אם יש אמבטיה עם מושב דפני - אין בעיה בכלל שמישהו אחד יקלח את התינוק. ומישהו מיומן יכול גם לקלח בכיור כשהוא מחזיק ביד אחת את התינוק, וביד השנייה מסבן ומכוון את זרם המים.
1. אני לא חושבת שכדאי. כלומר, לא יזיק שיהיה שם סינר הנקה, אבל אני לא ממליצה להשתמש בו להנקות ראשונות. את צריכה להיות פנויה לראות איך לחבר, ולהיות חופשיה לזוז. הסינר מגביל בזה.
2. אפשר לקלח את התינוק לבד. לא ברור לי איך אפשר לעשות את זה בשניים. רק צריך ללמוד את הטכניקה.
אני מתקשה להניק עם סינר גם תינוק בוגר (משתמשת, במאמץ, כשאין ברירה) - אין סיכוי שהייתי מצליחה להניק יילוד בן יומו עם סינר. ועל אחת כמה וכמה אם הייתי אחרי לידה ראשונה...
אני לא שוללת. מי שמצליח לה ונוח לה ככה - מצוין.
אבל מי שלא, כדאי לזכור שבימים הראשונים הצרכים של היולדת והתינוק בעדיפות הרבה יותר גבוהה משל האחרים באזור - במיוחד מבקרים, אבל אפילו הבעל. בין אם זה אומר שיצאו ויחזרו בזמן אחר, או שיסובבו פנים לצד השני (גם ככה אפשר לנהל שיחה!) או כל דרך יצירתית אחרת. היולדת והתינוק אמורים ללמוד זה את זה, ללמוד את הטכניקה, להתלמד בהנקה. הנוכחות של אחרים באזור - כדאי שתהיה תומכת בלימוד הזה, לא מוסיפה עליו קשיים... (למי שקשה לה עם סינר, כאמור). בעלים יודעים לתמוך נהדר גם בעיניים עצומות!
בימים הראשונים כשהנקתי את הבכורה, בעלי היה איתי בחדר והשתדל לא להסתכל...
עם תינוק בן יומו, צריך להסתכל עליו בזמן ההנקה, לראות שיונק נכון.
לא צריך להילחץ ולקנות סינר, ולא צריך 2 בשביל לקלח תינוק. רק שיסבירו לך איך כדי שיהיה לך בטחון. אם את לוקחת ביות את צריכה לקלח בעצמך. אם לא- האחיות בתינוקיה כבר מקלחות.
וגם אם התינוק בתינוקייה אפשר לכתוב בטופס שהאחיות לא יקלחו. בארה"ב זו ההמלצה הסטנדרטית - לא לקלח בימים הראשונים. הרבה יותר בריא. גם מבחינת שימור חום גוף וגם לשמור את ההגנה של שכבת הוורניקס שהם נולדים איתה, ועובר כמה ימים עד שהיא נספגת בגוף. חבל חבל להוריד אותה, היא לא סתם שם. יש לה מטרות חשובות.
וחוץ מזה, ברוב התינוקיות המקלחת של האחיות לא הכי נעימה לתינוקות, בלשון המעטה... לא כי הן רשעות או משהו, פשוט כי יש להן עשרות תינוקות לקלח, זה מה יש! ממש עדיף לחתום שלא יקלחו, ולקלח פעם ראשונה בבית. זה מבאס כשמגיעים למצב של תינוק שבוכה בכל אמבטיה כי יש לו זכרון טראומטי מהאמבטיה במחלקה (מנסיון).
1. קניתי סינר הנקה והריהו עומד ללא שימוש, את יכולה לקחת אותו אם את רוצה..
לילד חם נורא בפנים, זה חנוק, ופשוט לא הלך לי עם זה. לא ראיתי אותו והוא לא אכל נורמלי בכלל.
השתמשתי רק כשממש ממש ממש ממש לא היתה לי ברירה...
העדפתי במקום רחוק ללכת לשירותים ולא לשבת עם הסינר הנוראי הזה.
אבל את יודעת מה, אולי יש יותר טובים.
2. דפני! פתרון מעולה!
ובשביל להוציא את התינוק - שימי את המגבת בקצה המשולש בין השיניים שלך,
ואת שני הקצוות שימי כל אחד מתחת לבית השחי כשהזרוע שלך סוגרת עליו,
ואז את מוציאה את התינוק עם הגב אליך, הקצה שבפה שלך - את מרפה וזה עוטף לו את הראש,
משחררת יד אחת ועוטפת אותו עם קצה 1, עם אותה יד מחזיקה עכשיו את התינוק - ועוטפת עם קצה 2.
מקווה שהייתי מובנת, ניסיתי לפחות 
לא יודעת איפה קונים כי קיבלנו את זה מתנה לאחת הלידות
אבל -
זו מגבת קפוצ'ון עם תיקתקים בפינה הנגדית לכובע, את תולה את המגבת על הצוואר שלך עם התיקתקים כך שהיא תלויה עלייך לכל האורך, מרימה את התינוק מהדפני ישר אליך (שתי הידיים פנויות) ועוטפת אותו תוך שניה.
צריך בהתחלה לבדוק שהוא במצב לתינוק קטן, ואח"כ להעביר למצב של הגדולים יותר.
התינוק הראשון שלי סבל מאמבטיות מבוהלות מאד, המסכן.. עד שקלטתי שהכניסה למים בצורה שהפנים כלפי מעלה,
הוא לא רואה מה עומד לקרות, ואז הגב פתאום פוגע במים - פשוט מלחיצה.
בשביל שהתינוק לא יבהל מהכניסה למים כדאי להכניס אותו בצורה הבאה:
מחזיקים את התינוק מעל האמבטיה על הזרוע שלך עם הפנים (כיוון הראייה) לכיוון המים.
טובלים קודם כל את כפות הרגליים במים, שירגיש את המגע שלהם תוך כדי שהוא רואה לאן הוא נכנס,
ואומרים לו (את זה או בשפה שלך כל דבר אחר) - הנה מים, זה מים... הנה מותק נכנס לאמבטיה.
עם היד לוקחים מהמים ומזרימים על הגב עם כף היד, ואז לאט לאט משכיבים על הדפני.
בדוק ומנוסה, אבל מהתחלה לעשות את זה - לא להרגיש טפשי לדבר לתינוקי בן שלושה ימים!
לאט לאט הוא ילמד לקשר בין המילים 'מים' ו'אמבטיה' לתחושה, וכך נמנע הפחד.
עדיף שהאור לא יהיה מסנוור, אם אפשר לעשות תאורה עמומה זה טוב.
בהצלחה!
רננה*אחרי גיל חצי שנה זה רנטגן ולא אולטראסאונד. לא בדקה את הבן שלי.
השאלה למה צריך. את הילדים האחרים לרוב לא לקחתי..
ועוד נתונים. מי שהולכת זה כי היא בקבוצת סיכון, או נבדקת בלי קשר?
סליחה על השאלות הרבות.
לא מהבית חולים לא מהקופת חולים וכו'...
אף פעם לא לקחתי
לק"י
זה כנראה תלוי ברופא/ באזור בעיקר.
מלכתחילה כנראה הייתי מתייעצת עם רופא ולא עם אחות טלפונית. אבל אם התור מחר, ואין תורים זמינים כנראה שהייתי הולכת מחר.
עם אחת שהתעכבתי, הלכתי באיחור בהמלצה של אורתופד.
יש מדיניות שונה בין רופאים שונים.
יש כאלה שולחים את כולם, ויש כאלה שולחים רק מי שקבוצת סיכון או אם יש סיבה.
אז יש יותר סיכון
אבל רופא בודק אותם ואומר לי שלא רואה שום חשד..
אין לי התנגדות ללכת
אבל זה רק בעיר מרוחקת והתניידות בטרמפים ואוטובוסים דקה אחרי לידה זה לא בכלים שלי
כל פעם אומרת אותי הפעם אלך
וזה לא קורה
הייתי הולכת...
גם אצלנו יש במשפחה ואחותי לא הלכה כי לא ראו וגילו בגיל גדול יותר. שהטיפול היה הרבה יותר מסובך.
בכל הילדים הבאים היא ואני התייצבנו בגיל חודש. לחלק היה ולחלק לא
זה מאד תורשתי
שבעבר שלחו את כולם לבדיקה באופן גורף, לטענתו ההנחיות השתנו.
אצל הגדול הוא בדק אותו ואמר שלא צריך.
את הקטן כן המליץ לבדוק. לא היה משהו אלא סתם החליט שבא לו. אולי כן הייתה סיבה וכבר לא זוכרת.
אולי תתייעצי עם גורם רפואי כלשהו?
אני באופן אישי תמיד לוקחת בגיל 6 שבועות. לא שמעתי מעולם שההנחיה השתנתה. לא בשום בית חולים שילדתי ולא בשום טיפת חלב שהייתי...
למקרה ש...חלילה יהיה משהו יש אפשרות לטפל, ואם לא תבצעי ונניח חלילה יש בעיה כלשהו את עלולה לאכול את עצמיך כל החיים למה לא טיפלת בזה בזמן
מניסין מר אישי בנןשא אחר ברפואה של הילדים...
לדעתי ההשקעה של כמה שעות לתור מתגמדת לעומת ההשקעה שתידרש אם חלילה יש בעיה שלא עולים עליה בזמן.
לרוב הילדים ב"ה הבדיקה יוצאת תקינה, אבל בשביל האחוזים הבודדים שלא - לא כדאי לדלג על הבדיקה.
עשיתי לשבעה ילדים והכל היה תקין, אצל השמינית לא היה תקין והיא הייתה צריכה רצועות.
בעיני שווה את הטרחה, אם יש בעיה ולא מטפלים בזמן אח"כ הנזק משמעותי ומצריך טיפול קשה יותר
סתם תוהה אם אני אמורה לבקש
סליחה על הניצלוש
אני רק בפורום הזה כך שזה רק מפה.
קיבלתי פניה בפרטי ממישהו האם אפשר לדבר איתי בפרטי לקח לי זמן לקלוט שזה גבר. התחיל לשאול שאלות ולקשקש על החיים.
בקיצור חסר טעם מה הבטרה, אני לא יודעת אבל לא נראה לי שמטרה תמימה. תזהרו!! אני כנראה תמימה מדי, זה עשה לי רע.
לק"י
תכתבי לנו באישי מי זה. שנוכל לטפל בו.
ובכללי, תמיד לשים לב מי פונה באישי ומה הוא רוצה. גם אשה שסתם פונה בלי מטרה זה יכול להיות מוזר. וגם לט כל מי שכתוב שהיא אשה, היא בהכרח אשה.
וחיבוק על החוויה🫂
תודה רבה אכתוב בפרטי
למה ההנחיה היא תמיד לפנות בפרטי?
אם יש מישהו שברור שהפניות שלו לא תמימות, למה לא לכתוב על גבי הפורום, שכולם ידעו ויזהרו?
ובאופן כללי צריך להבין
שאין הרבה סיבות לפנות למישהו בפרטי
והדיפולט צריך להיות חוסר מענה/ חסימה
צריך סיבה טובה לתת אמון במישהו/מישהי שפונה
ועוד יותר סיבה טובה לענות
ופעם כתבנו על גבי הפורום. לא עזר...
אין דרכים נורמאליות להכיר נשים? בעידן כזה פרוץ?
דווקא להגיע לפורום הריון ולידה (!!) וכשברור שהצביון דתי והרוב נשואות
מחלת נפש באמת.
האם אפשר לדבר איתי פה?
עניתי- לא, מצטערת. והוא מיד עזב.
אבל כשניסיתי לעניין בכרטיס האישי ראיתי שיש לו 6 הודעות אבל לא רואים אף אחת מהן... מוזר.
היי כולן, אני זקוקה לדיאטה כדי להוריד במשקל. אני בעודף משמעותי וזה משפיע עליי ברמה ההורמונלית.
כדי לאזן את עצמי אני מחפשת תכנית בסגנון של שומרי משקל (עשיתי שנים, ירדתי והייתי מרוצה בגדול).
כי אני אדם שאוהב לאכול ולהנות.
יש למישהי המלצה על תכנית כזו?
לא משהו שמצריך פייסבוק או רשת חברתית כלשהי.
חשוב שיהיה פרקטי וישים במציאות עמוסה של אימהות וכו'.
אשמח ממש לקבל מהניסיון שלכן!
בחנויות טבע וכאלה
את צריכה ליווי או מספיק תפריט?
בגדול אם תתחילי בלהוריד סוכר ומזון מעובד את כבר תשפרי משמעותית את מצבך. וזה נראה לי כלול בכל דיאטה.
אם מספיק לך קווים מנחים ותפריט- תזונה ים תיכונית נחשבת מעולה ובריאה, ולגמרי קניה בסופר רגיל (מניחה שעם הזמן אולי תעדיפי ירקניה וחנות פיצוחים, כי סחורה טובה יותר, אבל סופר סטנדרטי יספיק לגמרי)
הלאה. רוצה לפתח לי דרך חיים חדשה
יתאים?
וכל פעם עושה משהו אחר.
שומרי משקל
שחר סמיט
ועכשיו חלי ממן.
היא נגמלה מסוכר מחלב ומקמח לבן.
אבל שמירה על המשקל זו עבודה יומיומית.
אני לא חושבת שאפשר פשוט לשנות את המחשבה.
כן ברגע שהיא נגמלה קל לה יותר. אבל היא עדיין עובדת בלשמור.
בשם שירה אזולאי.
אשה חרדית, אמא לשישה אני חושבת, והתוכנית שלה מתאימה ממש גם לאמהות עמוסות, כי היא מכירה את קהל היעד שלה באמת...
זה משהו יותר כוללני מרק הורדה במשקל, הרבה שינוי בתפיסת עולם כלפי האוכל וכלפי עצמנו (מה שהופך את זה מדיאטה לממש שינוי באורח חיים), ומשהו הרבה יותר סלחני כלפי מעידות או זמנים מאתגרים כמו חגים.
אני אישית התחברתי ממש לגישה שלה.
יכולה לחפש בגוגל (צעד לבריאות) או לכתוב לי ואשלח לך את המספר שלה.
מכירות רופאת נשים דתיה טובה בירושלים לייעוץ לפני החתונה לסדר שלא תיפול על המחזור וכו..? (לא בשבילי..)
אשמח תודה 🙏
ובאופן כללי אם אין מגבלות מיוחדות נראה לי שכל רופאת נשים תתאים. בוודאי בירושלים כמעט כולן אמורות להיות מודעות ולהכיר את הנושא.
כאילו… גלולות לסדר את המחזור, וגם אם רוצים להיקלט ישר אחרי החתונה, אפשר להפסיק איתן יום יומיים אחרי וזהו
כי כמה כתבו פה שכל רופאת נשים תתאים- אני הייתי בראש הזה והלכתי לרופאה עם התור הראשון שפנוי, והיא נתנה לי כדורים שעושים כתמים. וגם בהתחלה רצתה שאני אתחיל לקחת אותם יומיים לפני החתונה, ככה שאם באמת הייתי מקשיבה לה לא היה לי איך לתקן את זה...
יכול להיות שאפשר ללכת לכל רופאת נשים אבל להבהיר לה בדיוק מה הצרכים שלך
בהנחה שאני עושה את כל הבדיקות שצריך (חוץ ממי שפיר)..
בלידה הקודמת לא הסכימו לי כי הרופא בקופה הפריז וכתב שהעובר 4 קילו…
חוץ מזה לא הייתה סיבה אחרת. אבל בהיריון הזה נוספו עוד כמה דברים לתיק הרפואי ואני עדיין חיה בסרט שיתנו לי פעם אחת לידת מים…
ועוד שאלה.. אם במקום העמסת סוכר אבדוק סוכר כמה שצריך.. מקבלים את זה?
אני ממש מקווה שתצליחי לידת מים, עשיתי וזה היה אחד הטובים!
אני יודעת שהעסכת סוכר ממש קריטי, לא יודעת מה לגבי בדיקות ביתיות.
אם היה לך דימום מוגבר באחד הלידות הקודמות - זה גם בעייתי
כנל גם קיסרי - לא מאשרים אחרי קיסרי
לפני כניסה למים עושים ניטור 20 דקות שחייב להיות תקין
אז, היום נישואין שלנו מתקרב... הצלם נעלם לנו אחרי שנתן תמונות של החתונה ואיך לנו אלבום. רוצה להכין אחד ליום נישואין.
מישהי עיצבה אלבום חתונות ויש לה אתר מומלץ? חשוב לי שיהיה ברמת איכות כמו של צלם.
מה שעשה את זה טוב, שהשתמשתי בתמונות של הצלם לרקעים של העמודים, נגיד של הפרחים באולם או של הנוף, וזה יצא מאוד יפה.
בגדול אני לא אוהבת את הסגנונות של העיצובים שיש בתוכנה שלהם.
אם יש לך גישה וניסיון לקנבה אפשר גם שם, ואז לייצא להדפסה באיכות גבוהה.
זה בטח שעות עבודה לעצב ממש בעצמך.
לא?
אלי באמת אסתכל בקנבה. תודה!
איך האיכות של הספר? כאילו ההדפסה?
הוא התחייב לספק לכם אלבום?
בעיקרון אתם צריכים לשלוח מעצבת הגרפית שהוא עובד איתה את התמונות הנבחרות שלכם והיא מעצבת, שולחת לכם לאישור, ושולחת להדפסה.
תחסכי לך את הכאב ראש הזה.
אחרי שהוא מעביר את כל התמונות הוא לרוב מחכה שתפקידו לו מה אתם רוצים באלבום, ככה לפחות היה אצלנו.
העסקה כללה אלבום.
בחרנו את התמונות שרצינו, ואז לא הצלחתנו להשיג אותו. כנראה חסם אותי ולא עמה למיילים. ניסינו גם ממספרי טלפון אחרים. קיצור... כפרת עוונות.
מספרת עכשיו כאילו כלום, כי עבר יותר מידי זמן.
אולי מישהי תוכל להסביר לי? והיא חמות בעצמה?
למה יש העדפה ברורה לבנות שלה מאשר לבנים וכתוצאה מכך לכלות?
אני מבינה שאם גרים קרוב אז אוטומטית מרגישים קרבה
אז הילדים של הבנים הופכים להיות כלום ושום דבר?!
למה חמותי מושיבה קודם את הילדים של הבת שלה בכיסא אוכל והילד שלי צריך
לאכול על הרצפה כמו כלב?
למה זה בסדר איך שהיא מתנהגת ולכלה אסור לפצות פה? כי החמות מארחת ומשתדלת וילדה את בעלי
ממני,
מישהי שרק רוצה להגיד לחמותה את כל האמת בפנים ולא מסוגלת
דירה ואני לא?
אנחנו נשואים 15 שנים עם ארבעה ילדים,
גרים ביישוב שמאוד התחברתי כבר כמעט 6 שנים, לפני זה גרנו במקומות אחרים שהיה לי קשה שם.
ממש נח לי שיש פה הכל, ספריה, סופר, גנים, ביה"ס, מרפאה.
אני גם לא נוהגת אז זה נח שהכל נגיש.
בעלי יותר מתחבר לגבעות ולמקומות שאחים שלו גרים ואני פחות.
הוא כל הזמן אומר שהוא רוצה לעבור דירה וקשה לי עם המחשבה הזו.
גם ביום יום הוא כמעט לא נמצא בבית,
יוצא מוקדם בבוקר לעבודה, סביבות 5 וחצי וחוזר ב19.00
כך שרוב היום אני נמצאת בבית, ביישוב..
עברנו לבית שקנינו ביישוב הזה לפני שנה..
1. לא נשמע שהוא נחנק ביישוב שלכם, שהוא לא מוצא את עצמו, שאין לו מקום, אלא שהוא מחפש משימה. אם היה נחנק, וכל מה שהיה מנסה לא היה עוזר, אני חושבת שזאת סיטואציה שאין ברירה אלא לעבור. אבל זה לא נשמע המצב. אנחנו באמת עברנו דירה במצב כזה, כשלי היה מעולה ולבעלי מחנק מכל כיוון.
2. בשביל ללכת על משימה צריך שלשניכם יהיה את האידאלים, את המוכנות להקריב ואת השמחה במשימה. או לכל הפחות שתירצי ללכת איתו על המשימה הזאת
3. נשמע שהמשימה תהיה בעיקר עלייך כי את נמצאת במהלך היום בבית, ומבחינתו זה בעיקר ישנה לו את בית הכנסת בשבת ואת אורך הדרך הביתה...
מה שבעיקר מפריע לו שאין קשר עם השכנים, אבל לצערי היה כך בעוד מקומות שגרנו.
ולא בטוחה שזה שנעבור זה יפתור את הבעיה
מה יש לו לחפש בגבעות?
את עניין הנהיגה אפשר לפתור בקלות.
מעבר דירה יצריך להוציא את הילדים מבי"ס?
אם לא, אולי שווה לנסות באופן זמני בלי למכור את הבית כדי להבין יותר טוב מקרוב את ההבדלים.
אם כי מבינה אותך שבא לך להשתקע ולא לשנות סתם.
בעבר לבעלי היו מחשבות כאלו, אנחנו בערך במצב כמו שלכם ,רק עם יותר ילדים
אמרתי לו שמבחינתי הוא מוזמן לעבור לירח. אבל לבד , הוא העדיף שלא...
