מופיע איסור לדבר ולא נהגו היום

שיהיה לך טוב

בס"ד

עדיף שלא כי זאת לא שתיקה.

ואיני רב - תשאלי רב ותתני לנו תשובה.

הלכה יומית - הרב עובדיה יוסף

http://www.halachayomit.co.il/displayRead.asp?ReadID=498

"

שאלה: הנמצא בבית הכסא (חדר השירותים), האם מותר לו לדבר עם חבירו הנמצא בחוץ או להשיב לקריאה טלפונית, או שיש בזה איסור?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (סב.) אמרו, קבלה דבית הכסא צניעותא ושתיקותא (כלומר, מסורת ומנהג שקבלנו מרבותינו להתנהג בבית הכסא בצניעות ובשתיקה). וכן פסק הרמ"א בהגהת השלחן ערוך (ריש סימן ג'), שאין לדבר בבית הכסא, וכן יש לנהוג צניעות בבית הכסא, ובכלל זה שיקפיד לסגור את הדלת אחריו, (גם אם אין איש בבית).
 
וכן נראה גם ממה שכתב רבינו הרמב"ם (פ"ה מה' דעות), שלא ידבר כשהוא נפנה אפילו לצורך גדול, משום צניעות. ובדברי מרן החיד"א ועוד מהפוסקים המפורסמים מתבאר, שמלבד עניין הצניעות, יש בזה גם חשש סכנה מפני מזיקים השוהים בבית הכסא ועלולים לגרום נזק למי שמדבר שם. ולפי טעם זה נראה לכאורה שאין להקל בזה אפילו במקום צורך גדול, שהרי יש בזה חשש סכנה.
 
אלא שמרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב, שהגם שיש לאסור לדבר בבית הכסא שלא לצורך גדול, מחמת דין צניעות, מכל מקום במקום צורך גדול, יש להקל בזה, וזאת על פי מה שכתב הגאון יעב"ץ בספרו מור וקציעה, שבזמנינו אין שדים ומזיקים מצויים בבתי הכסא, לפי שבתי הכסא בזמנינו נמצאים במקום ישוב בני אדם, ואין דרכם של המזיקים לשהות במקום ישוב בני אדם, מה שאין כן בזמנם שהיו בתי הכסא נמצאים בשדות המרוחקים, והיו מצויים יותר שדים ומזיקים בינהם. זאת ועוד, שהמהרש"ל כתב, לענין רוח רעה השורה על ידיו של אדם לפני שנטל את ידיו בבוקר, שרוח זו אינה מצויה בזמנינו, כי בזמן רבותינו, מי שהיה מניח ידו על עיניו לפני שנטל את ידיו, היה מסוגל הדבר מאד שיתעוור מחמת כן, ובזמנינו עיננו הרואות שאין מציאות כזו כלל, ואם כן, כמו כן יש לומר לגבי רוח רעה המצויה בבית הכסא, שבזמנינו אינה מצויה, ואין לחוש לה כל כך. נמצא אם כן, שאין לחוש בזה כל כך מצד הסכנה שהביאו המקובלים, אלא רק מחמת דין צניעות האדם בבית הכסא.
 
ועל כן במקום צורך גדול, כגון שעלול להגרם לו הפסד אם לא יענה לטלפון בהיותו בבית הכסא, או אב או אם המשגיחים על ילדיהם הקטנים, והם נזקקים לומר להם איזה דבר שיש לו חשיבות רבה שלא יסתכנו וכיוצא בזה, רשאים להקל לדבר בבית הכסא, רק יזהרו לקצר בדבריהם כמה שיוכלו.

"

שתי שאלות:

1.האם לבכות נחשב כדיבור לעניין זה?

2.והאם המקרה שלך נחשב צורך גדול?

אבל למה לבכות בשירותים?!

צאי החוצה לכמה דקות תפסי פינה שקטה ותיבכי לאבא.

"שערי דמעה לא ננעלו"

אשריך שחדדת לנו את הנושא.

מחזקים אותך.

ועדיין תחזירי לנו תשובה על העניין.

ואל דאגה אני לא שואלת בישבילי 

בס"ד

"

לבכות בשירותים

תוכן השאלה:
בס"ד

מותר לבכות בשירותים או שזה נחשב כדיבור ואסור?
לפי הבנתי דיבור לא נוהגים מצד שתיקה ולכן לפי הבנתי גם לבכות עדיף שלא כי זאת לא שתיקה.



בבקשה תקרא את כל השאלה:

הלכה יומית - הרב עובדיה יוסף

http://www.halachayomit.co.il/displayRead.asp?ReadID=498

"
שאלה: הנמצא בבית הכסא (חדר השירותים), האם מותר לו לדבר עם חבירו הנמצא בחוץ או להשיב לקריאה טלפונית, או שיש בזה איסור?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (סב.) אמרו, קבלה דבית הכסא צניעותא ושתיקותא (כלומר, מסורת ומנהג שקבלנו מרבותינו להתנהג בבית הכסא בצניעות ובשתיקה). וכן פסק הרמ"א בהגהת השלחן ערוך (ריש סימן ג´), שאין לדבר בבית הכסא, וכן יש לנהוג צניעות בבית הכסא, ובכלל זה שיקפיד לסגור את הדלת אחריו, (גם אם אין איש בבית).

וכן נראה גם ממה שכתב רבינו הרמב"ם (פ"ה מה´ דעות), שלא ידבר כשהוא נפנה אפילו לצורך גדול, משום צניעות. ובדברי מרן החיד"א ועוד מהפוסקים המפורסמים מתבאר, שמלבד עניין הצניעות, יש בזה גם חשש סכנה מפני מזיקים השוהים בבית הכסא ועלולים לגרום נזק למי שמדבר שם. ולפי טעם זה נראה לכאורה שאין להקל בזה אפילו במקום צורך גדול, שהרי יש בזה חשש סכנה.

אלא שמרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב, שהגם שיש לאסור לדבר בבית הכסא שלא לצורך גדול, מחמת דין צניעות, מכל מקום במקום צורך גדול, יש להקל בזה, וזאת על פי מה שכתב הגאון יעב"ץ בספרו מור וקציעה, שבזמנינו אין שדים ומזיקים מצויים בבתי הכסא, לפי שבתי הכסא בזמנינו נמצאים במקום ישוב בני אדם, ואין דרכם של המזיקים לשהות במקום ישוב בני אדם, מה שאין כן בזמנם שהיו בתי הכסא נמצאים בשדות המרוחקים, והיו מצויים יותר שדים ומזיקים בינהם. זאת ועוד, שהמהרש"ל כתב, לענין רוח רעה השורה על ידיו של אדם לפני שנטל את ידיו בבוקר, שרוח זו אינה מצויה בזמנינו, כי בזמן רבותינו, מי שהיה מניח ידו על עיניו לפני שנטל את ידיו, היה מסוגל הדבר מאד שיתעוור מחמת כן, ובזמנינו עיננו הרואות שאין מציאות כזו כלל, ואם כן, כמו כן יש לומר לגבי רוח רעה המצויה בבית הכסא, שבזמנינו אינה מצויה, ואין לחוש לה כל כך. נמצא אם כן, שאין לחוש בזה כל כך מצד הסכנה שהביאו המקובלים, אלא רק מחמת דין צניעות האדם בבית הכסא.

ועל כן במקום צורך גדול, כגון שעלול להגרם לו הפסד אם לא יענה לטלפון בהיותו בבית הכסא, או אב או אם המשגיחים על ילדיהם הקטנים, והם נזקקים לומר להם איזה דבר שיש לו חשיבות רבה שלא יסתכנו וכיוצא בזה, רשאים להקל לדבר בבית הכסא, רק יזהרו לקצר בדבריהם כמה שיוכלו.



"



שתי שאלות:

1.האם לבכות נחשב כדיבור לעניין זה?
2.והאם המקרה של צורך לבכות נחשב צורך גדול שמותר אבל לקצר עד כמה שאפשר?
3.ושוב אז מותר או אסור?

תודה רבה!

תוכן התשובה:
שלום לך,

בד"כ אדם אינו מכוון את עצמו לבכות או לא - זה בא מאליו.

אינני רואה בעיה בבכי בשירותים ובכי אינו כמו דיבור.

בברכת חג שמח ותמצא דברים משמחים לעסוק בהם
דוד לוי

השאלה איננה מתפרסמת באתר

לשליחת שאלה נוספת לרב דוד לוי לחץ כאן

התשובה התקבלה מהרב דוד לוי
בתאריך י ניסן תשע"ה

"

http://www.kipa.co.il/ask/personal.asp?id=319789&pass=0017

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…