בוקרריעות.

סתם כי בא לי

אז קודם כל. קראתי כמעט הכל פה אבל להגיב להכל ייקח לי שנים ואין לי שעות, אז כשאחזור הביתה מחר אני אענה על הכל כי יש לי המון מה להגיד

וואו. שלושה ימים שלא הייתי כאן, והמוני שרשורים חדשים ואנשים חדשים ועניינים חדשים.

אפשר שתסבירו לי על העניין של נגד דיקטטורה? כמה העניין רציני וכמה לא? לא הצלחתי להחליט. 

אז ממה להתחיל את כל שלושת הימים האלו? מה מעניין בכלל?

אז ככה. קמתי בחמש וחצי ביום שני. חמש וחצי! |מילל| ארזתי והתארגנתי מהר והלכנו להעמיס. ואז הייתה נסיעה נחמדת ואוכל ומסלול שעשיתי פעם אז היה נחמד נורא. הייתה מדריכה חמודה להפליא והכרתי מלא צמחים חדשים טעימים וגם מרבה רגליים אחד. שחור עם צהוב בצדדים. ואכלתי מלא. ואז כשסיימנו הלכנו לבקר את בן גוריון ואשתו פולה בקברים שלהם. יש להם קברים יפים. כזה אני רוצה. פשוט, לבן, רבוע. והלילה היה נחמד אבל התעוררתי מיליון פעמים בערך והיה קפוא. וקמנו בשש והלכתי עם השק"ש עד לכיור כדי לשטוף פנים ולצחצח שיניים וכשחזרתי התארגנית מהר ואכלתי והלכנו למסלול. ואני הייתי במסלול של המיטיבי לכת ועלינו על הר גבוה ותלול בצורה מפחידה ואחרי עשר דקות התיישבתי בצד ולא יכולתי להמשיך והרגשתי נורא ובקושי יכולתי לדבר ואז הקאתי וירדנו אני ועוד כמה בנות חולות. והלכנו שוב לבן גוריון לחכות שיגמרו את המסלול. חיכיתי שם, עם עשרים אחוזי סוללה, לבד, בשמש, שש שעות וחצי. זה המון! המון המון! שש וחצי שעות של כלום. אבל המצאתי משחק חדש: יושבים בכל פינות, וכל פינה חווים לפי כל החושים האפשריים. ראייה ושמיעה ומישוש וריח. אתם יודעים כמה שעצים משפיעים על הציוץ של הציפורים? והיו המון ציפורים. וזהו. בחמש וחצי באו לאסוף אותי ונסענו לאיזשהו פארק. והיה אוכל טעים אבל לא צמחוני בעליל אז אכלתי חסה ולחם. וטחינה, חשוב. ואז היה קפוא נורא ובמשך שעה וחצי ייתה הופעה שלא תוכננה טוב בכלל, וחבל. כי לביני יש קול טוב. ואז נסענו והגענו לאולפנא ומקלחת ונרדמתי בשניות. והיום קמתי בתשע לגמרי לבד, והתארגנתי והלכת לארוחת בוקר ואז היה ביולוגיה ואז אנגלית. ואז שעתיים מתמטיקה אז הלכתי לחדר אבל אושרת רצתה לראות סרט שהייה לי בפלאפון והיא די שדדה לי את המיטה אז אני יצאתי לספה בחוץ עם ספר וגמרתי אותו. המסע המוזר של מר דאלדרי. ספר נפלא, אם כי יש בו משו שהפריע לי קצת. לוידת מה זה היה. ואז היה אוכל ואז הייתי עם ג'ני מלא. ותקשיבו. היא חתולה מקסימה. ואז שטפנו את החדר אוכל ואז את החדר והיו לי מלא בגדים בארון ועכשיו כולם ארוזים ומוכנים לנסיעה הביתה. וזהו. הנה אני כאן

והורדתי את רחוב ג'אמפ 22. הלוואי שיהיה יפה

לפחות אני יודעת שהיום בערב יהיה אוכל טעים, כי הצהריים היה מזעזע. וגם הבוקר כשחושבים על זה

מה עוד? אה כן. לקחתי לפסח את דם האולימפוס (ניקווו♥♥♥) ואת הגן הנשכח. תהילה המליצה לי עליו אז הלוואי שיהיה יפה.

והכרתי חתולה חדשה אבל היא נשארה אצל בן גוריון היא גדולה ויפה וקוראים לה אליזבת'. זה מדהים איך שחתולות משדרות את השם שלהן. אבל לא כולן. רק כאלה שאוהבות אותי.

יואו. מכירים את הסרט נוח? עם אמה ווטסון ולוגן לרמן ועוד כמה שחקנים שאני לא מכירה. זה. היה. סרט. מושלם. בכיתי וצרחתי וצחקתי ונאנחתי וזה היה כיפ כל כך. והבנתי. הכי כיף לראות איתי סרט בפעם השניה, כשאני עוד לא ראיתי אותו. אני מגיבה יפה כל כך למה שקורה

וזהו לסיפורים ושטויות. עכשיו לרגיל שלי

|נושם עמוק|

עד מתי נהיה מוזרים ככה, מזגזגים מתנודדים כמעט נופלים.

מי עולה ראשונה, זו אהבה הישנה

פעם ראשונה שזה רציני מזה כמה חודשים. כמה שזה כואב, זה ממלא תקווה

כמה אני רוצה שתהיי איתי ואני אחבק אותך ואלטף אותך ואמלמל לך מילים. 

כמה אהבה יש אצלי בלב

החלום כמעט הכי גדול שלי: תיק כמו של הרמיוני. שיהיה בו מלא מקום לשים בו הכל, אבל הוא יהיה קטן ונוח ולא כבד

מרגיש כאילו כתבתי אבל אני לא

חברה מושלמת וככה

מהוככה הזה עלתה לי גלידה בראש משומה, ומגלידה המוח שלי עבר ישר לחברים של ברני. מה?

אני פשוט צריכה את כל המידע שיש בעולם אצלי בראש

אז עדנה תפסה אותי באמצע המסלול. היא חמודה לאללה. ואני צריכה לגשת אליה למשרד אבל לפני כן אמא צריכה לדבר עם חן וגלית וזה בטח יסדר את זה. אבל נחמד שנפתח ערוץ תקשורת

קוצים. זה כל מה שנשאר בי. הפרחים שאת נתת לי קמלו בינתיים (הלוואי שלא אבל זה כל כך מה שאני מרגישה ממך)

שק שינה זה כזה דבר לא נוח. 

אני אוהבת את שיעורי אנגלית. אבל המורה המעולה שלי לא תמשיך בשנים הבאות זה כל כך מבאס ומרגיז ולא מעורר חשק

העיקר שיש לי פטור ממתמטיקה

ואני חושבת שאין לי שום דבר לומר בהרהורים

יותר מדי סמיילים עצובים

אני רק בלעדייך

והלב הזה שנשרף

הלב הזה שנגמר כבר

מג"ר

אוי לא הלוואי שלא

איך אפשר להיות כל כך חסרי רגישות? מילא לילדה אחת כמוני, אבל מה עם כל השאר?

ועוד אין פרק תשע עשרה בגותהאם. הוא בכלל לא יצא. ואני במתחח

מישהו יודע איך קוראים לסרט silver falls בעברית?

ויש מחר מלא שעות ריקות שזה משו. ואני יוצאת כבר באחת וחצי כי אני נוסעת לציפי

שיר מצמרר קשה לי לשמוע אותו

רעיון עצום. מחברת התייסרות. כמה שירים וקטעים וחלומות

הלנה בונהם קרטר היא שחקנית עצומה. עצומה. ראיתי אותו בשלושה תפקידים שונים, ותקשיבו. היא שחקנית מצויינת

ואתם יודעים. מצויינת זו מחמאה ענקית אצלי. למקצועות ותרבות רק

טוב. שבוע הבא אני נוסעת אלייך לקחת אותך לאנשהו תגידי לי את. רק תפני לך יום. ואי אפשר לתייג כאן ואני בכלל לא בטוחה שתקראי את זה. אבל אמרתי לך בווצאפ אז אם את קוראת את זה, שתדעי שזה היה באמת

אני גוועת ברעב. ויש אוכל עוד שעתיים. ושון סגור. ויש לי פה רק קורנפלקס אבל נמאס. הצילוו

וראיתי ביום שני פינה נהדרת על שפת אגם. תהיה לי פינה כזאת בגינה הענקית

ומי שרוצה לראות חצר יפהפיה צריך לבוא איתי למאחורה של הבית של ציפי. זה ענק ויפה

עוד שניה פסח. וכשחוזרים יש בסך הכל חודשיים וחצי. ואז חופש. ואז כיתה י"א

צופיה מותק |מאוהב| הילדונת הזאת היא פשוט משו מתוקי מקסים יפהפה

וזהו. לא נתעלל במי שכן רוצה לקרוא את זה. נכון?

רק חבל לי על ההרהורים

ערב

צהרייםפינג.

לפעמים אדם לא שואל שאלות כי הוא מפחד שישקרו לו.

לפעמים, הוא לא שואל כי הוא מפחד שיאמרו לו את האמת ורק אותה.

לפעמים

אני מהרהרת

כמה מעט נותר מהאדם שהייתי לבד מזכרון היותו.

אבל זיכרון, הוא בסך הכל צורה מסויימת של סבל.

הזיכרון שלי, למשל, מספר בעיקשות שכך היה

אבל הבהלה הפנימית והגאווה הפצועה מסרבים לסגת. לא היה.

ואני יודעת, שבסופו של דבר הזיכרון שלי ייכנע.

 

אני יודע לברוח. לשמור לעצמי את הכוח. 

יודע מה אני אינני. ושאבי לא ישוב לחבקני.

יודע וכואב.

 

מרפאות חוץ? דה? בוקס בבטן.

לבדינג. 

שתיקה שתיקה שתיקה עד קצה האופק

אתמול הבנתי את מיכל ותפארת לראשונה בחיי. 

אלף מילים ואלפיים חיבוקים וגיטרה וסידור ודמעות שחלקנו לא גרמו לי להבין אותם כמו המכה של אתמול.

כי להיות כמוהן זה אומר להיות נשלט. אחר. מושפל. 

וזה אומר לעולם לא להיות לבד.

 

אחרי שכל כך נפגעתי נתקלתי במשפט הזה, שמערבב בי גלי התנגדות.

"אי אפשר לשנוא מישהו כל כך, קודם שתדע מהי ההרגשה כשאוהבים אותו עד תום"

ואני יודעת שהגאווה הפצועה שלי עיקשת מאד.

אבל בסך הכל, זה מסביר הרבה.

אני לא אומרת שהמעשים שלו שגויים, אבל הם לא בהכרח מוצדקים.

בסופו של עניין,

אנשים הם לעולם לא מי שאנחנו חושבים שהם.

חשוב לזכור.

 

הכל לטובה, היא אמרה לי בקול רועד.

אבל זה לא אומר שקל יותר להרפות.

ואני. אני יודעת טוב הרבה יותר מאחרים מהי ההרגשה כשמישהו אחר בוחר במקומנו

בשעה שאנחנו ראויים מספיק לבחור בשביל עצמנו.

 

ראויים מספיק לבחור בשביל עצמנו.

אם אתה קיים ובנוסף לכל גם מקשיב,

שים לב לפנים הריקות שלה

שים לב.

 

ואם הגעתם עד פההמוםהמום

אזי עימכם הערכתי הכנה. היו שלום והשתדלו לחיות את הרגע

כי כמה קלישאתי שיהיה המשפט הזה,

מחר ואפילו רגע או שניים אחרי זה לפעמים כבר מאוחר

 

|חיבוק|טופי תותאחרונה

הרבה דברי חכמה אמרת.

 

היו שלום אומרים אנשים לפני שנפרדים, ואת- הולכת לאנשהו? אם כן, ספרי לי על זה.

 

פעם ראיתי משפט- חיו את החיים, כאילו אין הזדמנות שניה.

זה טיפונת יותר מעודד...

 

אוהבת אותך, פה בשבילך. (גם כשאני רדומה)

עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

 

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

 

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

 

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

 

 

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

 

 

שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

 

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

משה

קוראים לזה מובחנות

ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

לא צריך "הכשרה"משה

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

 

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

 

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

 

 

ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

 

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

 

 

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

הנה אמרת לעצמך את האמתמשה

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

 

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

 

בסדר 

להבנתי את המציאותמשהאחרונה

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

 

הדבר הכי חשוב.

 

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

 

 

 

את עובדת במקום של גברים דוסים?משה

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

ברור לי...שִׁירָה
..זית שמן ודבש

זה חרא

 

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה
הגנהיצחק מזרחי
איך אפשר לפרוץ הגנת בלוק פון (blockphone) ?

דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...

מעניין אם יש פה אנשים שעוד זוכרים אותידי"מ
קודם תתחיל - מעניין אם יש פה אנשיםל המשוגע היחידי

אח"כ אם זוכרים אותך

חחחדי"מ
כןזית שמן ודבשאחרונה
קישור לשטיסל עונה 3 מישהו?הרהמורניקית
חחח מת פה, תנסי בפורומים אחריםל המשוגע היחידיאחרונה

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

..זית שמן ודבש

הייתי איתה ביחד

 

אולי יעניין אותך