מצאתי סרט עם קאסט ראשי מושלם. שניים מגאווה ודעה קדומה- הגרסה המקורית, אחד משודדי הקאריביים, ושלושה מהארי פוטר, שאחד מהם משחק גם באמה, שזה נהדר. נאום המלך. כל כך בא לי
והימים האלה עוברים כל כך לאט
בא לי חביתה. למי יש כוח להכין לי?
ומשו לראות. משו מעניין
כמה שטויות שאני יכולה לעשות 
צריך לאסור עליי להשתמש במחשב
לא הייתם רוצים לגדל דינוזאור קטן?
ואני שונאת לא להרגיש טוב רק בתחילת היום. אחר כך יש מלא רגשות אשם
וזהו
יומטוב
רק שהעור שלהם קר, וזה אחד הדברים היותר טובים
אני מכירה את זה-
אני מתלבטת מה בא לי
ואני אוהבת את המשחק שלה. אז יש איזושהי הצגה שלה שגם נשמעת טוב, אבל גבירתי הנאווה היה חלום חיי
המון נקודות זכות
ריעותחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
