תוך שהיא שוטפת כלים

היא מגניבה מבטים דאוגים לעבר ביתה

ומתפללת לשוב בעלה מהעבודה

תמיד סופיה הייתה מעט שונה

ותמר הייתה גאה בה על כך

היא נהגה תמיד לומר לבעלה

שסופיה היא חכמה

ובמקום להסחף אחרי הזרם הכיתתי למסיבות

היא יושבת בבית בשקט עם עצמה וקוראת

אבל לאחרונה

גם לתמר לא הייתה בררה אלא להודות שמשהו בסופיה שונה

זה התחיל בתלונות מתמידות על כאבים גופניים

שכשנבדקו אצל רופאים התגלו כלא קיימים

והמשיך בשקיעה בספרי פילוסופיה

אבל השיא היה לפני שבוע

כשתפסה את סופיה מרוכזת בנקודה עלומה באוויר ומדברת אליה

זה היה מדאיג

אבל היה אפשר לתרץ את זה כדבר חד פעמי

ובכל זאת תמר הקפידה מאותו יום להשגיח עליה יותר

והיום

היום כבר לא יכלה להתעלם

כשראתה את סופיה עושה זאת בפעם העשירית

ופניה היו מעונות

הפעם היא נכנסה לחדר

והעזה סוף סוף לשאול אותה למי היא מדברת

המחשבות של תמר נקטעות כשהוא נכנס לבית

היא רצה עליו ומחבקת אותו בחוזקה

והוא כמתורגל במצבי לחץ פולנים

גורר אותה אחריו לחדר

ואחרי שלב הציחקוקים על השארתה

הוא מרצין כששומע מה אמרה לה סופיה היום

בחצי חיוך הוא מודה שתמיד חשש שביתו תסתובב עם בנים

אבל אף פעם לא דמיין שאלו יהיו בנים יצירי דמיונה

תמר לא צוחקת איתו

היא מודאגת

ושואלת אם הוא חושב שאולי זה סתם חבר דמיוני

וליבה נשבר כשהוא פוסק שהיא גדולה מידי בשביל זה וצריך לבדוק אותה

דווקא אז הם רואים אותה עומדת בכניסה לחדר עם דמעות בעינה

תמר הייתה הראשונה שרצה אחריה למטבח

מוכנה לחבק אותה בכל רגע

אבל לאימתה ראתה שם את ביתה עומדת עם סכין

ורועדת מתחננת על נפשה מהאיש שלא היה שם שיווותר לה

מתמקחת ומתייפחת

כנראה שהמלחמה הזאת הייתה גדולה עליה

כי ברגע הבא הסכין הייתה נעוצה בתמר

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול