שוקלת ללדת במעייני הישועה אבל מפחדתאנונימי (פותח)

אשמח לעצתכן.

שוקלת ללדת במעייני הישועה, הריון שני, יש לי ילדה בריאה וחמודה בת 3, אני שבוע 37, הכל ב"ה בסדר.

קראתי דברים טובים כאן בפורום.

מצד שני, היה לא מזמן מקרה מזעזע על יולדת שקראו לה "מפונקת"

לא זיהו קרע ברחם, והיא ילדה תינוקת ללא רוח חיים. 

לא הצלחתי למצוא חומר משפטי לגבי מה בדיוק היה שם, 

ומפחיד אותי . מצד שני, קראתי גם דברים ממש טובים.

בכל בית חולים יכול לקרות דברים כאלה, אבל השאלה היא

אם העיפו את אותה המיילדת או שהיא עדיין עובדת שם 

ואם הם לא מקצועיים . כי אין לי מושג ואין לי את מי לשאול.

שמעתי מישהי שאמרה ש"כל עוד הכל תקין אז הכל בסדר אבל אם משהו מסתבך אז ..."

עד כמה זה נכון ועד כמה זה סטיגמה? 

לא הצלחתי למצוא כמעט מידע בגוגל על רשלנות רפואית במעייני הישועה,

חוץ ממקרה של לידת מלקחיים בעייתית, לידה קיסרית של פגה כי הם טעו בשבוע הריון ,

את המקרה המחריד שהיה לא מזמן. ומשהו שהיה בתשנ"ב כשאני עצמי נולדתי בשנה הזו והרבה השתנה מאז...

ככה שיחסית לבתי חולים אחרים לא מדובר על בית חולים רשלני במיוחד.

השאלה היא אם יש הרבה דברים אחרים שלא חשפו.

יש מישהי שחוותה רשלנות רפואית שם או שמכירה היטב ממקור ראשון מקרה כזה ויכולה לשתף?

לידה קודמת  ילדתי בקפלן, והיה בסדר, אבל מסיבות מסויימות אני לא כזה רוצה ללדת שם שוב. 

יש מישהי שילדה בשני המקומות ויכולה להגיד מה יותר טוב?

דבר שני , אני גרה 50 דקות נסיעה בערך ממעייני הישועה, 

ומאוד מפחדת ללדת בדרך . יולדים מהר בלידה שניה ? 

בלידה ראשונה עשו לי זירוז ככה שלא הגעתי מהבית עם צירים ואין לי מושג אם אני אחת שיולדת מהר או לא.

ההורים גרים ברמת גן, ואני הרבה אצלם בתקופה האחרונה, ככה

שאם אהיה שם ואצטרך לסוע לבית יולדות לא יהיה סיכון של ללדת בדרך, אלא דווקא אם אסע לקפלן זו יכול להיות נסיעה ארוכה . 

לסיכום בצורה ממוקדת. 

יש לי מה לפחד ללדת במעייני הישועה בגלל המקרה האחרון ? 

או שזה לא אמור להיות שיקול ושהבית חולים הוא בסדר בסה"כ ולכל מקום יש מקרים כאלה ?

מישהי יודעת אם המיילדת הנוראית הזאת עוד שם?

מישהי יודעת אם העניין של "הכל בסדר שם עד שמסתבך משהו..." זו סטיגמה, או שיש כאלה שחוו ניסיונות מרים עם הבית יולדות

ויכולות לכתוב או שמכירות ממקור ראשון ואמין מקרה שמעיד על האימרה הזו ויכולות לכתוב ? 

לסוע 50 דקות לבית חולים זה כרוך בסכנה רצינית ללדת בדרך בלידה שניה ? 

מאיפה שאנחנו גרים התנועה לשם בדרך כלל זורמת, ובודקים לפני אם יש פקקים... ככה שאם יש פקקים לא נוסעים.

חשוב לציין שאנחנו לא נוסעים אף פעם במהירות מופרזת, ו120 זה המהירות הכי מטורפת שאני מקציבה לנו כדי להגיע לבית יולדות רחוק יחסית אם הכביש ריק  ומתאים, אם זה כרוך בלסוע כמו נהגי שודים ולסכן את שלומנו, עדיף לי ללדת בבית חולים הדוחה שמרחק  נסיעה קצר מהבית עם כל הסודניות הבדואיות והמסוממות. בתאונות דרכים מתים יותר מאשר ברשלנות רפואית בחדר לידה.

סליחה על האורך, ותודה לעונות.

אם תרצי, אזדהה באישי.אנונימי (3)
פשוט חושפת מקרים אישיים.

מעייני הישועה טוב בלידות "רגילות", אבל אם חס וחלילה משהו מסתבך, אין להם את האמצעים הפיזיים לטפל כמו שצריך ביולדות ובוולדים. לדוגמא:

מקרה 1 - קרובת משפחה אחת, בתור נהגת אמבולנס הייתה צריכה להעביר יולדות כמעט על בסיס קבוע ממעייני הישועה לבתי חולים גדולים אחרים.

מקרה 2 - קרובת משפחה אחרת, בדיוק השבת סיפרה שבא רופא ללידה שלה, אמר שצריך ניתוח דחוף, הכינו אותה ופתאום כולם עזבו כי הייתה יולדת עם מקרה דחוף יותר... אז הכניסו את השנייה קודם לניתוח. בבית חולים גדול אין מצב כזה שיהיה רק מנתח אחד, בכל שעה ביממה.

מקרה 3 - המקרה הכי עצוב... קרובת משפחה שהתינוקת נכנסה למצוקה עוברית ויצאה עם פגיעה מוחית משמעותית לכל החיים... יכול להיות שזה היה יכול לקרות גם בבית חולים אחר, אבל לא היו שם את האמצעים לטפל בתינוקת, דבר שמן הסתם לא עזר.

ממליצה להמנע.
^^^ בקשר לילדה עם הפגיעה זה ממש מוזראנונימי (7)

כי אני ילדה שם במצוקה נוראית

והשבוע היינו אצל קרדיולוג גדול

שהביע את התפעמותו

על ההחיאה המושלמת כדבריו שעשו לילד, שיצא בריא ושלם ומהמם.

ראיתי שם שהטיפול נמרץ מקסימים, אחראיים ומקצועיים.

 

גם שהיתי במחלקה שבוע וראיתי את האחריות הגדולה על כל מקרה הכי קטן

מה שלא ראיתי בשום מקום אחר שילדתי.

תכתבי לי באישיכוכב לכת
תודה רבה לך על פתיחת הנושא, גם אני אשמח מאוד לשמןעגב'
נמצאת במצב דומה ומאוד מאוד מתלבטת האם ללדת שם.
אני ילדתי שם לא מזמן...חנהלה 2010
אני יכולה לכתוב באישי מה היה....

בעיקרון הלידה ממש ממש ממש הסתבכה והם עשו עבודה טובה ב"ה אחרת לא הייתי כאן היום..
עונה לך-נחש משקפיים

1. את המקרה שאת מתארת , אני מכירה באופן אישי, גיסתי ילדה בבית חולים בדיוק שזה קרה

אני יודעת שהם תובעים אותם בימים אלו על רשלנות רפואית

2. חוויתי על בשרי בבית חולים הזה 2 ניסיונות ללידה, וברגע האחרון חתמתי על טופס וברחתי משם

אני לא רוצה לספר את כל הסיפורים שוב, כבר סיפרתי אותם על גבי הפורום בעבר, אבל אני והעובר בשני הפעמים הינו בסכנת חיים והם לא עלו על זה

3. גיסתי ילדה שם לפני חצי שנה \ הם היו מאוד אדישים, נתנו לה זירוז יותר ממה שמותר, זה גרם לניתוח ולנזק בלתי הפיך, תפרו אותה בצורה שלא תאפשר לה ללדת רגיל יותר והתינוק יצא כחול בלידה (כי חלצו אותו מאוחר, כמעט מאוחר מידי....)

 

את מוזמנת באישי, יש לי הרבה מה להגיד עליהם...

יש לי דעה מאוד גרועה עליהם...

 

אני לא הייתי מפקירה את החיים של הכלב שלי אצלהם....

אני ילדתי במעייני הישועהמרים*
והיתה לי לידה מדהימה
ומיילדות מדהימות
מכירה מקרים מפחידים משם אבל גם נשים מרוצותאנונימי (4)
למה את רוצה דווקא שם? יש באיזור גם את תל השומר ששמעתי רק דברים טובים וגם באיכילוב שמעתי שנשים מרוצות אם תהיי אצל ההורים
תל השומר שמעתי דברים גרועיםאנונימי (8)

אני לא רוצה ללדת בתל השומר,

שמעתי שהמחלקה מוזנחת מאוד.

לגבי איכילוב, בדרך כלל עמוס שם בטירוף.

ילדתי בתל השומר לפני שנה וחצי...ת.מ.
המחלקה לא מוזנחת א' אולי קצת ישנה אבל ממש לא מוזנחת אחרי הלידה הייתי בחדר הכי פחות נוח ועדיין היא בסדר גמור (הייתי מאושפזת שבועיים,שבוע לפני הלידה ושבוע אחרי, ההריון בסיכון הוא חצי מיולדות א' וגם אחרי הייתי בא') בב' ממש יפה אבל אומרים שהאחיות קצת פחות נחמדות (ביות זה בב') התינוקיה מקסימה, הצוות מעולה ונחמד ואם יש לך שאלות נוספות אז בשמחה מוזמנת לפנות במסר...
וגם אני לא ממליצה על מעייני מסיפורים ששמעתי...
ילדתי בתל השומר לפני שנה וחצי...ת.מ.
המחלקה לא מוזנחת א' אולי קצת ישנה אבל ממש לא מוזנחת אחרי הלידה הייתי בחדר הכי פחות נוח ועדיין היא בסדר גמור (הייתי מאושפזת שבועיים,שבוע לפני הלידה ושבוע אחרי, ההריון בסיכון הוא חצי מיולדות א' וגם אחרי הייתי בא') בב' ממש יפה אבל אומרים שהאחיות קצת פחות נחמדות (ביות זה בב') התינוקיה מקסימה, הצוות מעולה ונחמד ואם יש לך שאלות נוספות אז בשמחה מוזמנת לפנות במסר...
וגם אני לא ממליצה על מעייני מסיפורים ששמעתי...
מאוכזבת מהם ברמות קשות!!!אנונימי (5)
היו לי בהריון כאבים מטורפים..צרחתי מכאב נשכבתי על הרצפה במיון וצרחתי בעלי רץ רגע להזיז את האוטו וכשחזר האחות במיון אמרה לו שהלכת היא צחקה היא בוכה רק לידך.. שניה אחרי כבר הייתי מעולפת ובלילה במיון הייתי כל כך כאובה ברמה שלא יכולתי לקום לשירותים..אבל הם לא הסכימו שבעלי ישאר לידי..למרות שהייתי הכי זקוקה לו בעולם..כי זה "לא צנוע" שיסתובבו גברים במחלקה. לסיכום היה נורא והיום... חתמתי על טופס שאני עוזבת את הבית חולים וזה על אחריותי ונסעתי לבלינסון...
אנונימית אחרת-אנונימי (6)

ככה אני גם עשיתי, אמרתי להם "תתנו לי ללכת" והם התחילו לאיים עלי שאני ילד במונית אחרי שהם לא הסכימו לבדוק לי פתיחה כמה שעות ואז גילו שאני בלידה!!!!

צעקתי עליהם-"זה לא מעניין אותי" כמעט ברחתי משם בלי לחתום.....

פשוט בכיתי מהיחס... מזעזע!!!!

וכמובן שבעלי כל הזמן מחוץ לעסק, האחות צעקה עליו:" מה אתה מסתובב פה? אתה רוצה לראות נשים ערומות?" ובעלי הרים עליה את הקול איך היא לא מתביישת? כל גבר שרוצה להיות עם אשתו בלידה רוצה לראות נשים ערומות???????

הם פשוט מזעזעים!!!! אין שם שום טיפה של אנושיות!!!אנונימי (5)
אני מצולקת נפשית וגופנית מהם.ואני לא מגזימה!!!!
באמת? איזה תגובות מלחיצות.... מה קרה אצלך?גב'
לכל מי אלו שכתבו על מה שהיה להםאל הר המוריה
נשמע נורא!!
פותחת השירשוראנונימי (8)

אני נראה לי הטיפוס הכי פחות דוסי שמסתובב פה בפורום, 

ועדיין אני מבינה אותם לגבי גברים במחלקה,

זה מקום חרדי מובהק, ומי שהולכת ללדת שם יודעת מראש שיש שם הגבלות על הימצאות הבעל

גם חילוניות שסיפרו לי שילדו שם, אמרו שהן הכירו את החוקים. 

אם הם ישחררו , יכולים לצאת נגדם בציבור החרדי,

וחרדיות לא ירצו לבוא ללדת שם. 

אני מאוד צריכה את האיש שלי איתי , בלידה הראשונה רציתי מאוד שהוא יהיה לידי באישפוז במחלקה

מעבר לשעות הביקור, 

ועכשיו יש לנו ילדה אחת שהסבתות והדודות "רבות" עליה (נכדה ראשונה )

ויהיה מי שיהיה איתה אחרי הלידה, ככה שיהיה לו זמן אלי . 

אז זה עוד שיקול.. 

אי אפשר לשבת נניח עם האיש מחוץ לשעות הביקור במקום כלשהו במחלקה שהוא לא החדר או הסביבה

שכולן נמצאות בה כל הזמן? (נניח בקפלן יש מבואה כזו ליד המחלקה ) . 

כמה שעות ביום מותר לאיש להיות נוכח?

הוא נחשב ל"מבקר רגיל" שצריך להקפיד על אותן שעות ביקור של כולם? 

זה שיש מעט שעות ביקור זה מעולה. 

אבל האם מלווה יחידה, נניח אמא, 

לא יכולה להיות יותר איתי מעבר לשעות הביקור? 

מצד שני, אני מאוד אוהבת את זה שמתחשבים בפרטיות של הנשים האחרות,

וברצון שלהן לשקט ולצניעות.

כי כשהייתי במחלקת יולדות בקפלן, הבן זוג של אחת היולדות, זוג צעירצ'יקים בי"ב או משהו כזה,

 ישן שם לילה שלם על הכיסא,

וזה היה לי מאוד מאוד לא נעים, ואני לא סמל ומופת לצדיקות וצניעות. סה"כ ריחמתי עליהם

והם היו זוג ממש חמוד אז לא אמרתי כלום. 

 

 

 

 

חייבת להגיבאנונימי (10)
אני לא יודעת מתי ביקרת במעיני הישועה לאחרונה אבל
א: לגבי ביקרו בעלים ונוכחות בלידה - יש מסדרון בעלים בחדרי לידה מה שלא היה בעבר וכרגע מאפשר לזוג לחוות את הלידה יחד..
במחלקה אכן יש שעות ביקור שנשמרות מאןד בחומרה וזה טוב לכולן מה שכן הבעל רשאי להגיע חצי שעה קודם, בנוסף ניתן לשבת בקפיטריה מעבר לשעות הביקור.
ב: יש הרבה מקרים שיולדת נמצאת במצוקה נפשית; היא רואה רק את עצמה ולא מבינה למה היא לא מקבלת יחס אלא בנות אחרות, צריך להבין שיש שיקולים רפואיים ולפעמים מה שנראה מהצד לא מה שבאמת מחייב את הצוות
אז גם אם את צועקת או עושה סצנות ונראה לך שאת חייבת יחס מיידי, שימי לב שיש סביבך נשים נוספות ואת אף פעם לא יודעת מה המצב שלהן ועד כמה הן דחופות מבחינת טיפול, לא תמיד הן מראות את זה בהסטריה...
ג: כל המקרים שתוארו לעיל קורים גם קורים בכל המקומות! לא לכולם את נחספת.. צריך ברכה ושליחים נכונים בכל מקום!
ד: אני חווה את הסיפורים מקרוב ואני יכולה לספר לך מנסיון שרוב הבנות שעושות רעש ומהומה זה כי הן רגילות לקבל את כל מה שהן חושבות שהן צריכות.... מבלי להצדיק אף מקרה או להתייחס ספציפית וזה נכון שיש מחדלים כמו בכל מקום; צריך לבחון את המציאות וכמקום שלישי מבין בתי החולים בארץ מבחינת ילודה את יכולה לעשות את ההחלטה הנכונה.......

שילך בקלות ובבריאות!!
אני ילדתי פעמים שם והיה פשוט כיףא.א
זה יכול לקרות בכל ביח
לפני שבועים בערך בשערי צדק יולדת נפטרה מתסחיף אז מה זה אומר שאף אחד לא תלד שם.הכל מלמעלה לא אנחנו קובעים מה יהיה.
מקרים קשים מתרחשים בכל בי"חריבה_אחת

אני שמעתי דווקא הרבה מאד המלצות, לא ילדתי שם בעצמי אבל הרבה מאד קרובות משפחה שלי מוסרות את הנפש כדי ללדת דווקא שם..

 

קחי בחשבון שיש להם כללים ברורים מאד, כמו: נוכחות של הבעל, שעות ביקור, איסור להכניס אוכל מבושל וכו'.

ולא לכל אחת זה מתאים.

 

הלידה היא בעיקר נס וס"ד אינסופית!

תתפללי ללידה קלה ומיילדת מסבירת פנים והכל יהיה בסדר בע"ה..

 

שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

מסכימה אני מאוד מתבטסת שאני לא יוכלא.א
ללדת שם בקרוב כי עברנו איזור מגורים.באסה
שמעתי שם על שלושה סיפורים של נשים שונותאל הר המוריה
שהיה בעיה עם שאריות שליה
שתיים מתוכן כשילדו בבית חולים אחר זה נגמר בהרבה יותר קלות.
עונה---תמיד אמא

מכירה משם יולדות מרוצות ויולדות שאינן מרוצות

מקרים קשים וטראגיים ממש, אצל אמא שלי - אני מכירה גם מבית חולים אחר נחשב ו"מקצועי" מאד בגוש דן, שם מדובר במחדל אדיר עם משמעות של נכות קשה ליילוד

 

צריך הרבה סיעתא דשמיא בכל מקום !!!

 

גילוי נאות - הרב שלנו לא נותן ברכה והמלצה ללדת שם, לדעתו - בגדר השתדלות ללכת למקום המקצועי ביותר שניתן

 

ממליצה לכל זוג להתייעץ עם רב או רופא (להבדיל) שהזוג סומכים עליו

מאד תלוי מה הרקע הבריאותי והרקע בהריונות קודמים

צריך הרבה סיעתא דשמיא בכל בי"ח.יפעת1

סיפורי זוועות אני יכולה לספר לך על כל בי"ח. וכמובן גם אלפי סיפורים טובים.

תעשי סיור תהיי קשובה לאינטואיציה שלך.

ליוויי שם כמה פעמים והייתה חוויה חיובית ב"ה.

ולשאלתך בסטיסטיקה לידה שניה מהירה יותר

הפותחת. ליפעת.אנונימי (8)

ליפעת.

היית ממליצה ללדת שם,

בדיוק כמו כל בית חולים אחר מבחינת רמת הסיכון ? 

הם נחשבים הכי פחות מקצועיים ?

 

הדבר הכי חשוב עבורךמימיק

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

גם אני מוכנה להזדהות באישיאנונימי (9)

אחרי שלוש לידות מהממות במעיני הישועה, יחס מדהים מדהים, מיילדות - יואו................. משגעות,

שתיים מתוכן הצילו לי את הילד - כל פעם מישהו אחר.

מה שנכון הוא שזה לא נקרא 'בית חולים גדול', כך שאם מראש את עם הריון מסובך - 

כדאי להתייעץ עם הרופאת נשים איפה כדאי ללדת.

אם בעקרון הכל רגיל, אני ממש ממליצה... נהניתי מכל רגע שם והיחס היה ממש מפנק!

לגבי הסיפורים שכתובים כאן - 

יש לי חברות שיולדות הרי מסביב, וכל אחת ילדה במקום אחר,

ואני יכולה לומר לך שאין בית חולים אחד שלא שמעתי עליו סיפורים מחרידים ומזעזעים -

הן ברמת היחס והן ברמת המקצועיות והפשלות,

מה שצריך זה להתפלל!!! ליפול לידיים הנכונות, בזמן הנכון...

על חברה שלי צעקו בבית חולים אחר שהיא 'תינוקת' כי היא בכתה בלידה, ושהיא לא ראויה להיות אמא - 

שמעת בחיים שלך דבר כזה?

אז זהו.. יש הכל בכל מקום. ומאד כדאי שיהיה אתך מישהו אסרטיבי אבל נבון ויציב - לכל מקום שאת הולכת.

כי אם צורחים ומשתוללים על הצוות זה גם לא חכם.

לגבי הגברים - 

כאשה אי מאד שמחה על החוק הזה שם, גם אם בעלי חסר לי - עדיין מעדיפה להסתובב חופשי.

למה את מוכנה להזדהות רק באישינשואה פלוס
אם את עומדת מאחוריהדברים שלך תזדהי כאן.
האנונימית הפותחתאנונימי (פותח)

תודה על התגובה,

הרגעת אותי.

ההריון ב"ה לא מסובך, ושישאר ככה בעז"ה.

בקשר לביקורים, ראיתי באתר, נראה סביר,

גם ככה האיש הודיע לי שהוא מתכנן כן ללכת אוניברסיטה ביום השני והשלישי לאישפוז, ושהוא ישמור את מכסת ההעדרויות המזערית שיש להם

לאם יהיה משהו דחוף ומשמעותי אחרי הלידה.

הלימודים שלו אינטנסיביים וקשים בטירוף, ואם הוא לא יושב בכיתה קשה מאוד להשלים אחר כך. 

בכל מקרה, בשעות הביקורים הוא יגיע בטוח. 

למלווה אחת אישה (נניח אחותי או אמא שלי ) יש אפשרות להיות מחוץ לשעות הביקור במחלקה?

כשילדתי בקפלן הייתה אפשרות לאמא שלי להיות איתי מחוץ לשעות הביקור. 

אם אני לא רוצה להישאר ליום השלישי לאישפוז, ומבקשת לחזור הביתה,

כמו שבבתי חולים אחרים משחררים אחרי יומיים , זה אפשרי אם הכל תקין מבחינה בריאותית?

היום השלישי לאישפוז הוא מעולה לנשים שיש להן כבר כמה ילדים וחייבות מנוחה לפני החזרה לשיגרה , 

לי נראה שאני כבר ממש אחכה לחזור הביתה ל"תינוקת" הגדולה שלי,

ושהיא גם נורא תרצה אותי כבר בחזרה.

שמעתי על התינוקיה במחלקת יולדות ב' בקומה שבע שהיא לא טובה,

זה מידע עדכני, או שדברים השתנו?

קראתי את זה בתור תגובה לכתבה ישנה מאוד. 

תודה!!

 

מנסיוני האישיפרח חדש
לגבי הלידה עצמה אצלי זה לא מדד כי ילדתי בפרטי.
לגבי התנאים שם הייתי ממש מרוצה, הצוות מסביב לא כ״כ אהבתי.
ונזכרתי גםפרח חדש
שיומיים אחרי שיצאתי משם היה סיפור של יולדת, שהתמוטטה בתוך השירותים וכשמצאו אותה כבר היתה ללא רוח חיים.
זה ממש זיעזע אותי, אני לא הייתי רחוקה מזה. אחרי הלידה ההמוגלובין שלי ירד מאוד מאוד ולא הצלחתי לקום מהמיטה רק 24 אחרי הלידה. כשקמתי עוד הייתי ממש חלשה וביחד עם האחות נכנסתי לשירותים להתקלח. באמצע היא אמרה שהיא יוצאת ותכף חוזרת. חיכיתי מעל 10 דקות לבד ולאט לאט התחלתי להרגיש סחרחורת נוראית וחולשה ולראות הכל שחור, ואני שם לבד ערומה לא יודעת מה לעשות...
רק אחרי הרבה זמן היא חזרה וביקשתי ממנה לקחת אותי למטה...
אני לא יודעת מה היה קורה במצב הזה בבית חולים אחר, אבל ברור שהיה אסור לעזוב אותי במצבי אפילו לשניה.
בהדסה לחצן במקלחת והם באים- פעם לחצתי בטעותl666


בכל מקום אמור להיות לחצן במקלחת...ת.מ.
אח״כ ראיתי שיש לחצןפרח חדש
בשעת מעשה לא הצלחתי לחפש אפילו...
הפותחתאנונימי (8)

כשאמרתי לאבא שלי

שאני שוקלת ללדת במעייני הישועה,

הוא אמר שזה לא בית חולים, שכל מה שיש שם זה מחלקת יולדות וקצת קישוטים מסביב כדי שיגידו שזה בית חולים . 

ושללדת הולכים בבית חולים נורמלי שיש חדר ניתוח אם מסתבך משהו וכדומה.

השאלה אם הוא מבין בזה . אבא שלי גאון, אבל אני לא סגורה על זה שגם בזה הוא מבין,

אני בת שניה מתוך שניים והפעם האחרונה שהוא התעסק עם דברים שקשורים בלידות היו דיי מזמן.

מצד שני, האחיות במרפאה ביישוב שאני גרה, אחת מהן היתה שנים האחות טיפת חלב ובעצמה אמא למשפחה גדולה ,

אמרו שזה מקום שיש בו מלא לידות כל שנה

שהם מנוסים ולדעתה כן מקצועיים,

ושזה נשמע להן בסדר גמור, שצריך להתפלל ליפול על מי שטוב ובכל מקום יכול להיות טוב או רע.

ולשאלתי,

מישהי ילדה בוולפסון ויכולה לומר איך היה לה, גם בחדרי לידה וגם במחלקה? אם מלוכלך בחדרים או לא, 

אם אפשר לישון שם על המיטות, כי בקפלן לא הצלחתי להירדם על המיטות, הן עשו לי כאבי גב ,

ואני אחת שישנה בנוחות רבה על הריצפה בקיץ בלי שמיכה או שטיח מתחת כי חם לה,

הפסקתי את זה שהתחתנתי כי האיש חטף הלם.(ד"א אצלו בבית פי 100 יותר חורנים מאצל ההורים שלי)

חברה טובה שלי ילדה שם , אמרה שהיה לה טוב, ושלא מלוכלך שם, אבל זה היה לפני שש שנים, ויכול להיות שהיא לא מעודכנת .

היא דיי שנטי-בנטי, וניקיון זה לא משהו שחשוב לה בהחלטה אם ללכת למקום זה או אחר, אני סטרילית בכל מה שקשור לניקיון שירותים,

ובקפלן היה מאוד נקי רוב הזמן. קראתי שבוולפסון לא נקי בכלל. ואני יודעת עובדתית ששני חדרים חולקים שם

חדר שירותים אחד, כאילו זה מחלקה בקמבודיה. 

יש מישהי עם תובנות? 

 

קרעת אותי מצחוק! חורנים..ירושלמית טרייהאחרונה
חשבתי שרק אמא שלי עוד מדברת ככה.
הלפפפ בנות ישראל מה עושים עם השפם????עד חצות

הלכתי לקוסמטיקאית השבוע, הורידה לי את השפם בשעווה, תוך יומיים שלוש הכלללללל חזר!!! טונות שערות.. בשפם וגם בגבות.. פשוט סיוט!!

מה אתן עושות?????

חוט. לבד בביתהמקורית

כל כמה זמן צומח? זה לא משאיר פצעים? פגמנטציה?עד חצות

עונההמקורית

צמיחה בפנים היא הורמונלית. אני עושה פעם בשבוע

לא

ולא

אפילציהDoughnut

עשיתי לפני מלא שנים ולא חזר.

^^ כואה אבל שווה.דיליה

הורדתי באפילציה ךפני שנים.

בתחילה פעם בחודש ואז פחות ופחות.. עכשיו לא הייתי 3 שנים והגיע. זמן לעוד חיזוק קטן...

היוםDoughnut

יש שיטה חדשה של אפילציה עם פינצטה חשמלית וזה אפילו לא כואב. יש לי המלצה למישהי במרכז.

אני אשמח לשמועמישהי מאיפשהו

זה מתאים גם למקרה שיש הרבה שערות באיזור הסנטר?

ברור!Doughnut

זה בול המקרה, כמה טיפולים מדללים מאד ואם מתמידים זה ממש נעלם. יש לי המלצה למישהי נהדרת בבני ברק אם רלוונטי לך תפני בפרטי.

שלחתי לך בפרטי. תודה רבה!מישהי מאיפשהו

ממליצה ממש על סילק!!! מוריד בכמה דקותהרמה

לייזר!!!!ניק חדש2

לי צומחות אחת ל 2-3 שערות.

רק חשוב לציין שעלול להגביר צמיחת שיערהמקורית

במקומות אחרים ולפחות לפי מה שאני יודית מאוד ןא מומלץ לייזר בפנים כי זה אזור הורמונלי (וקראתי המון תגובות של נשים על זה בקהוצות פתוחות בפייסבוק שמתחרטות. שמחה בשבילך שזה לא המצב)

אני סבלתי קשות משיעור יתר בפניםניק חדש2

ואני יודעת ששיער פנים זה הורמונלי.

זה לא נעלם לתמיד.

לכן קניתי מנוי לכל החיים.

פיאות לחיים סנטר ושפם

בפיאות לחיים ובסנטר חזר לי קצת

בשפם כלום מלבד 2-3 פעם בפעם.

וניסיתי מה שאת רוצה. כולל אפילציה.

לייזר הדבר היחיד שעזר לי.

אני עם שחלות פוליציסטיות

לייזר בפנים?רקאני

אני מורידה ברצועות שעווה מוכנות אחת לחודש וחציאולי תדעו

לא נשמע לי הגיוני שגדל תוך כמה ימים אולי היא לא הורידה מהשורש...

פינצטה בביתאורוש3

רק לשים לב לפיגמנטציה, עלולה להווצרהרמה

ממה? משעווה?אוהבת את השבת

ממה באמת זה נוצר? הפיגמנטציה?קופצת רגע

זה מכל שיטה שמשתמשים בה או שיש שיטות שזה קורה איתן?

אני הבנתי ששעווה מגבירה וחוט לאוהרי החדשהאחרונה

בבית לבד.. (עשיתי בעבר הסרה שם בלייזר וחזר מהלידה)שיח סוד

מעצבן כן,

פעם בחודש שעווה וכשרואה שיש צורך אז פינצטה פה ושם

אני עשיתי באפילציה ומבסוטהתודה לה'.

אני מכירה כמה טובות בכמה איזורים אם תרצי לשמוע

מסתבכת כל פעם מחדש עם ההגדרה של מנוחה אחרי הלידההריון ולידה

לא ברור לי מה סבבה ומה נקרא מאמץ מידי.

אני שבועיים אחרי לידה ב"ה.

ה'בעיה' שזה לא לפי ההרגשה שלי. כלומר אני יכולה להרגיש יחסית בסדר ושיש לי כוח לעשות משהו, אבל זה לא אומר שטוב לעשות את זה.

אז מה אתן עושות שבועיים אחרי?

נגיד דברים כמו-

לשטוף קצת כלים,

להכין ארוחת ערב/ צהריים

לחתוך סלט

לקלח את הילדים (שזה כולל להרים את הקטנים מהמקלחת לשידה כדי להלביש אותם)

יש דברים שאין ברירה אבל לפעמים יש ברירה כמו להשאיר את זה לבעלי, אבל גם לו כבר די נגמרת הסבלנות אחרי שבועיים ואני לא רוצה למתוח את החבל מידי וגם לא סתם להתפנק יותר מידי כשאני יכולה להתאמץ קצת.. גם ככה הוא מפזר את כולם בבקרים ומארגן אותם לבד.

בעיניי- מה שאפשר לעשות בישיבה,מוריה

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

זהו, שהדוגמאות שנתתי הן לא בישיבההריון ולידה

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

אולי לשבת ליד השיש? אפילו חצי ישיבהיעל מהדרום

לק"י

להשען על הרגל כזה.

בעייני לשטוף כליםytrewq

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

האמת שבועיים אחרי לידהאיזמרגד1

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

°^°^^ ממש ככה.יערת דבש

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

לדעתייראת גאולה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

תודה לכן! עשיתן לי קצת סדר למרות שחלק מהתגובותהריון ולידה

סותרות אחת את השניה

להכין אוכל אפשר לעשות הרוב בישיבהמתואמת

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

זה הרבה תלוי בהרגשה שלך! פיזית ונפשיתיעל...

אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה

ומרגישה מעולה ממש ממש!

מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה

אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..

עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.

הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..

לא ולאDoughnut

שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.

המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.

ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:

לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.

כשבעלי היה במילואיםאמאשוני

עשיתי הכל הכל לבד, ולהרבה יותר משבועיים. יותר קרוב לחצי שנה. ועבדתי משרה מלאה במקביל.

את יכולה לספר סיפור, לשבת עם ילד להקשיב, לחתוך סלט נגיד. לטפל בתינוק הקטן.

שבעלך ינשום עמוק יתאזר בסבלנות ויעריך את החלוקה שבשגרה.

אם לך זה יהיה ברור, הוא יסתדר.

אם לך לא נעים, מאיפה הוא יביא את הסבלנות?

אם בעלך לא מסוגל לקלח את הקטנים- שלא יתקלחו.

עצם זה את מגדירה כברירת מחדל "שאין ברירה אלא לעשות" חוץ ממה שהוא יכול לעשות, זה מה שמעוות.

הוא אמור למצוא פתרון להכל, חוץ ממה שאת כן יכולה. ככה זה אמור לעבוד.

6 שבועות אחרי לידה אני לא עושה שוםדיאט ספרייט

דבר שלא כרוך בתינוק עצמו.

חוץ מ:

לחתל את הפעוט שלפניו (שכבר גדול בדר"כ ואז בעמידה) או בשכיבה על הספה

להכין כריכים קרים עם טונה, גבינה, פסטרמה עם איזה ממרח (בלי תוספות, חסות,עגבניות, מלפפון)

אני אוסיף

שמשתמשים בכלים חד פעמיים

כביסות בעלי ממלא

והילדים ממיינים לסל עם השם שלהם את הכביסה שלהם בלבד

לא מכניסים לארונות

הם מקבלים 3 שקלים על העבודה הזאת

לא רואה בעיה כמעט בשום דבר שכתבתכורסא ירוקה.

לי אמרו בבית חולים שמותר להרים עד בערך 7 קילו. מאמינה שהילדים שוקלים יותר, אבל אם בעלך יכול להכניס אותם למקלחת ולהוציא את יכולה לקלח ולהלביש.

חשוב לנוח ולשכב אל תתרוצצי ותתאמצי יותר מדי, אבל גם שכיבה סטטית היא לא בריאה. אחרי לידה יש יותר סיכון לקרישי דם ולנוח בלי לזוז עלול לגרום לזה עוד יותר.

מוזר שאמרו לך את זה! אני זוכרת שאומרים תמיד בפירושמתואמת

שמותר להרים עד משקל התינוק... (ואז כשנולדו לי התאומים התחכמתי ושאלתי האם מותר לי להרים את שניהם יחד ואמרו לי שלא... אף שהם נולדו במשקל קטן...)

לי אמרו שמותר לי להרים עד שתיהן יחד 🤷‍♀️מוריה

אז מסתבר שבכל מקום ההוראות אחרותמתואמת

מה זה משקל התינוק..כורסא ירוקה.

הרי דקה לפני כן הגוף שלך סחב כפול ממשקל התינוק או יותר, עם מי השפיר השיליה וכו. ברור שהריון ואחרי לידה זה שונה אבל עדיין 7 קילו זה די מעט.

גם יש תינוקות שנולדים 2.5 ויש שנולדים 4.5, אז עד איזה משקל מותר להרים? בקיצור נראה לי שפשוט מחמירים כדי שלא יחפפו, אבל זה כנראה לא כזה גרוע להרים קצת

כן, גם אני תהיתי את כל זה🤷‍♀️מתואמת

שבועיים אחרי לידה אני עדיין מרגישה כ"כ רע שאני לאשימושית

עושה כלום...

אבל בגדול ההנחיה היא לא להתאמץ יותר מידי- לא לעמוד 40 דק' רצופות, או להתכופף 4-5 פעמים רצופות וכו'

אני אישיתהשם שלי

כן מבשלת דברים פשוטים.

אם אפשר בישיבה אז עדיף. אולי לשבת על כסא בר ליד השיש?

אני גם מקלחת את הילדים.

אחרי הלידה הראשונה שהיתה בניתוח, בעלי עזר לי להכניס ולהוציא את הקטנה מהאמבטיה. ובימים הראשונים, קילחתי אותה עם אחותה הגדולה שעזרה לי.

אני לא מלבישה על שידת החתלה, אלא על מיטה או ספה.

לשטוף כלים בשגרה בעלי עושה, אבל אחרי לידות ששאבתי, כן שטפתי בקבוקים וחלקי משאבה, כולל באשפוז עצמו.

אני מתאוששת מהר אחרי הלידות, ולא מרגישה שזה פוגע בי.

היו הבדלים בין לידה ללידה מבחינת הכוחות והיכולות שלי. בעיקר מתי חזרתי לפזר ולאסוף את הילדים.

לא להרים!!אורוש3אחרונה

וכן בכללי לעשות כמה שפחות מכל מה שכתבת. אפשר להביא נערה לאח''צ ערב לעזרה בשעות הקשות ולאפס כלים וכו'.

מועבר לזה, הבעל שיתמודד... צריך בשיח ובתיאום ציפיות. אבל גוף של יולדת שדחקו אותו מיד לקצה אח''כ ידרוש תשלום בריבית וזה ''עולה יותר' מכל הבחינות.

כל מה שקשור להרמה או מאמץ או התכופפות- לא מבצעתממתקית

לכן לא שוטפת רצפה, לא מתאמצת בכלל.

כן מטאטא, שוטפת כלים, מבשלת וכל זה בנחת בלי להתאמץ, עם כביסות- עוזרים...

כמובן לא להזיז דברים, רהיטים וכו...

כמובן לא רצה ומפסיקה עם הפילאטיס וכו

לקלח ממש ממש לארקאני

שאר הדברים אולי אם זה לוקח 5 דקות ואז לנוח

למשל סבבה תקלחי❤️

אבל אל תרימי ילדים זה בעלך יעשה

שהוא בבית תקלחי אותם

כלים זה בסדר לעשות אבל לא לעמוד הרבה

אני הייתי עושה את כל מה שכתבת חוץ מלהרים לשידהשיפור

לא יודעת אם זה הכי מומלץ. והאמת לא מאוד מרגישה מנוחה.

כל דבר שאפשר ללא מאמץ בישיבהרק לרגע9

אפשר.

למשל לחתוך סלט, להכין אוכל אם את לא עומדת שעה ליד הכיריים.

להרים ילדים ממש לא באופן מוחלט.

גם לא לשטוף כלים

עזרה פליז- כאב/דיקרות בעוראור בקצה המנהרה

בהריון תאומים שבוע 32.

התחיל לי כמין כאב בלתי נסבל רק בצד אחד מתחת החזה בצד ימין. כמין כאב בעור. ברגע שחולצה נוגעת לי בעור או כל מגע אחר בעור באזור הספציפי הזה מרגיש כמו סכינים בעור.

משהי נתקלה בדבר כזה. אני לא יכולה לעשות כלום כל שניה קופצת מכאב שהחולצה נוגעת שם. גם בלי חןלצה יש תחושת אי נוחות אבל כאב של סכין זה רם משהו נוגע בי.

הצילו

תודה רבה

אולי יובש?מוריה

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

תודה לךאור בקצה המנהרה

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

יכול להיות שזה גםמוריה

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

זכור לי שמישהי פה פעם תיארה כזה דבראורוש3

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

תודה לכן. אני לא חוששת שזה משהו מסוכןאור בקצה המנהרה

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

ללדת בזמנו. 🫣מוריה

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

🤔 אני כרגע עסוקה בלשרוד. לאאור בקצה המנהרה

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

מבינה לגמרי. 🫶מוריה

וואי גם לי זה קורה תמיד וזה סיוט!!רק טוב=)

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

נשמע שאין פתרון לדבר בזה . רק לסבול בשקטאור בקצה המנהרה

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

אולי דיקור או משהו אחר מהרפואה האלטרנטיבית?ואני שר

כן😒רק טוב=)אחרונה

אם באמת את חושבת שזה משהו שקשור למנחיש_לה_את_זה

ממש ממש ממליצה על טיפול אקוויליבריו. זה יקר (סביב ה600 ש"ח לפחות) אבל מכירה המון שזה ממש הציל אותן, ואצלי גם אם לא פתר את הבעיה עצמה עדיין ממש הקל עלי.

המלצות למשחקי קופסארוח הרים

למישהי יש המלצה למשחקי קופסא לילדים שאפשר לשחק בשבת?

רוצה לקנות משחק טוב שיוכל לכנס אותנו לזמן משפחתי בשבתות אבל גם שיהיה מותר מבחינה הלכתית בשבת..

למשל קטאן זה נחמד אבל בעייתי בשבת (בגלל סחר..)

תודה!

שם קודמוריה

לאיזה גיל?אפונה

סביב גיל 8 ומעלה אליאס

10-12 ומעלה סיכון

אזור 8 ומעלה. תודה!רוח הרים

7 ומעלה-שימושית
עבר עריכה על ידי שימושית בתאריך כ"א בחשוון תשפ"ז 10:43

סיכון

רמי

טיקט טו רייד

שרלוק זה גם חמוד מאוד

ביג דיל

אלוף החמין

מלך הפלאפל

אונו וסט זה גם נורא כיף

אלוף החמין..?😅 רצה לבדוק חחחהמקורית

ticket to rideדיאן ד.אחרונה

אנחנו ממש אוהבים.

אצלינו אוהביםדרקונית ירוקה

השועל החמקמק

טאקי

רמי

חתחתול

גילאי 4-6

המדבר הנעלםענבלית

זה משחק שיתופי- לכל אחד יש שחקן, וכולם צריכים לשתף פעולה כדי לצאת מהמדבר בחיים.

וגם טיקט טו רייד של אירופה, ראיתי שכבר המליצו.

דיקסיטחילזון 123

ורק בקשר ל''סיכון'' - לדעתי זה משחק נוראי

ארוךךך ועם מלא חיילים פיצקים

אולי יש בנים שאוהבים את זה, אבל למבוגרים זה בלתי נסבל לדעתי...

בדיוק אתמול חשבתי על זההשם שלי

שהילדים יכולים להתחיל לשחק במשחקי קופסה יותר בוגרים.

במיוחד כשחברה של הבת שלי מגיעה אליה.

משהי הייתה בהדסה בייבי במקום האישפוז?עדיין טרייה

אני לא רוצה להוסיף ימים בהם לא אהיה בבית עם הילדים רק להחליף את ה2 לילות של האישפוז אחרי הלידה בחדר פרטי בלי הפרעות של אחיות בלילה ואוכל נורמאלי. השאלה אם זה אפשרי? צריך אישור שיחרור מוקדם? אפשר לעשות את כל הבדיקות שעושים לתינוק כשנמצאים שם (משקל/צהבת/pku/שמיעה)?

אין שם בדיקות בכלל. לא כל המטפלות שם אחיות....אמהלה

זה מנותק לחלוטין מהבית חולים.

מסתבר שתצטרכי לחתום על סירוב אשפוז.

יש בהדסה כיום מחלקה ד' חדשה ומפנקת עם חדרים פרטיים, תתפללי שתצליחי לקבל שם חדר......

אני בניתי על זה אבל אז הבייבי היה צריך תמיכה נשימתית ואפילו ביות לא היה לי.....

(עכשיו נזכרת שגם במחלקה ד' לא כל המטפלות אחיות ותינוק שזקוק לניטור או בדיקה לא יכול להיות שם, בעז"ה שלא תצטרכו כלום)

שיהיה בשעה טובה, בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

תודה על התשובותעדיין טרייה

לגבי הבדיקות תארתי לעצמי שאין שם התכוונתי עד כמה זה מסובך לחזור למחלקה לבדיקות האלו המלונית קרובה למחלקה? מאפשרים בכלל לעשות אם הבדיקות אם השתחררתי?

בנוגע למחלקה הבנתי שיש משהו חדש כי אני הייתי לפני 4 שנים במחלקה ד' וזה לא היה חדרים פרטיים זה היה חדרים של 2 יותר פיציים מהחדרים במחלקה ג' (שם הייתי לפני 12 שנה אז בטח גם שם כבר השתנה) מקווה באמת שהתנאים השתפרו מאז.

גם מחלקה ג' עברו עכשיו לחדרים מרווחים ונעימיםקטנה67

של 2 אבל עם מלא מקום וכשאני הייתי יצא שברוב החדרים בעצם היתה רק מישהי אחת

והיה מעולה

צריך לחתום על סירוב אשפוזשלומית.

ואי אפשר לחזור למחלקה לבדיקות, הם לא עושים שם בדיקות לתינוקות שכבר שוחררו.

אגב, לדעתי האוכל בהדסה מעולה...

אני הייתי במחלקה ד בחדר מהמם טבל של 2.

משקל וצהבת כן יש להם שם את המכשירים אבל זה לא קשור לבית חולים (נניח לא יכולים לתת בפניה או להזמין רופא במידת הצורך)

תודה!עדיין טרייה

אם יש משקל וצהבת אז חסר לי רק הpku (אם הבדיקת שמיעה הראשונה יוצאת תקינה) אפשר לבקש להקדים את הבדיקה הזאת?

האמת שהכי מפריע לי בבית חולים זה אחיות שנכנסות באמצע הלילה + רעש של השכנה בחדר מרגישה שרק כשאני מגיעה הביתה אני משלימה שעות שינה (פחות קריטי לי אוכל למרות שאני בררנית ולא אוכלת יותר מידי בבית חולים).

הבית חולים שלא מעירים אותך לבדיקות- מעייני הישועהיעל...

הייתי בכמה בתי חולים, תמיד בוחרת ביות מלא, גם כדי לישון כמה שיותר טוב בלי שיעירו אותי.. וכל פעם התחרפנתי מהיציאה המוזרה הזו להעיר יולדת בשביל לחץ דם. הלווווו, מה הקטע?!?!

בפעם האחרונה הייתי במעייני הישועה. בביות. הייתי רוב הזמן בחדר לבד, מחלקה שקטהההה ונהניתי מזה שלא מעירים אותי סתם והם מבינים שיולדת צריכה לישון

גם במאיר לא העירו אותיטארקו

זה מחרפן ממשמבורכת

לא מצליחה להבין את זה שמעירים יולדת, עד שמצליחים לישון טיפה באים למדוד לחץ דם וחום. או להביא משככי כאבים (איפה שילדתי לפחות זה היה ככה) כשלא ביקשתי. אז מה שעברו 6 שעות, למה להעיר?! חוסר הבנה בסיסי בחשיבות השינה בשביל ההתאוששות.

גם כשהייתי מאושפזת פעם מסיבה אחרת, הייתי במיון מ8 בערב, אחרי שהתישו אותי עם כל בדיקה אפשרית, ב1 בלילה סוף סוף העלו למחלקה, רציתי לישון בצורה נואשת, ואז נכנסת אחות ומתחילה לשאול גובה, משקל, אלרגיה לתרופות, כתובת, ביטוח ועוד מלא שאלות. למזלי בעלי היה איתי וענה לה בתוקף "ענינו על השאלות האלה כבר 5 פעמים היום לכל אחות/רופא חדש שפוגש אותנו. זה לא בעיה שלנו שאתם לא מסונכרנים ביניכם ואין לכם את המידע מסודר במחשב. עכשיו אשתי צריכה לישון, תצאו בבקשה ובבוקר נענה לכם על הכל".

להפתעתי היא יצאה וסוף סוף הצלחתי לעצום עיניים... והם חזרו בבוקר לסיים למלא את כל הטפסים.

אני הייתי בעין כרםרקאניאחרונה

במחלקה ג'

מאוד רציתי ד' ולא היה מקום

אבל דווקא היה ממש בסדר

מי שהייתה איתי בחדר שמרה על שקט כל הזמן

האחיות גם כשהגיעו לבדיקות אם ישנתי או הנקתי הלכו וחזרו מאוחר יותר

האמת שגם אצלי בעין כרם לא זוכרת שהעירוקטנה67

בדקו כשהייתי ערה

הבעיה יותר זה עם הבדיקות של הרופאים שעושים סבב רק בזמן מאוד ספציפי אבל זה בדר"כ בשעות היום

עונהרק לרגע 1

לגבי אוכל אל תצפי האוכל בהדסה הרבה יותר טוב והרבה יותר מפנק מאשר במלונית.

במלונית החדר אוכל משותף לכל מי ששוהה שם לא רק יולדות ובכלליות לא משהו.

אם לא השתנה יש תינוקיה קטנה עם אחות אחת לא נראה לי שמגיע לשם רופא או משהו.

זה בעיקר נחמד אם רוצים לילה נוסף לנוח בשקט

שאלה לנשים..אביול

שבוע טוב,

מוזר לי לכתוב פה... הייתי פעילה לפני כמה זמן ומאז אני קוראת שקטה...

בקיצר- אני כבר כמה שנים עם התקן לא הורמונלי (נובה טי).

אני רגילה כבר שהוא מכביד קצת תא הדימום בוסת, אבל עכשיו אני כבר שבוע וחצי והדימום לא מפסיק!

כמובן לא ברמה של למלא את הפד, אבל כן ברמה של דימום...

מה יכול לגרום לזה? זה מתסכל שכ"כ הרבה זמן לוקח להיטהר...

אני בעיקר שואלת כדי להביןאביול

אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...

בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...

בהחלט מומלץ לפנות לרופא/ת נשיםתהילה 4

יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.

ממליצה ללכת לרופאאליה:)

לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..

מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..

אם זה יותר מ4 שנים אז זה יכול להיות איתות שצריךשימושית

להחליף התקן.

חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן

והעיצות הרגילות להפסקת דימום.

יכול להיות שההתקן זזאמאשוני

נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.

בדיוק חשבתי עלייך השבוע! את חסרה♥️המקורית

כדאי להתייעץ עם סמכות הלכתית

הלכת לביקורת?בוקר אור

לפחות כשלי היה לפני כמה שנים נחיה היתה ללכת כל חצי שנה לאוחטראסאונד

ההנחיה עכשיו היא-שימושיתאחרונה

ביקורת ראשונה כל חצי שנה ואח"כ כל שנה.

במקרה של שינוי דרסטי במשקל ללכת לביקורת נוספת

עריסה נצמדת קו אפס מבד ולא עץ, יש כזה?הרמה

בלי פער בגובה.

היתה לי מעץ והיה יותר קשה לנייד אותה בחדר

והיתה גם מבד אבל זה לא קו אפס ואז בלילה יוצא קשה להרים.

יש משהו שהוא גם וגם?

לא יודעת אם יעזור- יש לי של תאומים.מוריה

אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.

איזה ילד מושחל? הריצרץ נעצר באמצעהרמה

בצד של הריצרץ,מוריה

היה מין פוליגל מושחל.

הוצאתי אותו ואז נפתח יותר טוב.

נמוך יותר? אני רוצה שגבהי המזרן יהיו שוויםהרמה

החלק שפותח נפתח יותרמוריה

ואין חתיכת בד שמפריע

בטח, נראה לי שיש הרבה, גם אני קניתי כזו.מתואמת

שאחפש לך את הקישור שלה?

קניתי מנגר שעושה לפי המידות של המיטה שלךבת.

מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות

כן אשמח ממש🙏🙏הרמה

הלינק לא נפתח🥴 אשמח שובהרמה

אוי... זה קישור ישן, כנראה שבגלל זה לא נפתח...מתואמת

לצערי לא זוכרת את השם של העריסה😬

לא יודעת אם קו אפס אבל ראיתי במשנת יוסף השבועחילזון 123

לי יש מבדשלומית.

זאת מהמשנת יוסף

אבל לא חושבת שיותר קל לנייד אותה מאשר של עץ, בסוף הבסיס מתכת...

אבל היא מעולה

אבל זה לא קו אפס זה פער נכון?הרמהאחרונה

עוגות שמביאים לקידוש או לאחריםואני שר

אשמח לשמוע אתכן

אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,

בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....

לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),

ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.

בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...

אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,

מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל

כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.

תודה

תודהרקאני