זהו כעבור שנים של הדחקה ברצוני להודיע רשמית וחגיגית:
אני ממש לא אוהבת את פורים, לא מחבבת אותו בכלל.
לא מסתדרים אין מה לעשות...
פורום צעירים מעל עשרים
מכתב פתיחה
אז ככה- אני לא אוהבת את פורים!סימן שאלה?
מותר, למה צריך להדחיק?עוגי פלצת
אפשר לשאול למה?מחכה לגאולה
זה פשוט חג של בנים...סימן שאלה?
מה עושים בפורים?
בנים- משתכרים נהנים, מגיעים לעומק אחר, שמחים ורוקדים.
בנות- מבשלות, מכינות משלוחי מנות, מגישות לבנים מנקות אחריהם מחזירות אותם הביתה כשצריך...
אז מה אתם אומרים? מי נהנה יותר מפורים???
הדבר היחיד שכיף לי זה התחפושות ולא משנה באיזה גיל ומה אומרים כולם אני תמיד מתחפשת (אם זה לא מצווה אז לפחות זה אווירה של חג...)
שטויות. זה לא המאה ה19.בקטנה
מוזמנת אלינו- הבנים מבשלים ודואגים למשלוחי מנות. ומי שרוצה משתכר. ומי שיכול הולך לאסוף.
בזכות נשים צדקניותהבט משמיים
בס"ד
תנסי להסתכל על זה ברובד חיובי:
קודם כל ה' גילגל את עיקר הנס ע"י אסתר המלכה - והדגשה יתרה בנוגע לנשי ישראל - כמארז"ל (סוטה י"א, ב): "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים", וע"פ מ"ש בכתבי האריז"ל (ל"ת וסה"ל שמות ג, ד, ועוד) שדור האחרון של הגלות הוא גלגול של הדור שיצא ממצרים, מובן, שהגאולה האמיתית והשלימה תהי' בשכר נשים צדקניות שבדורנו (משיחת הרבי, ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה’תש”נ). מצוטט מתשובתו של "@מושיקו
= בזכות נשים צדקניות נגאלין ישראל - ואם אני לא טועה כך גם קרה במגילה!
אולי אפשר לומר - אתן לא צריכות להגיע לעומק אחר בפורים... אלא כבר ביום יום אתן יותר חיות אותו מהגברים....
לכל אחד יש דרך אחרת להתחבר לדבריםשואף לאור
אם נעלה על הדעת ששניהם יבטאו שמחה או התעלות באותה צורה אז הם יהיו זהים.
אני לא מסכים עם התיאור העגמומי שתיארת לגבי מה שבנות עושות כמובן,אם את חושבת שכך המציאות בסביבה שלך וזה לא מספק אותך אז אדרבא תנסי לחפש אך לייחד את פורים בשבילך
מכירה את התחושה הזותילהאחרונה
זו באמת ההרגשה בחג הרבה פעמים.
אבל היום יש גם לבנות מקומות לחגוג בהם את פורים.
הרקדות למינהן, מדרשות..
אולי יש בקרבתך?
מנסיון, החג נראה ככה אחרת לגמרי!
יש כאן איזה פשע מאורגן?שום וחניכה
אני אוהב את פורים. רק לא אוהב איך שהרבה חוגגים אותו.חסדי הים
אוו סוף סוף מישהו שמזדהה איתיברכה11
גם אני ממש לא אוהבת את פורים.... גם כשהייתי ילדה- לא סבלתי את התחפושות ואת הקטע של המשלוחי מנות...
והיום גם....
אבל מילא... יום אחד... נתמודד...
משתדלת להתמקד בתפילות של היום הזה וזהו....
מה?? ממליצה ללמוד על פורים קצת יותר לעומק
בתבת
להתפלל על העניין וללמוד בפנימיות על הנושאהבט משמיים
בס"ד
קודם כל תפילה ושיחה על העניין עם ה'.
וגם לימוד:
כולם אומרים: 'לא כל יום פורים'... זה באמת כך. לא כל
יום פורים כפשוטו, וצריכים לחכות כל השנה ליום הנפלא
הזה שאין יום גבוה ממנו בכל השנה, שהרי אמרו חז"ל...
יום מיוחד
כולם אומרים: 'לא כל יום פורים'... וזה באמת כך. לא כל יום פורים כפשוטו, וצריכים לחכות כל השנה ליום הנפלא הזה שאין יום גבוה ממנו בכל השנה, שהרי אמרו חז"ל (ירושלמי מגילה ע), שלעתיד לבוא כל ספרי הנביאים יהיו בטלים מלבד מגילת אסתר, שנאמר (אסתר ט): "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם".
ידוע בשם האריז"ל, שבכל חג ומועד מאירה אותה הארת הניסים והנפלאות שהאירה בזמן שאירע אותו מאורע שמזכירים, למשל: בפסח – מאיר אור הניסים שהיו בזמן יציאת מצרים, בחנוכה - מאיר אור הניסים שהיו בזמן החשמונאים וכדומה. ובפורים מאיר אותו האור של הניסים והנפלאות שהאיר בזמן מרדכי ואסתר, כאשר זכו בכוח התפילה והתשובה לבטל את הגזירה הנוראה של המן הרשע – ונהפוך הוא – הרשעים הם שנספו תחת היהודים.
כתוב בתורה הקדושה (שמות יז): "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר". שאלו חז"ל: מדוע לא נכתב כסא אלא כס? ומדוע לא נכתב שם ה' השלם אלא שם י-ה? אלא נשבע ה' שאין כסאו שלם ואין שמו שלם עד שימחה זכר עמלק בשלמות.
ימי הפורים הם הימים שבהם הייתה נפילתו הגדולה של המן העמלקי ובניו ועימם עוד עם רב. ביום זה נחלה קליפת עמלק מפלה מוחצת ולכן יום זה מסוגל למחיית קליפת עמלק, שהיא הקליפה שמסתירה יותר מכל את אור ה', אור האמונה, לכן ביום זה מאירה האמונה ואור ה' בשלמות יותר מכל השנה והאדם מסוגל לזכות בו לאמונה שלמה.
כל האורות שהאירו בזמן אסתר מאירים בימי הפורים שבכל שנה ושנה: אור האמונה – כפי שביארנו. אהבת התורה – שקיימו וקיבלו מאהבה את התורה. אור התשובה – שזכו לעשות תשובה שלמה. אמונת חכמים – שהאמינו במרדכי ושמעו בקולו וראו את כוחו הגדול. אהבת ישראל – שאסתר מסרה נפשה למען עם ישראל ועוד.
כל הפושט יד נותנים לו
בימי פורים יש הבטחה שכל תפילה מתקבלת, שהרי ישנו כלל בפורים - שכל הפושט יד נותנים לו. וכמו שאנו מתנהגים למטה, כך מתנהגים עמנו למעלה. לכן, כפי שאנו איננו משיבים אף אחד ריקם ונותנים צדקה לכל דורש מבלי לבדוק ולדקדק אחריו אם עני הגון הוא אם לאו, כך בשמים אין מדקדקים אחרי אדם שמתפלל - אם ראוי הוא אם לאו, אם הגון הוא או רשע, אלא כל הפושט יד – בתפילה – נותנים לו מבוקשו.
מזה נבין את מעלת ימי הפורים - היכן מצאנו יום שכולו עת רצון אחת ארוכה ובו כל התפילות מתקבלות? לכן אין לבזבז את היום העצום והנשגב הזה על הוללות ושכרות, ובפרט כשמצוות המשתה מתחילה רק ביום הפורים ולא בערב שלפני, אלא מיד לאחר קריאת המגילה לאכול בזריזות וללכת מיד לישון כדי לקום בחצות ולעשות התבודדות ארוכה עד הבוקר, ולבקש את כל הבקשות האפשריות. גם גברים וגם נשים צריכים לנהוג כך, וחבל להפסיד הזדמנות זו, שאצלנו מחכים לה כל השנה.
ובאמת, יש לנו שלושה ימי רצון בפורים והם: תענית אסתר ושני ימי הפורים של הפרזים והמוקפים. למרות שבפרזים נוהגות עיקר הלכות הפורים בי"ד ובמוקפים בט"ו, אולם גם אלה וגם אלה יכולים לנצל את היום השני לתפילה, כי בזה אין חילוק ובשני הימים הללו מתקיים הכלל של "כל הפושט יד נותנים לו". כל מי שטעם את טעם התפילות הללו וראה את הישועות שזכה להן, כבר לא יוותר על זה בשום שנה. תשאלו את מי שניסה...
ההכנה וההנהגה
ההכנות לפורים מתחילות הרבה לפני פורים, ולכל הפחות מרגע זה: בתפילות - שנזכה לאור הפורים, שנזכה להרבות בתפילה ולפשוט יד לבקש כל בקשותינו, ובעיקר נבקש לזכות לתשובה שלמה. נתפלל שנזכה לקיים את המצוות בהידור ולהתעורר מהשינה הרוחנית על ידי קריאת המגילה. שנזכה לתת הרבה צדקה ומתנות לאביונים ונרבה אהבה במשלוח מנות איש לרעהו. במשתה הפורים – שנזכה לשתות יין רב שיהיה בבחינת יין המשמח ולא יין המשמם, שנזכה ל"זכה - נעשה ראש" ונינצל מ"לא זכה - נעשה רש". שנזכה רק לשמוח ולרקוד הרבה מאוד ולהתעורר לתשובה מעומק הלב בבכיות, ושתאיר בנו יראה עילאה.
לכן נציג כאן מעט מזעיר עצות, הכנות והנהגות בעזרתן יתאפשר לנו לנצל את היום הגדול והנורא הזה כראוי, ולצאת ממנו מזוככים ומוכנים לפסח, כי זאת צריכים לדעת - שימי הפורים הם הכנה לפסח, ומי שיזכה לשמוח ולרקוד הרבה מאוד בפורים יכול לזכות להיטהר מטומאת מת, שעל ידי זה ינצל מ'משהו חמץ' בפסח, ועל ידי זה הוא לא יחטא כל השנה ויהיה צדיק גמור, והכל בכוח פורים שהוא כוח הצדיק – מרדכי ואסתר.
זכר למחצית השקל – בעזרת ה' עד שיפורסם מאמר זה כבר ייבנה בית המקדש ונזכה לתת מחצית השקל ממש לבית המקדש, אבל בכל מקרה - והיה ולא נבנה - צריכים לתת עד ערב פורים זכר למחצית השקל לצדקה. כמה יפה וטוב מי שיזכה לתרום את מחצית השקל להפצת הספרים והדיסקים של האמונה, שאין צדקה גבוהה מזו, וכן לאתר הנפלא שלנו שמפיץ תורה ואמונה לאלפים ורבבות בכל העולם כולו – חלק גדול מהקוראים יודעים את הפעולות הנפלאות של אתר זה, ויכולים לזכות להיות שותפים פעילים על ידי הצדקה לאתר.
תענית אסתר – עיקר התכלית של תענית זו, ושל כל תענית, היא לזכות לתשובה, שהרי לא נאמר באנשי נינווה: וירא אלוקים את שקם ואת תעניתם אלא (יונה ג'): "וירא אלוקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה" ובקבלה הוא אומר (יואל ב'): "וקרעו לבבכם ולא בגדיכם". (תענית ב) לומר לך, שעיקר התענית היא התשובה שעושים ולא הצום בלבד. כי כל עניין הצום והתענית הוא להביא את האדם למצב של הכנעה, כי כאשר הוא במצב של חולשה ועינוי קל לו יותר לעשות תשובה, מאשר כשהוא שבע ודשן, כמו שנאמר: "וישמן ישורון ויבעט", ועוד פסוקים רבים.
לכן צריכים לנצל את יום התענית ולעשות התבודדות של תשובה, ולומר הרבה תהלים וליקוטי תפילות, וככל שהתשובה שהאדם יעשה תהיה שלמה יותר – כך יאיר לו יותר אור הפורים.
קריאת המגילה – זהו זמן גבוה מאוד ומה חבל שנהפך בהרבה מקומות לחוכה ואיטלולא, שמפוצצים נפצים ומרעישים בחינם וחושבים שבזה הורגים את עמלק, ובעצם, אדם שמרעיש ומצער ומפחיד אחרים הוא נהיה בעצמו עמלק ר"ל, וכי יש מצווה לצער ולהפחיד אנשים? זו עבירה חמורה מאוד. הדבר היחיד שיש לו היתר ומקור במנהגים הוא לרקוע ברגלו על הקרקע ב"המן" הראשון וב"המן" האחרון, וקצת קפצונים לילדים, ושאר הזמן חייבת להיות דממה בבית הכנסת, כי אדם שלא שמע מילה אחת במגילה – לא יצא ידי חובתו בקריאת המגילה.
קריאת המגילה אינה קריאת סיפור מעשה נחמד ותו לא, אלא יש בה בחינה של "סיפורי מעשיות משנים קדמוניות" המסוגלים לעורר את האדם משנתו הרוחנית. באומן, כשהיו קוראים את המגילה, היו נשפכים נחלים של דמעות מרוב ההתעוררות שזכו לה, ומי שיזכה יראה במגילה את פניהם של מרדכי ואסתר ממש. וצריכים להבין שאם היה האדם רואה עד כמה הוא שקוע בשינה רוחנית, הוא היה צועק צעקות נוראות לזכות להתעורר משנתו הרוחנית. לכן יש להתפלל על זה ולהכין עצמו לשמוע את המגילה בהתקשרות לצדיקים האמיתיים ולמדרכי ואסתר וכו', ולשמוע את המגילה במקום שישמע כל מילה ומילה.
יש הרבה מאוד מה לומר על כל המגילה והתגלות הניסים וההשגחה שהייתה באותו הזמן, משום שהמגילה כשמה כן היא – מגילת אסתר - שמגלה את ההסתרה. והעיקר הוא, שעלינו להבין שהייתה אז הסתרה נוראית וכולם היו בפאניקה והיו בטוחים שזהו זה – אבד סברם ובטל סיכויים. ואסתר המלכה? מה דעתכם? היה לה איזשהו שמץ של מושג שתהיה לה הצלחה? לא ולא! אסתר עמדה בניסיון הקשה מכולם והייתה בטוחה שהיא הולכת למות, וגם הרגישה שה' עזב אותה לגמרי כמובא במזמור "איילת השחר" המיוחס לאסתר, שכאשר הגיעה לבית הצלמים נסתלקה ממנה השכינה והחלה לבכות ואמרה: "אלי למה עזבתני", וחשבה שבגלל שעד היום הייתה נבעלת לאחשוורוש באיסור ועתה היא הולכת מרצונה, אולי בשל כך ה' עזב אותה.
ובכלל, היו שם ניסים נוראים, כמבואר היטב במסכת מגילה, והתערבות של מלאכים, השגחות פרטיות, הקדמת תרופה למכה - דברים שאין השכל יכול לעכל, והכל בהסתרה גמורה. כלפי חוץ לא נראה דבר והכל היה נראה בדרך הטבע. אבל באמת, יד ה' הייתה שם בכל צעד ושעל ברחמים עצומים שאין כדוגמתם, עד שהתגלתה השגחתו הרחומה והנפלאה והיהודים זכו לניצחון על שונאיהם ונתלה המן הרשע על העץ – והכל בכוח התפילה, התשובה והצדיק האמיתי.
מתנות לאביונים ומשלוח מנות – הלכותיהם ידועות: צריכים לתת ממון כדי סעודה לשני אביונים שונים, ומשלוח של שתי מנות אוכל – לחבר או אדם שרוצים להשלים עמו, וטוב לשלוח המשלוח על ידי שליח שיש בזה הידור. והעיקר לכוון להרבות אהבה ואחווה ואחדות בישראל, כי על ידי זה נעשה אוויר הנח והזך, ונעשים גרים. ובנוסף, על ידי האחדות זוכים לקבלת התורה, ככתוב בקבלת התורה: "ויחן ישראל" – כאיש אחד בלב אחד, והעיקר שזוכים להמשיך אלינו את הצדיק שאמר: "רק תחזיקו את עצמכם ביחד ותמשכו אותי אליכם".
משתה הפורים – אחרי שנזכה אם ירצה ה' ללילה של התבודדות, תפילה בנץ החמה – מכיוון שזהו אחד מהימים שרבי ישראל הבעש"ט הקדוש זצ"ל אמר שצריכים להתפלל בנץ, קריאת המגילה, מצוות היום של משלוח מנות ומתנות וכו', בשעת מנחה גדולה מתפללים מנחה ומיד מתחילים במשתה הפורים.
משתה הפורים צריך להכיל בשר ויין, אולם אדם שזה מזיק לו אינו מחויב בדבר, אין שום הכרח לפגוע בבריאות, חס ושלום. גם מי שיודע שהיין יגרום לו לעבור על איזה סעיף, ולו הקטן בשולחן ערוך או לצער אדם – אסור לו לשתות יין, או שישתה מעט מאוד.
וכאן אנו מגיעים למתנה גדולה ביותר שה' נתן לנו. הסוד של שתיית היין בפורים.
רבינו אמר שלשתות הרבה יין בפורים זה תיקון הברית, וכן היו אנ"ש צועקים בכל כוס נוספת שהיו שותים: עוד כוס – עוד תיקון הברית... אולם למעשה, המציאות מוכיחה שרוב בני אדם לא רק שאינם זוכים לתקן על ידי שתיית היין, אלא הם מקלקלים הרבה מאוד כאשר משתכרים, 'מאבדים' את המוח, מצערים את הבריות ועוד. האם זה מה שהתכוונו חז"ל באומרם "זכה נעשה ראש"? לאבד את הראש לגמרי? חס ושלום. זה נקרא: "לא זכה – נעשה רש!" נעשה עני, מאבד את כל הקדושה שלו ושוכח את כל המצוות שמשה רבינו ציוה.
לפני שנים רבות ה' נתן לי מתנה. היה זה יום פורים וניגשתי לעשות את המשתה בביתי לבד, מכיוון שלא רציתי להיות במקום של הוללות ושיכרות, רציתי לשמוח באמת. לכן סעדתי לבד, שמעתי שירים משמחים ואחרי כן רציתי לשתות יין. והנה, כמו שאני מכיר את עצמי ידעתי שאחרי כוס אחת של יין – נגמר המשתה שלי... איני יודע לשתות ואיני רגיל לזה ומיד כשאני שותה תיכף אני נעשה שיכור או נרדם.
ישבתי ודיברתי עם ה' ואמרתי לו: 'ריבונו של עולם, רבותינו ציוו לשתות ביום הפורים, ורבינו אמר שזה תיקון הברית, ואני מכיר את עצמי שלא אוכל לשתות כלל בלי לאבד את הראש לגמרי. מה אעשה?
'ריבונו של עולם, עזור לי שאשתה את היין לכבודך, שלא אאבד את הראש, שאזכה לבחינת "זכה נעשה ראש" ותציל אותי מ"לא זכה נעשה רש", ותזכני לבוא לשמחה גדולה על ידי היין המשמח...' את הכל אמרתי באמת בתחנונים, כי ידעתי שאני צריך ניסים כדי שאוכל לשתות, ואחרי התפילה שתיתי את כוס היין והנה – שום דבר! כאילו לא שתיתי כלום! אדרבה, נעשיתי יותר צלול מקודם.
התפללתי עוד פעם והתחננתי עוד, ושתיתי עוד כוס והנה פלא! שום דבר! רק הצלילות והשמחה גוברים. וכך שתיתי עוד כוס ועוד כוס כשאני מתפלל לפני כל כוס וכוס, ולמען האמת – אם לא היה נגמר המקום בקיבה יכולתי להמשיך ולשתות – פשוט לא השתכרתי! ורק מי שמכיר אותי יודע איזה נס גדול זה היה.
וכך שמחתי כל אחר הצהריים, רקדתי, ברכתי ברכת המזון בכוונה, הלכתי לכותל להתפלל ערבית, חזרתי לישון, קמתי חצות וכו', לא הייתה לי שום שיכרות או תופעת לוואי לשתייה. אז הבנתי איזו מתנה ה' נתן לי ובפורים הבא כבר זיכיתי את כל מי שמכיר אותי וכתבתי תפילה עם "לשם יחוד", ומי שיאמר אותה בכוונה מובטח לו שלא יבוא לידי שום נזק או שיכרות מהשתייה של פורים.
ומאז, ברוך ה' כל שנה ושנה אנו חוגגים כל הישיבה את הפורים בשמחה עצומה, ואף אחד מהתלמידים אינו משתכר! רק שמחים ורוקדים, יש מי שמתעורר ליבו לתשובה ופורש הצידה ובוכה. זהו משתה בלי שיכורים ובלי הוללות וליצנות, הכל בקדושה ובטהרה. ואם מזדמן אדם שבכל זאת השתכר זה רק משום שהתרשל באמירת ה"לשם יחוד".
לכן נביא כאן את ה"לשם יחוד" לזיכוי הרבים:
הכנה לשתיית היין, יש לומר לפני כל כוס:
הריני מקשר את עצמי בשתיית היין הזה, ביום פורים הזה לכל הצדיקים האמיתיים שבדורנו, לכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר קדושים אשר בארץ המה ובפרט לרבינו הקדוש צדיק יסוד עולם נחל נובע מקור חכמה רבינו נחמן בן פיגא מברסלב זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתי'ה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם הוי'ה ברוך הוא אות יוד באות הא ואות ואו באות הא ביחודא שלים בשם כל ישראל.
הריני מוכן ומזומן לעשות רצון השם יתברך לשמוע לדברי חכמים, אשר ציוו לשתות יין ביום פורים. ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שאזכה על ידי שתיית היין הזה ל"זכה נעשה ראש" שאזכה להיות מקושר עם ראש בני ישראל שאזכה לתיקון המוחין, לחכמה, למוחין דגדלות, לענווה, למחילת עוונות ולתיקון הברית. שאזכה על ידי שתית היין הזה לעלות אל בחינת זיכרון לזכור את מעשה עמלק. לעלות אל מקום ששם כולו טוב ותצילנו מ"לא זכה נעשה רש", ממוחין דקטנות מעצבות מגאווה מקליפת המן-עמלק. שאזכה על ידי שתית היין ל"זכה משמחו" שנזכה ליין המשמח ונזכה על ידי היין של פורים לבא לתוך שמחה גדולה וחדווה רבה ועצומה מאוד, לתוך שמחה של פורים ואזכה להיות שמח בכל לב ולשמח גם אחרים. ותצילנו מ"לא זכה משממו" תצילנו מיין המשכר. שאזכה על ידי שתית היין הזה לברור המדמה ולתיקון המדמה שיהיה המדמה נכלל בקדושה ונתהפך מהרה לטוב ותצילני מערבוב המדמה שעל ידו בא שממון שהוא שיגעון שהוא השכרות. שאזכה לבא ליראה עילאה שאזכה לדעת שהכל ברצונו יתברך ואזכה ליין המשמח. שאזכה על ידי שתית היין להתעורר מהשינה בגשמיות וברוחניות שאזכה לאמונה שלימה לדעת אותו יתברך ולהכיר אותו יתברך. ותשמרני שלא אפול לשינה בגשמיות ורוחניות ותרחם עלינו שלא יזיק לנו שתיית היין הזה לא בגוף ולא בנפש. ונזכה להכניע ולגרש ולעקור ולבטל מאיתנו קליפת המן-עמלק וזוהמתו הגדולה ולמחות שמו וזכרו מן העולם. ולהמשיך עלינו קדושת מרדכי ואסתר. ונזכה להמשיך שמחת פורים על כל השנה כולה לשמח תמיד בשם יתברך בשמחה וחדווה רבה מאוד באמת. שנזכה לקדושת וטהרת ה"פרה אדומה" ולקדושת פסח באמת ולא נכשל במשהו חמץ כל ימי הפסח. ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:
כולם אומרים: 'לא כל יום פורים'... וזה באמת כך. לא כל יום פורים כפשוטו, וצריכים לחכות כל השנה ליום הנפלא הזה שאין יום גבוה ממנו בכל השנה, שהרי אמרו חז"ל (ירושלמי מגילה ע), שלעתיד לבוא כל ספרי הנביאים יהיו בטלים מלבד מגילת אסתר, שנאמר (אסתר ט): "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם".
ידוע בשם האריז"ל, שבכל חג ומועד מאירה אותה הארת הניסים והנפלאות שהאירה בזמן שאירע אותו מאורע שמזכירים, למשל: בפסח – מאיר אור הניסים שהיו בזמן יציאת מצרים, בחנוכה - מאיר אור הניסים שהיו בזמן החשמונאים וכדומה. ובפורים מאיר אותו האור של הניסים והנפלאות שהאיר בזמן מרדכי ואסתר, כאשר זכו בכוח התפילה והתשובה לבטל את הגזירה הנוראה של המן הרשע – ונהפוך הוא – הרשעים הם שנספו תחת היהודים.
כתוב בתורה הקדושה (שמות יז): "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר". שאלו חז"ל: מדוע לא נכתב כסא אלא כס? ומדוע לא נכתב שם ה' השלם אלא שם י-ה? אלא נשבע ה' שאין כסאו שלם ואין שמו שלם עד שימחה זכר עמלק בשלמות.
ימי הפורים הם הימים שבהם הייתה נפילתו הגדולה של המן העמלקי ובניו ועימם עוד עם רב. ביום זה נחלה קליפת עמלק מפלה מוחצת ולכן יום זה מסוגל למחיית קליפת עמלק, שהיא הקליפה שמסתירה יותר מכל את אור ה', אור האמונה, לכן ביום זה מאירה האמונה ואור ה' בשלמות יותר מכל השנה והאדם מסוגל לזכות בו לאמונה שלמה.
כל האורות שהאירו בזמן אסתר מאירים בימי הפורים שבכל שנה ושנה: אור האמונה – כפי שביארנו. אהבת התורה – שקיימו וקיבלו מאהבה את התורה. אור התשובה – שזכו לעשות תשובה שלמה. אמונת חכמים – שהאמינו במרדכי ושמעו בקולו וראו את כוחו הגדול. אהבת ישראל – שאסתר מסרה נפשה למען עם ישראל ועוד.
כל הפושט יד נותנים לו
בימי פורים יש הבטחה שכל תפילה מתקבלת, שהרי ישנו כלל בפורים - שכל הפושט יד נותנים לו. וכמו שאנו מתנהגים למטה, כך מתנהגים עמנו למעלה. לכן, כפי שאנו איננו משיבים אף אחד ריקם ונותנים צדקה לכל דורש מבלי לבדוק ולדקדק אחריו אם עני הגון הוא אם לאו, כך בשמים אין מדקדקים אחרי אדם שמתפלל - אם ראוי הוא אם לאו, אם הגון הוא או רשע, אלא כל הפושט יד – בתפילה – נותנים לו מבוקשו.
מזה נבין את מעלת ימי הפורים - היכן מצאנו יום שכולו עת רצון אחת ארוכה ובו כל התפילות מתקבלות? לכן אין לבזבז את היום העצום והנשגב הזה על הוללות ושכרות, ובפרט כשמצוות המשתה מתחילה רק ביום הפורים ולא בערב שלפני, אלא מיד לאחר קריאת המגילה לאכול בזריזות וללכת מיד לישון כדי לקום בחצות ולעשות התבודדות ארוכה עד הבוקר, ולבקש את כל הבקשות האפשריות. גם גברים וגם נשים צריכים לנהוג כך, וחבל להפסיד הזדמנות זו, שאצלנו מחכים לה כל השנה.
ובאמת, יש לנו שלושה ימי רצון בפורים והם: תענית אסתר ושני ימי הפורים של הפרזים והמוקפים. למרות שבפרזים נוהגות עיקר הלכות הפורים בי"ד ובמוקפים בט"ו, אולם גם אלה וגם אלה יכולים לנצל את היום השני לתפילה, כי בזה אין חילוק ובשני הימים הללו מתקיים הכלל של "כל הפושט יד נותנים לו". כל מי שטעם את טעם התפילות הללו וראה את הישועות שזכה להן, כבר לא יוותר על זה בשום שנה. תשאלו את מי שניסה...
ההכנה וההנהגה
ההכנות לפורים מתחילות הרבה לפני פורים, ולכל הפחות מרגע זה: בתפילות - שנזכה לאור הפורים, שנזכה להרבות בתפילה ולפשוט יד לבקש כל בקשותינו, ובעיקר נבקש לזכות לתשובה שלמה. נתפלל שנזכה לקיים את המצוות בהידור ולהתעורר מהשינה הרוחנית על ידי קריאת המגילה. שנזכה לתת הרבה צדקה ומתנות לאביונים ונרבה אהבה במשלוח מנות איש לרעהו. במשתה הפורים – שנזכה לשתות יין רב שיהיה בבחינת יין המשמח ולא יין המשמם, שנזכה ל"זכה - נעשה ראש" ונינצל מ"לא זכה - נעשה רש". שנזכה רק לשמוח ולרקוד הרבה מאוד ולהתעורר לתשובה מעומק הלב בבכיות, ושתאיר בנו יראה עילאה.
לכן נציג כאן מעט מזעיר עצות, הכנות והנהגות בעזרתן יתאפשר לנו לנצל את היום הגדול והנורא הזה כראוי, ולצאת ממנו מזוככים ומוכנים לפסח, כי זאת צריכים לדעת - שימי הפורים הם הכנה לפסח, ומי שיזכה לשמוח ולרקוד הרבה מאוד בפורים יכול לזכות להיטהר מטומאת מת, שעל ידי זה ינצל מ'משהו חמץ' בפסח, ועל ידי זה הוא לא יחטא כל השנה ויהיה צדיק גמור, והכל בכוח פורים שהוא כוח הצדיק – מרדכי ואסתר.
זכר למחצית השקל – בעזרת ה' עד שיפורסם מאמר זה כבר ייבנה בית המקדש ונזכה לתת מחצית השקל ממש לבית המקדש, אבל בכל מקרה - והיה ולא נבנה - צריכים לתת עד ערב פורים זכר למחצית השקל לצדקה. כמה יפה וטוב מי שיזכה לתרום את מחצית השקל להפצת הספרים והדיסקים של האמונה, שאין צדקה גבוהה מזו, וכן לאתר הנפלא שלנו שמפיץ תורה ואמונה לאלפים ורבבות בכל העולם כולו – חלק גדול מהקוראים יודעים את הפעולות הנפלאות של אתר זה, ויכולים לזכות להיות שותפים פעילים על ידי הצדקה לאתר.
תענית אסתר – עיקר התכלית של תענית זו, ושל כל תענית, היא לזכות לתשובה, שהרי לא נאמר באנשי נינווה: וירא אלוקים את שקם ואת תעניתם אלא (יונה ג'): "וירא אלוקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה" ובקבלה הוא אומר (יואל ב'): "וקרעו לבבכם ולא בגדיכם". (תענית ב) לומר לך, שעיקר התענית היא התשובה שעושים ולא הצום בלבד. כי כל עניין הצום והתענית הוא להביא את האדם למצב של הכנעה, כי כאשר הוא במצב של חולשה ועינוי קל לו יותר לעשות תשובה, מאשר כשהוא שבע ודשן, כמו שנאמר: "וישמן ישורון ויבעט", ועוד פסוקים רבים.
לכן צריכים לנצל את יום התענית ולעשות התבודדות של תשובה, ולומר הרבה תהלים וליקוטי תפילות, וככל שהתשובה שהאדם יעשה תהיה שלמה יותר – כך יאיר לו יותר אור הפורים.
קריאת המגילה – זהו זמן גבוה מאוד ומה חבל שנהפך בהרבה מקומות לחוכה ואיטלולא, שמפוצצים נפצים ומרעישים בחינם וחושבים שבזה הורגים את עמלק, ובעצם, אדם שמרעיש ומצער ומפחיד אחרים הוא נהיה בעצמו עמלק ר"ל, וכי יש מצווה לצער ולהפחיד אנשים? זו עבירה חמורה מאוד. הדבר היחיד שיש לו היתר ומקור במנהגים הוא לרקוע ברגלו על הקרקע ב"המן" הראשון וב"המן" האחרון, וקצת קפצונים לילדים, ושאר הזמן חייבת להיות דממה בבית הכנסת, כי אדם שלא שמע מילה אחת במגילה – לא יצא ידי חובתו בקריאת המגילה.
קריאת המגילה אינה קריאת סיפור מעשה נחמד ותו לא, אלא יש בה בחינה של "סיפורי מעשיות משנים קדמוניות" המסוגלים לעורר את האדם משנתו הרוחנית. באומן, כשהיו קוראים את המגילה, היו נשפכים נחלים של דמעות מרוב ההתעוררות שזכו לה, ומי שיזכה יראה במגילה את פניהם של מרדכי ואסתר ממש. וצריכים להבין שאם היה האדם רואה עד כמה הוא שקוע בשינה רוחנית, הוא היה צועק צעקות נוראות לזכות להתעורר משנתו הרוחנית. לכן יש להתפלל על זה ולהכין עצמו לשמוע את המגילה בהתקשרות לצדיקים האמיתיים ולמדרכי ואסתר וכו', ולשמוע את המגילה במקום שישמע כל מילה ומילה.
יש הרבה מאוד מה לומר על כל המגילה והתגלות הניסים וההשגחה שהייתה באותו הזמן, משום שהמגילה כשמה כן היא – מגילת אסתר - שמגלה את ההסתרה. והעיקר הוא, שעלינו להבין שהייתה אז הסתרה נוראית וכולם היו בפאניקה והיו בטוחים שזהו זה – אבד סברם ובטל סיכויים. ואסתר המלכה? מה דעתכם? היה לה איזשהו שמץ של מושג שתהיה לה הצלחה? לא ולא! אסתר עמדה בניסיון הקשה מכולם והייתה בטוחה שהיא הולכת למות, וגם הרגישה שה' עזב אותה לגמרי כמובא במזמור "איילת השחר" המיוחס לאסתר, שכאשר הגיעה לבית הצלמים נסתלקה ממנה השכינה והחלה לבכות ואמרה: "אלי למה עזבתני", וחשבה שבגלל שעד היום הייתה נבעלת לאחשוורוש באיסור ועתה היא הולכת מרצונה, אולי בשל כך ה' עזב אותה.
ובכלל, היו שם ניסים נוראים, כמבואר היטב במסכת מגילה, והתערבות של מלאכים, השגחות פרטיות, הקדמת תרופה למכה - דברים שאין השכל יכול לעכל, והכל בהסתרה גמורה. כלפי חוץ לא נראה דבר והכל היה נראה בדרך הטבע. אבל באמת, יד ה' הייתה שם בכל צעד ושעל ברחמים עצומים שאין כדוגמתם, עד שהתגלתה השגחתו הרחומה והנפלאה והיהודים זכו לניצחון על שונאיהם ונתלה המן הרשע על העץ – והכל בכוח התפילה, התשובה והצדיק האמיתי.
מתנות לאביונים ומשלוח מנות – הלכותיהם ידועות: צריכים לתת ממון כדי סעודה לשני אביונים שונים, ומשלוח של שתי מנות אוכל – לחבר או אדם שרוצים להשלים עמו, וטוב לשלוח המשלוח על ידי שליח שיש בזה הידור. והעיקר לכוון להרבות אהבה ואחווה ואחדות בישראל, כי על ידי זה נעשה אוויר הנח והזך, ונעשים גרים. ובנוסף, על ידי האחדות זוכים לקבלת התורה, ככתוב בקבלת התורה: "ויחן ישראל" – כאיש אחד בלב אחד, והעיקר שזוכים להמשיך אלינו את הצדיק שאמר: "רק תחזיקו את עצמכם ביחד ותמשכו אותי אליכם".
משתה הפורים – אחרי שנזכה אם ירצה ה' ללילה של התבודדות, תפילה בנץ החמה – מכיוון שזהו אחד מהימים שרבי ישראל הבעש"ט הקדוש זצ"ל אמר שצריכים להתפלל בנץ, קריאת המגילה, מצוות היום של משלוח מנות ומתנות וכו', בשעת מנחה גדולה מתפללים מנחה ומיד מתחילים במשתה הפורים.
משתה הפורים צריך להכיל בשר ויין, אולם אדם שזה מזיק לו אינו מחויב בדבר, אין שום הכרח לפגוע בבריאות, חס ושלום. גם מי שיודע שהיין יגרום לו לעבור על איזה סעיף, ולו הקטן בשולחן ערוך או לצער אדם – אסור לו לשתות יין, או שישתה מעט מאוד.
וכאן אנו מגיעים למתנה גדולה ביותר שה' נתן לנו. הסוד של שתיית היין בפורים.
רבינו אמר שלשתות הרבה יין בפורים זה תיקון הברית, וכן היו אנ"ש צועקים בכל כוס נוספת שהיו שותים: עוד כוס – עוד תיקון הברית... אולם למעשה, המציאות מוכיחה שרוב בני אדם לא רק שאינם זוכים לתקן על ידי שתיית היין, אלא הם מקלקלים הרבה מאוד כאשר משתכרים, 'מאבדים' את המוח, מצערים את הבריות ועוד. האם זה מה שהתכוונו חז"ל באומרם "זכה נעשה ראש"? לאבד את הראש לגמרי? חס ושלום. זה נקרא: "לא זכה – נעשה רש!" נעשה עני, מאבד את כל הקדושה שלו ושוכח את כל המצוות שמשה רבינו ציוה.
לפני שנים רבות ה' נתן לי מתנה. היה זה יום פורים וניגשתי לעשות את המשתה בביתי לבד, מכיוון שלא רציתי להיות במקום של הוללות ושיכרות, רציתי לשמוח באמת. לכן סעדתי לבד, שמעתי שירים משמחים ואחרי כן רציתי לשתות יין. והנה, כמו שאני מכיר את עצמי ידעתי שאחרי כוס אחת של יין – נגמר המשתה שלי... איני יודע לשתות ואיני רגיל לזה ומיד כשאני שותה תיכף אני נעשה שיכור או נרדם.
ישבתי ודיברתי עם ה' ואמרתי לו: 'ריבונו של עולם, רבותינו ציוו לשתות ביום הפורים, ורבינו אמר שזה תיקון הברית, ואני מכיר את עצמי שלא אוכל לשתות כלל בלי לאבד את הראש לגמרי. מה אעשה?
'ריבונו של עולם, עזור לי שאשתה את היין לכבודך, שלא אאבד את הראש, שאזכה לבחינת "זכה נעשה ראש" ותציל אותי מ"לא זכה נעשה רש", ותזכני לבוא לשמחה גדולה על ידי היין המשמח...' את הכל אמרתי באמת בתחנונים, כי ידעתי שאני צריך ניסים כדי שאוכל לשתות, ואחרי התפילה שתיתי את כוס היין והנה – שום דבר! כאילו לא שתיתי כלום! אדרבה, נעשיתי יותר צלול מקודם.
התפללתי עוד פעם והתחננתי עוד, ושתיתי עוד כוס והנה פלא! שום דבר! רק הצלילות והשמחה גוברים. וכך שתיתי עוד כוס ועוד כוס כשאני מתפלל לפני כל כוס וכוס, ולמען האמת – אם לא היה נגמר המקום בקיבה יכולתי להמשיך ולשתות – פשוט לא השתכרתי! ורק מי שמכיר אותי יודע איזה נס גדול זה היה.
וכך שמחתי כל אחר הצהריים, רקדתי, ברכתי ברכת המזון בכוונה, הלכתי לכותל להתפלל ערבית, חזרתי לישון, קמתי חצות וכו', לא הייתה לי שום שיכרות או תופעת לוואי לשתייה. אז הבנתי איזו מתנה ה' נתן לי ובפורים הבא כבר זיכיתי את כל מי שמכיר אותי וכתבתי תפילה עם "לשם יחוד", ומי שיאמר אותה בכוונה מובטח לו שלא יבוא לידי שום נזק או שיכרות מהשתייה של פורים.
ומאז, ברוך ה' כל שנה ושנה אנו חוגגים כל הישיבה את הפורים בשמחה עצומה, ואף אחד מהתלמידים אינו משתכר! רק שמחים ורוקדים, יש מי שמתעורר ליבו לתשובה ופורש הצידה ובוכה. זהו משתה בלי שיכורים ובלי הוללות וליצנות, הכל בקדושה ובטהרה. ואם מזדמן אדם שבכל זאת השתכר זה רק משום שהתרשל באמירת ה"לשם יחוד".
לכן נביא כאן את ה"לשם יחוד" לזיכוי הרבים:
הכנה לשתיית היין, יש לומר לפני כל כוס:
הריני מקשר את עצמי בשתיית היין הזה, ביום פורים הזה לכל הצדיקים האמיתיים שבדורנו, לכל הצדיקים האמיתיים שוכני עפר קדושים אשר בארץ המה ובפרט לרבינו הקדוש צדיק יסוד עולם נחל נובע מקור חכמה רבינו נחמן בן פיגא מברסלב זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתי'ה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחדא שם הוי'ה ברוך הוא אות יוד באות הא ואות ואו באות הא ביחודא שלים בשם כל ישראל.
הריני מוכן ומזומן לעשות רצון השם יתברך לשמוע לדברי חכמים, אשר ציוו לשתות יין ביום פורים. ויהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שאזכה על ידי שתיית היין הזה ל"זכה נעשה ראש" שאזכה להיות מקושר עם ראש בני ישראל שאזכה לתיקון המוחין, לחכמה, למוחין דגדלות, לענווה, למחילת עוונות ולתיקון הברית. שאזכה על ידי שתית היין הזה לעלות אל בחינת זיכרון לזכור את מעשה עמלק. לעלות אל מקום ששם כולו טוב ותצילנו מ"לא זכה נעשה רש", ממוחין דקטנות מעצבות מגאווה מקליפת המן-עמלק. שאזכה על ידי שתית היין ל"זכה משמחו" שנזכה ליין המשמח ונזכה על ידי היין של פורים לבא לתוך שמחה גדולה וחדווה רבה ועצומה מאוד, לתוך שמחה של פורים ואזכה להיות שמח בכל לב ולשמח גם אחרים. ותצילנו מ"לא זכה משממו" תצילנו מיין המשכר. שאזכה על ידי שתית היין הזה לברור המדמה ולתיקון המדמה שיהיה המדמה נכלל בקדושה ונתהפך מהרה לטוב ותצילני מערבוב המדמה שעל ידו בא שממון שהוא שיגעון שהוא השכרות. שאזכה לבא ליראה עילאה שאזכה לדעת שהכל ברצונו יתברך ואזכה ליין המשמח. שאזכה על ידי שתית היין להתעורר מהשינה בגשמיות וברוחניות שאזכה לאמונה שלימה לדעת אותו יתברך ולהכיר אותו יתברך. ותשמרני שלא אפול לשינה בגשמיות ורוחניות ותרחם עלינו שלא יזיק לנו שתיית היין הזה לא בגוף ולא בנפש. ונזכה להכניע ולגרש ולעקור ולבטל מאיתנו קליפת המן-עמלק וזוהמתו הגדולה ולמחות שמו וזכרו מן העולם. ולהמשיך עלינו קדושת מרדכי ואסתר. ונזכה להמשיך שמחת פורים על כל השנה כולה לשמח תמיד בשם יתברך בשמחה וחדווה רבה מאוד באמת. שנזכה לקדושת וטהרת ה"פרה אדומה" ולקדושת פסח באמת ולא נכשל במשהו חמץ כל ימי הפסח. ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:
פורים שמיייייייייייייח!!!!!!!!!!!!!!!!!
שמתי לב למשהו מענייןנוגע, לא נוגע
כל הבנות שזכו בחידון התנ"ך בשנים האחרונות הן בנות כהן שלמדו בבהר"ן
בד"כ אני לא מתחבר לכיוונים האלו, אבל כאן לדעתי בנוסף לכל הכשרון וההשקעה שלהן עומדת להן זכותו של מקים האולפנה הרב בהר"ן שהיה כהן
אם בדרך כלל אתה לא מתחברפשוט אני..
אני לא מבין למה הפעם החלטת לשנות...
באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.
כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.
הסברתי למהנוגע, לא נוגע
אבל אתה בוחר לקבוע מראש שזה מקרי וכותב דברים לא קשורים לעניין
בעייני זה הסבר בדיעבדפשוט אני..
כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.
בכל מקרהפשוט אני..
לא מדובר כאן על מזל אלא על החלטה שלהן להשקיע במשך שנים רבות, וההשקעה שלהן השתלמה בגדול.
הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.
וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.
רק שים לב שאתה מגיב לאיש קש שיצרתנוגע, לא נוגע
הרבנית ימימה גם התייחסה לזה…פ.א.
👍נוגע, לא נוגע
קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת
הרב בהר"ן זצ"ל הוא קצת כמו הרב טאו ומרכז הרבפ.א.
על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.
יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.
פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.
(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)
מעניין, אהבתי את הקישור..נוגע, לא נוגעאחרונה
פעם זה היה קטע של ישיבת חורב לנצח בחידון התנךאריק מהדרום
נכון..נוגע, לא נוגע
חאבייר מיליימחפש אהבה
מישו יכול להסביר לי למה חאבייר מיליי ביקר דווקא בישיבת חברון ולא במרכז הרב?
בגלל הרב שהביא אותו לשם, שגריר ארגנטינה בישראלפ.א.
כי ישיבת חברון נחשבת ל"אם הישיבות" הליטאיות, מסמלת מבחינת הרב את עולם התורה היהודי בישראל.
גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.
בדיוק. בגלל פוליטיקהנקדימון
ולא מהצד של מיליי עצמו
היית אומר כך אם זה היה הפוך?חתול זמני
אני כןאריק מהדרום
כנראה שלאנקדימון
כי הישיבות הציוניות יכולות לייצג את המדינה, ואילו החרדיות מתעקשות להתנתק ולהתבדל מהמדינה, ולכן יש היגיון שאם הוא מבקר בישיבה (מאיזו סיבה מוזרה שתהיה לו) אז זו תהיה ישיבה ציונית - ממש כמו שנתניהו מגיע למרכז הרב ביום ירושלים, ולא הולך לישיבת חברון.
מיליי מתעניין ביהדותחתול זמני
למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.
ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.
ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.
ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.
מה זה אוסטיודן ובחורים בפולו?נחלת
אוסטיודן = יהודי מזרח אירופהחתול זמני
שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים
בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית
פולו זה סוג של חולצה לא?
מח מצומצם כמו אבטיח מרובע...מחפש אהבה
זה מזכיר לי משהומחפש אהבה
קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..
אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...
לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.
תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!
ציירים לא יהודים ארופיים...עיונית
אוקיי,חתול זמני
איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?
אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:
– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)
– שיעורי תורה בספרדית
– שיעורי תורה באנגלית
מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)
באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)
ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים
מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"
(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)
אותו עצמו אני בוודאי דן לכף זכותנקדימון
נו אז מה הקשר לפוליטיקה?חתול זמני
זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.
וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא
בוא נשאל אחרתשבור לרסיסים
מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?
אתה מציף תאים רדומים...
השאלה שלי היא למה הכל פרנויהחתול זמני
תקרא שוב את מה שכתב פ.א.נקדימון
עדיין לא ממש הבנתי מה פוליטי בזהחתול זמני
ומה הנפק"מ העצומה.
אין נפק"מ הפעםנקדימון
באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה
כי חרדים לא מציינים את יום ירושליםאני:)))))
מצוין, שיכניס בהם קצת ציונות ותנךנוגע, לא נוגע
וקפיטליזםברגועאחרונה
לא רוצה להיות נשוי למלבנים דיגיטליים!!!!!!!!מחפש אהבה
כל 5 דקות שרשור חדש?אני:)))))
אהה. לא חייבת להגיבמחפש אהבה
זה לא ביקורתאני:)))))
תהנה, זה פורום ציבורי.
מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?
שאלי את אלייצורמחפש אהבה
גמנישבור לרסיסים
זה נורא ואיום
לא שורד ככה
[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]
מה הבעיה? דווקא נשמע נחמד קעלעברימבאר
זה נחמד אם אתה @קעליברימבער שאוהב את זה ל המשוגע היחידי
כמובן הכל ברוח טובה
נחמד שמישהו משתף את הגיגיו וליבו ורגשותיוקעלעברימבאר
תכלס נכון, וזה יעבוד רק אם אנשים פה יהיו מגיביםל המשוגע היחידי
ומוגבים..
לא מחייב. לפעמים אנשים קוראים גם בלי להגיבקעלעברימבאר
אולי כדאי לעשות פצל"ש לנושא הזה אבל,ל המשוגע היחידיאחרונה
אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..
תקנה טלפון כשר / חצי־כשר וזהוחתול זמני
ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות
אלא להחזיק גם וגם
לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון
בסוף גם לא תצטרך את הראשון
לדעתכם - חילוני חוגג עצמאות אחרת מדתי?מחפש אהבה
כן?
איפה לדעתכם נעוץ ההבדל?מחפש אהבה
שדתי רואה את ה' ואת המהלך האלוקי וחילוני לאאני:)))))
שטויותכְּקֶדֶם
פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח
תרשה לי כקדם לחלוק עליך.נחלתאחרונה
חילוני לא מברך על ההללאריק מהדרום
ולא צופה בחידון התנך
ממתי חילונים לא צופים בחידון התנך?קפיץ
חילונים מאוד אוהבים תנ"ךמחפש אהבה
יש וישאריק מהדרום
המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.
אולי הסטייק יותר זול..שבור לרסיסים
עוד משהו שפיספסתי?
מה הדיבור?אריק מהדרום
אני מבינה שגם אתה לא צופה בחידון התנךקפיץ
בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר
אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר
אני דווקא צופה בואריק מהדרום
אני לא מצליח לזהות חילונים.
בוודאי שיש השנה חילוני - גיאורגי ריבניקובפ.א.
כןנקדימון
חילוני מסתכל על שעבר, ואילו אנחנו מסתכלים על שעתיד לבוא. בעוד החילוני רואה כמעט רק את השואה, אנחנו רואים את הגאולה. בעוד החילוני בעיקר רואה הצלה, אנחנו רואים חזרה של עם ישראל למילוי תפקידו. בעוד החילוני ממוקד ב"כוחי ועוצם ידי", אנחנו ממקדים ב"וידעת... הוא הנותן לך לעשות חיל".
אם כבר אנחנו בשוונגאריק מהדרום
ומעוררים שרשורים מפעם על עמידה בצפירה, למה שלא נעורר גם את השרשור מפעם על תגלחת ותספורת ביום העצמאות בספירת העומר ועל הברכה לבטלה של ההלל ביום העצמאות?
יש לי רעיון טוב יותרחתול זמני
ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד
כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן
ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה
ג'פטו הוא במקרה הרע בעל הטיותנקדימון
ובמקרה הרע השני הוא מהאו"ם.
אפשר להמציא בינה דתייהחתול זמני
ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו
גם אנחנו, כמובןנחלת
רק אם יובטח שיתנהל פה דיון אמיתינקדימון
בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,
או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר
מישו מבין מה הסיפור של נקדימון?שבור לרסיסים
ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..
אם תצליח לפענח אשמח שתשתף אותי בפרטינקדימון
בנתיים תתחיל מכאן
אני זה שמדברנקדימון
כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".
ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.
חחחחחחחחחחחחחחחשבור לרסיסים
רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות
אני נהנה
תמשיכו
חושבת שצריכה לבקש סליחה מכולםנחלתאחרונה
אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)
אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.
באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו. סליחה!
וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו
אני מייד מוצאת את עצמי שם....
בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי
אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.
העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..
אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...
כל היתר ממש לא חשוב.
כל טוב.
חרדיות זה קטע יותר מורכבמשה
יש להן מתח מורכב בפנים שהן לפעמים משליכות החוצה
איזה קטע מורכב ואיזה מתח, אפשר הסבר?נחלת
תגידו, כל המתנחלים הם כאלו אידיאליסטים?מחפש אהבה
שאין להם בראש שום דבר אחר חוץ מיישוב הארץ, או שמתערבבים פה עוד דברים אחרים [כסף, נדל"ן, מקום לגור, ועוד ועוד].
כי פעם חשבתי ככה, אבל כשהכרתי עותם קצת יותר מקרוב ראיתי שכנראה יש פה עוד המוווווווווווווווווווווווווון דברים אחרים.
מה אתם אומרים.ות?
בכל אידיאולוגיה יש המון דברים אחריםקפיץ
מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה
ונגיד שכן אז מה? גם עולים חדשים מרוויחים מהעליה.מיקעלעברימבאר
אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה
אמרתי שאסור?קפיץ
מה רע בזה?רוני 1234
אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.
אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.
למאי נפקא מינה?נקדימון
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53
בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).
היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.
ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?
אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?
אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.
לאברגוע
יש היום הרבה שבוחרים לגור ביו"ש בעיקר בגלל מחירי הדירות או הרצון לגור בישוב דתי
מחירי הדירות זולים יש גם בפריפריהנפשי תערוג
וישובים דתיים אפשר להקים גם שם.
כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.
אם מדברים על פריפריה במרחק סביר מהמרכזברגוע
אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.
(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)
והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.
מתנחלים זה קשת רחבה מאדשוקולד לבן
לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.
בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.
ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.
כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.
(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)
נ.ב.
כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות..
מי זה כל המתנחלים?רקאני
כל מי שגר מעבר לקו הירוק?
ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים
מעולם לא היה דבר שתרם למפעל ההתנחלויותאריק מהדרום
כמו יוקר הדיור הארץ.
קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.
2006 החלה העליה המטאורית בנדלן
קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל
2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.
זה נכוןמשה
ומי שקנה אחרי הגירוש... התעשר
נשמע לא טוב כל הסיפור הזה.נחלת
למה לא?קפיץ
זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה
נכון בעצם. שוקולד לבן צודק. בכל זאת ישנחלת
הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.
אם כבר אז צודקתשוקולד לבן
הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.
ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)
למה?רקאני
ממממממחפש אהבה
הגבעונים זה נטו מסירות נפש.
במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.
אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!
אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!
בדגלים שלא שלכם?שוקולד לבן
יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.
זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?
אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש?
בסוף אתה צודקמחפש אהבה
אני מבינה שאני צריכה לכתוב בפירוש שאני אישה 🤦שוקולד לבן
נכון. למה, כולם ישר חופרים בכרטיס משתמש?מחפש אהבה
כשפותחים את 3 הקווים בצד שמאל למטהשוקולד לבן
מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')
למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו
אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה
יודעמחפש אהבה
איזה צדיקיםשבור לרסיסים
אלוקים יברך את כל המתנחלים
מי נופף בדגל לא שלו??רקאני
דרך אגבל המשוגע היחידיאחרונה
אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,
כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.
אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",
וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,
מסכים עם @שוקולד לבן.
החיים וזהמישהי719
היי לכם
איך מתקדמים החיים שלכם?
אתם מרגישים שהגשמתם את המטרות והחלומות שלכם?
האם קרה לכם שהרגשתם שכל הדלתות נסגרו בפניכם? מה עשיתם אז?
מתייעצת כי אין לי מושג מה אני עושה עכשיו עם החיים שלי...
הכי חשוב זה לאהוב את החיים ולשתות אותם עד הסוףLavender
אז אם אתה נהנה באדישות- עוף על זה (אם יהיה לך כוח לעוף) אם אתה לא נופל לדיכאונות- אחלה.
לענ"ד לחיות בגדול זה לשאוף, לחלום, להעז, לבצע, לנצל כל רגע בחיים ולחיות באמת, לא לסחוב את החיים...
לחיות בקטן זה לחיות את הרגע הנוכחי, לשמור על הקיים ולהימנע מסיכונים או מאחריות רחבה, ובאופן כללי להימנע.