כה אמר,

כה אמר ה', אלוקי ישראל.

הנני, הנני מקבצם מכל הארצות.

והיו לי לעם, ואני אהיה להם, לאלוקים.

ונתתי להם, לב אחד ודרך אחת,

ליראה אותי כל הימים.

|מתמוגג|

לב טהור ברא לי אלוקים,

ורוח נכון חדש בקרבי.

ליבי כואב, זועק רק אליך,

שמע תפילתי, יושב מרומים.

|מקדיש|

עכשיו תורי.

המעבר אחד,

אבל האמת אחת.

ארוכה ונוראה הדרך למטה,

אך מלמעלה נראה אור.

כל מה שצריך הוא לרצות ולבקש,

והנה באה הישועה.

אור וישועה
 

|צוחק|

אקווה שזו התשובה.

אזהרה:

הקצב(טמפו) לא קבוע, מעט תאקלים עם הפריטה (כך שחלק מהצלילים נשמעים נורא )

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול