ואיזה עניין רוחני?

לכן לפני שמקבלים הנהגה כזאת צריך לברר אם זה בכלל מותר לנו.

וכמו שאמרתי, יש בספרים הגבלות על ההנהגה הזאת. לא לכל אדם ולא בכל מצב מותר לקבל אותה.

רק זה ימים שרוצים להתמקד ברוחניות, אם אין סיבה מיוחדת.

לי זה היה, היה לי מאד מסובך לטבול והרב אמר שלעשות כל השתדלות כדי לא לדחות

כמובן שאם יום הטבילה יוצא בימים אלו, מותר ומצווה להיות יחד, אין שום ספק בדבר!

ולגבי מה שהיה לכם- ברור שלא עשיתם שום דבר אסור! זה נכון שהמקובלים כתבו שעדיף להימנע מלהיות יחד בזמנים אלו, אבל זה בכלל לא איסור, וכנראה שהקב"ה במיוחד דאג שלא תדעו על כך, כדי שתזכו שהנשמה של ביתכם תרד לעולם דווקא מתוך קדושת החג.

((אנונימית אחרת...)

שוב, לצערי הרב אני בלי הספר, אז מקווה שאני לא מטעה:

מי שיום הטבילה יוצר אז - מצווה עליה לשמש אז! ואין שום מעלה רוחנית בדחייה. להפך.

מי שעוד לא קיימה פרו ורבו - כנ"ל, אין שום מעלה רוחנית בהימנעות מהמצווה.

וכן שאר התנאים.

מי שמתקיימים בו כל התנאים, ויש הסכמה של שני בני הזוג לנהוג במידת חסידות - כן, יש בכך מעלה.

אבל מי שלא נהג כך אין בו  שמץ פסול!

חבל שתסחבי רגשות אשמה כשנהגת לגמרי כהלכה.

שרה אמנו נפקדה בר"ה וזכתה ביצחק.

אם זה מרגיע..

יש יומיים בשנה שלא נמצאים יחד- תשעה באב ויוהכ.

חוצמזה- וודאי שיש מעלות.. וזמנים וכו..

ויש ללמד, ולשאול רב

נשמע לי שאת משליכה מכך שיש עניין להימנע - על ההולדה. כמו להבדיל נידה, שזה לא רק איסור עצמאי אלא גם עלול להשפיע רוחנית על  הדור הבא. אבל יש לי תחושה שדווקא במקרה הזה - זה לא ככה. שהעניין הרוחני הוא דווקא במעשה שלא יוביל להולדה. לכן בליל טבילה או בכלל למי שלא קיים פרו ורבו אין  עניין בזה ואין בזה פגם רוחני. וכל מי שנולד מליל טבילה כזה (שכידוע הוא המסוגל ביותר להולדה) הוא לא פגום חלילה. נשראה לי שהעניין הרוחני משפיע רק על בני הזוג, ולא תקף כשיש עוד נשמה בדרך.

זו סברה, מה דעתך?

שונות מתי נברא העולם.

את יכולה למשל לפתוח ברש"י לבראשית י"ח י ולראות את  הדעה שיצחק נולד בפסח.

זה נראה לי לפי הדעה שבר"ה נולד יצחק.

יש לי בן שנהרה ביום הזה. כבר בר מצווה.

ילד חכם וצדיק שזכות גדולה להיות אמא שלו. שורש נשמתו משורש היום.

מחילה ממך אביוט - שירשרתי דוקא אליך למרות הכותרת החשובה שנתת.

הסיפא של הדברים - שאם לא מקרה מיוחד היית מוותרת - צריך לשאול רב.

להימנע מאישות בליל טבילה - גם בתנאים המתוארים - חוטאת להלכה.

א. מבחינה פרקטית - ניתן להעמיד מחיצה כלשהי בינכם לבין התינוק/פעוט/פעוטות : להעמיד מזרון פנוי למשל בין שני כסאות או למצוא איזשהי דרך. להחשיך את החדר לגמרי וכו'.

הייתי אומרת יותר מזה - בני זוג שמסוגלים להתרכז זה בזה ולשכוח את כל התנאים מסביב - זו מעלה גדולה.

ב. אם מסתפקים בזה לשאול רב- לקבל הדרכה.

ג. בעלי לומד בישיבה למקובלים. ידוע שיש ימים מסויימים בשנה שבהם המקובלים צמים צום ארוך של מס' יממות ונוהגים בהם הנהגות  מסויימות. הצומות הללו מסוגלים מאוד לכל מיני עניינים - ובכל זאת, בשנה אחת, כשצום כזה נפל על ליל טבילה, בעלי ביטל את כוונתו לצום. לכאורה הפסיד את עבודת ה' המיוחדת ליממות האלו - אבל לא  ביטל מצוות עונה בליל טבילה.

ד. גם מי שאינם מקובלים - בעלי תמיד אומר שבזמן הגמרא היו כולם גרים בחדר אחד והיו תולים פעמונים על המיטה. כשהפעמונים היו מדנדנים, ידעו בני הבית לא להתקרב.

מצוות עונה, ובפרט בליל טבילה, ובפרט בדור שלנו שהכל בחוץ פרוץ והאיש מחכה לאישתו (היחידה - שלא כמו בדורות אחרים שלאיש היו מס' נשים) המעלה שלה בחשבון הכללי היא לעין ערוך יותר גדולה מאשר הנהגות קבליות.

וכשאביוס כותבת שאם זה לא מקרה מיוחד היא הייתה מוותרת - זה בדיוק מוציא מהחשבון מקרה כזה, של ליל טבילה או של זמן שמתאים להתעבר.

כשלא מדובר בלילה שיש בו סיבה מיוחדת למצוות עונה - אז עדיף לא אם התנאים לא נוחים לבני הזוג, לא?

אם יסתדר והילד ישן חזק, או אולי בכלל ירדם על הספה...

או אחד ממכם יהיה מאוד עיף. יכול להיות מליון סיבות שזה יסתדר או לא.

או שאולי אני לא מבינה, כנראה שיש זוגות שזה לא ספונטני ומאוד  מתוכנן להם באיזה ימים הם יחד...

אז תהיו יחד ליל חמישי או מוצש אם כזה בעיה ליל שבת שיוצא החג, ביוץ זה בערך יומים שלושה....אם אני לא טועה.

או שאם ממש חשוב לך הביוץ לא להפסיד אותו אז אפשר בשעות הצהרים בחג כשהילד משחק מחוץ לחדר...

או בשעות הצהרים לפני שנכנס החג ונוסעים להורים....

למה להכניס עוד טרדות בחיים? מילא היה יוצא מקווה בלילה החג יותר בעיתי, אבל ליל ביוץ? מה עושים מיזה עסק..

אם ח"ו יש בעיה בביוץ, כן צריך להיות ממש קרוב.

יש רופאים שטוענים שכדאי להיות כל יום ואפילו כמה פעמים ביום.

הפותחת שאלה מה עושים במצב כזה, אביוס ענתה לה ופירטה מה היא הייתה עושה, מתי הייתה מעדיפה לקיים  את המצווה ומתי הייתה מעדיפה להימנע - אז עכשיו  להגיד "אין עניין להיכנס לתוך המיטה של אחרים"? לדעתך צריך היה לא להגיב לשרשור?

כוונתי שלא להגיד מתי כן או לא להיות ביחד.

יכול להיות שאני אישית הייתי מוותרת במקרה כזה,

אבל אני לא יכולה לזלזל במי שכן צריך את זה.

אני בסך הכל מנסה להסביר,

שאין עניין להכנס לזוג לחיים ולהגיד מתי הם צריכים להחמיר ומתי לא

(וזה שאלה במה להחמיר, כי לפעמים החמרה על עניינים קבליים גורמת לקולה בשלום בית,

ובעיניי, ממה שלמדתי מהרב שלי, שלום בית קודם לכל אלא אם כן זה ההלכה כפשוטה.)

אבל יש בזה כל כך הרבה פרטים שמשתנים מזוג לזוג.

אפילו מצב שבו בכל אופן, למרות התנאים הלא נוחים, איש ואישה נזקקים זה לזה.

הספר "דרכי טהרה" לא לידי כרגע, אז מהזיכרון ומקווה שאני לא טועה:

א) מותר לקיים יחסים גם כשיש עוד אדם בחדר - בתנאי שהוא ישן. מידת חסידות לא לקיים, אבל זו לא שורת הדין. (ותינוק שעוד לא יודע לדבר - מותר גם כשהוא ער)

ב) הימים שיש בהם עניין לא לקיים, יש לכך הרבה הגבלות. למשל, אדם לא יכול לקבל עליו את ההנהגה הזאת בלי הסכמה של אשתו. וכן אין מקום להנהגה הזאת כל עוד לא קיימו פרו ורבו. ועוד הגבלות.

אבל דווקא בימים שיש סיכוי, ברור שלא להמנע.

הענין הרוחני הוא רק אם זה ימים רגילים.. בטח לא לוותר על ליל טבילה או על סיכוי.

עד גיל שנה או עד שתינוק מדבר מותר גם כשער, 

אם יש עוד אנשים בחדר מותר רק אם ישנים...

(פעם כל המשפחה הייתה ישנה בחדר אחד... אז מה? לא היו ביחד? )

לא הכרתי את הדעה הזו,

אני מניחה שהורים יודעים מה הטבע של הילד שלהם- יש הרבה ילדים בני 3 שלא קמים בכלל בלילה ויש כאלה שברור שההורים לא יעלו על דעתם דבר כזה כי הם מסוגלים לקום בכל רגע נתון...

לגבי איש זר- מבינה בהחלט את הסברה של הרב מלמד...

ואני בדיוק קראתי שוב את הספר המקסים "מתוך ההפכה". גם שם (לפני שישים-שבעים שנה, בעיר העתיקה) כל המשפחה חיה בחדר אחד, וזו המציאות הסטנדרטית גם של כל המשפחות מסביב.

גם רבי אריה לוין חי עם אשתו וילדיו בחדר אחד. הוא לא היה צנוע???

אאל"ט גם היום ברוב העולם משפחות חיות בחדר אחד. אנחנו בבועה הקטנה של התרבות המערבית לא ככה, אבל לא ברור עד מתי הבועה הזאת תצליח להחזיק. ההיסטוריה מראה שתקופות של רווחה כלכלית נעלמות כלעומת שבאו... אז כדאי לא להסתנוור ממה שיש לנו כרגע, ובטח שלא להוציא לעז על הראשונים.

ערבי נטוש וגילו לפי מבנה הבתים שמשפחה אחת חיה בכמה חדרים. זה היה נראה להם מותרות שלא ייאמנו. כך שלא מדובר רק ב"דלפונים נורא שלא הייתה להם בררה" אלא בשכבה חברתית רחבה שזו צורת החיים היחידה שהכירה!

ב. אל תשכחי שגרו כחמולה- אז גם מה שהיה מחולק לחדרים זה בעצם חלוקה למשפחות גרעיניות בתוך החמולה... את לא יודעת בהכרח איפה היו הילדים של כל זוג.

אבל בהחלט היו גם תקופות שבהם גרו בוודאות משפחה שלמה בחדר אחד. ויש לזה התייחסות בדרכי טהרה

יש בזה בעיה שרק אני לא יודעת?

כמובן סדין שלנו, שקט והכל...

אנחנו זוג צעיר עם תינוק ב"ה

מה הבעיה לשים את השמיכה על מעל הראש??

ילד בן שלוש כשיתעורר לא ממש יבין מה קורה שם בחושך מתחת לשמיכה, ילדים יותר קטנים ודאי לא יבינו..

מקסימום הילד יחשוב שאבא ואמא מתחבקים , אצל הרבה משפחות אבא ואמא מתחבקים גם ליד הילדים

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו