יש לי חברה אחת שיש לה חבר
אחרת הייתה בקטע עם מישהו והם נפרדו..
עוד אחת תתחתן כנראה בסוף שמינית הם ביחד שנים!!
אחת יש לה מישהו שמנסה כל הזמן לחזר אחריה ושהם יהיו חברים..
עוד כמה שמדברות כל הזמן עם בנים מהשבט שלהם או מהחברה ביישוב..
ורק אני לא.
רק אני נורמלית או שפשוט אין לי תקשורת עם בנים?!
כן יוצא לי היפגש עם בנים, אני מדריכה בסניף מעורב, עם צוות מעורב ויש לי מדש..
אבל בחיים שלי לא יצא לי לדבר עם בן שיחה שלא קשורה למה שאנחנו עושים ביחד..
נגיד עם המדש שלי אנחנו מדברים רק בsmsים וכמעט ולא מכינים פעולות ביחד..
ואפילו שיצא לי להיות בחברה של בנים בחיים זה לא קרה לי..
והיה לי הרבה מצבים שישבתי עם בנים לאו דווקא אחד על אחד אבל יצא..
אז מה זה אומר עלי? שאני מתביישת? שחברות שלי הם לא בסדר ואני כן? שאני לא מעניינת בנים?
כי לא חסר לחברות שלי סיפורים שהוא ביקש ממנה את המספר וההוא שלח לה בקשה בפייסבוק והם התחילו לדבר או סתם הם מכירים והם מדברים שיחות נפש...
מרכיבה על סוסים באופן קבוע
)