ואני לא יודעת מה יקרה איתי היום.








אולי בסוף זה יהיה רק מחר.


אם לא אני יחשוב שזה באסה. ואיך שאני מתארת את זה זה לא יהיה לי כיף.


אבל מה אני יודעת מה יהיה?
ה' חכם, וגדול, ומחשב הכל.









באלי פסח פסח.

ואולי כדאי לנסות בכ"ז לנצלא את היום הזה? לעשות גם בו משהו משמעותי?

בעיקר להתחיל ללמוד למתכונת של מחר. וקצת דברים שקשורים לגן. וכלמיני שטויות קטנות שכדאי לעשות.
אבל ברגע שאני ידע שבסוף זה היום-הכל ייפסק.
ואז אני כבר לא יילמד למתכונת.
אבל אם זה מחר-אני פשוט יוותר על המתכונת.







וזה הרגע שאני לא יודעת אם עדיף חוסר ידיעה או ידיעה.

ציפיות מוגזמות יכולות לגרום לנפילת מתח\אכזבה

כדאי להיזהר מזה

למרות ש…אנלא ייקח אתזה קשה.

בהצלוחע

יהיה טוב

עם עזרת ה'

(תודה)





עם פוול עזרת ה'.חייב רק ככה!