איזה טוב ה'=)=)=)שִׁירָה

ביום ראשון נראלי זה היה אז סידרתי את שתי המגירות שבארון. ואני מפחדת להתחיל את זאתי שבמיטה כי.. ייקח לי 4 שעות לעשות אותה.

וביום שני מצאתי כלמיני דיסקים מעניינים בבית. ומיינתי אותם לפי מה שיפה ומה שעוד יותר יפה. ועכשיו אני שומעת לי להנאתי.

וביום שלישי נסעתי בעזרת ה' ממש לקנות בגדים. ומצאתי. והם ממש יפים. וגם הייתה חולצה אחת שחשבתי שעולה 80 ואז פיתום התברר שיש 30% ואני בכלל לא שמתי לב שזה כתוב בכל החנות. בקיצור היא עלתה פחות אפילו. זה משמח כזה.

ושתי חולצות ליום טוב. וחצאית לחול המועד. וואי כיפלי. ישתבח שמו.

ואז עמדתי שם בתחנה ואפחד לא עצר וחיכיתי חיכיתי ואז ביקשתי מריבונו של עולם שמישהו יבוא וייסע בדיוק ל.. איפה שאני צריכה.

והוספתי גם שאני רוצה ליות בבית בעשרים ל2 כדי לסדר קצת ולהכין משו לפני שאימא מגיעה ואז הגיע מישהו חמוד ולקח אותי עד הכניסה, ומשם עוד מישהו חמוד לקח אותי עד למעלה ואז הלכתי קצת ברגל והייתי בבית ב13:38!! ישתבח שמו ממש.

וכל הרווחים בין משפט למשפט ושכתוב אימא עם יו"ד זה כי פיתום לא היה באלי שיהיו קוים מזוגזגים אדומים כאלה למטה.

וזה לא כיפ שאימא כועסת או מצוערת (מצוערת?) בגללך. ובכלל שאנשים כועסים או עצבניים או איך שלא קוראים לזה-זה לא כיף.

ובאמת שאלה. יש הבדל בין לכעוס ללהתעצבן? אם כן, אז מה?

לחשוב זה טוב..

מזל שיש חדר ודלת ומיטה וה'. פוו.

טוב בסדר. אזמה?

וזה ממש מפחיד ומוזר להתעורר ב10:28!

התבזבזות של שעתיים וחצי לפחות מהיום. ועוד אח"כ פיהקתי. |:

והיום באמת עשיתי דברים.

עכשיו נשאר להחזיר את החרסינות החמודות ועוד מעט להוריד ולקפל כביסה.

חח זה נחמד להתכתב עם מישהי כשבממוצע זה 3 הודעות בשעה.. חמודה היא.

ורציתי להכין ארוחת צהריים (ארוח"צ? ארו"צ? ארוצ"ה. נראלי ארוח"צ..) לאחים שלי, ועשיתי פסטה והמצאתי מתכון לרוטב. מחיבור של איזה 4 מתכונים. ויצא מרק פסטה. כאילו, הרוטב נוזלי כזה ולא ממש "נדבק" לפסטות..

מקווה שהם יאהבו באמת..

וזהו. סוף. נראלי|: בינתיים..-

אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך