מה שאומר שחשיפת ממצאים עתיקים יותר מבית שני הם בעייתיים - פעמים רבות מדובר פשוט במבנה שנבנה על גבי חורבות מבנה עתיק יותר, או השתמש ביסודות/קירות ממנו.

אבל לפעמים מוצאים את זה ומגלים, בהחלט כן, לעיתים עושים את זה בקומות על גבי קומות כשהקומה העליונה של הממצאים היא בית שני, והקומה התחתונה היא בית ראשון.

מעבר לכך, את צריכה לזכור שארץ ישראל עברה הרבה תהפוכות ומלחמות - אני לא יודע כמה ביחס לסין, אבל צריך להתחשב בזה שמדובר בדיוק בנקודת החיבור בין שלושת היבשות ובמקום שרבים רצו לשלוט אז פשוט התחוללו כאן קרבות דמים אדירים - מין הסתם הקרבות האלו גם פגעו בצורה קשה בממצאים.

עם זאת בהחלט יש ממצאים כמו שאמרתי. לדברים ספציפיים צריך פשוט להיכנס לאינטרנט ולחפש, או להתקשר לרשות העתיקות ולבקש מידע. אם את ממש פייטרית תבקשי פשוט להצטרף בהתנדבות לחודש עבודה - אני בטוח שהם ישמחו, ואת תוכלי ללמוד מזה הרבה ולהתחכך עם מתלמדים ועם ארכיאולוגים מוסמכים, וככה לדעת הרבה יותר ממה שאת יודעת היום.

מעבר לזה, מניסיון, אין כמו לחפור בקרקע ולפתע להרגיש איזה מטבע או חצי כד קטן, או בית נר - ולהרגיש שאתה מחזיק את המורשת שלך. חברים שלי אפילו יותר מזה, מצאו ממש פסיפס שלם באחד מאתרי העתיקות בארץ. הארכיאולוגים ממש ממש התרגשו, היום למיטב ידיעתי הוא מוצג באחד מהמוזיאונים.

בס"ד

אני לא מדברת על ממצאים 'קדושים' של בית המקדש או המשכן,

אלא באמת על שרידי יישוב של עם ישראל- שידוע שהוא שייך ליישובים של עם ישראל,

מערות קבורה? איפה?  שמעתי שמצאו מערות קבורה, אבל רובם מתוארכים לתקופה שאחרי חורבן בית ראשון

עם ישראל חי פה יותר מארבע מאות שנים לפני חורבן בית ראשון, זה פשוט מוזר שלא מצאו יותר,
גם עם כל החורבנים והכיבושים השונים, היה כאן את עם ישראל, שחי בארץ יותר מארבע מאות שנה, וכמעט לא מוצאים
שום דבר על החיים- הפרטיים שלהם.

זה מרגיש לי כמו חור שחור בהיסטוריה ובתרבות שלנו.
 

אבל למידע מפורט יותר את תהיי חייב לפנות לרשות העתיקות, אני לא עד כדי כך בקיא שיכול להפנות אותך למקומות ספציפיים.

אגב - עם ישראל חי כאן לפני חורבן בית ראשון, בחישוב גס,יותר מ700 שנים - בית ראשון היה כ400 שנים, ולפני כן תקופת השופטים כ300 שנים.

יש את החומה הרחבה ברובע (ויש שם גם בתים שקדמו לה).

אני חושב שיש שרידים בעוד הרבה מקומות, אבל אני לא כ"כ מכיר דוגמאות.

וחלק מהדברים שהזכרת, הם דברים שבד"כ אי אפשר לדעת על סמך ממצאים ארכיאולוגים.

בגדים בדר"כ לא שורדים אלפי שנים (כמדומני רק במקומות יבשים מאוד יש להם סיכוי לשרוד, ובוודאי שלא סלט כרוב.

גם כבש עם זעתר לא שורד, אם כי העצמות שלו כן, וכמדומני שממצאים כאלה נמצאו במקומות מסויימים. 

איך יודעים דברים כאלה על סין?

איני יודע, אולי שם היה יותר מקובל ציורי קיר (כמו במצריים) וכתובות חקוקות, אולי תנאי האקלים שם שימרו יותר דברים, אולי יש עדויות בספרים. אני ממש לא מתמצא לגבי סין.

אותה ארכיאולוגיה

בס"ד 

...ישראל בארצו הקדושה. 

עם ישראל חזר ארצה אחרי 2000 שנות גלות שבהן הארץ נשתנתה בלי הרף- מילחמות, פגעי מזג אוויר, ועוד , ככה שלמצוא דברים מלפני המון שנים זה נורא קשה. אבל מצאו הרבה פריטים שמספרים שסיפור יציאת מצריים למשל לא היה סתם סיפור!

מצאו הוכחות לכך בכתב פפירוס - מישהו במיצריים שתיעד במו עיניו כניראה את ההתרחשויות במצריים העתיקה- למשל זכור לי שכתב כך- 

על מכת הדם- "אכן הנהר כולו דם" או משהו בדומה לזה... ממש דומה לתיאור במיקרא.

ומצאו את תיבת נוח על הרי הררט.... יש הרבה דברים שכן מצאו ומסמלים את מה שעבר עמינו.

ובקשר לבית ראשון- צריך להרים את כל ירושלים של היום למעלה לאוויר ולחפור מתחת המוןןןןןןןןןן ואז בטוח התגלו הרבה דברים כמו למשל  עצמות הקרורבנות שהועלו בבית המקדש ועקבות עולי הרגל הרבים שבאו ארצה בזמנו. 

בקיצור- לא מציאותי כל כך להרים את ירושלים כולה באוויר שלא נדבר על כל הארץ.....ככה שבטוחה שמה שיש לארכיאולוגים להראות היום- זה מה ממש נמצא על קרקעית ירושלים והארץ ולא מתחת ממש להן....לעומק....ואגב גם הערבים מקשים על החפירות מחשש שננסה להשתלט על האיזור ולא רק הם לצערינו- גם החרדים שחוששים מגילוי קברי יהודיםאו הרס שלהם... משהו כזה הבנתי... 

מקוו שעזרתי. ושוב יישר כוח!

חסר מידע רב מאד בארכיאולוגיה המצרית לדוגמא,אני לא יודע את הסיבות לכך אך זו דוגמא לאחת התרבויות המשמעותיות ביותר בימי קדם שהתיעוד שלה חסר

לא הגבתי לגבי הרצון שלך לחוש את חיי ישראל בתקופת הנביאים ובית המקדש,וגם לא אמרתי שאין מידע ארכאולוגי כזה(שכדאי ככלל לשים בערבון מוגבל בלבד),אלא רק על היתכנות של מידע מועט בענף האירכאולוגי ללא קשר לגודל של ההופעה התרבותית ומשמעותה בארץ

יש המון מחקרים וממצאים. איפה הם גרו, מה אכלו, מקומות היישוב, ואפילו לפעמים סוג הבגדים שלהם. (תלוי בהשתמרות) נמצאו תכשיטים רבים, וגם יש מחקרים על הדרך שבה הם התנהגו בתרבות שלהם.

פשוט צריך לפתוח ספרים ולראות. הכל כתוב.

על כמה ספרי היסטוריה-ארכיאולוגיה מאוד לא כופרים

אבל הם מתמקדים בתקופה של יציאת מצרים.

תקופות בתוהו- עמנואל וליקובסקי

עולמות מתנגשים- כנ"ל

ארכיאולוגים.

מסבירים את הנושא גם בפן הגאולוגי והאסטרונומי ומראים איך סיפורי התנ"ך

 (בכל הנוגע לתקופת יציאת מצרים לפחות) באמת קרו.

זה אי-כפירה כי בניגוד לרוב הארכיאולוגים האחרים שמכחישים את יציאת מצרים

עמנואל וליקובסקי דווקא מוכיח שזה אכן קרה.

ככל שהארכיאולוגיה מתקדמת נמצאת השקה בין מה שמתאר התנ"ך ובין מה שנמצא,ודברים ברוח זו אמר פרופ' אדם זרטל,אם את מכירה חלקים מתחום הארכיאולוגיה אני מניח ששמעת את שמו ואת יודעת שהרקע שלו כלל אינו דתי וכך גם עמדותיו האישיות,אך את זה הוא כן אמר

למדת על רמת מטרד? על מצד חשביהו? זה רק בתור התחלה. ממליץ ללמוד גם את תקופת אחאב - שמתועדת בפירוט נרחב - וזכתה לאישוש היסטורי ממצבת מישע והאובליסק השחור.

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

קוראים לזה "צידוק הדין". אתה לא מבין, אתה לא מסכים, אתה לא מקבל - אבל אתה מאמין. במה? בכך שאם אלוהים אומר לך שזה רע, אז זה רע. הוא קבע שאסור, אז אני מקבל את פסק הדין שלו. אני מאמין לו, לאלוהים.
 

ייתכן וזה יוביל אותך לשאלות אחרות על עצמותה של האמונה, ואז במצב כזה צריך ללכת ללמוד על זה. אם זה המצב, הייתי ממליץ בחום לא נורמלי על הספר "המצוי הראשון" של הרב מיכאל אברהם. ואפשר לשלב עם למידה מתוך האתר של מכון ידעיה.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)