לא כולם מצליחים "לחסוך מההתחלה".

בשלב מסויים, רואים שאפשר לקחת משכנתא, שההחזר שלה פחות משכר דירה. אמנם צריך השקעה ראשונית - אבל גם זה ניתן לעשות ע"י לקיחת הלוואה לטווח ארוך בתנאים סבירים. 

אולי כדאי שתחכו עד שתהיה לכם משכורת טובה, תעשו חשבון שאתם יכולים לטווח ארוך לעמוד בהחזר של הדברים הנ"ל - ואז תחליפו את תשלום שכר הדירה, בזה.

לגבי "מתקמצנת" והוא לא - "ביחוד לגבי אוכל".. פשוט תהיו כל אחד כמו שהוא. ההבדל הזה הוא רגיל בין גברים לנשים לא פעם. אל תנסי יותר מידי "להגביל" אותו (ביחוד לגבי אוכל..), הלחץ יכול לגרום ההיפך..

ומאד נאה הזהירות שלך בשמירת "רשות היחיד" שלכם ("המובטל מבינינו").

בהצלחה.

הרגעת אותי, חשבתי שכולם מצליחים לחסוך מההתחלה...

מקווה שבעזרת ה' כאשר תהיה עבודה מסודרת לשנינו, נצליח לחסוך להון עצמי וללקיחת משכנתא.

השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך. שנזכה ליישם!

ודרך אגב, ה'קמצנות' שלי לא נוראית, אני לא מונעת ממנו כלום. אם הוא רוצה משהו - הוא יודע שהוא לוקח בלי בעיה.

זה יותר בא לידי ביטוי בהחלטה איזה אוכל להכין, ואיזה חומרי גלם לקנות בשביל להכין אוכל. ושם אני מנסה לראות איפה אפשר להיות הכי יעילים מבחינה כספית.

תודה לך!

מה פתאום.

כמו שכתבת: תהיה עבודה מסודרת לשניכם, תתחילו לחסוך.

[ותראו אם יש בסביבתכם חנויות/רשתות זולות יותר. רק לא להתפתות לקנות "בגלל המבצעים הזולים" כל מיני דברים שמראש בכלל לא חושבים עליהם. שהזול לא יצא יקר יותר... זה בהחלט ניסיון למי שקונה..]

גם לנו קשה לחסוך.

וגם אני המתקמצנת מבין שנינו...

בע"ה מקווים שנוכל כמה שיותר בקרוב לחסוך לדירה ולחשוב על כיוון ריאלי לכך.

זו באמת הרבה אמונה וביטחון...

ובאמת שאין מאיפה.

אני לא יודעת, אני כבר חושבת שאולי אנחנו מפונקים מידיי.

אין לנו חסכונות וזה חורה לי.

ואם עכשיו אנחנו מאוד גבוליים בהוצאות מול הכנסות - מה יהיה כשיגדלו ההוצאות? מי אמר שההכנסות יגדלו בהתאם?

זו ממש בעיה.

זה רק לסמוך על הקב"ה שיביא את כל הדברים הללו בנקל.

כי עם המצב הנוכחי, לא יודעת מה יהיה.

להכניס לחיסכון סכום אם אין עודפים?

זה אומר לחיות בחרפת רעב (טוב לא עד כדי כך אבל להוריד דברים בסיסיים)

שזה קצת מוגזם בעיני

או להיכנס למינוס (שאז הכסף לא באמת נחסך אלא הולך למינוס..)

את מתכוונת שצריך לעבוד יותר בשביל שיהיו עודפים לחיסכון?

זה ממש נכון כי בעתיד ההוצאות רק יגדלו ובאמת יש גם הוצאות "חריגות"

ממש מסכימה

"מפונקים מידי"...

אל תלחיצי את עצמך.

ואל "יחרה לך"...  אתם חיים כעת בטוב כדברייך, "שפע ולא חסר כלום", כלשונך, יחס טוב ביניכם - תשמחי.

הרי זה לא שאתם סתם "בזבזנים", או חסרי אחריות ולא מחפשים עבודה..

אז אין ענין כעת להילחץ: "מה יהיה כשיגדלו ההוצאות, מי אמר שההכנסות יגדלו בהתאם"....

תשתדלו את שלכם, בנחת, בשמחה - זו ההשתדלות שלכם, ותבטחו בקב"ה ויעזור לכם.

יותר מאשר ענין "כלכלי" - יש כאן ענין של גישה. יש לכם גישה בריאה - אל תפסידו אותה. היא אינה תלויית-כסף..

לקחת הלוואה בשביל הסכום הראשוני שצריך לשלם מעבר למה שמחזירים במשכנתא - יתכן שהיום זה כדברייך, אינני מעודכן (הרי גם אני מדבר על משכנתא מתוך נסיון מעשי - לא רק "בירור" - ודי מוצלח..)

לגבי ה"מחושבים וכשיש ילדים" וכו' - דווקא בזה יש לי ניסיון, ואע"פ שאני לא אומר שלא צריך להיות "מחושבים" כלל כמובן - אבל זה הרבה ענין של גישה.

לא חייבים ממש "תקציב חודשי ותקציב לטווח ארוך", אולי גם בכך יש "הטעיה" מסויימת, כי דברים אלו שייכים מאד לאופי של האנשים ודרך התנהלותם. לא רק ל"מספרים", ויש בכך כמה גישות לגיטימיות, כל זמן שלא מקצינים לאף כיוון.

וכתבתי - בהודעה שלפני זו - הן על ההשתדלות, והן על הביטחון.

[איפה ראית אצלי משפט "הקב"ה יביא את הכסף עם הילד"?... כלומר: בעז"ה יביא, אבל אני לא כתבתי...]

וכבר הזכרתי על מה דברי "מבוססים"..

יש בכך הרבה מאד ענין של גישה, מעבר ל"נתונים". גישות לגיטימיות - אבל צריך להכיר בכך שלא הכל זה רק החשבון היבש.

http://www.paamonim.org/tip.php?att=63

הנחתי שזה בהסמכות גם על דבריהם. אני מכיר את זה.

אבל כן נכנסים מידי חודש לפירוט עו"ש ואשראי, לראות על מה היו ההוצאות ובמה אפשר היה לחסוך וללמוד עם זה לחודש הבא, כל ההוצאות נראות רלוונטיות.

וגם במהלך היום יום משתדלים להיות מאוד מחושבים ולחסוך אפילו את השקלים. אבל שוב, זה חיסכון מזערי. לא משהו שאפשר להכניס לפקדון בבנק.

מה שכן אני נוטה לעשות, כמו שד. אמר - זה לקנות דברים במבצעים. אבל אני באמת לא מגזימה. זה לרוב מוצרי בסיס שתמיד טוב שיש בבית, ואם הם נגמרים אז לא צריך לרוץ ולקנות אותם במחיר מלא, כמו מוצרי פארם וחומרי גלם במטבח שבמבצע מחירם זול משמעותית ושווה לאגור אותם בבית.

גם משתדלים לא לעשות הרבה קניות מרוכזות, שמנו לב שזה גורם ליותר הוצאות. קונים מה שחסר בדרך כלל ואחת לחודש-חודש וחצי עושים קניה מרוכזת אחת גדולה, כשבאמת חסרים המון דברים.

שאנחנו נשואים שנה וחצי ויצאנו לאכול בחוץ 3 פעמים? כשאחד מהם היה בגלל יום הולדת לאחד מאיתנו.

אפילו ביום נישואים לא יצאנו.

אומנם יצא לקנות אוכל בחוץ (ג'אנק פוד) כמה פעמים, אבל זה קרה לעיתים רחוקות מאוד כשאני לא יכולתי לבשל והייתי רעבה (ובגלל העובדה שאני בהריון, אין מצב לנשנש ככה משהו) בעלי לא יודע לבשל.

במקרר שלנו, אין יותר מידיי דברים שהם מותרות. באמת!

אולי בארונות כן, זה נחשב מותרות אם יש קצת חטיפים ושוקולדים?

בגדים קונים באמת רק לאירועים מיוחדים. אני נאלצתי לקנות יחסית הרבה בחודשים האחרונים כי זה הריון ראשון.

באמת לא מצליחה להבין מאיפה ניתן להוריד. את המעט חטיפים ושוקולדים? זה יחסוך לא יותר מ50 ש"ח בחודש. ובעלי לא יסכים לזה בחיים...

גם אני ראיתי דבר דומה...

משתלם לגמרי..

כשהתחנו אני הייתי בסוף שנה א' של הלימודים ובעלי היה אברך.

ההורים לא הכי תרמו כי לא היתה להם יכולת. כשהגיע הילד אני הייתי בסוף שנה ב' והסתדרנו ממש בצמצום ולא חשבנו על לחסוך.

רק את קצבת הילדים שמנו לו בצד (ככה אנחנו עושים לכל הילדים)

וב"ה כשהתחלתי לעבוד המצב השתפר וכששנינו עובדים אז אפשר יותר לחסוך.

לא להיכנס ללחץ רק באמת להיות עם היד על הדופק ולדאוג שההכנסות יהיו יותר מההוצאות.

באיזה שהוא שלב אמרו לעצמנו שכל פעם שיש לנו בבנק יותר מסכום מסויים מעבירים אותו לחיסכון.

זה עזר לנו בהמון דברים...

בעזהי"ת

הצריכה שלנו לפחות מאוד מאוד משתנה- 

יש שבועות שאני אגמור 15 עגבניות בכיף [כי נכין מטבוחה, סלט כל ערב, דגים, וכו']

ויש שבועות שאפילו ה2 שקנינו יישארו עד שירקבו, כי אין כח להכין..

יש שבועות שאני אגמור קופסת קוטג' בארוחה אחת

ויש שבועות שהקופסא האומללה תעמוד שבועיים במקרר ולא יתחשק לי..

ככה שהפתרון ה'יחיד' לפי מבחן הפח זה- מה שלא תמיד נגמר לא קונים- אבל אז רוב הזמן לא יהיה מה שנרצה לאכול, ולא נוכל להכין כלום..

ויש מקרים שלא להגיע למינוס זהו גם סוג של חיסכון.

זה לא פשוט.

מעבר לזה שההוצאות הן באמת יקרות,

זו גם מיומנות שצריך לרכוש, והיא נלמדת תוך כדי תנועה

המלצתי לך היא כמובן לעקוב אחרי ההוצאות וההכנסות החודשיות, ולהחליט למשל שבכל חודש אתם משאירים בצד x כסף.

עדיף לעקוב באינטרנט.. היום מאד קל לקבל גישה לדברים הללו ולעקוב דרך שם

מעבר לזה,

לעשות קניות כל שבוע. מנסיוני זה חוסך המון!

זה גם יותר טירחה, אבל מאידך כשקונים קנייה גדולה- תמיד מוצאים חוסרים..

ואז נשארים עם חור בכיס.

יותר עדיף כל שבוע להחליט מראש מהם פלוס מינוס הצרכים שלכם- ולקנות בהתאם

נסו לעשות השוואה פעם בין שיטה כזו לאחרת- עד שתמצאו את המתאים לכם

בהצלחה

עושה רושם שהדרך היחידה לחסוך (משמעותית) היא רק ע"י הגדלת ההכנסות

ודווקא נראה שאתם ממש מודעים ויש לכם התנהלות כלכלית טובה

ואני ממש מזדהה עם זה אנחנו אפילו מוציאים כרגע כסף מהחסכונות למחיה שוטפת..

לא רק לא חוסכים, אבל אנחנו מודעים לזה שא"א להמשיך ככה וזה גם אמור בעז"ה להשתנות בקרוב

כל מה שנאמר כאן לעיל נכון, דבר ראשון צריך אמונה, מומלץ להגדיל את הכנסות, חשוב מאד מודעות להוצאות- טבלת אקסל מאד עזר לנו, אך שהכל יהיה עם גישה חיובית והעיקר חשוב שתהיה מאוזנת, כמו כל דבר אחר בחיים. צריך יד על הדופק ואחריות אבל גם לדעת להרפות.

מה שחשוב לי לציין, שכעת שאני עם 2 ילדים ופחות או יותר אותם הכנסות, אני מצליחה לחסוך יותר מכשהייתי זוג צעיר. תאמיני לי הייתי בטוחה שאנחנו לא מבזבזים והיו לנו שיטות לחסוך והרגשתי שאני אפילו מתקמצנת יותר מדי..

(בעיניי גאנק פוד זה כמו יציאה למסעדה, כמו גם קולה בתחנת דלק- הכל נמצא באקסל בטור של בזבוזים!)

אבל "הצורך הוא אבי ההמצאה" כשאין ברירה מצליחים לחיות עם פחות וזה אפילו לא כ"כ קשה, זה בפשטות המציאות, בלי מלחמות פנימיות ולבטים, פשוט אין..

הטבע שלנו זה שגם אם נקבל העלאה במשכורת לאחר תקופה קצרה שוב נרגיש דחוקים, כי תמיד אנחנו חיים עם מה שיש לנו ועם נטייה להשתמש בקצת יותר מזה...

אז-

א. עצה ראשונה: תעשו הוראת קבע על סכום ריאלי  לפק"מ, בתחילת החודש, שהכסף לא יהיה בארנק, אל תחכו לראות אם נשאר, תאמיני, לא יישאר.. (אפילו 100 ש"ח בחודש לשם התחלה ואימון, אבל מיד כשבן הזוג מוצא עבודה תעלו את זה לאלף!..)

ב. תשתמשו רק במזומן או כרטיסי חיוב מיידי- דביט. אשראי רק לחיובים הקבועים הידועים מראש, ע"מ שיהיה לכם שליטה בהוצאות, תוכלו תמיד בזמן אמת לדעת כמה באמת יש לכם ב"ארנק"

ג. אל תתפתו לשלם בתשלומים, זו סתם אשליה. תשלומים זה רק למקרים חריגים, דחופם ולא צפויים. אם יש הוצאה גדולה בפתח תחסכו לקראתה (לקראת בגד יקר שצריך/ברית וכו) אם אין לך עכשיו 800 שקל לבגד אז תפנימי שאין, חודש הבא לא יהיה כסף מיותר, אל תדאגי יהיו הוצאות לך אחרות

ד. אל תרגישי מסכנה וענייה כשאת לא קונה, תחשבי שאת לא קונה למשל את השוקולדים, או לא יוצאת לאכול, לא בגלל שאין לכם כסף, אלא בכלל כי אתם בקטע של בריאות  תראי איך תרגישי טוב עם עצמך.. את הולכת ברגל ושומרת על שאריות כי את דואגת לסביבה, וכן הלאה..

ה. את תראי כשיהיו לך ילדים, רגש האחריות מתעצם, או בכל אופן יהיה יותר קל לפתח אותו. 

ה. אני חוזרת על הכותרת: "לזוג צעיר קשה יותר לחסוך"!! וזה נכון, אתם בתחילה של בניית מערכת יחסים ובמקביל בבנייה של משק בית, אלו שתי מערכות מורכבות שבשביל ללמוד אותם ולהצליח בהם צריך לאפשר לעצמנו את הלמידה הנדרשת. לוקח הרבה זמן עד שמגיעים לאיזון והרמוניה מלאה (כמעט ביחסים הזוגיים ובאותו מידה קשה להגיע לאיזון ושליטה בניהול משק הבית, זה בסדר שלוקח זמן ללמוד, תרפי! אל תתני ללמידה אחת לבוא על חשבון השניה. תזכרי מה באמת יותר חשוב, הכלה וארך רוח מול בן הזוג (ומול עצמך, אל תהיי כ"כ מתוסכלת!) או להצליח לחסוך??.. תני לזה את הזמן.

אם את אחראית, בעז"ה במשך הזמן את תצליחי

בהצלחה, ושיהיה בשעה טובה!

מאוד קשה לחסוך בתחילת הדרך. צריך לעשות את זה לאט לאט ובשלבים. כל פעם לראות איפה אפשר לצמצם קצת יותר ועל חשבון מה זה בא. בסוף תבינו מה חשוב יותר ומה קצת פחות ואפשר לחסוך. אנחנו החלטנו שבעניינים לא צפויים כמו תקלות ברכב, מוצרי חשמל וכו'.. אנו עושים בדיקה מקיפה ולא קופצים לחברה הראשונה שעולה לנו לראש, נכון זה יכול להיות קצת מעייף, אבל בסופו של דבר הדברים האלה חוסכים לא מעט, למשל הבנתי שיש מקומות שאפשר לעשות בהם חבילת טיפולים לרכב, כמו תן גז (עוד לא ניסיתי, אבל הבנתי שיש אופציה כזו אצלם) בחבילה בעצם כלולים כל הטיפולים וככה אפשר להעריך מבעוד מועד כמה כסף הולך לצאת ולא להיות מופתעים כשפתאום קורה איזה פנצ'ר. 

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

מעריך את המילים

יודע לומר נק' מפנה?

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!