בס"ד ובהשתדלותי
אין כפתור פלא שעליו לוחצים
ופתאום נעשים אנשים חדשים -
ללא רבב, ממש מושלמים
ללא בעיות, ללא כל קשיים
אין מסך להסתתר מאחוריו
להטיל את האשמה עליו
לומר "זאת לא אני עכשיו"
ולא יהיה זה שקר וכזב
זה אכן בגללי, ובאשמתי
כך נוצרתי - זה עניין מהותי
ועל זה, כן זה- פארי ותפארתי
עמוד תווך באישיותי
בס"ד ובהשתדלותי
שאצל הרומאים הקדמונים, החודש הראשון היה חודש מרץ - שמקביל פחות-או-יותר לחודש אדר אצל היהודים. כך שמעניין לראות שראש השנה של הרומאים - הוא בעצם סוף השנה של היהודים. אנו מסיימים היכן שהם מתחילים, או שאנו מתחילים.... באיחור של חודש....?!
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
