ודחה אותי.
והנה המשפט הכי מעצבן- "כשתגדלי תביני".
זה לא משהו שתרגישי עכשיו, או תביני עכשיו. אני מקווה בשבילך
אבל כשתגדלי, ובעז"ה בטח כשיהיה לך מישהו- את תרגישי כמה זה טבעי וכמה זה קדוש.
וכמובן,
זה תהליך של קשר... הדרגתי מאד, רגוע מאד, שכל שלב לוקח אותך לשלב הבא. לא מדובר חלילה בגבר זר, או במשהו פתאומי.
את רוצה קשר,
ואז בשלב כלשהו את מכירה את המישהו הנכון,
ואז במשך תקופה ארוכה אתם מתקרבים נפשית יותר ויותר
עד שאת מתחילה לראות בו חלק ממך, ומשתוקקת אליו.
וגם אחרי שמתחתנים (כרגע זה לא רלוונטי אבל בכ"ז) זה הדרגתי...
כבנות דתיות, התרגלנו לראות את הגוף כ"צריך להסתיר", "לא צנוע", "טמא". כי דיברו איתנו על חצאית שתכסה וחולצה שלא תבליט.
ואז אנחנו תופסות את זה כאילו שגוף זה רע, ומיניות זה רע.
ההפך הוא הנכון!
מיניות היא כ"כ קדושה, כשהיא באה ממקום של טהרה ולא של בהמיות.
כ"כ קדושה, שאנחנו מקדשים אותה: רק אחרי החתונה, רק עם בעלך, רק בתנאים מסוימים.
כ"כ קדושה, שאת הגוף-כלי שלנו אנחנו מכסות: כדי לשמור אותו ולייחד אותו רק לחיבור הכי טהור עם הבעל.
ה"יצר" הוא לא רע,
להפך- הוא טוב. הוא הטוב מאד!
רק שהוא כלי- את יכולה לרצוח בסכין ואת יכולה לנתח ולהציל חיים..
כלי שמעוות ומשנה את העולם כמו שאנחנו רואים היום, בגלל שהוא כ"כ חזק.
מסופר בגמרא שאחרי חורבן ביהמ"ק ה1 חכמים גזרו להכרית את 3 היצרים שהובילו לחורבן- עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.
כשהרגו את יצר עבודה זרה, יצא אריה של אש מביהמ"ק. איבדנו את ההשתוקקות לעבודת אלילים, ואיתה חלק מההשתוקקות לעבודת ה'... כשתפסו את יצר גילוי עריות, הוא טען לחכמים שאם יהרגו אותו העולם יחרב. כלאו אותו ליום, ולמחרת לא היתה אפילו ביצה אחת בכל הארץ. הבינו חכמים שהוא חיוני לעולם, ושחררו אותו.
זה היצר המדהים, שבונה ומחזק כל הזמן את הקשר (הפיזי והנפשי!) בין איש לאשתו, שמאפשר הולדת ילדים, שמאפשר חייים.