בכלל, התנהלות מול הורים הכי טוב שתיעשה ע"י הצאצא שלהם ולא בן/ת הזוג

הבן שלי יודע שגם אם סבא/סבתא/אחרים מורים לו אחרת ממני, הוא ישאל אותי לפני 

ובעלי טוב מידי עם ההורים שלו... אין מצב שהוא יגיד לה משו

לדעתי כדאי לדבר עם בעלך. אם הוא עדין מדי מולם ולא מסוגל לדבר איתם, יכול להיות שכדאי שאת תהיי זו שאומרת משהו, אבל בצורה עדינה ומכובדת.

לכן כדאי קודם כל לדבר עם בעלך ולראות שאתם תמימי דעים לגבי המצב הקיים, הבעייתיות שבו, ודרכי הפתרון האפשריות. אח"כ תחשבו ביחד איך נכון לכם ליישם את הפתרונות.

אני חושבת שכדאי להגיב בעדינות אבל בנחישות מול החמות. היא הזיזה את הצלחת ששמת לבתך (בלי לומר מילה)? להזיז את הצלחת בעדינות, להחזיר את הצלחת שאת הנחת, ולומר לחמותך משהו כמו "תודה רבה על המרק, סבתא/אחר, אבל עכשיו בתיה צריכה לאכול עוף ואורז. אפשר לתת לה מרק אח"כ".

גם תלוי אם ההתערבות מצד חמותך מגיעה כשאתם בבית שלכם, או אצל הורי בעלך.

הרבה הצלחה.

בעלי מסכים איתי אבל לא אומר לה כלום.

לגבי הלהגיד לילדה- לפעמים זה עובד. לרוב לא כי אני לא רוצה להיכנס איתה לעימות..

ילדה בת 3 באמת תלויה יותר במה שהמבוגרים עושים עבורה, ופחות משנה דברים מעצמה בסיטואציה כמו זו שתיארת.

מעבר לזה, אני לא מכירה את חמותך, גם אותך לא, וגם לא את הקשר שלכן. עם זאת, אולי כדאי לשקול לאתגר קצת את הקשר. אם הקשר טוב, הוא "יסבול" טלטלות כאלה (שבהן את מביעה את דעתך המנוגדת ועומדת על כך שדעתך תכובד). אם הקשר לא טוב... לפעמים אין הרבה מה להפסיד, כל כמה שזה עצוב.

בעיניי נכון כן להביא את דעתך ולא לוותר ולהימנע, אחרת הקשר הוא חלקי ואת נפגעת מזה באופן קבוע, כמו שנשמע מדברייך. עם זאת (שוב הסתייגות), אני לא מכירה מספיק את המכלול כדי לומר לך בוודאות מה לעשות. כאן את צריכה לשקול ולהחליט מה יותר נכון.

[וזה באמת דבר שיכול לקומם בהחלט...]

אם זו מישהי שאת יכולה לדבר איתה  בלי שתעשה מזה ענין - אז אפשר להגיד: סבתא - אני מאד מכבדת את נסיונך, אבל חייב שהילדה תתרגל שהיא שמעת לאמא. אז אם את רוצה להציע משהו אחר ממה שאני עושה, תגידי לי בבקשה לא בפניה, ואחליט אם זה מתאים לי.

[יכול להיות שהיא פשוט חושבת שלא היה לך בקבוק ולכן שמת קש? או שלא ידעת שמביאים מרק?.. או שברור שזה כי היא חושבת ש"היא מחליטה"?..]

אם לא - אז הדרך שאת  נוקטת נכונה. לומר בשלוה בהירה, לגמרי בנעימות: אמא כבר שמה לבתיה אורז, אז אח"כ היא תאכל...  תוך זמן-מה היא תתרגל. וגם מה שלא בדיוק, הרי שבמכלול של היחס - דומני שמוטב לא להצליח בכך ב"מאה אחוז" לטובת השלום.

לגבי "הגזמת.. כך את מלבישה" - כדאי לא לקחת כבד. תחשבי רגע על דבריה.. אם נראה לך שהיא צודקת, תגידי-  תודה, נכון. באמת לא שמתי לב (אולי ה"שיתוף" יוריד לחץ להעיר הערות אחרות..).

אם נראה לך שלא נכון, תגידי, לגמרי בנחת, "נכון, אבל נראה לי שזה מספיק לה לעכשיו".

היא תתרגל שאת שומעת, מכבדת, ועושה מה שנראה לך למעשה.

אם היא רק הייתה מציעה, אומרת זה באמת פחות היה מפריע לי.

הבעיה שהיא פשוט- ע ו ש ה !!!

היא לוקחת את הכוס ומביאה בקבוק, לוקחת את הילדה לחדר ומחליפה לה בגדים.

ואז יש לי 2 אפשרויות או להבליג (כמו מה שקורה בדר"כ ) או לקום ולחזיר מה שהיה- ואז אני מפחדת שזה יגרום לדרמות מיותרות..

עכשיו ז ילדה ראשונה אם היא תתרגל לשתיקה  שלי אני פשוט מפחדת שזה רק ילך ויחמיר, כי וואלה היא לא תשים עלי.

ברגע שאת רואה שזה מתחיל - בנחת ובהיר: לא... אני מעוניינת שהיא תישאר עם הבגד הזה בכל זאת.

תודה, אבל השאיר לה בכ"ז את הכוס.

חש להניח שהתייחסות מכבדת להצעות שלה, בצירוף אי נתינה נינוחה לקביעת עובדות ההיפך ממה שעשית - יכולים לתרום לשיפור המצב.

(לא בטוחה שזה טוב, תבדקי אם מתאים לכם)

לנו היה במשך כמה שנים איזה קטע מציק עם חמי, וכל הזמן היינו בשיטה שדן הציע - לסרב בנימוס בכל פעם שזה קורה. אבל ראינו שזה יוצר הרגשת דריכות כזאת, שחייבים לשים לב ברגע הנכון ובדיוק להגיב את התגובה המתאימה... זה מאוד עייף אותנו. אז החלפנו שיטה: כבר כשדיברנו בטלפון וסיכמנו שנבוא לשבת, הוספנו: "יש לנו בקשה". אנחנו מבקשים שלא יקרה מצב שכך וכך וכך. חמי הגיב כמעט בהפתעה, וזה בפני עצמו הדהים אותנו: מה אתה לא שם לב שכבר שנים כל פעם שקורה הדבר הזה אנחנו מיד מבקשים שלא? אולי זו לא היתה באמת הפתעה אלא התגוננות, אני לא באמת יודעת, בכל מקרה הוא מיד הבטיח שזה לא יקרה (לא אמרנו שההגעה שלנו תלויה בכך, אבל זה היה קצת באוויר מעצם העובדה שכבר כשהם הזמינו הגבנו עם הבקשה הזאת). יכול להיות שיתאים לכם לנסות ככה?

[אם כי חוששני שחותנת שמה לב שזה כך - יותר מהחותן...  אבל בכ"ז, רעיון..]

זכרי- כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם..

נקודה למחשבה..

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות