רק אגיד שהחיסון לא מגן מהמחלה, מנסיון.

היה בגן של הבן שלי- כמה ילדים ואחים (מחוסנים) חלו +אמא של ילד מהגן (מחוסנת)+ אני (מחוסנת). ואין קשר בין חומרת המחלה לחיסון-יש כאלה שכאלה שקיבלו את זה קשה ויש כאלה (כמוני ב"ה) שעברו יחסית בפשטות.

לא שמעתי על עוד מקרים כאלו, אבל זה הגיוני ולא מוריד מהערך של החיסון.

בסך הכל מדובר בחיידק (בורטדלה), וכמו לכל חיידק אחר, גם לו יש מנגנון טבעי של פיתוח עמידות מעת לעת.

בדרך כלל מעדכנים את החיסון בהתאם, כך שיתאים גם לזנים חדשים. ובכל אופן, רוב החיידקים לא עמידים והחיסון עוזר בדרך כלל לא להידבק. ולכן הוא כל כך מומלץ.

מערכת החיסון של כל אדם בנויה אחרת, וזה ידוע שהחיסון לא משפיע על כולם.

לכן המדיניות היא 'חיסון העדר' - אם כולם יתחסנו, אז גם מי שמערכת החיסון שלו חלשה לא יידבק כי לא יהיה לו ממי.

זו נקודת ההנחה. אבל אם עובר הרבה זמן מאז החיסון, או אם 'פתאום' הוא מזדקן, חולה באיידס או בסרטן - יכול להיות שהחיסון כבר לא יהיה אפקטיבי, כי מערכת החיסון נחלשה.

(אנונימית כדי שלא יתחילו לשאול למה אני פתאום מתעניינת בפורום הזה )

יש את הקבוצה שאמרת שהם אכן "פחות" מחוסנים אבל גם החיסון עצמו לא תמיד מייצר נוגדנים אפקטיביים.

לדוגמא- אני חוסנתי נגד אדמת אבל בבדיקת דם שעשיתי לפני ההריון הראשון גילו שהגוף שלי לא פיתח נוגדנים נגד אדמת. אין טעם לעשות עוד חיסון כי הוא גם לא יפתח. ואני ממש לא היחידה בסיפור הזה (כ-10%). אם לעומת זאת הייתי חולה באדמת בתור ילדה, שזה לא נעים בכלל אבל לא מסכן חיים, הגוף שלי היה מפתח נוגדנים אפקטיביים וכך לא הייתי צריכה לחשוש בהריונות שמא אדבק במחלה והיא חלילה תפגע בעובר.

אז כן, הנחיות משרד הבריאות הן חשובות לכלל הציבור וזה מתפקדם לדאוג לכלל הציבור אבל אני אישית חושבת שמתפקדנו להבין עד הסוף מהן ההשלכות של הדברים ולבצע החלטה מושכלת.

אני באותו מצב שלך, חוסנתי ובכ"ז רמת הנוגדנים נמוכה - אבל בניגוד אלייך אני גם חליתי בילדות! ובכ"ז רמת הנוגדנים שלי נמוכה - כנראה שככה מערכת החיסון שלי ואין לי מה לעשות - רק לקוות שלא יהיו לידי הורים ש"יבצעו החלטה מושכלת" לא לחסן את הילד שלהם, והוא יחלה וידביק אותי בהריון.

הייתי בקרבת כמה חולי שעלת. זה פשוט נורא ואין דרך להקל עליהם!

לסמוך על משרד הבריאות, או לסמוך על נשים אנונימיות בפורום. אני אישית מעדיפה את משרד הבריאות. 

תופעת הלוואי היחידה (והמעצבנת) שהייתה לי זה כאב ביד במקום של החיסון במשך יומיים שלושה.

ב"ה לא היה שיעול חריג.

ולדעתי התפקיד שלנו זה להגן כמה שיותר על התינוק.. 

כל הנושא של חיסונים צריך בירור ובדיקה, במיוחד אם לאמא יש חששות.

קראתי הרבה בנושא.  יש סיבה שיש מתנגדים לחיסון.  חיסון עדיין איננו מטה קסמים שמונע מחלות.  יש תינוקות שנפגעו מחיסונים.  אני לא מדברת על תופעות לוואי, אלא פגיעה שלא ניתן לחזור אחורה ממנה, או פגיעה שלקח הרבה זמן לחזור לבריאות תקינה או כמעט תקינה.

אני מכירה משפחה (שגרה בארצות הברית) שהתינוקת לקתה בשיתוק ילדים לאחר החיסון.  ההורים הגיעו להומיאופט, שכל פרנסתו היא מתינוקות שלקו בשיתוק ילדים מהחיסון!!!!  

מזעזע.

אגב, הוא אומר שמשפחה שה' ישמור, יש מי שחלה בשיתוק ילדים, אסור לחסן את הילדים, כי זה מראה שיש חולשה משפחתית למחלה.

ב"ה שמדובר במיעוט מקרים, אבל שלא יגידו לנו שזה לא קורה.

מה האחוז מהמחוסנים שבכל זאת סובלים מהמחלה?  מה אחוז הלא מחוסנים שסובלים מהמחלה?

יש הרבה שאלות שניתן לשאול.

צריך לחקור את הנושא.

מאוד קל להגיד "כולם" עושים, אז גם אני.

הרבה מה"כולם" הזה גם סובלים אחר כך.

כל משפחה צריכה לעשות את החושבים שלה ולקבל מסקנה שמתאימה למשפחתה.  

יש הרבה חומר במרשתת, מומלץ לקרוא.  לא רק את מה שחברות המייצרות חיסונים אומרות...

החלטות מועילות,

חודש טוב, שמח ובריא לכל עם ישראל!

לא רק את מה ש'טיפה מן הטבע' ו'חסון' האינטרסנטים אומרים...

ומספיק עם ההנחה המתנשאת הזאת, כאילו מי שבוחר לחסן לא יודע לחשוב ולשאול שאלות ובוחר כך כי כולם וכי ככה קל.

צריך לקרוא את הדיעות השונות ולגבש עמדה עצמאית.

דווקא קראתי כעת על פי הקישור ש יעל-ND צירפה.  לצערי, לא הופתעתי מהמאמרים.  כאשר כותבים מאמר עם מראי מקום המצטטים מקורות מהימנים, ראוי לקרוא בתשומת לב.

ונכון, התהליך לוקח זמן, וצריך לקרוא עם פתיחות ולבדוק את העובדות.  

בדיוק כמו שמגבשים עמדה פוליטית או כל עמדה אחרת.

לגבש עמדה מתוך ידיעת העובדות.

אגב, יש ספר מדהים שנכתב בשנות ה- 80 של המאה הקודמת על ידי ג'ון פיטרס  Joan Peters.

היא חוקרת אמריקאית שתוסכלה מכך שהערבים רק מנפנפים בסיסמאות, ורצתה לתרום את תרומתה למאמציהם, אז היא נברה בארכיונים רבים על מנת למצוא עובדות שיוכיחו את דבריהם...

התוצאה היא הספר "מאז ומקדם"   From Time Immemorial

בה היא מוכיחה את טענות היהודים אחת לאחת.  היא אמנם רצתה להוכיח את הצד הערבי, אבל כל העובדות היו נגדם והיא גילתה להפתעתה שהם משקרים ביודעין.  וכל זה היא תיעדה בספר שלה.  כמעט לכל שורה יש מראה מקום מארכיונים בריטיים, של האו"ם, של הערבים וכו' וכו' וכו'.

קורה שרוצים להוכיח דבר אחד, אבל העובדות מראות דבר הפוך.  

נכון, יש כותבים אנטישמיים, צריך לקרוא ולמצוא את העובדות.

גם בנושא חיסונים!

בריאות איתנה לכל עם ישראל, אמן!

יש גם המון חומר במרשתת על מאחזים לא חוקיים. אני יכולה להפנות אותך להמון טורים ומאמרים ובלוגים: של טליה ששון ושל עמירה הס ושל גדעון לוי ושל עידן לנדו ושל יוסי גורביץ... אז מה אם הרבה אנשים כתבו את אותן שטויות? זה אומר שכדאי עכשיו לשבת ולנבור בכל מה שהם כתבו כדי לגבש מסקנה מושכלת?

עם כל הכבוד, צריך לזכור גם את הצד השני-

חיסונים נועדו לעקור מחלות מסויימות, קשות ונוראות, מן העולם (כמו צפדת, שעלת, חזרת וכו' שפעם הרבה יותר תינוקות היו נדבקים בהם)

כדי למנוע מגיפה, התפשטות מהירה של מחלה, יש יתרון שרוב הילדים מחוסנים- כלומר הסביבה מחוסנת.

וב"ה על רוב החיסונים אפשר לומר שהם נמצאו בטוחים מאוד לשימוש.

אז תזכרי- את שלא מחסנת מעיקרון- שיכול להיות שחלילה דרכך תתפרץ המגפה הבאה (טוב, זה משפט מוגזם שרק נועד להבהיר את הסכנה הכללית שבאי-חיסון, אל תעלבו)

ממש לא מספיק לקרוא חומר אקראי באינטרנט. 

צריך לדעת להבחין בין מקורות אמינים יותר ופחות (רמז: לא כל מאמר שהתפרסם בירחון עם שם מרשים באנגלית שווה את הנייר שעליו הוא הודפס). צריך לקרוא את המחקרים האלה ולבחון את הקשר בין הנתונים שהם מביאים לבין המסקנות שלהם. צריך להקיף מספיק מחקרים כדי לקבל מסקנה אמינה (אם יש מחקר אחד שמסיק משהו ומאה שמסיקים להיפך, מי שיקרא רק את האחד יגיע למסקנות שגויות). 

האם זה אפשרי? בהחלט. 

האם זה פשוט? ממש לא. עשיתי תואר במדעים, ואני אומרת בפה מלא: לעשות מחקר מקיף כזה על חיסונים בכלל, או אפילו על חיסון בודד, גדול עלי. עוד לפני קריאת הררי חומר באנגלית - רק כדי לזהות מה אמין ומה לא (ויש לי כלים לזה) ולדעת שהקפתי את החומר החשוב בתחום (וגם לזה יש לי כלים) אני צריכה המון אנרגיות וזמן, הרבה מעבר למה שיש לי כאמא עובדת. 

אני צריכה לבחור במי אני נותנת יותר אמון: באתרים שאני לא יודעת מי עומד מאחוריהם או באנשי משרד הבריאות שמתייעצים עם מדענים בכירים. אני אישית בוחרת במשרד הבריאות. זכותך לבחור אחרת, אבל תיזהרי מאוד מלהשלות את עצמך שלמדת את הנושא באמת. 

(אגב, אף אחד לא חולק על כך שיש סכנות בחיסונים. השאלה היא מה גדול יותר: הסיכוי או הסיכון, בין בבחירה להתחסן ובין בבחירה לא להתחסן.)

אבל הומיאופט שכל פרנסתו היא מתינוקות שהוא טוען שנפגעו מהחיסון נשמע לך מקור אובייקטיבי ואמין? 

(להומיאופט יש אינטרס ברור לשכנע את ההורים שהנזק נגרם כתוצאה מטעויות של הממסד המדעי. כך הם לא ילכו לרפואה הקונבנציונלית אלא אליו.)

בס"ד

בתור אחות נשים וליווי הריון, ממליצה בחום לבצע את החיסון בהריון בין שבועות 27-36 כפי שמשרד הבריאות ממליץ ואף מממן (נכנס לסל הבריאות לפני חודש)

בשנים האחרונות ישנה התפרצות של מחלת השעלת ביילודים, והיא ממש קטלנית. יילוד לא מקבל מספיק נוגדנים מהאם כדי להיות מחוסן לשעלת ואף לא בהנקה אף אם האם עצמה מחוסנת (בעבר). זו מחלה שבה היילוד משתעל שיעולים קשים ורצופים  3 חודשים בערך, עם קושי הפסקות נשימה, כיחלון, חמצן, טיפול נמרץ - סכנת מוות. לפני חודשיים נפטרה תינוקת מהדרום שנולדה בשבוע 34 - עקב שעלת שאמה לא התחסנה בהריון.

כאשר אישה הרה מתחסנת לקראת סוף הריון, רמת הנוגדנים אצלה בדם עולה במידה כזו שהיא עוברת שליה, מגיעה לעובר ומעניקה לו חיסון פאסיבי. רמת נוגדנים גבוהה נשארת בדם האם והעובר כחצי שנה מהחיסון. בזמן הזה התינוק כבר יספיק להתחסן בטיפת חלב ולייצר נוגדנים לשעלת מעצמו ללא תלות באם. 

ולכן בסוף כל הריון ממומלץ מחדש להתחסן כד להגן על התינוק הבא. 

הרבה בריאות!

זוהי מחלה הנגרמת ע"י חיידק Bordetella Pertussis.

מאחר ומחלה חיידקית, יש לזה טיפול אנטיביוטי.

אנטיביוטיקה מסוג אזסיטרומיצין או אריתרומיצין יעילים ומחסלים את החיידק תוך 5 ימים.

מקרים בעייתיים אלה הם מקרים בהם לא נעשה אבחון המחלה ע"י הרופא או כאשר הורים לא פנו לרופא בזמן.

החיסון הוא נגד החיידק, אלא נגד טוקסין של חיידק בלבד - Pertussis toxin. במילים אחרות, החיסון לא קשור להדבקות במחלה ולא בימי המחלה.

מחלה לא מסוכנת למבוגרים ולא נותנת להם תופעות לוואי. מחלה עוברת קשה אצל תינוקות בחודשים ראשונים לחייהם וחשוב שיהיו בהשגחה רפואים, אם חלו, ח"ו.

מידע לגבי החיסון למחלה:

שעלת

ועוד אחד במצב קשה...

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4628959,00.html

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!