"-שבת הגדולזאתי**ערב שבת-
הקטנטונת התעקשה לבוא איתי לתפילה, והיא באה.
וממש שיתפה פעולה והתנהגה ממש בוגר.ב"ה.
וכשחזרנו היא דאגה להזכיר לי שבשבת הבאה היא מצטרפת אלי שוב ולא אכפת לה.
חמודה וברוך ה' ממש שמחתי
בוקר שבת-
ממש התחדש לי משולחן שבת דברים על השבת המיוחדת הזאת.
והייתה אוירה טובה. והאכלתי את הפשוש הקטן סוף סוף אכל משהו
אחח הוא מתוק
והיה טוב!
וגם הלכנו ביחד להרצאה וסופסוף פגשתי את כולן, וגם אותה ואותה 
והיה משמעותי.
ובמוצ"ש עזרתי. ואני צריכה להתמיד בזה תמיד.
שבוע טוב.
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
