כשהייתי בגיל לא זוכרת איזה..הייתי אלופת הגן שעשועים בלהתנדנד. הייתי נוגעת בעננים בערך מרוב שהייתי מתנדנדת גבוה. וגם הייתי ממש קלילה אז הרוח היתה מנדנדת אותי
קיצור.. פעם אחת התנדנדתי כהרגלי לגובה כמה קילומטרים מעל פני הקרקע ואז הנדנדה פשוט החליטה לעשות לי לונה פארק והיא פשוט עשתה לי סיבוב..מן גלגול כזה מעל המתקן. קיצור ואז היה רגע אחד באמצע הגלגול שהייתי הפוכה ואז צנחתי לרצפה. (זה היה ממש כואב)
קיצור.. מאז ישלי פחד להתנדנד יותר מידי גבוה.

מאז אני לא מעזה לקפוץ מנדנדות...
(אחרי שעפתי מהנדנדה) אבל עדיין אוהבת להתנדנד..

רצתי לאבא של חברה כי אשכר'ה הייתי בטוחה שזה אבא שלי..

וממש רגע לפני שדיברתי בלמתי את עצמי

 

רצתי לבנאדם שראיתי עם מדים וחשבתי שזה אבאשלי ולא שמתי לב שזה סתם עוד בנאדם מהבסיס

לשכנים שלנו הייתה כלבה כזאת שקבוע קבוע היתה רודפת אחריי. ימח שמה. איך שמחתי כשהיא מתה..
אבל כל פעם שאני רואה לברדור לבן עוברת בי חלחלה.
גם מצ'ילי חריף ישלי איזשהו פחד..
פעם ירדנו לרפת והיה שם צ'ילי חריף כזה של התאילנדים והחלטנו לבדוק על איזה עגל כמה זה חריף..
מסכן. הוא עשה ממש קולות של טרקטור מקולקל.

שהייתי קטנה היתה שריפה בבית.

כולם יצאו ואז גילנו שאחותי לא איתנו..

אמא שלי היתעלפה , אבא שלי קרה למכבי אש , וסבתא שלי הדליקה נרות לכל הרבנים בעולם.

אז...

החלטתי לקחת אותה מהאש

נכנסתי לחדר..

היא היתה שם בוכה עומדת על המיטה (מעץ!!) ..

האש מיסביבה ולא נוגעת במיטה!..

הייתי באטרף..

לקחתי אותה מהר..

ואז..ניצלנו. בנס!

מאז..אני לא מתקרת לאש ,נוגעת באש, ל"ג בעומר שכחו מיזה.

לא מפחיד כמו שלכם.. אבל בכל זאת.
 

כשהייתי קטן ממש פחדתי מכלבים.
יום אחד שחקתי בכדור עם חברשלי והסיוט הגדול שלי התגשם.
כלב.נובח.עלי.

לא ממש דאגתי, הוא היה קשור. החזיקה אותו ילדה שקטנה ממנו.

תוך זמן קצר מאוד(!) הכלב התחיל לגרור אותה לעברי.

כל האנשים ברחוב נכנסו לבתים שלהם. נשארתי לבד.
הכלב (שהיה ענק!) רץ, וגרר אותה בפישוק אברים על הכביש. לא  הייתה לה ברירה.
היא שחררה את הרצועה.

 

בהתחלה ניסיתי את התרגיל הידוע - לעמוד ולא לזוז. זה לא עזר.

הכלב זינק לעברי בפה פעור,  ורגע לפני שהוא סגר עלי את הפה זזתי.
התחלתי לרוץ, והוא אחרי.
זה היה רק עניין של זמן עד שהוא ישיג אותי, וזה קרה.
תוך כדי זינוק באוויר הכלב הגיע אלי וסגר את פיו על רגלי. מרוב הלם לא הרגשתי בכלל את הכאב.
רצתי בכל הכוח ועצרתי. הכלב המשיך מהתנופה. נכנסתי מהר לבית שהיה בצד והתקשרנו לבעלי הכלב.
 

זהו. מאז עבר עלי די הרבה, אני כבר לא נלחץ מכלבים, וגם..למדתי טריק יעיל יותר!
כשכלב מתקרב אליך, תסתכל לו בעיניים ותעשה כאילו אתה זורק עליו אבן בכל הכוח.
הוא יברח. בדוק.

תנסו בבית

מצטער, אני עובד ברפת עם עגלים ו... הם ממש חמודים

כשהייתי בגן... ולא ידעתי מה זה אומר, אז הורדתי את החצאית כי היה לי חם...

 

כשהגעתי הביתה אחים שלי מה זה התעצבנו והתחילו לחקור אותי אם היו אנשים ברחוב

למזלי לא היה

 

אחח, אין כמו טראומות דביליות...

מה יש להתעצבן? מה כל כך נורא בזה?

 

ואנחנו משפחה שהולכים עם חצאיות ארוכות, (רק הבנות, כן?)

והם לא ממש התעצבנו אלא יותר התרעמו (או איך שלא יקראו לזה...)

אל דאגה, זה לא טראומתי. סתם נזכרתי בזה.

אישית, יותר משאני רואה בעיה בזה שילדה בגן תלך עם מכנסיים אני רואה בעיה בזה שאנשים יתעצבנו/יתרעמו על זה.

אבל זו אני וזה החינוך שלי, שמחה לשמוע שזו לא הייתה טראומה

כמובן שצריכה להעשות בצורה שקולה

לזה שילדה בת 4 היא אובייקט מיני?

אני לא חושבת שצריך לחנך ילדה בת 4-5 שללכת בגילה עם מכנס זה נורא ואיום וחטא. 

להפך. מזעזעים אותי האנשים שמלבישים תינוקות בנות 3 בחולצות ארוכות וגרביון. זו הקצנה נוראית וחולנית. 

זה חינוך לילדה בתור בת,אשה לעתיד .

מדוע את לא שואלת את אותם הדברים לגבי חינוך לכל מצווה אחרת בעוד שהיא ילדה שאינה יכולה לקיים אותה כשהיא ילדה ?

חינוך זה דבר שנבנה עם ילדות דווקא,הוא לא יכול לבוא בפתאומיות בגיל קבלת מצוות.

 

המושג "אובייקט מיני" מאד לא נכון לבוא בהקשר הזה מכיוון שזו הקצנה ביחס לצניעות ויצירת סלידה שלא צריכה להיווצר כלל כמו גם שימוש במושג שהוא דבר והיפוכו בהקשר לצניעות.

אכן יש באדם אספקטים כאלו ולכן הוא מחונך מילדות לרסן למתן ו"לחנך" אותם להתעדן בעידון של מצווה ועשיית טוב,ולא להפך.אם אדם לא יחונך לכך,זה לא יגיע לבד עם הגיל כלל וכלל.

 

אני מציע לשמור את המושג "אובייקט מיני" למקומות הראויים לו,כמו ביקורת נוקבת על שימוש בדמות אשה (ובפרט נשים לא צנועות) בחברה המערבית בשיווק מוצרים וכיוצא בכל הדברים הללו,ב"ה שאין חלקנו עמם בזה.

 

בנוסף לכל זה,האין חינוך ללבישת בגדים בכלל גדר או רמיזה ואף חמור מכך בעניין הזה ?

בודאי שכן,ובודאי שגם כאן יש חינוך תת תודעתי הן לבנים והן לבנות,ומן הסתם גם חילונים מאמינים בזה ולא נותנים לילדיהם ללכת בביגוד שהוא חסר יותר ממה שהיו מרשים בכל גיל,על אף שחם בחוץ וכדומה.עוד לא ראיתי ילד או חמור מכך ילדה שהולך ללא חולצה ברחוב על אף שאין בו רלוונטיות לצניעות ממש בגיל זה (את הגיל שבו זה רלוונטי יש לברר בנפרד,אני כמובן מתייחס לגיל שאין בו עניין צניעות,אך יש עניין חינוך),זה חינוך ובעניין זה אכן התורה קובעת שאשה צריכה ללבוש בגד מסויים שעונה בקריטריונים הלכתיים למצווה זו שמלה או חצאית בלשוננו ולא מכנס.

 

 

בעקרון כל דיני הרחקה מנשים חלות מגיל 3 ולכאורה גם צניעות.

ובין חלב וניל למטרנה

מטרנה.

יאק.

בס"ד

 

התחלתי לאכול ופל וגיליתי שהוא חלבה...

 

דווקא לא רע

הייתי בגן, במעגל הזה שתמיד עושים (ריכוז כזה..) ואז לא הרגשתי טוב והקאתי, פשוט ככה, באמצע.

ולגננת לא היה אכפת והיא המשיכה רגיל.

ואחרי שעה אמא שלי באה כי נגמר הגן והיא גילתה שאני ככה.. 

ואז חבר שלי רב איתי ודחף לי לפה.

כל פעם שהיינו רבים עם בן דוד שלי הוא היה מחכה שנצרח 'אבא' ואז תוקע לנו איזו גרב ישנה שלו בפה

אבל זה סתם כי האחד הכי גדול שגר בארץ הוא בכיתה ו..

זה בכלל לא עם

גם בצחוק.

(מוקדש גם לנסיך הקטן.)

ראיתי את סצינת המקלחת מהסרט psycho של היצ'קוק...

מאז יש לי פחד שמישהו בא לדקור אותי כשאני מתקלח...

לא יודעת מה חשבתי לעצמי באותו רגע אבל.. נסעתי עם הבימבה במדרגות.. נשברה לי חצי שן.
והבימבה הלכה לעולמה כמה בכיתי.

נכנסתי בליל שבת לחדרי כדי להתארגן לשינה, וראיתי יד נכנסת מתחת למיטה של אחי. ברחתי בצעקות מבוהלות על שד מתחת למיטה שלו, ואחרי קצת בלאגן אחי יצא מהחדר ואמר שהוא רצה לעשות הפתעה להורים שלי ולהתארגן לישון בלי שידעו, והוא ראה שמישהו נכנס אז מיהר להתחבא.

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)