בס"ד
לגלות את עצמי זה טוב.
אני תחיה.ואני אוהבת את עצמי
אני אוהבת ללכת יחפה, טישרטים וכובעים. אני אוהבת לשמוע מוזיקה ואת החברות שלי.
אני כבר לא מגדירה את עצמי לפי מקומות. אני מגדירה את עצמי לפי אנשים. לפי תחביבים.
אני תחיה ואני שלמה עם עצמי.
אני אוהבת את ה ארטליין שלי.
אני אוהבת את אחים שלי. חושבת שהח ממש מקסימים.
אני חושבת שאני אוהבת את החתולה של דודים שלי אפילו שעוד לא פגשתי אותה.
אני אוהבת לטייל ואנשים זורמים.
ואני מלאה באהבה.
ואני צריכה להגדיר את עצמי. פעם.
געגוע זה משהו אדיר.
זה מראה דרכים וזה ממכר וטוב ומכאיב ומקרקע.
זה חשוב מאוד. הכרחי.
אה, ואני צעירה וקפיצית וכיף לי.
אם עד היום, במשך שבוע, חשבתי שהתינוקת שלי אבדה, עכשיו הבנתי שזה לא. זו אני שאבדתי לי
ואני לא מצליחה לומר או להרגיש בבירור מה קורה לי. וקורה לי המון
זה כאילו איבדתי את הדעת
ואני באמת צריכה ללמוד להרפות קצת
וואי שירתי כמה שאני גאה בך!
ומחר לאולפנא ישר לסדנת כתיבה יוצרת. איזה כיף 
לילה טוב
היא מפחדת לגדול
והיי, כל השירים האלו יהפכו אתמולים בבוקר שאחרי
לרקום. לרקום. פיתום ורעמסס
לא תוכל להבין.
קוקו ודובי עם ראש מקורצף מחיבה
תותים בקופסה מסבתא במכנס משובץ וקירזולי שיער בודדים באיזור האוזניים
סבתא בחיוך חם שאין לך. וגם לא יהיה
הגעגוע
חיים אחרים. עושים אותה בודדה כל כך
עיניים בחריץ שבלוח ולב עוד קצת הלאה ישר משם. ועוד קצת בקו ישר בדיוק
והרפרוף הבהול תחת עיניים זרות
אגרוף בתקפל בהבנה פתאומית.
"... כמו צמח בר"
אה. אני מתביישת לשיר אותי ליד סתם אנשים
טוב שהטלפון מקוטע. ושאת לא סתם אנשים
לכן יום אחד אני אשמע את זה לא דרך הטלפון ובטח שלא מקוטע
למה לחיילות דתיות אין מדי ב'?
הם לא רוצים שתדעו: שאת תאיר- בני נער רצחו.
