וגם אם אעבוד עכשיו כמה כבר ארוויח תוך כדי הלימודים?

זה כמו טיפה במים ביחס לחתונה..

כי הצד השני רוצה משהו מאד טוב וברמה..

וההורים שלי לא אומרים לא אומרים אבל אני בטוחה שקשה להם לשלם סכומים גבוהים על צלם.

ואני מדברת על 11-13 אלף שקל..צלם מאד ספציפי שהחתן רוצה.

מצאנו גם צלם טוב שלוקח 7700 וגם זה קצת יקר...ושרמזתי על זה לארוסי היקר הוא אמר שאם זה יהיה בעייתי והוא ירצה/יתעקש על הצלם הזה אז מהחצי חצי של המחיר הרגיל הם ישלמו את ההפרש...

וגם מצאתי צלם תותח ב6000 שקל, עם תמונות ממש ממש יפות!!!

אבל הוא לא רוצה לקחת את הצלם הזה. ואני ממש לא רוצה להיות זו שתמיד מחליטה וכו'..

אבל יש למשפחה שלי את השיקול והעול הכלכלי, מה שאין כ"כ למשפחה שלו..

ההחלטה להתחיל לצאת לעבוד הייתה צריכה להגיע הרבה לפני...

מצד שני ההורים שלך עודדו אותך לחוסר האחריות הזה ככל הנראה... [אלא אם כן הם פשוט רצו שתעבדי וגם תתחתני רק אחרי הלימודים..] אז הם בסה"כ נושאים בתוצאות...

"חוסר אחריות", שבחורה צעירה לומדת ונעזרת בהוריה,  ותתחיל לעבוד אחרי חתונתה בצד לימודיה.

וגם לא בכך שהורים לא "חוסכים מראש" לחתונה מאד יקרה. אין בכך על חיוב.

כדאי שתחסו לו לפחות 500 ש"ח לחודש לפחות מיום היוולדו,

בעצם בלי קשר כדאי שתחסוך לו, אבל אם אתה רוצה שיהיו לו חיים של נסיך, שיתחתן מוקדם ויחיה על חשבונך- תשים יותר. אחרת? אתה בבעיה שאתה יצרת...

זה כנראה ההבדל בין לדבר מתיאוריה, לבין לדבר ממציאות.

ואת שוב מסיטה את הנושא, ממה שכולם העירו לך.

איש לא דיבר על "חיים של נסיך/ה" על חשבון ההורים. ואדם יכול גם "לעבוד מהצד כשהוא לומד" (רק לפני רגע הזכרת כאלה שעובדות אפילו בצד לימודי האולפנה..). וגם הבחורה הזו אמרה שבכוונתה לעבוד.

הנושא היה - שוב - לנסות "לרדת" על בחורה, מצויינת, רק בגלל שהיא מתחשבת בהוריה שקשה להם לממן חתונה מאד יקרה.

אשריה על החינוך הזה. 

שתחדל לענות על הודעותי..

מדבר ממציאות לגמרי.

[ואין קשר לחלוטין לציטוט שלך. אופייני כשמחפשים "טעויות" להיתפס לשינוי שחל בתנאי-משכנתא כלשהם. אגב, גם שם טעית בסכום הנדרש לאנשים שמאד רוצים לקנות בית במקומות טובים וזולים]

אבל גם אתה, כמותה, מסיט את הנושא. הנושא כאן לא היה דירה או "מציאות כלכלית", אלא לרדת על בחורה שכוונתה לעבוד אחרי נישואיה - וכל מה ששאלה היה על אפשרותה לסייע להוריה שאינם יכולים לממן חתונה מאד-יקרה.

שבה הכסף צומח על העצים.

ברור שאם הייתה שואלת כאן לפני שהתארסה איך מסתדרים היית עונה שכולם מסתדרים.

והנה היא לא מסתדרת, ואין לך פיתרון בשבילה.

לפי המחירים שכתבה, מדובר בחתונה סבירה מינוס וממש ממש לא "מאד יקרה"

וגם את זה היא לא מצליחה לממן.

האם אתה מוכן לקחת על אחריות על המצב שהעצות שלך יוצרות?

לאור המצב שלה חשבת לתרום לה מעט כסף?

(אם הייתה מחכה שנה שנתיים עד סוף הלימודים שלה, ברור שהמצב הזה לא היה מתחיל בכלל)

אין מה לרדת על הבחורה, היא בסה"כ אוכלת את מה שבישלה ולמדה את הלקח שלה.

הבעייה היא גם של ההורים שלה שחשבו בדיוק כמוך והאמינו בכלכלה צמחונית.

ובנוגע למשכנתא, אתה לא מבין כללי שוק בסיסיים.

לא היית מודע לצורך בהון ראשוני של כ20% מגובה ההלוואה - זה הדבר שהכי מקשה על זוגות לקנות בית, והבנקים קפדניים מאד בנושא ואין כמעט אפשרות לעקוף. 

ושוב, זה מראה שאתה לא מבין בניהול כלכלי של משק בית, ואסור לך לייעץ.

יכול להיות שהיה לך ניסיון כלשהו בעבר, אך הוא לא רלוונטי למצב כיום.

אתה מייעץ דברים בעיתיים מאד כלכלית שיכולים לגרום לנזקים ארוכי טווח לזוגות צעירים.

(אגב, הסכום שכתבתי בשרשור שם נכון לכל מקום שהוא לא מעלה חמציצים ג'. כלומר לא התנחלות שכוחת אל או עיירת פיתוח נידחת, שאין בהן אפשרויות תעסוקה ולזוג נורמיטיבי אין מה לחפש בחורים כאלו) 

את האחריות על ה"עצות" האלה - איש לא יקח. 

מי ש"יודע" למה ההורים שלה אינם יכולים לממן חתונה יקרה, מתוך תיאוריה לחלוטין, או ש"ניהול כלכלי" של משק בית מסתכם במידע על האחוז המעודכן של ההון-העצמי במשכנתא; ומסביר שהם "חסרי אחריות", שימשיך לכתוב בחוסר אחריות כזה. לא נראה לי שמישהו כאן מתרשם מידי.

אתם יורדים עליה, בגלל דבר אווילי כזה. ומוטב לא תסביר במה "אחרים מאמינים" (אגב, כל מי שהגיב כאן מבלעדיכם, עסק בלהציע איך להוזיל ולא ב"הבנה" רעה, מה זה "אומר עליהם",כביכול).

[הדיון כאן אינו  על משכנתא. ושקופה לחלוטין המגמה האישית, הקבועה והמגוחכת, בשליפת איזו הודעה שהיתה בפורום שכן, בה  הזכרתי שכשאנו לקחנו משכנתא ההשתתפות העצמית היתה נמוכה יותר, ולמרבית ה"אסון" לא הייתי מעודכן מגובהה היום.. לא הייתי כלל מתייחס אם לא שחס על חבר'ה צעירים שכאן. מניח שעדיף לאנשים לשמוע על "התנהלות כלכלית" שוטפת מנסיון, כולל נסיון של מחיר חיתון ילדים, מאשר מתאוריות. מי שמחפש עצות מרות, במקום גישה נינוחה שרואה היטב גם את הצורך באחריות הממשית - בבקשה...

הדיון גם לא על הטעות שלך לגבי איזה מקומות מדובר, שכוללים מקומות מצויינים עם זוגות צעירים רבים (דוגמה: קרית ארבע, דירת 4 חדרים כ400,000 ש"ח. 25% זה 100,000, חצי מהסכום שנקבת שם. שכירות: ישוב ליד נתניה, יפה, דירת שני חדרים עם מטבח וסלון, 800 ש"ח לחודש..).

הדיון כאן הוא על נכונותכם לקנטר, במילים רעות, מישהי שבאה לקבל עצה, במצב שרגיש גם בלאו-הכי.

בינתיים, אתה אכן לא תגרום כל נזק ארוך טוח או קצר, כי למרבית המזל אנשים לא שומעים לדברים הללו - והם ימשיכו להתחתן למרות עצותיכם המלומדות]

אבל הנקודה שזה לא היה הנושא כאן.

כלומר: אם מישהו היה פותח שרשור עקרוני, ענייני, לגבי מה שאת כותבת - היה מקום למי שרואה לנכון להגיב כרוחו/דעתו.

היא שאלה ממש ספציפית, לגבי "קטע" בחתונה שלהורים קשה לממן. איך להתחשב בהם. זה דבר יפה - ובוודאי לא מצדיק להציק לה. גם כתבה שבכוונתה לעבוד אחרי נישואין - ואיננו יודעים אם לא תתנהל כראוי גם ב"קטע" הזה.

ומה שכתבת בסוף - זה אכן בדיוק מה שאני גם כן כתבתי קודם לכן. אמת לאמיתה.

וזה בדיוק ה"קטע" שאיתו אני מסכים.. הוא אשר כתבתי.

זוג שעובד ועם חסכונות מתחיל במקום טוב יותר ובטוח יותר, 

לא ברור לי איך בחורה יוצאת מתוך הנחה שבעתיד תסתדר איכשהו, וכו, אני מאוד מקווה שהפותחת כבר השיגה עבודה לאחרי החתונה לפחות..

אז הובנה המחלוקת בנושא (על אף שברובו אינו נושא השרשור, והניצלוש לא ראוי):

דעה א: לפני "עבודה מסודרת", דהיינו, לפי מה שנאמר מקודם, אחרי לימודים אקדמאיים + הסתדרות בעבודה, שזה לבחורה אחרי ש"ל, משהו כמו מינימום גיל 23, ולבחור אחרי "הסדר" עוד יותר - 

חתונה זה מותרות, כמו טיסה לקריבים.

דעה ב: אם מוצאים מישהו מתאים ובשלים - יתחתנו ויעבדו בצד לימודיהם.

דעה א: חתונה עם צלם במחיר 11000 ש"ח זה זולה מינוס.

דעה ב': זה יקר. אפשר להסתדר גם בלי דבר כזה. ולא בשביל זה דוחים חתונה שהגיע זמנה במהות.

דעה א: בחורה שכותבת שההורים מתקשים לשלם "משהו טוב וברמה" כלשונה, ומתייעצת מה לעשות כדי להקל מעליהם את הוצאות החתונה - על אף שלגבי אחרי החתונה נוטלת על עצמה את האחריות בעיקרון - אין לה לצפות ל"תגובות מחבקות", בגלל ש"רוצה מותרות".

דעה ב: זו בחורה מעולה ומתחשבת - שראויה לגמרי לתגובות מעודדות, מחבקות, ענייניות ומפרגנות.

בסדר. אין צורך לחרף. אין צורך "לתת ציונים". כל אחד יבחר מה שמתאים לו.

כולם הבינו היטב. אין כל טעם לחזור.

זה בדיוק מה שצוין בנקודות לעיל:

אין מספיק "בשופי", לחתונה בעלויות כאלה (צויינו שתי הדעות על משמעות העלויות).

דעה א: זה כמו טיסה לקריבים - אל תתחתני. "תעבדי קשה" ותחכי שזה יהיה לך. בינתיים לדחות.

דעה ב: את צודקת - אין צורך להסכים לעלויות הללו (של הצלָם כרגע..).

הון עצמי מינימלי עומד על 25% מעלות הדירה (ולא מעלות ההלוואה), ויש מקרים שזה יכול להגיע גם ל-35%.

אא"כ לוקחים משכנתא דרך חברת ביטוח האשראי EMI (וזה כבר סיפור אחר).

חסרת טאקט.

באה בחורה עם בקשת עצה למימון חתונה יקרה - שזה, אגב, דבר שאינו "סנדרט מחוייב" שהורים חייבים "לתכנן מראש"..

וגם "בחורות עובדות" בגיל כזה, בד"כ אין להן ממה לממן חתונה יקרה מעצמן.

אני כבר שמעתי על הורים "חסרי אחריות" לצד השני, שחינכו את בנותיהן לעשות הרבה דברים לפני חתונתן בדווקא. אח"כ אוכלים את הלב על הבנות ש"נתקעו". נראה לי יותר גרוע.

ולפחות בטוח שיוכלו לממן את עצמן אחרי...

והן יכולות לחסוך..

היא כתבה מפורש שמתכוונת לעבוד אחרי.

וה"סיוע" של בחורה צעירה לחתונה יקרה מאד - שאינה דבר הכרחי - אינו גדול. 

ואין כל צורך דווקא בחתונה כזו, ובוודאי אינה סיבה לא להתחתן בגללה בגיל צעיר/סביר.

זוגות צעירים יכולים להתחיל לעבוד אחרי נישואין, גם בצד לימודים, ולממן את עצמם יפה/סביר, גם אם ההורים אינם כאלה שמסייעים כלכלית.

וזה טוב בהרבה מההיפך. כנ"ל.

אתה מנותק ממה שקורה בחוץ? מזוגות צעירים שרק חיפשו למי להצביע שיעזור להם עם יוקר המחייה?

אתה לא מבין ערך של חסכונות... 

וזה מעבר מלערך החינוכי של בחור/ה שמבין/ה שכסף לא גדל על העצים ומתרגל לאחריות כלכלית שתעזור לו לנהל בית.

אני מכירה בחורות שעבדו מגיל מאוד צעיר- 14-16, ועד גיל 20-22 חסכו לא מעט אלפי ש"ח ככה שבכלל לא נעזרו בהורים למימון חתונה- אז אל תגיד שלא ניתן לסייע... גם אם זה רק מעלן גיל 20.

זו הסטת הנושא, לכן חבל להמשיך לדון בכך.

בחור/ה יתרגלו לאחריות כלכלית ממשית, בצד נושאים נוספים של אחריות, חשובים לא פחות, כשינהלו את ביתם; גם אם יש ערך לחינוך לכך מקודם, בפרופורציה נכונה, בצד עוד דברים שחשוב לחנך אליהם לא פחות.

יש כאלה ש"עובדות" מגיל צעיר וחוסכות הרבה, יש כאלה שפחות. יש חוסכות לטסט.. יש ללימודים. זה לא תנאי בחיים. בנות שלומדות באולפנה עד הערב ולמבחנים בצד זה, יש מאד להעריך כשמצליחות מעבר לכך. ה"נקודה" אינה כדי לממן חתונה יקרה-מאד.

ומכל מקום, לא זה היה הנושא. הנושא היה, שלא "יורדים" בצורה שבמקרה הטוב היא חסרת טאקט לחלוטין, על בחורה שניכר שלפחות בחינוך למידות טובות והתחשבות קיבלה חינוך מעולה.. - בגלל שיש לה "בעיה" עם יכולת הוריה לממן חתונה מפוארת.

לק"י

צריך לעשות השתדלות.

ואני מסכימה שכשמתחתנים כדאי שתהיה תוכנית כלשהי לגבי הפרנסה, אבל גם אנשים שעובדים כבר- לא תמיד יכולים לממן חתונה בלי עזרת ההורים.

ולך- פותחת השרשור, תנסו לצמצם בהוצאות כמה שאפשר.

לא חייבים חתונה מפוארת.. זה לא בהכרח יהיה שמח יותר.

מזל טוב!

ובשורות טובות

אמא שלי חד הורית וההורים של אשתי ב"ה יותר מסודרים..

בוורט אמא שלי גם נלחצה מהמחירים וכו' וב"ה חמי וחמותי חילקו את הכסף ככה שאמא שלי תשלם כמה שהיא יכולה והם את השאר..(גם להם היו הרבה יותר אורחים אז זה עוד סיבה..)
בכ"א לנסות את זה, והרבה תפילות ואמונה בהשם..
בע"ה שיהיה במזל טוב ובהצלחה!

את לא יכולה להגיע לחתונה עם רגשות אשם כלפי ההורים שלך ומרמור או כעס כלפי החתן שלך וההורים שלו.

גם יכול להיות מאוד שאלו דברים שיעלו שוב במשך החיים- נניח רוצים לקנות עגלה לתינוק חצי- חצי, וההורים שלו רוצים לקנות עגלה מאוד יקרה. ויש עוד הרבה סיטואציות כאלה- עזרה בקנית בית, עזרה באופן כללי.

מוטב ועדיף לשניכם ולמשפחות שלכם שתעלו את הנושא ביניכם כבר עכשיו.

יכול מאוד להיות שהוא בכלל לא מודע לזה,

יכול להיות שאם הוא יבין את המצב ויבין איך את מרגישה הוא בעצמו יפנה להורים שלו ויבקש להוריד הוצאות,

יכול להיות שאם את תדברי עם ההורים שלך הם יסבירו לך יותר טוב מה בדיוק קורה אצלם ומה הגבולות שלהם, וגם ירגישו בנוח להציב את הגבולות הכלכליים.

העיקר- לפתוח את זה ולדבר על זה.

בהצלחה!

זה לא היה סיבה לבזבז כסף שהיה. עדיף במקום זה לקנות ניירות ערך.

ולאט לאט לומדים על סיכון/סיכוי.

אפשר להרוויח יפה ואפשר גם להפסיד, לכן חשוב ללמוד את הנושא לעומק.

אבל זה כבר לפורום אחר.

תגידו בעדינות שאת שומעת שיחות ורואה שהמצב של ההורים שלך לא טוב ואת רוצה לחסוך להם עליות ומבקשת ממנו אם הוא יוכל להתפשר על פחות בשבילך. תבהירי שזה לא בא מההורים והם לא רמזו כלום, אבל את רוצה בשביל כיבוד הורים לעשות את זה ומבקשת ממנו לעזור לך בזה.

במצב כזה יש יותר סיכוי שהוא יבוא לקראתך, ויסכים להתפשר

וזה רק מראה על מידות טובות שלך ולא על משהו רע.

הצלם שלנו היה בערך ב2000 ש"ח והיה מעולה, זה גם מחיר אפשרי (בלי וידיאו וצלמת, זה עלה עוד בערך 2500, אבל ההורים של בעלי התעקשו- אנחנו ויתרנו)

אם את רואה שארוסך מוכן לבוא לקראת, תנסו לחשוב יחד במה אפשר לחסוך ומה אפשר לעשות זול יותר, יכול להיות שתצליחו לחסוך עוד (היה פה לאחרונה שרשור עם טיפים איך לחסוך ומי מומלץ במחירים זולים)

מזל טוב!

(אגב, התנאי שלי לבעלי היה שמנסים לחסוך כמה שיותר להורים של בגלל המצב הכלכלי ולקנות הכל הכי זול שאפשר. למזלי הוא הסכים..)

יפה שאת "מרגישה" את ההורים.

אל תפחדי. זו בעיה די מצויה.

אולי תציעי להורייך, בהסכמת החתן, שמימון החתונה יבוא בחלקו לפחות ממה שתקבלו לחתונה.

אחרי החתונה בעז"ה תעבדו שניכם "מהצד" ותסתדרו.

זו בעיה לא נדירה, שצד אחד רוצה "יקר", והצד השני לא, או שאינו יכול. אי אפשר לכפות לשלם מה שאין, אבל הורים רוצים לא-פעם, שהילדים לא יצטערו, אז מתאמצים מעבר ליכולתם הממשית.

אני חושב שאת צריכה לדבר על זה, בנחת, שקוף, עם החתן. האיכפתיות מההורים צריכה להיות של שניכם, וצריך ביחד לחשוב איך מקלים עליהם. הרי יש להניח שלא התחתן איתך בגלל "הורים עשירים", אלא מאהבתך והטוב שבך. תנסו בהבנה לחשוב איך להקל עליהם.

לק"י

גם אם יש ביקורת על ההתנהלות של פותחת השרשור- יש דרך להגיד.

ואם ימשיכו פה עקיצות וירידות- השרשור יינעל!!!

(וזה לא פייר כלפי הפותחת).

וסתם נקודה: היום יום המעשים הטובים

אז מעשים לא טובים לשמור ליום אחר

סתם!!

תהנו מהדיון

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?