תנסי לתת מים בתור התחלה במקום תמ"ל

קודם כל תרפי וצני לה להרגיש שאת בכלל לא לחוצה מזה.
אח"כ תתחילי מלהפסיק את השתיה בלילה.
תראי תקופה איך היא קמה אחרי שהפסיקה לשתות בלילה. וגם תסבירי לה שאם היא רוצה להוריד את הטיטול היא צריכה לקום עם טיטול יבש 3 פעמים.

בערך לפני שבוע הבת שלי בת 3.5 קמה יבשה ובאה להודיע לי שממחר היא רוצה לישון בלי טיטול...
היא כמעט לא פיספסה מאז וזה ממש מוצלח. כנראה שהיא לקחת את האחריות על עצמה והתחילה להבין מה זה אומר....

אפשר להוריד טיטול בלילה גם בגיל 4-5. אל תהיי בלחץ מזה.

הולכים לישון, בד"כ הם לא ממש מתעוררים מזה.. 

כמובן שהשתייה לפני ההרדמות מקשה על העניין אז להפחית לאט לאט עד שלא יהיה צורך [זה גם הורס שיניים]

בהנחה שהצורך הוא במציצה, ושאין לה מוצץ...

לא נשמע לי הגיוני שילדה צמאה בלילה.

להיפטר אחר כך מהמוצץ זה גם אתגר, אבל זה יכול להיות שלב בדרך.

בנוגע לגמילה - באתר של ד"ר קושניר יש סרטון שמסביר את בעיית ההרטבה של ילדים רבים. שווה לצפות.

והמלצה כללית להורים-

אל תרדימו את הילדים באמצעות אוכל. לא הנקה. לא בקבוק.

הרי חלב אם ממש מתוכנן להרדמה. יש בו חומרים משרי שינה, וכמעט כל אמא יכולה להעיד על זה

למשל: אף אחד חוץ מהאמא המניקה לא יכול להרדים את הילד.

או שהתינוק מתעורר 10 פעמים בלילה ולא יכול לחזור לישון בלי הנקה (ואף תינוק לא באמת רעב עשר פעמים בלילה. גם לא חמש.)

או שהתינוק בוכה כי הוא עייף, ואז אמא דוחפת לו אוכל, כי ככה היא יודעת להרדים אותו, ואז כואבת לו הבטן כי הוא אכל יותר מידי, והאמא המתוסכלת לא יודעת איך לעזור לו חוץ מלדחוף לו עוד אוכל, והוא לא יודע להרדם בעצמו כי לא איפשרו לו ללמוד...

הדוגמא האחרונה היא מהחיים. לפני כחודש שמעתי מחברה שהיא מאוד עייפה כי התינוקת שלה ערה כל הערב ודורשת יחס. נתתי לה לקרוא את 'הלוחשת לתינוקות פותרת את כל הבעיות'. (ההמלצה בספר היא על סדר יום שבנוי ממחזורים של שינה, אוכל, פעילות) התברר שחברתי היקרה (אמא ל4) לא הכירה את האפשרות להרדים תינוק ללא הנקה. התינוקת שלה היתה עצבנית כל ערב כי היא רצתה לישון. לא לאכול.

ההבנה שאפשר (וכדאי!) להרדים תינוק ללא הנקה, אפשרה לאם להבין מה באמת הילדה שלה רוצה. היא למדה איך להרדים אותה, ולתדהמתה בזמן קצר מאוד הרגלי השינה של הקטנה השתפרו. עכשיו יש לה ערב שקט והיא יכולה לישון בשעה סבירה.

ישנם תינוקות רבים שמסתדרים מצויין עם הרדמה בהנקה. אם זה מתאים לאימהות שלהם (וכדאי לקחת בחשבון שמה שלימדת את הילד בגיל חודשיים יכול להישאר עד גיל שנתיים אם לא תשימי לזה גבול), זה בסדר גמור.

למי שחשוב לה ליצור סדר יום שמתאים לצורכי התינוק וגם לחיים תקינים של שאר בני הבית, אני ממש ממליצה לקרוא את 'סודותיה של הלוחשת לתינוקות'.

לא חייבים לקבל הכל, אבל זה נותן הסתכלות שיכולה לשנות לכם את החיים!

יש לי די הרבה מה להגיד על מה שכתבת, אבל כיוון שבסוף דברייך מיתנת את ההמלצה הכללית שכתבת קודם ('אל תרדימו') ועברת להבחנת כל מקרה לגופו, ומה שמתאים לכל אמא וכל תינוק - שעם זה אני מסכימה בלב ונפש - אז אנחנו מסכימות ואין צורך שארצה פה.

בכל זאת רק בקצרצרה שתי הערות שאני מתקשה להתאפק מלכתוב:

א) הקב"ה לא התבלבל כשברא את חלב האם בצורה כזאת, שהוא תומך בהרדמה.

ב) לגבי החששות מה יקרה בעוד שנה אם היום התינוק יתרגל ככה וככה - אני ממליצה בחום לצאת מעבדות לחירות.

בחום ובהערכה,

בהתהוות, אמא של התינוק שאהב להירדם בהנקה אצל אמא וכשאמא הייתה צריכה לצאת נרדם בדרכים אחרות אצל אבא או סבא או כל מי שטיפל בו, כל אחד והדרך שנוחה לו.

לא פותרת שום בעיות, סנובית חסרת רגישות שבטוחה שהכל בידיים שלה, כל כך הרבה נזקים עשה לי הספר הזה. ב"ה הילדים שלי מדהימים ועצמאים, נרדמים לבד וישנים טוב, ואין להם שום בעיות מהבעיות של הלוחשת. הם לא היו תינוקות מלאכיים והם מסתדרים יופי עם החיים בבית ובמסגרות החינוך, יש להם חברים טובים והמרה השחורה שהיא הטילה בי עד ששכנעו אותי להפרד מהרעיונות האכזריים שבספר שלה עשו לי כל כך הרבה נזק. (כי, למרות שעשיתי כל מה שכתוב בספר באדיקות מרובה בילדי הראשון, הוא לא ישן בכלל, עד שחזרתי לשיטת ההירדמות בהנקה, וקמתי להניק כמה פעמים בלילה והיה מתיש אבל לא מתיש כמו שהיה כשניסיתי לבנות תכנית לפי שלבי הלוחשת.) הטבע הוא הדבר הכי נכון לתינוקות, והטבע הוא שתינוק נרדם על אמא עם החיבוק החם והעוטף ועם חלב אם. ולא צריך להלחם בטבע. 

כמו החברה שלי, שפשוט חזרה לחיים נורמליים אחרי שקלטה שהילדה שלה בכלל לא צריכה הנקה כדי להרדם.

ולי אישית זה נתן סדר יום וביטחון בהורות שלי (למשל כשבתי הבכורה הייתה ממש קטנה, וכשעתיים אחרי הארוחה היא צרחה וצרחה, עד שהסבתות מסביב התחילו עם השאלות המציקות "אולי היא רעבה?", ואני ידעתי שעוד לא הגיע הזמן אז לא האכלתי אותה, אם כי בשלב כלשהו משהו החל להיסדק... ואז בתי היקרה עשתה גרעפס גדול, והצרחנית 'הרעבה' ישנה שעתיים בנחת.)

תינוק שנרדם על אמא עם החיבוק החם ועם החלב הטעים זה באמת תיאור מפתה שממש עושה לי חשק לחזור לתקופת הנקה.

מצד שני, יש לא מעט אמהות שמוצאות את עצמן משועבדות להרגלים מציקים של תינוקות, ולא יודעות כיצד להיחלץ משם. לאמהות האלה הספר הזה יכול לעזור מאוד.

בכל מקרה ובכל גישה צריך המון מודעות לצרכים וליכולות של התינוק וגם שלנו ושל שאר בני הבית.

שנזכה כולנו לגדל את ילדינו בשמחה ובנחת!

לי הספר עזר מאד עם שני גדולים שלי , זה היה כשהייתי סטודנטית במשרה מלאה והייתי זקוקה לסדר יום מסודר, אבל עכשיו כשאני יותר בבית אני נהנית שאין סדר יום ושעושים מה שעכשיו הכי נוח.

בקשר להרדמה עם אוכל, אני מאד אוהבת להרדים בהנקה, זה כל כך קל ונוח, אני קצת מצטערת שבגדולים שלי העדפתי להרדים ללא הנקה, אבל אני מבינה שמה היה אז התאים לאז, ומה שעכשיו מתאים לעכשיו. אני לא חושבת שזה יפגע בהירדמות של הילד בעתיד, לא ראיתי ילד גדול שנרדם עם הנקה ..

בת השלוש וחצי שלי, (הקטנה מבין שישה )  נרדמה רק עם בקבוק עד לפני שלושה שבועות, אז קבלה מספריית פיג'מה בגן את הספר מסע לגיל ארבע, מנסיוני לא ניסיתי לגמול אותה, אני מאמינה שילדים מרגישים בעצמם מתי הגיעה הזמן ומתי מתאים להם ויש להם כוחות מספיקים לכך. ספרנו לה את הספר והישווינו את שמיכי של מאיה לבקבוק של נטע, סיימנו את הספור והיא ביוזמתה קמה וזרקה בפח הזבל את הבקבוק, בתנאי שמחר נעשה לה יום הולדת ארבע בגן, אז הבטחנו בקרוב יום הולדת, אפילו שיום ההולדת הוא עוד חצי שנה, ומבחינתי אין בעיה שהיא תהיה בת ארבע מחר. אם זה מה שהיא רוצה, וזהו, (אני הוצאתי בלילה את הבקבוק מהפח, כי היה לי ברור שיהיה משבר ומהזה לא התאים לי גמילה עכשיו, אבל, אפילו בערב של ביביסיטר יומיים אחרי שגמלה את עצמה היא לא הסכימה לקחת את הבקבוק מהבייביסיטר כי היא כבר בת ארבע. לא יאומן כמה כח יש לפצפונות האלו. אז, רמז קל, ואם זה לא עובד סימן שעוד לא היגיע הרגע. כך אני מאמינה וכך גמלתי את כל ילדי עם שדרוג ברמת האמון שלי בהם, כי למדתי מהנסיון- שהם באמת באמת מדהימים ויכולים, ושלילדים בגיל הזה יש פי שמונת אלפים כח רצון ממה שיש לי. בעיניינים כאלו אפשר לסמוך עליהם בעיניים עצומות. 

יכול להיות שזה ייקח עוד קצת זמן וזה בסדר. אני לקחתי כמובן פעמיים לשירותים לפני השינה ואז - שימי לב - אמרתי שאם יש פיפי אז בבקשה להעיר אותי והולכים לעשות. תתפלאי אבל משפט כזה פשוט מכניס להם לראש שהם צריכים לקום אם יש פיפי. בינתיים את יכולה להשתמש בפול אפס של האגיס, זה תחתון חיתול מיוחד לשלב הגמילה שמלבישים אותו כמו תחתון רגיל אבל גם סופג לכל מקרה

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות