וגם אם אעבוד עכשיו כמה כבר ארוויח תוך כדי הלימודים?

זה כמו טיפה במים ביחס לחתונה..

כי הצד השני רוצה משהו מאד טוב וברמה..

וההורים שלי לא אומרים לא אומרים אבל אני בטוחה שקשה להם לשלם סכומים גבוהים על צלם.

ואני מדברת על 11-13 אלף שקל..צלם מאד ספציפי שהחתן רוצה.

מצאנו גם צלם טוב שלוקח 7700 וגם זה קצת יקר...ושרמזתי על זה לארוסי היקר הוא אמר שאם זה יהיה בעייתי והוא ירצה/יתעקש על הצלם הזה אז מהחצי חצי של המחיר הרגיל הם ישלמו את ההפרש...

וגם מצאתי צלם תותח ב6000 שקל, עם תמונות ממש ממש יפות!!!

אבל הוא לא רוצה לקחת את הצלם הזה. ואני ממש לא רוצה להיות זו שתמיד מחליטה וכו'..

אבל יש למשפחה שלי את השיקול והעול הכלכלי, מה שאין כ"כ למשפחה שלו..

ההחלטה להתחיל לצאת לעבוד הייתה צריכה להגיע הרבה לפני...

מצד שני ההורים שלך עודדו אותך לחוסר האחריות הזה ככל הנראה... [אלא אם כן הם פשוט רצו שתעבדי וגם תתחתני רק אחרי הלימודים..] אז הם בסה"כ נושאים בתוצאות...

"חוסר אחריות", שבחורה צעירה לומדת ונעזרת בהוריה,  ותתחיל לעבוד אחרי חתונתה בצד לימודיה.

וגם לא בכך שהורים לא "חוסכים מראש" לחתונה מאד יקרה. אין בכך על חיוב.

כדאי שתחסו לו לפחות 500 ש"ח לחודש לפחות מיום היוולדו,

בעצם בלי קשר כדאי שתחסוך לו, אבל אם אתה רוצה שיהיו לו חיים של נסיך, שיתחתן מוקדם ויחיה על חשבונך- תשים יותר. אחרת? אתה בבעיה שאתה יצרת...

זה כנראה ההבדל בין לדבר מתיאוריה, לבין לדבר ממציאות.

ואת שוב מסיטה את הנושא, ממה שכולם העירו לך.

איש לא דיבר על "חיים של נסיך/ה" על חשבון ההורים. ואדם יכול גם "לעבוד מהצד כשהוא לומד" (רק לפני רגע הזכרת כאלה שעובדות אפילו בצד לימודי האולפנה..). וגם הבחורה הזו אמרה שבכוונתה לעבוד.

הנושא היה - שוב - לנסות "לרדת" על בחורה, מצויינת, רק בגלל שהיא מתחשבת בהוריה שקשה להם לממן חתונה מאד יקרה.

אשריה על החינוך הזה. 

שתחדל לענות על הודעותי..

מדבר ממציאות לגמרי.

[ואין קשר לחלוטין לציטוט שלך. אופייני כשמחפשים "טעויות" להיתפס לשינוי שחל בתנאי-משכנתא כלשהם. אגב, גם שם טעית בסכום הנדרש לאנשים שמאד רוצים לקנות בית במקומות טובים וזולים]

אבל גם אתה, כמותה, מסיט את הנושא. הנושא כאן לא היה דירה או "מציאות כלכלית", אלא לרדת על בחורה שכוונתה לעבוד אחרי נישואיה - וכל מה ששאלה היה על אפשרותה לסייע להוריה שאינם יכולים לממן חתונה מאד-יקרה.

שבה הכסף צומח על העצים.

ברור שאם הייתה שואלת כאן לפני שהתארסה איך מסתדרים היית עונה שכולם מסתדרים.

והנה היא לא מסתדרת, ואין לך פיתרון בשבילה.

לפי המחירים שכתבה, מדובר בחתונה סבירה מינוס וממש ממש לא "מאד יקרה"

וגם את זה היא לא מצליחה לממן.

האם אתה מוכן לקחת על אחריות על המצב שהעצות שלך יוצרות?

לאור המצב שלה חשבת לתרום לה מעט כסף?

(אם הייתה מחכה שנה שנתיים עד סוף הלימודים שלה, ברור שהמצב הזה לא היה מתחיל בכלל)

אין מה לרדת על הבחורה, היא בסה"כ אוכלת את מה שבישלה ולמדה את הלקח שלה.

הבעייה היא גם של ההורים שלה שחשבו בדיוק כמוך והאמינו בכלכלה צמחונית.

ובנוגע למשכנתא, אתה לא מבין כללי שוק בסיסיים.

לא היית מודע לצורך בהון ראשוני של כ20% מגובה ההלוואה - זה הדבר שהכי מקשה על זוגות לקנות בית, והבנקים קפדניים מאד בנושא ואין כמעט אפשרות לעקוף. 

ושוב, זה מראה שאתה לא מבין בניהול כלכלי של משק בית, ואסור לך לייעץ.

יכול להיות שהיה לך ניסיון כלשהו בעבר, אך הוא לא רלוונטי למצב כיום.

אתה מייעץ דברים בעיתיים מאד כלכלית שיכולים לגרום לנזקים ארוכי טווח לזוגות צעירים.

(אגב, הסכום שכתבתי בשרשור שם נכון לכל מקום שהוא לא מעלה חמציצים ג'. כלומר לא התנחלות שכוחת אל או עיירת פיתוח נידחת, שאין בהן אפשרויות תעסוקה ולזוג נורמיטיבי אין מה לחפש בחורים כאלו) 

את האחריות על ה"עצות" האלה - איש לא יקח. 

מי ש"יודע" למה ההורים שלה אינם יכולים לממן חתונה יקרה, מתוך תיאוריה לחלוטין, או ש"ניהול כלכלי" של משק בית מסתכם במידע על האחוז המעודכן של ההון-העצמי במשכנתא; ומסביר שהם "חסרי אחריות", שימשיך לכתוב בחוסר אחריות כזה. לא נראה לי שמישהו כאן מתרשם מידי.

אתם יורדים עליה, בגלל דבר אווילי כזה. ומוטב לא תסביר במה "אחרים מאמינים" (אגב, כל מי שהגיב כאן מבלעדיכם, עסק בלהציע איך להוזיל ולא ב"הבנה" רעה, מה זה "אומר עליהם",כביכול).

[הדיון כאן אינו  על משכנתא. ושקופה לחלוטין המגמה האישית, הקבועה והמגוחכת, בשליפת איזו הודעה שהיתה בפורום שכן, בה  הזכרתי שכשאנו לקחנו משכנתא ההשתתפות העצמית היתה נמוכה יותר, ולמרבית ה"אסון" לא הייתי מעודכן מגובהה היום.. לא הייתי כלל מתייחס אם לא שחס על חבר'ה צעירים שכאן. מניח שעדיף לאנשים לשמוע על "התנהלות כלכלית" שוטפת מנסיון, כולל נסיון של מחיר חיתון ילדים, מאשר מתאוריות. מי שמחפש עצות מרות, במקום גישה נינוחה שרואה היטב גם את הצורך באחריות הממשית - בבקשה...

הדיון גם לא על הטעות שלך לגבי איזה מקומות מדובר, שכוללים מקומות מצויינים עם זוגות צעירים רבים (דוגמה: קרית ארבע, דירת 4 חדרים כ400,000 ש"ח. 25% זה 100,000, חצי מהסכום שנקבת שם. שכירות: ישוב ליד נתניה, יפה, דירת שני חדרים עם מטבח וסלון, 800 ש"ח לחודש..).

הדיון כאן הוא על נכונותכם לקנטר, במילים רעות, מישהי שבאה לקבל עצה, במצב שרגיש גם בלאו-הכי.

בינתיים, אתה אכן לא תגרום כל נזק ארוך טוח או קצר, כי למרבית המזל אנשים לא שומעים לדברים הללו - והם ימשיכו להתחתן למרות עצותיכם המלומדות]

אבל הנקודה שזה לא היה הנושא כאן.

כלומר: אם מישהו היה פותח שרשור עקרוני, ענייני, לגבי מה שאת כותבת - היה מקום למי שרואה לנכון להגיב כרוחו/דעתו.

היא שאלה ממש ספציפית, לגבי "קטע" בחתונה שלהורים קשה לממן. איך להתחשב בהם. זה דבר יפה - ובוודאי לא מצדיק להציק לה. גם כתבה שבכוונתה לעבוד אחרי נישואין - ואיננו יודעים אם לא תתנהל כראוי גם ב"קטע" הזה.

ומה שכתבת בסוף - זה אכן בדיוק מה שאני גם כן כתבתי קודם לכן. אמת לאמיתה.

וזה בדיוק ה"קטע" שאיתו אני מסכים.. הוא אשר כתבתי.

זוג שעובד ועם חסכונות מתחיל במקום טוב יותר ובטוח יותר, 

לא ברור לי איך בחורה יוצאת מתוך הנחה שבעתיד תסתדר איכשהו, וכו, אני מאוד מקווה שהפותחת כבר השיגה עבודה לאחרי החתונה לפחות..

אז הובנה המחלוקת בנושא (על אף שברובו אינו נושא השרשור, והניצלוש לא ראוי):

דעה א: לפני "עבודה מסודרת", דהיינו, לפי מה שנאמר מקודם, אחרי לימודים אקדמאיים + הסתדרות בעבודה, שזה לבחורה אחרי ש"ל, משהו כמו מינימום גיל 23, ולבחור אחרי "הסדר" עוד יותר - 

חתונה זה מותרות, כמו טיסה לקריבים.

דעה ב: אם מוצאים מישהו מתאים ובשלים - יתחתנו ויעבדו בצד לימודיהם.

דעה א: חתונה עם צלם במחיר 11000 ש"ח זה זולה מינוס.

דעה ב': זה יקר. אפשר להסתדר גם בלי דבר כזה. ולא בשביל זה דוחים חתונה שהגיע זמנה במהות.

דעה א: בחורה שכותבת שההורים מתקשים לשלם "משהו טוב וברמה" כלשונה, ומתייעצת מה לעשות כדי להקל מעליהם את הוצאות החתונה - על אף שלגבי אחרי החתונה נוטלת על עצמה את האחריות בעיקרון - אין לה לצפות ל"תגובות מחבקות", בגלל ש"רוצה מותרות".

דעה ב: זו בחורה מעולה ומתחשבת - שראויה לגמרי לתגובות מעודדות, מחבקות, ענייניות ומפרגנות.

בסדר. אין צורך לחרף. אין צורך "לתת ציונים". כל אחד יבחר מה שמתאים לו.

כולם הבינו היטב. אין כל טעם לחזור.

זה בדיוק מה שצוין בנקודות לעיל:

אין מספיק "בשופי", לחתונה בעלויות כאלה (צויינו שתי הדעות על משמעות העלויות).

דעה א: זה כמו טיסה לקריבים - אל תתחתני. "תעבדי קשה" ותחכי שזה יהיה לך. בינתיים לדחות.

דעה ב: את צודקת - אין צורך להסכים לעלויות הללו (של הצלָם כרגע..).

הון עצמי מינימלי עומד על 25% מעלות הדירה (ולא מעלות ההלוואה), ויש מקרים שזה יכול להגיע גם ל-35%.

אא"כ לוקחים משכנתא דרך חברת ביטוח האשראי EMI (וזה כבר סיפור אחר).

חסרת טאקט.

באה בחורה עם בקשת עצה למימון חתונה יקרה - שזה, אגב, דבר שאינו "סנדרט מחוייב" שהורים חייבים "לתכנן מראש"..

וגם "בחורות עובדות" בגיל כזה, בד"כ אין להן ממה לממן חתונה יקרה מעצמן.

אני כבר שמעתי על הורים "חסרי אחריות" לצד השני, שחינכו את בנותיהן לעשות הרבה דברים לפני חתונתן בדווקא. אח"כ אוכלים את הלב על הבנות ש"נתקעו". נראה לי יותר גרוע.

ולפחות בטוח שיוכלו לממן את עצמן אחרי...

והן יכולות לחסוך..

היא כתבה מפורש שמתכוונת לעבוד אחרי.

וה"סיוע" של בחורה צעירה לחתונה יקרה מאד - שאינה דבר הכרחי - אינו גדול. 

ואין כל צורך דווקא בחתונה כזו, ובוודאי אינה סיבה לא להתחתן בגללה בגיל צעיר/סביר.

זוגות צעירים יכולים להתחיל לעבוד אחרי נישואין, גם בצד לימודים, ולממן את עצמם יפה/סביר, גם אם ההורים אינם כאלה שמסייעים כלכלית.

וזה טוב בהרבה מההיפך. כנ"ל.

אתה מנותק ממה שקורה בחוץ? מזוגות צעירים שרק חיפשו למי להצביע שיעזור להם עם יוקר המחייה?

אתה לא מבין ערך של חסכונות... 

וזה מעבר מלערך החינוכי של בחור/ה שמבין/ה שכסף לא גדל על העצים ומתרגל לאחריות כלכלית שתעזור לו לנהל בית.

אני מכירה בחורות שעבדו מגיל מאוד צעיר- 14-16, ועד גיל 20-22 חסכו לא מעט אלפי ש"ח ככה שבכלל לא נעזרו בהורים למימון חתונה- אז אל תגיד שלא ניתן לסייע... גם אם זה רק מעלן גיל 20.

זו הסטת הנושא, לכן חבל להמשיך לדון בכך.

בחור/ה יתרגלו לאחריות כלכלית ממשית, בצד נושאים נוספים של אחריות, חשובים לא פחות, כשינהלו את ביתם; גם אם יש ערך לחינוך לכך מקודם, בפרופורציה נכונה, בצד עוד דברים שחשוב לחנך אליהם לא פחות.

יש כאלה ש"עובדות" מגיל צעיר וחוסכות הרבה, יש כאלה שפחות. יש חוסכות לטסט.. יש ללימודים. זה לא תנאי בחיים. בנות שלומדות באולפנה עד הערב ולמבחנים בצד זה, יש מאד להעריך כשמצליחות מעבר לכך. ה"נקודה" אינה כדי לממן חתונה יקרה-מאד.

ומכל מקום, לא זה היה הנושא. הנושא היה, שלא "יורדים" בצורה שבמקרה הטוב היא חסרת טאקט לחלוטין, על בחורה שניכר שלפחות בחינוך למידות טובות והתחשבות קיבלה חינוך מעולה.. - בגלל שיש לה "בעיה" עם יכולת הוריה לממן חתונה מפוארת.

לק"י

צריך לעשות השתדלות.

ואני מסכימה שכשמתחתנים כדאי שתהיה תוכנית כלשהי לגבי הפרנסה, אבל גם אנשים שעובדים כבר- לא תמיד יכולים לממן חתונה בלי עזרת ההורים.

ולך- פותחת השרשור, תנסו לצמצם בהוצאות כמה שאפשר.

לא חייבים חתונה מפוארת.. זה לא בהכרח יהיה שמח יותר.

מזל טוב!

ובשורות טובות

אמא שלי חד הורית וההורים של אשתי ב"ה יותר מסודרים..

בוורט אמא שלי גם נלחצה מהמחירים וכו' וב"ה חמי וחמותי חילקו את הכסף ככה שאמא שלי תשלם כמה שהיא יכולה והם את השאר..(גם להם היו הרבה יותר אורחים אז זה עוד סיבה..)
בכ"א לנסות את זה, והרבה תפילות ואמונה בהשם..
בע"ה שיהיה במזל טוב ובהצלחה!

את לא יכולה להגיע לחתונה עם רגשות אשם כלפי ההורים שלך ומרמור או כעס כלפי החתן שלך וההורים שלו.

גם יכול להיות מאוד שאלו דברים שיעלו שוב במשך החיים- נניח רוצים לקנות עגלה לתינוק חצי- חצי, וההורים שלו רוצים לקנות עגלה מאוד יקרה. ויש עוד הרבה סיטואציות כאלה- עזרה בקנית בית, עזרה באופן כללי.

מוטב ועדיף לשניכם ולמשפחות שלכם שתעלו את הנושא ביניכם כבר עכשיו.

יכול מאוד להיות שהוא בכלל לא מודע לזה,

יכול להיות שאם הוא יבין את המצב ויבין איך את מרגישה הוא בעצמו יפנה להורים שלו ויבקש להוריד הוצאות,

יכול להיות שאם את תדברי עם ההורים שלך הם יסבירו לך יותר טוב מה בדיוק קורה אצלם ומה הגבולות שלהם, וגם ירגישו בנוח להציב את הגבולות הכלכליים.

העיקר- לפתוח את זה ולדבר על זה.

בהצלחה!

זה לא היה סיבה לבזבז כסף שהיה. עדיף במקום זה לקנות ניירות ערך.

ולאט לאט לומדים על סיכון/סיכוי.

אפשר להרוויח יפה ואפשר גם להפסיד, לכן חשוב ללמוד את הנושא לעומק.

אבל זה כבר לפורום אחר.

תגידו בעדינות שאת שומעת שיחות ורואה שהמצב של ההורים שלך לא טוב ואת רוצה לחסוך להם עליות ומבקשת ממנו אם הוא יוכל להתפשר על פחות בשבילך. תבהירי שזה לא בא מההורים והם לא רמזו כלום, אבל את רוצה בשביל כיבוד הורים לעשות את זה ומבקשת ממנו לעזור לך בזה.

במצב כזה יש יותר סיכוי שהוא יבוא לקראתך, ויסכים להתפשר

וזה רק מראה על מידות טובות שלך ולא על משהו רע.

הצלם שלנו היה בערך ב2000 ש"ח והיה מעולה, זה גם מחיר אפשרי (בלי וידיאו וצלמת, זה עלה עוד בערך 2500, אבל ההורים של בעלי התעקשו- אנחנו ויתרנו)

אם את רואה שארוסך מוכן לבוא לקראת, תנסו לחשוב יחד במה אפשר לחסוך ומה אפשר לעשות זול יותר, יכול להיות שתצליחו לחסוך עוד (היה פה לאחרונה שרשור עם טיפים איך לחסוך ומי מומלץ במחירים זולים)

מזל טוב!

(אגב, התנאי שלי לבעלי היה שמנסים לחסוך כמה שיותר להורים של בגלל המצב הכלכלי ולקנות הכל הכי זול שאפשר. למזלי הוא הסכים..)

יפה שאת "מרגישה" את ההורים.

אל תפחדי. זו בעיה די מצויה.

אולי תציעי להורייך, בהסכמת החתן, שמימון החתונה יבוא בחלקו לפחות ממה שתקבלו לחתונה.

אחרי החתונה בעז"ה תעבדו שניכם "מהצד" ותסתדרו.

זו בעיה לא נדירה, שצד אחד רוצה "יקר", והצד השני לא, או שאינו יכול. אי אפשר לכפות לשלם מה שאין, אבל הורים רוצים לא-פעם, שהילדים לא יצטערו, אז מתאמצים מעבר ליכולתם הממשית.

אני חושב שאת צריכה לדבר על זה, בנחת, שקוף, עם החתן. האיכפתיות מההורים צריכה להיות של שניכם, וצריך ביחד לחשוב איך מקלים עליהם. הרי יש להניח שלא התחתן איתך בגלל "הורים עשירים", אלא מאהבתך והטוב שבך. תנסו בהבנה לחשוב איך להקל עליהם.

לק"י

גם אם יש ביקורת על ההתנהלות של פותחת השרשור- יש דרך להגיד.

ואם ימשיכו פה עקיצות וירידות- השרשור יינעל!!!

(וזה לא פייר כלפי הפותחת).

וסתם נקודה: היום יום המעשים הטובים

אז מעשים לא טובים לשמור ליום אחר

סתם!!

תהנו מהדיון

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!