אין שום אוכל בביתהנסיך הקטן.

רעיונות למה כדאי לי לקנות יתקבלו בברכה

אצלינו הבעיה היא אחרת.גיברת פלסף.
יש כ"כ הרבה אוכל בבית,אבל... אין איפה לאכול הכל כבר מוכשר לפסח.
גם שם כבר נקי לפסח.גיברת פלסף.
כרגע אנחנו אוכלים על הדלפק שבכניסה למטבח. הוא קטן וחמוד ועטוף ב7 שכבות של ניילונים (אמא שלי מהמגזימים)
במטבח? אצלנו מבשלים שם לפסח עכשיופינג.


בכניסה למטבח**גיברת פלסף.
מי מבשל מעכשיו??
אמא שלי טוענת שעדיין לא סיימנו לנקות. אז אי אפשר עדיין לבשל. (ניראלי היא מדמיינת שסתובבים פירורי חמץ באוויר ושחס וחלילה לא ייכנסו לה לבישולים של פסח)
אבל מרפסת מנקים תוך שניההנסיך הקטן.

יאו, במת נסחפה קצתהמום

אז יושבים בחוץ ואוכליםקול דממה
זה הכי נחמד
לא לאפה בשום אופןפינג.

אולי איזה בייגל. או פיצה

תאמת חשבתי על זההנסיך הקטן.

אבל אז הבטן שלי פלטה קול מפחיד כזה, אז וויתרתי

בייגל זה לא טעים

ופיצה אין פה קרוב |נאנח|

לכי לת"מ |גאון|פינג.


רחוק לי מדי |נאנח שוב|הנסיך הקטן.


תזמיני.גיברת פלסף.
ואז בכלל תרגישי ארוחת מלכים שמגישים לך הכל כרצונך
רעיון טוב. תקשיבי להפינג.


ובכלל יש לי קלקול קיבההנסיך הקטן.

אז לא טוב חלבי

אופ

בסוף כן קניתיהנסיך הקטן.

אבל במקום לאפה בפיתה

ולחריף שלהם יש טעם של מטבוחה

עזבי אותך..גיברת פלסף.
לכי לטבע, שחטי לך איזה פרה ככה.. משו טוב כזה. תתבלני.. בתאבון ותשמרי לי איזשהוא איבר.
פיכסה! |צווח|פינג.


ככה זה לא נשמע מאוד מגרההנסיך הקטן.

להשאיר לך את הלשון?

הכל. חוץ מהלשון גיברת פלסף.
זה באמת פיכס
זה דווקא נחמדהנסיך הקטן.

וסבתא שלי מכינה את זה ממש טעים

אז אני אשמור את זה לעצמי

גם סבתא שלי מכינה את זה טעים קול דממה
תמיד בראש השנה אוכלים את זה במקום ראש של דג
ראש של דג נשמע מגעיל
אצלינו הראש של הדג הוא לראותו בלבד.גיברת פלסף.
לא באמת מישו אוכל ממנו.
עדיין מגעיל קול דממה
הלשון זה ממש טעיםדי"מ
תטעמי פעם קול דממה
ואז אולי תגיבי אחרת
^^הנסיך הקטן.אחרונה

זה במת טעים

אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך