מסקנותשחקנית
חם לי, וקר לי,וחם לי
אני בעד להקים קבוצה של כל האנשים שרוצים להרביץ לי,לחנוק אותי ,להרוג איתי וכו' וכמובן שאני יהיה איתם
ואני צריכה לעשות טקס ליום ראשון
ובאלי מרוץ ירושלים
וגם באלי מבצע חמישית ומבצע שישית ומבצע שביעית
ואני לא עושה מבחנים מתחלת שנה כי ככה באלי
והחדר שלי זןועה
וחם לי שוב
ושוב קר לי
ואני לא אוהבת ומנפחים
והכנתי לה הפתעה ולא הבאתי לה
ואני לא אוהבת יאיר
ואני אוהבת הראל
ואני צריכה דיאלוגים
ובא לי גם דברים שווים כמו פולין
ובא לי לדבר עם אמא שלי כמו שהם מדברות
ואני רוצה לנסוע איתם לים ,אבל אני צריכה לנסוע לבד, אבל אני מפחדת לבד ,אז ניראה לי אני יסע איתם למרות שזה יעשה את זה יותר קשה ופחות מפחיד
ומחר קובעים לי אולי תור לניתוח.
ובא לי לבכות סתם ככה בלי סיבה,למרות שיש לי הרבה סיבןת לבכות.
אני צריכה לדבר איתך פעם. את מעניינתcookie_monster
זה מענין שאת אומרת את זהשחקנית
כי יש אנשים שחושבים קצת אחרת ....
אני לא מסכימה איתםcookie_monsterאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך