זה גם בלתי אפשרי...

אני חושבת שאדם צריך להשלים עם עצמו וכל מה שהוא ומה שהוא היה בעבר, ולהסתכל כמה הוא התקדם..

אז כשקופצים לך התמונות והזכרונות לראש, תשמחי! ותראי כמה התקדמת מאז ובאיזה מקום טוב את היום!!

אנחנו בני אדם וכולנו חוטאים, כמובן שיש מקום לחרטה ולהתקרב לה' אבל אין דבר כזה למחוק ולשכוח.

תשלימי עם מה שהיה, זה קרה, אבל את הצלחת לסיים את זה ולהתחזק בעבודת ה'!

מעריכה אותך מאוד

להתפלל ולהתחרט.

להתבונן מדי פעם כמה זה לא שייך, מגעיל, עד שהדברים הללו יעוררו סלידה חזקה; וממילא, לא יהיה "פיתוי" להיזכר בם.

ועם זה, גם לדעת להרפות. לפעמים כשמנסים להוציא משהו "בכח", אז עצם זה שחושבים על כך - כבר מעלה אותו..

להוסיף בחיוב.

ואני לא חושב שצריך לשמוע לעצות כאילו "ככה זה" ו"להשלים עם זה".. חלילה. ברור שזה דבר גרוע מאד. ויש דבר כזה שכאשר אדם מאד מתנתק ממשהו - הוא כבר לא זוכר אותו.  טוב שאת מאד מתחרטת, בעז"ה יגיע גם השלב הבא.

זה מאוד טבעי, ותאמיני לי שאת לא היחידה ולא האחרונה שנפלת בעוונות האלה.

יש הרבה ויש כאלה שחושבים שזה לגמרי בסדר.

עצם זה שאת מבינה שזה לא טוב זה הרבה!

ואת מצטערת על זה ועשית תשובה.. מה את רוצה מעצמך? אל תלקי את עצמך על זה.

הדחפים המיניים האלה הם טבע העולם והם ימשיכו ללוות אותך והם מלווים גם אנשים שלא ירדו למקומות האלה..

אני חושבת שאת לא צריכה להתנגד לתמונות ולמחשבות האלה.

לקבל אותם באהבה בחיבוק. להעריך את עצמך על זה שאת כבר לא במקום הזה.

לא להלחיץ את עצמך כי זה בסדר גמור.

"הרפו ודעו את ה'"

לא כתבתי על ה"מחשבות" שעולות לה בעל-כרחה, אלא על מה שהיה.

ומי שחושב שמה שהיה אינו מגעיל - בחיים לא יעשה תשובה אמיתית.

וזה שיש כאלה ש"חושבים שזה בסדר" - זה רק מזעזע עוד יותר.  יש "שחושבים שזה בסדר", על כל מיני תועבות בעולם. מי שמאבד חלילה את החוש של הסלידה מדבר כזה, בהפקר, בגלל ה"יש שחושבים", או ה"יש שעושים", מאבד אוצר יקר מאד של תחושה טבעית ועדינה.

חבל מאד שבמקום לאמץ ולחזק את התפיסה הנורמלית, היהדותית, נאחזים בכך שיש היום תרבות עקומה ונוראה, כדי "לנחם". זה הכי גרוע.

ואם היתה חושבת כמו דברייך, תשובתה לא היתה תשובה. כי תשובה צריכה חרטה אמיתית, ולא מחשבות שזה "לא כ"כ נורא, כי יש כאלה"...

ומה קשור "הדחפים המיניים"...  היא לא דיברה על כך שיש יצר שמוצא את מקומו הנכון בתוך מכלול של נישואין - אלא על כך שיש לה "תמונות" קשות ממישהו שלא היתה נשואה לו. זה באמת דבר קשה ומצער מאד-מאד. 

"לקבל באהבה וחיבוק" מחשבות כאלה?!  זה שקר וכזב ומזעזע. זו ה"שיטה" היום של העולם המערבי בטירופו. כל רע, כל חולשה, כל תועבה - "קבל באהבה ובחיבוק". חס ושלום! למה ש"תעריך את עצמה שהיא לא שם" אם אלו בעצם דברים שצריך "לחבק"...

זו חולשה של שיטות הטיפול ה"כאילו מודרניות".. חס ושלום שאדם לא יחשוב שמשהו לא היה בסדר.. לא נכון! ידע - ויתחרט, ויסלוד, ויעלה, וייטהר באמת. כמו שהיא אכן מתאמצת.  ולא ע"י אשליות כאילו "אז מה"....

עדיף לא להשתמש לכך, לפחות, בפסוק. כי זה לא "דעו את ה' " - אלא בדיוק ההיפך. "הרפיה", זה טוב בתור "תרגיל" כדי שלא יעלו עוד יותר בגלל הלחץ. אבל לא בתור "מהות" וותרנית.

אני חושבת שקצת הלכת רחוק. אני בטוחה שלא הבנת את כוונתי.

אני ממש לא חושבת שזה בסדר לא לשמור נגיעה ולהתחבק ולהגיע למקומות כאלה נמוכים.

אני אומרת לה את זה שזה בסדר כי היא ממש קשה עם עצמה

ואני חושבת שבן אדם לא צריך להיות כ"כ קשה עם עצמו... זה לא מה שה' רצה.

התשובה, היא שאתה מבין שעשית משהו לא בסדר מבקש מה' סליחה ולא רוצה לחזור על זה שוב.

זה ניראה שהיא עשתה את התהליך הזה והיא לא מסוגלת לסלוח לעצמה.

אני בטוחה שה' סלח לה.

אין מה לעשות תמונות תמיד יעלו מהזיכרון אם היא תתנגד זה לא יעזור לה הרבה כי מחשבה שמתנגדים אליה היא תופסת יותר מקום והיא נלחמת בחזרה.

זה בגלל  שאני הסתייגתי משלך - אחרי שהסתייגת משלי..

ומה שאת כותבת כעת - זה אחרת לגמרי ממה שכתבת קודם. כי מה שכתבת קודם, יש בו גם "הכשלה", אפילו אם כפי שנראה כעת זה בא מכוונה טובה.

אבל לדעתי יש לך טעות, גם במהות:  כי זה שאת תגידי לה שזה "בסדר", זה לא ירפא באמת. כי זו לא האמת.

אדם לא צריך להיות כ"כ קשה עם עצמו - במובן של לדעת שאם הוא מתחרט באמת, אז אכן זה עוזר.

התשובה היא תהליך לא רק אתה "מבין", אלא גם אתה "מתחרט". זה הפועל-יוצא של ההבנה. ולכן כמה שאדם סולד מהרע, ככה הוא יותר לא שם, וכך יותר קל לו להשתחרר מזה. כמו שנאמר: איני אותו אדם.

זה  עוזר להיות באמת מחוץ לדברים. לא להישאר לתמיד עם ציורי הרע ותחושתם.

ומה שהיה נראה לי - ובעקבותיו כתבתי - זה שהבעיה אינה שאינה מסוגלת "לסלוח לעצמה" אם עושה תשובת-אמת. אלא שמפריע לה, בצדק, שצפים בה המראות הללו.

והיא ביקשה עזרה איך להיפטר מזה.  ואינני מסכים עם "תמונות תמיד יעלו בזיכרון", ובוודאי לא עם אי הבחנה בין זיכרון "טכני" לזיכרון צורב.

ולגבי מה שאמרת שלא להילחם בכח מידי, כדי שפסיכולוגית לא יעלה "עוד יותר", זה נכון - והזכרתי גם כן משהו כזה.

להגעל ממה שקרה- לא בטוח שזה דבר טוב. 

אם כל פעם שיעלו לה מחשבות על מגע היא תחוש גועל- זה עלול להתקבע לה ולהפריע אחרי שבעז"ה היא תתחתן.

כי בראש שלה- מגע=משהו מגעיל.

אני לא נגעלת מלאכול שוקולד.

אני כן אצטער מאד אם אכלתי אותו אחרי בשר.

יש פה יצר שנאמר עליו "טוב מאד". היצר הזה לא מגעיל. 

מגע כזה איננו מגעיל.

להגיד עליו שהוא מגעיל- זה לא נכון ולא בריא.

אבל זה פשוט- לא נכון. 

לא בזמן, לא במקום ולא עם האיש הנכון.

לכן צריך לחזור על זה בתשובה- הכרת החטא, חרטה, וידוי, וקבלה לעתיד. בלי גועל. לא מצאתי ברמב"ם גועל כחלק מתהליך החזרה בתשובה..

ולגבי המחשבות-  שכשעולות מחשבות לא טובות- הכי חכם זה לא להלחם בהן. איאפשר לא לחשט על פיל ורוד ע"י התאמצות- אלא ע"י מחשבה על משהו אחר. להכין לך בראש "נושאי מחשבה" טובים שלא קשורים- ויכולים לסחוף לך את המחשבה. ספר שכיף לך להזכר בו, חוויה כיפית שעדיין חיה לך בראש, חלום שיש לך.

ואם את באמצע התפילה- פשוט לנסות להתרכז בתפילה.

מה שאני לא מסכים איתו.

ואני אכן חושב שמה נהיה היום סוג של "תרבות" כזו, להגיד, "זה לא בריא" להגיד שזה מגעיל - זו טעות מאד גדולה.

בוודאי לא השימוש לכך בפסוק "טוב מאד" (שאגב, גם במקום הראוי, זה לא בדיוק פשט הפסוק).

לא כל יצר זה "פרווה". ובוודאי שיש ביצר גם צדדים בהמיים (וכל מי שמתמצא במקורות, יודע שגם "במסגרת הנכונה" עדיין אפשרי שזה יהיה "בהמי". והרמבם כותב לגבי זה, בנישואין, ש"מי שיתנהג כמותם" - כמו הנוהגים בבהמיות - יהיו לו בנים כמותם... כלומר, יש דבר כזה).  כאשר זה לא מתוך נישואין וקדושתם ועדינותם, ומחוייבות גמורה, וחלק מהמסגרת של איש ואשתו על כל המסורת שלה בעם ישראל, וכל מכלול היחס שביניהם, ומבַטאם -

אז זה עם בן "אחר", וזה אכן מגעיל. אפילו שיכולים להטעות את עצמם. וכבר אמרתי, לדעתי מי שמאבד את החוש הטבעי הזה, מאבד הרבה מאד טובה.

זה לא דומה לשוקולד שאמרת. אם כבר, אולי יותר דומה להבדל בין ממתק שתאכלי מתוך מטבחך, לממתק שתאכלי כי גנבת מהחנות ברגע שבעל-הבית לא הסתכל... ושם אני מניח שלא רק היית "מצטערת", אלא ממש "נגעלת" מכל ביס..  וזה עוד יותר. או דומה לתלבושת לא-צנועה-בעליל ברשות הרבים, שאע"פ שהגוף אינו דבר "רע" חלילה, בכ"ז מי שיש לה חוש בריא נורמלי, אמורה לסלוד מכך מאד בנסיבות כאלו.

את צודקת, שחלילה להגיע לכך ש"מגע" בנישואין הוא מגעיל. אבל זה לא בא ע"י מה שאמרת - אלא לדעתי ממש ע"י ההיפך: כי אם על דבר שאכן הוא רע ומבחיל, של "התעסקות" עם מי שלא נשואים לו, "מסבירים" שבעצם לא כ"כ... זה אכן יישאר בראש. ויתערבב עם מה שבנישואין, וזה נורא ואיום.

אבל אם ברור החילוק הגמור, אז מבינים וחשים שזה פשוט לא אותו ענין. ואז אין שום בעיה עם "מגע" שבנישואין. ואלו דברים שגם הנסיון מלמדם.  ולא אמרתי שצריך "כל פעם" להתעמק במחשבה הזו, אלא כללית להתבונן שזה כך.

חרטה שהרמבם מדבר עליה, היא חרטה גמורה. בדבר שאין לו כל מבוא אנושי (למה הביא פרה אדומה עם שתי שערות שחורות..), אז החרטה העמוקה תהיה מעצם העבירה על רצון ה' (במקרה כזה - הזעזוע יהיה מכך שגרם לאנשים לא להיות טהורים ולחטוא, לדוגמה. ואם לא יזדעזע מכך אלא "יתחרט יבש", זו לא חרטה אמיתית..). בדברים שיש "תפיסה" לחוש היהדותי, הצניעותי וכד' - זו חלק מהחרטה.  בנוסף, זה גם בריא ליכולת לבנות עם מישהו אחר, ולו, להסכים לכך.

אגב, גם במצוות אחרות - אחת הסיבות ל"טעמים" שמוצאים בהן, הוא באמת כדי להגדיל את קיומן מאהבה, וממילא גם את יכולת החרטה כשחלילה עברו עליהן, בסלידת אמת.

לגבי ה"מחשבות", זו עצה פסיכולוגית, שאכן גם אני הזכרתיה.

זה גם מה שאני חושבת.

זה גם מה שאמרתי שזה יצר טבעי ולכן לא כדאי להכניס לראש שזה מגעיל. כי זה לא.

וברגע שזה נעשה בקדושה אז זה הדבר הכי יפה.

את יכולה, בכל פעם שעולה לך זיכרון כזה להגיד לעצמך

'נכון, הייתי שם, עשיתי את זה, היה אפילו נעים וכעת אני אדם שונה, עברתי שינוי עצום והדברים הללו רחוקים ממני' .
וכל זה- במקום לייסר את עצמך ללא תועלת- הרי את הנעשה אין להשיב .
אני לא איזה דוס גדול, אבל אם את מאמינה שעברת שינוי אמיתי- העוונות (אם אפשר לקרא להם כך) - ייהפכו לזכויות .

בהצלחה בהמשך ואל תביטי יותר מדי אחורה .

בס"ד

קודם כל עייני "בגן האמונה" דף שו'-שז' בפירוש הרב ארוש.

וגם דף תל'.

ומאוד מאוד מאוד ממליץ לך ללמוד את הספר!

המח לא יכול שלא לחשוב. זאת אומרת שתמיד הוא חושב.

אז בעצם אם יש מחשבה שלא רוצים פשוט צריך להתעסק במחשבה/דברים אחרים ולא "לנסות לא לחשוב".

תשובות לדברים דומים מהאנט':

"

את בחורה צעירה מאוד שכל החיים לפניך, ולכן ראי להתחזק ביתר שאת וביתר עוז, ולחזור בתשובה שלימה אליו יתברך, שאין למעלה מזה. וכך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ל"ד.) במקום שבעלי תשובה עומדים, שם אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד; ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא) גדול כוחה של תשובה, שכיוון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה, מיד היא עולה לא עד עשרה ימים ולא עד עשרים ולא עד מאה, אלא עד מהלך חמש מאות שנים. ולא עד רקיע ראשון ושני, אלא שהיא עומדת לפני כיסא הכבוד.

והיצר הרע מאוד מאוד מפחד מבן אדם שחוזר בתשובה, כי כיוון שאדם בא אל הקדוש ברוך הוא, אפילו שהוא עשה עד עכשיו מה שעשה, ומתוודה ומתחרט על כל מה שעשה, הקדוש ברוך הוא כבר מקבלו. ואמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה כ' סימן י"ג) בלעם היה רשע ערום וידע שאין עומד בפני הפורענות אלא תשובה, שכל מי שחוטא ואומר חטאתי, אין רשות למלאך ליגע בו; ובשביל זה הוא מסית את כל אדם "מה לך לחזור בתשובה? ומה לך להתוודות?" כי הוא יודע שמי שחזר בתשובה ומתוודה להקדוש ברוך הוא, אין רשות למלאך המוות ליגע בו, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא נח) אין מכה בעולם שאין לה רפואה, רפואתו של יצר הרע תשובה.

"

http://www.breslevcity.co.il/%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91_5497

"

בס"ד

לגבי לא להיות עצוב אל תשכח שעכשיו שכבר בחרתה מה שבחרתה ועשיתה מה שעשיתה זה היה לטובה.

ו"במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד".

עיין "בגן האמונה" דף תל' בפירוש הרב ארוש . ושם מדובר על עברות ויצר הרע באופן כללי שדווקא שכל כך קשה לך לקיים מצווה לדוגמא לברך ברכת המזון דווקא כך אתה זוכה לרצון גדול יותר לקיים את הדבר:

"עיקר גודל החשק נעשה ע"י המניעה, שמונעים את האדם מן הדבר, ע"י זה נעשה התגברות החשק מאוד".

וכן בספר גם מובא העניין שאם נפלתה בעבירה מסויימת אז כמובן שזה היה לטובה, (אומנם צריך לחזור בתשובה ולא לבחור לעשות רע ולהגיד שזה יהיה לטובה - אלא מדובר אחר מעשה) וה' יתברך דווקא באמצעותך רוצה להוציא לאור ניצוצות שרק אתה בכך שחטאת יכול להוציאם לאור.(עיין דף שו'-שז')

הרב ארוש הוציא ספר שלם בנושא שלא קראתי אותו:"בריתי שלום" תנשא(יגעתה ומצאתה תאמין).

וכמובן לפני הכל התבודדות עם ה' ותפילה על העניין.

"

שכויח!

אשרייך!

בס"ד

שושי יקרה..

אני מצטרפת להרבה אמירות שנכתבו כאן.

אני חושבת שלהניח לעבר, את התשובה שלך מול שמיא כבר עשית, וד' אוהב אותך!

בהווה- לא להתמכר לזכרונות ולהשתדל מאוד (לא באלימות נפשית כלפי עצמך, אלא בשמחה!) למלא את הראש במחשבות חיוביות, לסלק את המראות מהראש..

ואל העתיד- להפוך את הזכרונות והמחשבות לכלי חיובי. כשאת חושבת על רגעים יפים להזכיר לעצמך שבע"ה עם הכוחות האלה תבני ותחזקי את הזוגיות שלך בקדושה ובטהרה, בהיתר ולא באיסור. הדברים שעשית הם לא מגעילים מעצם המעשה, אבל הם מ-מ-ש לא היו במסגרת הנכונה. שמרי על עצמך שהרגשות הקשים ותחושת האשמה לא יגרמו לך לסלידה מדברים שבעתיד יעשו בע"ה בקדושה ובטהרה..להפך. תתעלי אותם במחשבות לכך שתזכי לקשר אוהב ועמוק שיהיה לשם שמיים!

"לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי"

לא להתבחבש בזה. למלא את חייך במחשבות אחרות ודברים אחרים. תמשיכי להתפלל.. על כל עמ"י וכל הבילבולים האלה שיש בעולם!! התפילה שלך אהובה ורצויה מאוד לפני ד'. ובעזרתו תזכי בקרוב לעמוד מתחת לחופה עם בחור יר"ש ותבנו בניין עד עד בשמחה ובקדושה(:

"הדברים.. לא מגעילים מעצם המעשה" - זה ממש ההיפך מהאמת. הם לגמרי מגעילים - בדיוק בגלל העובדה שהם נעשים עם בן שלא נשואים לו. ומי שאיבד את התחושה הזו - חבל מאד עליו. "המסגרת", משנה את כל המהות של הדבר עצמו - ואינה חיצונית לו.

ה"נחמה" אינה באה ע"י שאומרים לאדם ש"לא כ"כ נורא", אלא ע"י שהוא מתנער לגמרי מהרע - ההיפך ממה שתגובה כזו יכולה אולי לגרום.

אם רוצים ש"הרגשות הקשים ותחושת האשמה לא יגרמו לסלידה בעתיד" - זה רק ע"י ההבחנה הגמורה לגמרי בין זה לזה. לחלוטין. עד שמבינים שבאמת אין קשר בין זה לזה. ובאמת אין קשר.

מה ש"מעלים", זה אכן את הרצון לקרבה אמת. להבין ולחוש היכן מקום מנוחתו באמת.

תתני לזה להישכח 

עשית תשובה וזהו

אל תלחמי במחשבות הלא נעימות,

תרבי בעשייה טובה וחפשי מחשבות טובות עליך על החיים על משפחתך,

הרבה טוב יגרש את החושך,

וכמובן התפילות שלך זה הדבר הנפלא שיש לך מכל הסיפור וההתחזקות, מעז יצא מתוק.... בע"ה.

בהצלחה.

המחשבות הלא טובות שלנו יוצרות פגמים לא קטנים בנו ובעולם

"קשין הרהורי עבירה מעבירה"

ואנו צריכים לתקן אותם

הבעל שם טוב אומר שהדרך לתיקונן היא

לבער אותם

"עבודת ביעור המחשבות"

מה הכוונה?

המחשבות המקולקלות בשלב כלשהו ודאי יצוצו לנו בראש

וכאן היא הבחירה והעבודה.

בחלקיק שניה הראשון הן לא יזיקו ואין בזה עוון כלל

ואם אנחנו מיד נגרש אותן ומיד נסיח דעתנו, "ביערנו" מחשבה רעה, ועשינו את התיקון שלה.

אבל אם המשכנו להרהר אפילו שניה אחת נוספת – אנחנו ממשיכים ח"ו לקלקל...

המטרה היא לבער עוד ועוד מחשבות רעות, עד שנשמתנו תהיה שוב נקיה ולבנה!

ואני בטוח שתשמי לב שזו עבודה ממש משמחת

במקום להצטער שאפילו בתפילה באות המחשבות הללו

את תשמחי לבער אותם יותר ויותר

ובסוף הן יפסיקו לגמרי.

(ד"א בתפילה הן באות יותר משום שכל שאת מתפללת יותר, את הופכת לטהורה יותר ויותר, ולכן את מרגישה חזק יותר את הפגמים, כמו שכתם שחור על חולצה לבנה הוא בולט יותר מכתם על חולצה כחולה)

בהצלחה צדיקה,

ממש משמח אותי לראות נשמה יקרה כמוך שרוצה להתקרב לה' יתברך!

אל תהיי עצובה...

"העושה תשובה מאהבה, עוונותיו הופכים לזכיות"

אז אם תעשי תשובה בגלל שאת אוהבת את ה', ולא רוצה להיות רחוקה ממנו

אנחנו נצטרך לקנא בך על הזכיות האדירות שיתווספו לך!

ברוכה הבאה.. 

היכולת האמיתית לצאת מזה לדעתי. תלויה באמונה שלנו.

הסבר: "תשובה קדמה לעולם" התשובה היא הסיבה לשמה נברא העולם. למשל - זורעים זרע של תפוח. והוא הופך להיות גזע, ענפים, עלים, פרח, ואז יוצא פרי. לפרי הזה נקרא תפוח. השם "תפוח" קדם לפרי עצמו שיצא אחרי שנים של השקעה. התשובה כמו כן, קדמה לעולם. ה' זרע את התשובה בעולם, והרבה נפילות יהיו עד שתצא התשובה לפועל. ונחזור למשל, אם עץ התפוח לא יניב פירות, כל העץ לא שווה לנו כלום, שתלנו עץ שלם לחינם. 

עוד מבט - ר' צדוק אומר בצדקת הצדיק, שלפעמים החטאים שאנחנו עוברים באים אלינו באונס, והנסיון שלנו זה לא אם נצליח לעמוד בנסיון, אלא לא ליפול לייאוש אחרי שנפלנו. ההבנה הזאת מחייבת אותנו לסגל לעצמנו מבט כפול. לפני החטא, ואחרי החטא. לפני החטא, שכל נסיון שמגיע אלינו אנחנו מחוייבים לנסות מה שיותר לא לעבור אותו,, ואחרי הנסיון להבין שיכול להיות שזה אחד מאלו אותם נסיונות שבאו אלינו באונס כדי לבחון אותנו אם נצליח לא ליפול לייאוש ולקום למרות שפלנו.

"לא עליך המלאכה לגמור" אתה לא ייכול לא לחטוא "ואין אתה בין חורין להבטל המנה" ואתה לא יכול לוותר לעצמך אחרי שנפלת.

לגשת לטיפול בTAT או EFT להרחיק את ההשפעה של זה עלייך

7 יפול צדיק וקם

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)