אז אני לאט לאט אוספת סיטואציות הזויות. היום הייתי עם אמא בגן שעשועים והתגלשנו במגלשה הארוכה. ובצוק איתן אחרי אזעקה אחת באחת בלילה ישבנו כל המשפחה (אבא אמא ותשעת ילדיהם בגילאים חמש עשרה עד שנה) לראות אלווין והצ'יפמאנקס.

לחם עם שקשוקה זה כזה טעים |נאנח| והדג מריח מעולה

קניתי שמלה לפסח ואני חייבת לציין שאני אוהבת אותה. ואת העיצוב של החנות

אני עוד לא מצאתי טילון יותר טעים מהטילון של מגנום

משפחת המלוכה, כפי שאני זוכרת. המלכה אליזבת ולה שלושה בנים. לבן הבכור יש שני בנים, לבכור מביניהם בן אחד. לבת השניה יש שני בנים. או אולי בן ובת? בן ובת. לבן השלישי יש שתי בנות. הראשונה נראית רגיל אבל הקטנה יותר... אני אוהבת את הלוק. ועל הבן הרביעי אני לא יודעת כלום כי הערך שלו חסום

ואני חושבת שמחקו לנו את הערך

קניתי לתהילה טבעת. אני כל כך מקווה שהיא תאהב אותה

בא לי סרט אמיתי, כמו הסרטים שנהנתי מהם פעם

סקייפול זה של ג'יימס בונד 37! אוי מגניב. זה אחד השירים האהובים עליי. ובכלל, אדל היא זמרת טובה

לראות אותם בתחנה מרכזית ביחד ובלי עוד אנשים והפנים שלו עצובות, זה מה שאמא אומרת. והיא הרי מכירה אותו

אני יודעת מה בא לי. בא לי רצף שירי ילדים

ואאאאמי רוצה רוצה לשמוע מעשה בגזר? זרע אותו בגן הירק סבא אליעזר

אני רוצה לכתוב הרהורים על פחד

והיום אחרי שבועיים שלא הלכתי לציפי שוב. היא אחרי ניתוח. וירדנו לפעם בשבוע

תכף טיול שנתי. מסלול קל או קשה? הכי טוב להחליט באותו בוקר כי זה תלוי איך קמתי אבל אופ

אני לא בטוחה אם זה תענוג או סיוט לראות איתי סרט. אני לא אומרת "תזכרו אותו" אבל אני כל שניה צורחת מהתרגשות ומתמוגגת

לא הייתי נחמדה הבוקר

פעם ראשונה שלי שאני מגיעה לתחנה מרכזית מבנייני האומה ברגל. דרך המנהרונת ההיא. היה תענוג

אני רוצה שיער ג'ינג'י ארוך חלק כמו שראיתי היום על מישהי באוטובוס. וגם הייתה לה חצאית יפה

ומצאתי סנדלים יפות בטו גו אבל הן במאתיים חמישים ויישארו לשלשוה שבועות אני מתה לסנדלים יפות עם עקבים וכאלה דברים יפים

ושוב ושוב ושוב ויואלדי. אולי אני אעלה על התוים לבד? כבר עשיתי דברים כאלה פעם

קציצות מכל כיוון

אני צמאה ואין מים קרים

אני אוהבת תיירים. ולעזור לתיירים. באנגלית. איך אומרים לפרוט?

אח שלי נהיה בן של ממש. והוא תכף בן חמש עשרה. כל הנסיעה חייכתי כמו דבילית

ויהיה לי חםםם

מקלדת מרגיזה

אילו מילים אהרון טיהר? געגוע היה שם, אני כמעט בטוחה. אני צריכה לעשות רשימה. היה גם משהו שקשור לאש. שלהבת אולי

גות'האם ביום ראשון |רועד|

בית אנוביס אולי אף פעם לא |בוכה|

יו וואר דה וורסט. איי כאן גו, יו נואו. פירסת. יו וואר דה פירס. וואט, יו נבר קיסט א גאי ביפור? נו. וואי? דיי סקייר אופ מי. או משו כזה |מבולבל| אחת הסצנות האהובות. פרק חמישים ואחת? ושתיים?

בא לי יום חופש ארוך ולנסוע למרכז

וגם בא לי חידון על הארי פוטר. מי רוצה לבנות לי חידון עם שאלות בקיאות ועיון?

פעם ראשונה בחיי שאני רואה כדור אדויל. הוא נראה כמו קופסת פלסטיק קטנה שקופה עם נוזל כלים. אופטלגין עדיף. אקמול בכלל לא , הוא לא משפיע עליי. אפילו לא שניים. ניסיתי פעמיים כבר

וזהו. הרהורים תכף

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול