ככה שאני לא יודעת אם הוא היה מסתפק בתשובה כזו.

הוא היה אומר: "מה זה מקום טוב מבחינתך?"

[אבל זה גרם לחשוב האם אני צריך לענות לעצמי על השאלה הזו].

סביר שהשואל חושב במושגים של עבודה עצמית ושאיפות התקדמות

[נניח בעבודת המידות, שמירה על ההלכה, בלימוד התורה וכו'].

חשוב בעיני לזרום עם שאלות של הצד השני שנראות קצת מוזרות. [לא בהכרח לענות, אבל לקבל את זה בסבבה גם אם מתחמקים או אומרים בפירוש שלא מעוניינים לענות].

יש כאן מידי פעם תלונות על זה שאנשים לא טבעיים, ושואלים כל דבר בפורום במקום לזרום.

אבל איך אנשים יעיזו להתנהג בצורה טבעית להם, אם הם יודעים שהם נשפטים בחומרה על כל חריגה?

זה נשמע כמו בחור שרוצה לבדוק אם הצד השני הוא שאפתן, אם הוא רוצה לגדול מבחינה רוחנית.

וזה שאלה די לגיטימית, אם כי הייתי מנסחת אותו בצורה קצת יותר ברורה ומדויקת.

אבל אל תלחצי. פשוט רוצה לבדוק את את רוצה לגדול ביר"ש במידות וכו' או שטוב לך ככה ואת לא רוצה להישתנות.

מוכיח את אי מטומטמותך

כמה שאנשים מאבדים את הטבעיות,

זה נורא.

כל אחד מאיתנו  נמצא כיום בנקודה מסוימת ברוחניות.

ברוחניות אין עמידה על המקום, יש עליה וירידה, ובכלל-  תזוזות כל הזמן.

ולכן כל  אחד צריך לחשוב קצת ולברר עם עצמו לאיפה הוא הולך, מה הכיוון שלו, איך הוא רואה את עצמו בעתיד מבחינה רוחנית.

התשובה לשאלה הזאת מאד חשובה לעצמינו וכמובן למי ששוקל להיות בן/ת הזוג שלנו.

אולי כאן המקום להגיד לבנים-

לא לשאול כאלו שאלות חופרות בפגישות (כנראה שגם לבנות זה נכון.. אני כותבת מהצד שלי..)

איך בן אדם אמור לענות על משו שבעוד 10 שנים אם הוא לא יודע מה יהיה מחר..

שאלה כזו אפשרי להמיר אותה בשאלה בסגנון: האם את רוצה להתקדם רוחנית.., זה יותר יעיל.., וגם פחות מסבך את המשיבה...

אז את בסדר גמור!

ולא לשאול כל מיני שאלות על עוד 5 או 10 שנים..

או כמו איפה נחנך את הילדים וכל מיני שאלות מוזרות

זה דברים שעם הזמן כשחיים ביחד אז מנתבים את החיים יחד לכיוון הרצוי...

נראה לי ששאלה כמו שהפותחת הציגה, אפשר היה לשאול בצורה אחרת יותר יעילה

הוא רוצה לברר לאן היא שואפת

ולא שתגיד לו אחד לאחד באופן ודאי איך זה יראה.

כולנו יודעים שאנחנו לא באמת יודעים מה יוליד יום אבל זה שאיפה.

זה כמו שישאלו אותך איפה תגורי בעוד 10 שנים? או איפה תהיי מבחינה מקצועית בעוד 10 שנים?

אנחנו לא יודעים ב100%.. זה ברמה של חזון..

נשאלת על ידי אנשים שנוטים להתפלסף.

אנשים שהם לא כאלו - יראו זאת כחפירה.

אך כמו שאמרו לפני - אפשר ואולי כדאי לנסח זאת בצורה יותר פשוטה...

הבחור שייך לסקלה של אנשים שאוהבים לחשוב ולחקור כל דבר.

השאלה היא בסדר מטבעה, תלוי כמובן באיזה שלב בקשר נמצאים,

אבל אם הייתי שואלת את זה הייתי מוסיפה "קח לך כמה דקות לחשוב על זה".

אני יודעת על עצמי שבשלוף הייתי נלחצת ולא הייתי עונה תשובה נורמלית, 

ואז הייתי מתחרטת כל הזמן ומנסה להתגונן.

כשאני חושבת על זה- אין לי מושג מה הייתי עונה. איך מגדירים התקדמות רוחנית? 

כי אני חושבת שדי ברור שכולם רוצים להתקדם ברוחניות בחיים שלהם.

וזה שכמוני, גם לך לא הייתה תשובה/ ענית תשובה שלא היית מרוצה ממנה, לא אומר שאת מטומטמת!

את אולי לא עמוקה כמו הבחור / בשלב הספציפי הזה בקשר שלכם לא היית מוכנה לשאלה ואם הוא היה מחכה עם זה הייתה לך תשובה מדהימה, אבל זה לא מה שהופך אותך למטומטמת.

בהצלחה!

הבנאדם מנסה להבין מה השאיפות הרוחניות שלך...

אולי לא הצליח להבין בלי לשאול ישירות

כל שביקשתי זה לדעת מה סגנון התשובה לשאלה שכזו.

"חצאית יותר ארוכה/ מטפחת מלאה / הלכה יומית*3/ מחלקת חצי משכורת לצדקה"...

כי באופן אישי לא הצלחתי להבין מהשואל למה הוא התכוון ומה סגנון התשובה לשאלה הזו.

אני בחורה פחות עמוקה ולכן אני קצת נלחצת בסיטואציות שכאלה אבל גם עכשיו,

אחרי שאני יודעת שהקשר בינינו לא ימשיך אני מנסה להבין מה התשובה לשאלה הזו.

אני כן רוצה לדעת מה לענות לעצמי בלי קשר לבחור, רק אני לא יודעת מה לענות כי אני עדיין לא לגמרי מבינה את השאלה.

ואם כבר, נאתגר אתכם בשאלה נוספת:

"מה מבחינתכן/ם הופך בית לרוחני? / איך נראה בית יהודי"

הידיעה שיש ה' והוא תמיד איתנו. כי גם אם אתה בנפילה והכל קשה ואתה רבע דתי עכשיו, זה מה שהופל את השורש לדתי ולא את החיצוניות

לומר על מידת העומק שלך יותר ממך אני לא יודעת

אבל מידת הסבלנות שלך ככל הנראה גבוהה בהחלט.

יפה שאת עוד מתעניינת בתשובה רצינית לשאלות האלו...

ולא שאני חושבת שזה נושאים זניחים,

הם חשובים. 

אבל או שמוצאים דרך אנושית יותר לשאול אותם,

או שיותר נכון לדעתי- לבחון אותם מתוך היכרות עם האדם השני.

לדעת אם יש שאיפות רוחניות- אפשר לדעת מתוך היכרות כללית עם האדם.

מה הופך בית לרוחני- לוידת. במקרים כאלו אני מפנה את השאלה לשואל 

מה הופך בית ליהודי? מזוזה. הייתי חייבת

וגם אני הפניתי את השאלה לשואל, שלפחות יסביר לי למה הוא התכוון.

רק שהוא סירב כדי לא לתת לי כיוון לתשובה אלא שזה יבוא לגמרי ממני.

ואז שכחתי לחזור אליו עם השאלה אז נשארתי במתח

לא כל אחד מתברך בכזו מידת סבלנות,

באמת!

או בכלל, קשר טוב.

"זכו - שכינה ביניהם".

(בתשובה לשאלה מה הופך בית לרוחני)

למאפיין של בית דתי ולא ל"מה הופך אותו"

זו כמובן תשובה קצת מתחכמת ומתחמקת.

אבל אני חושב שיש בה הרבה אמת גם בתור תשובה ישירה. כלומר, חשוב לדעת שאלו דברים חשובים מאוד מבחינה "דתית", ושיש להם השלכה רבה על אופי הבית.

וכן. כשאני חושב על זה, תהיה לזה השלכה גם על הרמה הרוחנית-הדתית של הבית במובן הקלסי יותר. כי כל דבר שקשור בעבודת ה' יבוא ממקום שמח יותר.

קשה לי לתת תשובה ישירה ממש, כי קשה לי לענות אפילו על השאלה מה הופך אדם פרטי לרוחני. אז ק"ו לענות על השאלה מה הופך בית לרוחני. לפחות מה שאמרתי על האהבה זו תשובה בטוחה...

שיהיה ברור שאני לא מתכוון בקטע אישי אדוני הרוזן

ואתה לא מבין משו... אני נשארתי במוסד לימודים לא בגלל לימוד ולא בגלל הצבא ולא בגלל כלום, רק בגלל העובדה כשכשאתה בחברה שאתה יותר מודע לה'... אתה חי ברמה אחרת

בשבילי זה לא מופשט-זה חזק!!! וזה אמיתי (אני מקוה...)

פשוט כי חשוב להדגיש שהקשר הטוב רצוי בעיני הקב"ה והוא "נקודת זכות" רוחנית משמעותית ביותר.

במקום להתמודד עם שאלה מתסבכת.

אם היית יוצא עם ביינישים כבדים עוד היה לך סיכוי שזה יקרה...

אבל אתה יכול לומר לה שתשאל אותך,

כי יש לך תשובה

בדייט שני, לא בזבזנו זמן...

זה מצחיק, כי כשיצאנו זה היה הכי טבעי וזורם.

נפגשנו במוצ"ש אז יצא שדיברנו על שבת וכזה,

זה לא שהבחור חייזר, ממש לא!

אמנם נפרדנו אבל אני בהחלט חושבת שהוא איכותי ומי שתתחתן איתו- תזכה.

כשקוראים רק חלק מהשאלות זה נשמע מוזר, למרות ש-2 השאלות הראשונות באו יותר כחקירה ופחות בספונטניות,

נראה שהוא ישב וחשב עליהן בבית.

בסדר, עברנו את זה, גם אם לא בהצלחה מרובה, אבל שיהיה.

את גורמת לי להתעודד ולהרגיש מעולה לעומת מר בחור

ואפילו הייתי שמחה לדון על זה ביחד איתו.

מממ... לא בפגישה שניה אולי, אבל בהחלט בהמשך.

ובדייט שני הוא כבר שאל על השולחן שבת...

מותר עד חמישית עם אני לא טועה

אבל כיון שהרגשתי די דחוקה לקיר ולא חשבתי מספיק לעומק,

ומנגד הבחור לא הסכים לתת דוגמא או לענות מבחינתו כדי שאני לא אענה כמוהו,

ובסוף אנחנו לא ממשיכים אז אין לי אפילו איך לברר מה הוא היה עונה,

מעניין אותי לדעת על איזה תשובות אתם הייתם חושבים.

לא כי זה מה שאני הולכת לענות בעתיד אם שוב אשאל שאלה כזו, אלא כדי לראות מה התשובה בכלל לשאלה מסוג זה!

יכול להיות שאתה תענה א' ומזה אני אבין שהתשובה שלי היא בכלל ב', 

הנקודה הייתה להבין בכלל את השאלה ואת סגנון התשובות המצופות...

בס"ד

מצחיקים כולכם 

שאלה לגיטימית ומעולה, כל בנאדם הולך לאנשהו-

נגיד את רואה את עצמך גרה:

- במקום שקט או רועש?

-בעיר גדולה או ישוב קטן?

- בבית פרטי או דירה? 

רואה את עצמך עובדת? לומדת?

במשרה מלאה או חלקית? או בבית? 

אל תעלי את מספר הילדים שאת חולמת עליהם, כי זה באמת סה"כ פגישה שניה, אבל נגיד על איזה סגנון בי"ס היית שולחת אפשר לדבר

זה ממש לא שאלה מביכה, זו שאלה מעולה שפותחת דלת לשיחה והכרות, ומשאירה לך את האפשרות לכוון את השיחה לאיזה כיוון שבא לך

כי השאלות שלך מאפשרות לבחור בין אופציה א' לב'.

זה לא דברים שכ"כ קשה לענות עליהם, זה משהו שקורה לנו ואנו חושבים על זה ומתעסקים בזה הרבה.

בשאלה שאני הצגתי בא כיוון שדורש יותר מחשבה והעמקה, לעניות דעתי,

והתשובות לזה מגוונות.

אז עניין אותי לדעת מה סגנון התשובות של הקהל פה, כי אני באופן אישי לא ממש הצלחתי לענות תשובה שהרגשתי שהיתה מוצלחת.

תודה בכל מקרה על הטיפים

ואלה זה קשה לענות עליה..

מדובר פה ברמה של הרצון. איפה את רוצה להיות בעתיד מבחינת הרמה הרוחנית שלך.

האם את רוצה להתחזק?

או שכמו שאת זה הכי טוב בשבילך ולא שואפת להתקדם.

אני עצמי שאלתי את זה מישהו שיצאתי איתו.

זו שאלה יפה בעיני..

כשיוצאים לדייטים.. אז שואלים שאלות זה עוזר לנו להכיר את הבנאדם.

לא חופרים. וזה לא שכל הדייט מורכב משאלה ועוד שאלה ועוד שאלה..

אבל בכל זאת יש דברים שצריך לברר כשיוצאים כדיי לבדוק שיש התאמה.

לדעתי זה לא נכון סתם לצאת ולהרגיש אם אני מתחברת אליו או לא? ולחוות דברים ביחד.

המטרה היא לראות עם מי באמת יש עסק.

זה כלי שנעזרים בו

ולכן אני ממש לא מבינה מה האנטי לשאלות מכל סוג שהוא.

הכי הרבה אם לא רוצים לענות אז אפשר להגיד שאין תשובה או שאני יחשוב על זה או שלא מתאים לי לענות על זה כרגע..

אולי שמישהו יאיר את עיני כי אני באמת לא מבינה מה הבעיה בשאלה הזאתי ובשאלות בכלל???

אני הייתי עונה בכמה רמות מעל הרמה שבה אני נמצאת עכשיו...

חחח...

רק שבמקרה שלי רצו שאפרט מה זה בעצם עוד כמה רמות רוחניות מאיפה שאני עכשיו,

וזה בעצם מה שרציתי לקרוא בשרשור אבל לא משנה.

תודה בכל מקרה על התגובה. 

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

ואין לי דעה מגובשת בנושא

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!