רציתי לכתוב את המסקנות האלו על הגג. ואז הם הלכו ונעלו אותו
אני פחדנית
אז למה כל פעם שאני סוף סוף מוצאת את האומץ זה לא הולך??
איך שהיא מדברת אלי.. זה כל כך מזוויע איך שהיא מדברת. למרות שמבחוץ זה לא נראה רע אבל... זה כן, זה רע מאד.
לא הייתי צריכה ללכת. ידעתי שאני לא אשרוד את זה
עייפות=עצבנות על כל שטות
גם עכשיו... אבל אני לא אצליח לישון
ואני אוהבת חיבוקים גדולים חזקים ומוחצים כאלה.
אני רוצה אחד עכשיו...
אני רוצה שיכאב לי... אני רוצה סוף סוף להרגיש את הכל חזק פעם אחת ואז זה ישתחרר.
אני רוצה לעלות לגג!!!
וזה היה מטומטם קצת מצידי...
ואולי עכשיו אני אעשה עוד מעשה מטומטם אבל אני חייבת. או עכשיו או מחר
וזהו לעכשיו.