תוך כדי להגניב חיבוק או נשיקה קטנה, להפוך את הצחצוח שהוא חוויה מעיקה גם עלינו המבוגרים למשו נעים ומן רגע אינטימי עם ההורה.
3. משו בכללי, לייצר אווירת אמון בבית, לא כל הזמן "לבדוק" אחרי הילדים, לא לשאול "עשית ככה או לא עשית ככה" לתת תחושה של בחירה בדברים האפשריים ובכך להגדיל את האמון של ההורה בילד ואת תחושת הבחירה של הילד