רק אגיד שהחיסון לא מגן מהמחלה, מנסיון.

היה בגן של הבן שלי- כמה ילדים ואחים (מחוסנים) חלו +אמא של ילד מהגן (מחוסנת)+ אני (מחוסנת). ואין קשר בין חומרת המחלה לחיסון-יש כאלה שכאלה שקיבלו את זה קשה ויש כאלה (כמוני ב"ה) שעברו יחסית בפשטות.

לא שמעתי על עוד מקרים כאלו, אבל זה הגיוני ולא מוריד מהערך של החיסון.

בסך הכל מדובר בחיידק (בורטדלה), וכמו לכל חיידק אחר, גם לו יש מנגנון טבעי של פיתוח עמידות מעת לעת.

בדרך כלל מעדכנים את החיסון בהתאם, כך שיתאים גם לזנים חדשים. ובכל אופן, רוב החיידקים לא עמידים והחיסון עוזר בדרך כלל לא להידבק. ולכן הוא כל כך מומלץ.

מערכת החיסון של כל אדם בנויה אחרת, וזה ידוע שהחיסון לא משפיע על כולם.

לכן המדיניות היא 'חיסון העדר' - אם כולם יתחסנו, אז גם מי שמערכת החיסון שלו חלשה לא יידבק כי לא יהיה לו ממי.

זו נקודת ההנחה. אבל אם עובר הרבה זמן מאז החיסון, או אם 'פתאום' הוא מזדקן, חולה באיידס או בסרטן - יכול להיות שהחיסון כבר לא יהיה אפקטיבי, כי מערכת החיסון נחלשה.

(אנונימית כדי שלא יתחילו לשאול למה אני פתאום מתעניינת בפורום הזה )

יש את הקבוצה שאמרת שהם אכן "פחות" מחוסנים אבל גם החיסון עצמו לא תמיד מייצר נוגדנים אפקטיביים.

לדוגמא- אני חוסנתי נגד אדמת אבל בבדיקת דם שעשיתי לפני ההריון הראשון גילו שהגוף שלי לא פיתח נוגדנים נגד אדמת. אין טעם לעשות עוד חיסון כי הוא גם לא יפתח. ואני ממש לא היחידה בסיפור הזה (כ-10%). אם לעומת זאת הייתי חולה באדמת בתור ילדה, שזה לא נעים בכלל אבל לא מסכן חיים, הגוף שלי היה מפתח נוגדנים אפקטיביים וכך לא הייתי צריכה לחשוש בהריונות שמא אדבק במחלה והיא חלילה תפגע בעובר.

אז כן, הנחיות משרד הבריאות הן חשובות לכלל הציבור וזה מתפקדם לדאוג לכלל הציבור אבל אני אישית חושבת שמתפקדנו להבין עד הסוף מהן ההשלכות של הדברים ולבצע החלטה מושכלת.

אני באותו מצב שלך, חוסנתי ובכ"ז רמת הנוגדנים נמוכה - אבל בניגוד אלייך אני גם חליתי בילדות! ובכ"ז רמת הנוגדנים שלי נמוכה - כנראה שככה מערכת החיסון שלי ואין לי מה לעשות - רק לקוות שלא יהיו לידי הורים ש"יבצעו החלטה מושכלת" לא לחסן את הילד שלהם, והוא יחלה וידביק אותי בהריון.

הייתי בקרבת כמה חולי שעלת. זה פשוט נורא ואין דרך להקל עליהם!

לסמוך על משרד הבריאות, או לסמוך על נשים אנונימיות בפורום. אני אישית מעדיפה את משרד הבריאות. 

תופעת הלוואי היחידה (והמעצבנת) שהייתה לי זה כאב ביד במקום של החיסון במשך יומיים שלושה.

ב"ה לא היה שיעול חריג.

ולדעתי התפקיד שלנו זה להגן כמה שיותר על התינוק.. 

כל הנושא של חיסונים צריך בירור ובדיקה, במיוחד אם לאמא יש חששות.

קראתי הרבה בנושא.  יש סיבה שיש מתנגדים לחיסון.  חיסון עדיין איננו מטה קסמים שמונע מחלות.  יש תינוקות שנפגעו מחיסונים.  אני לא מדברת על תופעות לוואי, אלא פגיעה שלא ניתן לחזור אחורה ממנה, או פגיעה שלקח הרבה זמן לחזור לבריאות תקינה או כמעט תקינה.

אני מכירה משפחה (שגרה בארצות הברית) שהתינוקת לקתה בשיתוק ילדים לאחר החיסון.  ההורים הגיעו להומיאופט, שכל פרנסתו היא מתינוקות שלקו בשיתוק ילדים מהחיסון!!!!  

מזעזע.

אגב, הוא אומר שמשפחה שה' ישמור, יש מי שחלה בשיתוק ילדים, אסור לחסן את הילדים, כי זה מראה שיש חולשה משפחתית למחלה.

ב"ה שמדובר במיעוט מקרים, אבל שלא יגידו לנו שזה לא קורה.

מה האחוז מהמחוסנים שבכל זאת סובלים מהמחלה?  מה אחוז הלא מחוסנים שסובלים מהמחלה?

יש הרבה שאלות שניתן לשאול.

צריך לחקור את הנושא.

מאוד קל להגיד "כולם" עושים, אז גם אני.

הרבה מה"כולם" הזה גם סובלים אחר כך.

כל משפחה צריכה לעשות את החושבים שלה ולקבל מסקנה שמתאימה למשפחתה.  

יש הרבה חומר במרשתת, מומלץ לקרוא.  לא רק את מה שחברות המייצרות חיסונים אומרות...

החלטות מועילות,

חודש טוב, שמח ובריא לכל עם ישראל!

לא רק את מה ש'טיפה מן הטבע' ו'חסון' האינטרסנטים אומרים...

ומספיק עם ההנחה המתנשאת הזאת, כאילו מי שבוחר לחסן לא יודע לחשוב ולשאול שאלות ובוחר כך כי כולם וכי ככה קל.

צריך לקרוא את הדיעות השונות ולגבש עמדה עצמאית.

דווקא קראתי כעת על פי הקישור ש יעל-ND צירפה.  לצערי, לא הופתעתי מהמאמרים.  כאשר כותבים מאמר עם מראי מקום המצטטים מקורות מהימנים, ראוי לקרוא בתשומת לב.

ונכון, התהליך לוקח זמן, וצריך לקרוא עם פתיחות ולבדוק את העובדות.  

בדיוק כמו שמגבשים עמדה פוליטית או כל עמדה אחרת.

לגבש עמדה מתוך ידיעת העובדות.

אגב, יש ספר מדהים שנכתב בשנות ה- 80 של המאה הקודמת על ידי ג'ון פיטרס  Joan Peters.

היא חוקרת אמריקאית שתוסכלה מכך שהערבים רק מנפנפים בסיסמאות, ורצתה לתרום את תרומתה למאמציהם, אז היא נברה בארכיונים רבים על מנת למצוא עובדות שיוכיחו את דבריהם...

התוצאה היא הספר "מאז ומקדם"   From Time Immemorial

בה היא מוכיחה את טענות היהודים אחת לאחת.  היא אמנם רצתה להוכיח את הצד הערבי, אבל כל העובדות היו נגדם והיא גילתה להפתעתה שהם משקרים ביודעין.  וכל זה היא תיעדה בספר שלה.  כמעט לכל שורה יש מראה מקום מארכיונים בריטיים, של האו"ם, של הערבים וכו' וכו' וכו'.

קורה שרוצים להוכיח דבר אחד, אבל העובדות מראות דבר הפוך.  

נכון, יש כותבים אנטישמיים, צריך לקרוא ולמצוא את העובדות.

גם בנושא חיסונים!

בריאות איתנה לכל עם ישראל, אמן!

יש גם המון חומר במרשתת על מאחזים לא חוקיים. אני יכולה להפנות אותך להמון טורים ומאמרים ובלוגים: של טליה ששון ושל עמירה הס ושל גדעון לוי ושל עידן לנדו ושל יוסי גורביץ... אז מה אם הרבה אנשים כתבו את אותן שטויות? זה אומר שכדאי עכשיו לשבת ולנבור בכל מה שהם כתבו כדי לגבש מסקנה מושכלת?

עם כל הכבוד, צריך לזכור גם את הצד השני-

חיסונים נועדו לעקור מחלות מסויימות, קשות ונוראות, מן העולם (כמו צפדת, שעלת, חזרת וכו' שפעם הרבה יותר תינוקות היו נדבקים בהם)

כדי למנוע מגיפה, התפשטות מהירה של מחלה, יש יתרון שרוב הילדים מחוסנים- כלומר הסביבה מחוסנת.

וב"ה על רוב החיסונים אפשר לומר שהם נמצאו בטוחים מאוד לשימוש.

אז תזכרי- את שלא מחסנת מעיקרון- שיכול להיות שחלילה דרכך תתפרץ המגפה הבאה (טוב, זה משפט מוגזם שרק נועד להבהיר את הסכנה הכללית שבאי-חיסון, אל תעלבו)

ממש לא מספיק לקרוא חומר אקראי באינטרנט. 

צריך לדעת להבחין בין מקורות אמינים יותר ופחות (רמז: לא כל מאמר שהתפרסם בירחון עם שם מרשים באנגלית שווה את הנייר שעליו הוא הודפס). צריך לקרוא את המחקרים האלה ולבחון את הקשר בין הנתונים שהם מביאים לבין המסקנות שלהם. צריך להקיף מספיק מחקרים כדי לקבל מסקנה אמינה (אם יש מחקר אחד שמסיק משהו ומאה שמסיקים להיפך, מי שיקרא רק את האחד יגיע למסקנות שגויות). 

האם זה אפשרי? בהחלט. 

האם זה פשוט? ממש לא. עשיתי תואר במדעים, ואני אומרת בפה מלא: לעשות מחקר מקיף כזה על חיסונים בכלל, או אפילו על חיסון בודד, גדול עלי. עוד לפני קריאת הררי חומר באנגלית - רק כדי לזהות מה אמין ומה לא (ויש לי כלים לזה) ולדעת שהקפתי את החומר החשוב בתחום (וגם לזה יש לי כלים) אני צריכה המון אנרגיות וזמן, הרבה מעבר למה שיש לי כאמא עובדת. 

אני צריכה לבחור במי אני נותנת יותר אמון: באתרים שאני לא יודעת מי עומד מאחוריהם או באנשי משרד הבריאות שמתייעצים עם מדענים בכירים. אני אישית בוחרת במשרד הבריאות. זכותך לבחור אחרת, אבל תיזהרי מאוד מלהשלות את עצמך שלמדת את הנושא באמת. 

(אגב, אף אחד לא חולק על כך שיש סכנות בחיסונים. השאלה היא מה גדול יותר: הסיכוי או הסיכון, בין בבחירה להתחסן ובין בבחירה לא להתחסן.)

אבל הומיאופט שכל פרנסתו היא מתינוקות שהוא טוען שנפגעו מהחיסון נשמע לך מקור אובייקטיבי ואמין? 

(להומיאופט יש אינטרס ברור לשכנע את ההורים שהנזק נגרם כתוצאה מטעויות של הממסד המדעי. כך הם לא ילכו לרפואה הקונבנציונלית אלא אליו.)

בס"ד

בתור אחות נשים וליווי הריון, ממליצה בחום לבצע את החיסון בהריון בין שבועות 27-36 כפי שמשרד הבריאות ממליץ ואף מממן (נכנס לסל הבריאות לפני חודש)

בשנים האחרונות ישנה התפרצות של מחלת השעלת ביילודים, והיא ממש קטלנית. יילוד לא מקבל מספיק נוגדנים מהאם כדי להיות מחוסן לשעלת ואף לא בהנקה אף אם האם עצמה מחוסנת (בעבר). זו מחלה שבה היילוד משתעל שיעולים קשים ורצופים  3 חודשים בערך, עם קושי הפסקות נשימה, כיחלון, חמצן, טיפול נמרץ - סכנת מוות. לפני חודשיים נפטרה תינוקת מהדרום שנולדה בשבוע 34 - עקב שעלת שאמה לא התחסנה בהריון.

כאשר אישה הרה מתחסנת לקראת סוף הריון, רמת הנוגדנים אצלה בדם עולה במידה כזו שהיא עוברת שליה, מגיעה לעובר ומעניקה לו חיסון פאסיבי. רמת נוגדנים גבוהה נשארת בדם האם והעובר כחצי שנה מהחיסון. בזמן הזה התינוק כבר יספיק להתחסן בטיפת חלב ולייצר נוגדנים לשעלת מעצמו ללא תלות באם. 

ולכן בסוף כל הריון ממומלץ מחדש להתחסן כד להגן על התינוק הבא. 

הרבה בריאות!

זוהי מחלה הנגרמת ע"י חיידק Bordetella Pertussis.

מאחר ומחלה חיידקית, יש לזה טיפול אנטיביוטי.

אנטיביוטיקה מסוג אזסיטרומיצין או אריתרומיצין יעילים ומחסלים את החיידק תוך 5 ימים.

מקרים בעייתיים אלה הם מקרים בהם לא נעשה אבחון המחלה ע"י הרופא או כאשר הורים לא פנו לרופא בזמן.

החיסון הוא נגד החיידק, אלא נגד טוקסין של חיידק בלבד - Pertussis toxin. במילים אחרות, החיסון לא קשור להדבקות במחלה ולא בימי המחלה.

מחלה לא מסוכנת למבוגרים ולא נותנת להם תופעות לוואי. מחלה עוברת קשה אצל תינוקות בחודשים ראשונים לחייהם וחשוב שיהיו בהשגחה רפואים, אם חלו, ח"ו.

מידע לגבי החיסון למחלה:

שעלת

ועוד אחד במצב קשה...

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4628959,00.html

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח