בס"ד
אני כותבת שורה משיר
מי שאחרי צריך להשתמש במילה האחרונה בשורה
כמילה הראשונה בשורה של שיר אחר
נגיד
בשמלה אדומה ושתי צמות ילדה קטנה יחידה ותמה עמדה ושאלה למה?
ו- למה למה מה נקרא מוריה
וכו
אוקי
איזה פלא היא לא עושה לי עניינים איזה פלא היא ואני סופרים שנים
כישוף כושלאופסי טעות 
!
תן סימן שאתה שומע מי אני אני רק בנאדם
בס"ד
שפוך שיחה דרוש סליחה
(מאדן האדונים. אבל זה קשה אז נעצור בסליחה.)
אדון שוקו הלך לחפש חבר שלו אדון שוקו אחר...
וככה זה מרגיש לי.... ואם את לא חושבת... (להפסיק פה?) אז למה את קרובה ולמה את שואלת על כל מה שכתבתי אם זה בעצם חי בי או סתם שיר אהבה (רציתי שיהיה קל) -שיר של מלאכים-
ואנחנו קמנו ונתעודד (חחח חפרו לי עם השיר הזה אז זה מה עלה לי לראש...בהצלחה עם ה"ונתעודד")
תתחילי שיר חדש למה נראה לי זה חסר סיכוי
)מיכל =>בלון גדול בלון קטן...
(ת'אמת שעפתי לגמרי על הקטע של השורשים... אם זה מפריע למישו אני אפסיק
)
ללללשון הרע לשון הרע לא מדבר אלי...מיכל =>(למה להפסיק?!...גם אני חושבת שזה משחק נחמד 
יאללה להזרים..)
מתנות קטנות מישהו שלח לי מתנות קטנות ..רסיסים של כוונה עיגולים של אמונה..|עוף על זה..|
)ג'ינג'י(קוצים... זה כל מה שנשאר בי הפרחים שאת נתת לי קמלו בינתיים) על אותו משקל בהתחלה... אבל אם יש למישהו משהו אחר שיכתוב
...מיכל =>שאת בוכה את לא יפה ...את לא יפה ..די לך או די לך ילדה..
בלעדייך אינלי שומדבאאאאאאר ילדה
חח נעשה חיים קלים לבא\ה בתור
וא ני עוד פוגע ובורח...
גמואווווור X800
ימים יגידו...
Tal.אתה זוכר איך נפגשנו בלב הבריכה...
או אדון עולם
בס"ד
אלך לכל רחוב
(שיר מדהים. הייתי ממשיך את כל השיר, אבל צריך לגמור במילה נוחה)
שוב הוא לבדו, נחתוך כאן
התייאשתי מלעשות את זה ממש מילה על מילה...
אערוך לפניך שחרי וגם ערבי (רק שלא התבלבלתי
)
אז זה הזמן *לקפוץ* קפוץ להגיע אל תפחד ..מיכל =>אפונה וגזר ישבו במקרר יחד עם בטטה התחילו..
לכובע שלי 3 פינות -3 פינות לכובע שלי ..
וזה קל!
כובע נתתי לנורית?!
//.פרח נתתי לנורית...מיכל =>ילד של אבא על מה אתה חולם
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
