בין הרצפות.

הרב אמר שכן אבל אי אפר לסמוך בזה על הנשים אז שיעשה את זה בעצמו.

בקיצור תשאלי אותו מי הרב שלו ותלכו יחד אילו

הרב זה אבא שלו... הוא מקשיב לכל הלכה שהוא אומר 

ליטאי? יש את הרב שטינמן

חסידי? יש את הרב ואזנר

וכן הלאה.

בכ"א תאמרי שאת הולכת לפי השו"ע ושםלא כתוב את זה

אחד, חס על אשתו שמקרצפת את הכסאות, ואמר לה: לפי השולחן ערוך זה כבר מספיק לגמרי.

ענתה לו הבלאבוסטע: אם הייתי סומכת עליך ועל השולחן ערוך שלך, כבר מזמן הייתי אוכלת חמץ בפסח.... 

ומה אני מכניסה לתוכו- אין לך זכות לכפות עליי.וכן ללכת לפי רב לא לפי אבא.

אבל מלח לימון זה לא חומר מזיק. זה בעצם חומצת לימון, שנמצאת בכמות נכבדת מהמאכלים התעשייתים שאנחנו אוכלים.

אם זה ממש מלחמות, אני לא הייתי נלחם על כך. עכשיו קצת מאוחר מדי. תוסיפי קצת סוכר, וזה אמור להיות בסדר. בעצם כל התרכיזים (הלא טבעיים) באשר הם מבוססים על מים+סוכר+חומצת לימון+חומרי טעם.

אבל להבא, תדחפי אותו למצוא לו רב (או שאת תמצאי. אצלנו בקהילה יש כמה וכמה בוגרות מדרשה שמשכו את בעליהן לכאן), ותורידי אותו ממנהגים הזויים שכאלו.

זה שזה נמצא בהרבה מאוד מוצרים תעשייתייים, זה לא אומר שזה לא מסוכן. גם מלח נמצא כמעט בכל מוצר תעשייתי אבל אם מגזימים במלח, אפשר למות מזה. זה נקרא ELECTROLITE IMBALANCE .

וכן סוכר ועוד כל מיני חומרים. קיצורו של דבר, מעבר לכמות מזערית מסויימת , וביחוד כשהחומר לא מעורב בחומרים אחרים, זה כן מסוכן. את חייבת לעמוד על שלך. תגידי לו שאם הוא ינסה להכריח אותך, את לא תסעי להוריו. מה דעתך שתסעי להורייך במקום זה? איפה ההורים שלך?! מדוע אינך פונה לעזרתם?

תסלחי לי, אבל יתכן שכדאי לך לפרק את הנישואין לפני שיהיו לך חיים אומללים. איזו עדה היא זאת? אף פעם לא שמעתי על מנהג כזה. חז"ל פסקו שאין חוששים לחמץ שאין הכלב יכול למצוא.

בכל מקרה, את בן אדם ריבוני ואת תעשי עם הגוף שלך מה שנראה לך נכון. תעמדי על שלך.

האנשים הללו -- האב ובנו -- הם חסידים שוטים. הם פועלים בניגוד לרוח התורה.

התלמוד -- והרב עובדיה בעקבותיו -- אומר שלהחמיר זה קל. החוכמה היא דווקא להקל ובכל זאת להישאר בתוך ההלכה.

"וחי בהם ולא שימות בהם". "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". זהו מנהג חולני ומסוכן. לא אתפלא אם אביו של הבחור המציא את "המנהג" הזה.

אז תגידי לו שיש דעות שהמלח לימון עצמו הוא בכלל חמץ.

יש שם דיון הלכתי מאיר עיניים. מסתבר שיש חשש סביר שמלח לימון או חומצת לימון זה חמץ גמור !

ובכך להימנע מהצורך בחיטוי פנימי?

סבא שלי ז"ל, נהג לשתות כוסית "משקה" בין דגים לבין בשר בכל ארוחת שבת או חג.  בליל הסדר הוא הה מתבדח שכעת הוא מחטא את מערכת העיכול שלו...  אבל רק כבדיחה, ולא ציפה שאף אחד אחר יעשה כמוהו.

האם המנהג הא מנהג משפחתי או מנהג של העדה שלהם? 

האם תוכלי "לצאת ידי חובה" עם שתיית כוס מים עם מעט מיץ לימון?  ידוע שמיץ לימון מחטא.  לימונדה בלי סוכר...

אישית, עם מים חמים או חמימים אני אוהבת לשתות משקה כזה, במיוחד עם הגרון קצת כואב, באמת מחטא ומעביר חיידקים.

בהצלחה!

אני מקווה שלא צפויות לך עוד הפתעות כאלה

תתחילי לשתות ואז תחרחרי ותרעדי ואל תפסיקי עד שהוא יאמר לך שזה מסוכן לך, ויש כלל בהלכה שאומר שסכנה חמורה יותר מאיסור ועדיף לעבור על איסור ולא להסתכן.

שזה מזיק לבריאות שלך. וחייבים לשאול רב אם "מנהג" כזה מחייב גם..

[עד לקטע הזה, היה נשמע בסדר. נוהג מה שבבית, שואל את אבא שלו בהלכה.. אבל דבר כזה, הסתפקתי אם זו שאלה אמיתית, נראה יותר כמישהו שחמד לצון כאן.. יש "סוף זמן אכילת חמץ", אז מה?  כל עם ישראל אח"כ הולכים לנקות את הגוף מבפנים?.. אבל ספק נפשות לחומרא, אז עונים בכ"ז....]

"הכל סובב את האשכנזים". 

שאלת רשע.

אם זה אמתי אני ממש ממש מבקשת את סליחתך

יש לי אחים שהם חניוקים ברמה שאין לתאר, שלא מחזיקים פלאפון ביד (גם לא כשר) לא מחזיקים עיתון,(שום עיתון בעולם אפילו הכי טוב) ועוד דברים אבל בחיים לא יגידו לאישה שלהם גם לעשות את זה.

רוצה להחמיר שיחמיר על עצמו

אבל מה שאת אומרת כאן זה נשמע הזוי לחלוטין

אם זה נכון, אז אני מתחילה לחשוב על עוד אלפי דברים שהוא לא נותן לך לזוז ולנשום.

יש כמה סוגים של מנהגים:

1)מנהג שפשט בכל ישראל והתקבל ועליו כתוב "מנהג ישראל דין הוא"

2)מנהג שקיבלו על עצמם אנשים מסוימים ואינו מעיקר הדין שעליו בשעת הצורך אפשר לוותר (חומרה בהלכה)

3)ויש מנהגי שטות!!! שלא מחייבים אפחד גם הוא חושב שזה ממש ממש חשוב כי הם לא באו משום מקור או חומרה הלכתית אלא סתם מראש דפוק של אנשים

המנהג הזה הוא דוגמא קלאסית לכזה דבר-אני בטוח שאין רב בעולם!!! שיגיד לשתות מלח לימון לפני פסח (שלום בית זה עניין אחר אבל אני מדבר מבחינת הלכות פסח)

בחייאת 

מנהג של שטות 

שיעשה הטבת חלום 

ולהבא שימצא רב 

אל תשתי חומרים מסוכנים. תגידי ששתית כבר בבוקר כדי להפטר מהר מהחמץ

מותר לשנות מפני השלום.

ולא לאבא שלו בלבד, אלא גם לבעלך היקר. המילה "לא" היא מילה חשובה בחיים. תשאלי אותו האם הוא מתכוון לתפוס בך בכוח ולהלעיט אותך לתוך הפה עם מלח לימון. תזכירי לו שמספר תחנת המשטרה הקרובה הוא 100. תשאלי אותו האם בכוונתו לבלות את ליל הסדר במעצר על תקיפה וגרימת חבלה בזדון. לו יש את אבא שלו, לך יש את עשרת אלפים שוטרי משטרת ישראל. התקפה היא ההגנה היעילה ביותר - הוא ייסוג. תנעצי בו מבט מזרה אימים ותודיעי לו שאת לא מתבדחת. שיירגע ומייד.

זה ממש ממש לא המקרה...

אולי אצלך. את חושבת שזה טיפשי - אני מקווה בשבילה שהיא תחשוב אחרת. את חושבת שזה "מנהג מגוחך" - אני חושב שזו אלימות. את חושבת שאסרטיביות היא התלהמות - אני חושב שהיא תכונה חשובה. הגבר הנחמד שלה מוזמן לקרצף את התקרות עם מברשת שיניים, אבל שלא ידרוש ממנה להחזיק לו למטה את הסולם. שילמד לא לחלום אפילו לבקש מאשתו לשתות מלח לימון. חג שמח.

כשתגלה שהיא נוהגת להשאיר את השמפו פתוח...

הכל טוב אצלה תודה (זו תשובה גם לג'ינג'י מהקומה למטה שם). יש כאן חבורות של חצופים חסרי בושה.

שלדעתי מחטיאות את המטרה יותר מדי|

עם כל הכבוד, על אף שגם לי נראה ברור שהאישה לא חייבת לאכול מלח לימון בגלל שבעלה רוצה - עדיין לא הייתי מגיב תגובה כזאת כמוך, צריך לזכור שסוף סוף מדובר בזוג נשוי.

ולכן שאלתי אם אתה נשוי או רווק. אם רווק, זה קצת מובן יותר למה כתבת מה שכתבת.

כי אין צורך להסביר את עצמך כל-כך הרבה. "לא היית[י] מגיב תגובה כזאת וכו'" - יפה אמרת, זו בדיוק הסיבה למה אני הגבתי כך ולא אתה. *זו* הסיבה.

לעניות דעתי לקרוא למנהג הזה הזוי 

זה לעשות איתו חסד,

זה מנהג פסיכי לחלוטין שגובל בטיפשות וטמטום מוחלט!

כאילו בחייאת מה נראה לו?

אני לא חושב שאת צריכה להסכים לכל התכתיבים שלו.

בעל או לא בעל יש גבול לכל דבר!

הרי זה יתחיל מכאן ובפעם הבאה תצטרכי לבלוע אקונימקה או השד יודע מה...

לעניות דעתי פשוט תשימי לו גבול ותגידי לו עד כאן!!

בברכה

כפיר

אני מוכרח לציין שאני לא מסתובב פה הרבה

אבל פשוט עצוב לראות שבכל שירשור יש לא מעט תגובות שמתייחסות להכל בתור בדיחה/מתיחה או 

מה שזה לא יהיה.

הסיפור נשמע הזוי?! אוקי

חסרים סיפורים הזוים שהם אמייתים? שאבא רומח את הילדים שלי זה פחות הזוי?!

שאמא מרעיבה את הילדים שלה זה פחות הזוי?!

יש משפט שאומר "המציאות עולה על כל דמיון"

למה ישר לכסאח?! למה ישר לשלול ולהגיד שזה לא נכון/הגיוני/מומצא?!

ולו בשביל הסיכוי של אחד למליון שזה אמיתי למה מגיע לבן אדם יחס של כבוד? אכפתיות?!

לא באתי להטיף מוסר

אך כואב לי כל פעם מחדש להתקבל בתופעות כאלה

בפרט שנראה שהם נפוצות בעיקר בפורום הזה.

בתקווה להבנה

כפיר

כמדומני שהרב מרדכי אליהו אמר זאת...אך אינני רוצה להמציא אם הוא לא אמר את זה. אבל שמעתי את זה מרב בטוח

מספיק שאת תלכי לרב לבד (אלא אם כן את רוצה ללכת לרב ביחד בשביל שלום בית).

מהצד הטכני של העניין, לא הבנתי למה צריך לשתות מלח לימון. אם כיוון שזה חומר מבטל, זה שהם שותים את זה מוכיח שזה לא חומר מבטל.

מצד העקרון של הליכת האישה כדין הבעל. כך מקובל וזוהי הנהגה טובה מהרבה סיבות ובמיוחד כדי שתהיה אחידות בבית והלכות שונות יכולות להשפיע על הילדים בצורה לא טובה. למרות זאת, קיימת האפשרות שכל אחד ינהג כמנהג רבו (חוץ מהלכות הנוגעות לכם כזוג שאז זה פחות מומלץ). אני ממליץ לך להתייעץ עם רב גדול בנושא אם יש לך הרבה "החמרות" כאלה שמפריעות לך.

יש מנהגים הזויים בעולם. זה עוד לא אומר שהם אלימים, לא צריך להתגרש מהם, ואין גזר דין מוות על מנהגים כאלו.

היה נשמע רציני מידי.....

כנראה שאפילו פחות.

וזה מגיע לרמה הזאת

אין כמו מתן דוגמא אישית.

אני לא יודע אם את נשואה אבל אם לבעלך נפל קריז והוא החליט שתם נוסעים עכשיו לתאילנד להתפנן חודשיים... גם אז היא אמורה לבלוע את זה???!!!

תגידי לו שאת חושבת שמלח לימון זה לחלשים!

ושהוא מוזמן לנסות לנסות לירוק אש.

הוא יכול כבר לנשוף על השיש. 

ואז זה יהיה 2 ב1..

(תגידי לו שאת ניסית אתמול ואת מרגישה סוף סוף מוכנה לפסח)

נ.ב.

מילת הקסם:

לא.

"הכל סובב את האשכנזים". 

אקונומיקה יותר טוב, גם יותר זול וגם הורגת את כל החידקים ביחד עם החמץ

מהתורה.

"הכל סובב את האשכנזים". 

לא עוברים על חמץ שבתוך הגוף - וזהו.. (איסור חמץ מהתורה, מחצות ערב פסח, י"ד ניסן. מדרבנן - שעתיים "זמניות" קודם).

(אם זו לא בדיחה או מתיחה)

אל תתני שיתעללו בך,

אל תרשי שיורו לך מה לאכול ומה לשתות,

גופך הוא שלך ולא של בעלך ולא של האבא שלו.

אל תכניסי לפה מה שלא מוצא חן בעיניך בשביל שום אדם בעולם,

אל תסכימי לשום חומרה שלא נראית לך ושלא התרגלת אליה.

זקפי את קומתך!

תגידי לו שכשתה קומקום חשמלי תנקי את עצמך ככה

יש סיפור ידוע שאשתו של המהריל דיסקין הייתה עונה להרבה שאלות שהגיעו אליהם והייתה מחמירה מיד בסוף הוא שאל אותה שמילה הבית היא מכשירה אבל מה היא עושה בחמץ שהיא כבר בלעה? (זה היה אחרי שהיא אמרה שאם זה היה תלוי בו הוא היה מאכיל חצי מירושלים חמץ בפסח). והיא ענתה לו ש"אותי אבא שלי מכר לנוכרי אבל מה אתה תעשה אני לא יודעת

כנראה שבעלה גילה שכולם פה מרכלים עליו...

ודרך אגב זה שהוא שואל את אבא שלו זה לא טוב לזוגיות.. הנה מקרה שדופק אותך.

את חייבת לדבר איתו על זה שימצא רב שהוא מתחבר אליו. לא כל דבר אפשר להתיעץ עם הורים.

זה היה נכון ותמיד יהיה נכון. אל תגררי לזה. ולו רק בגלל וחי בהם ולא שימות בהם.

חוסיד שוייטה - יותר שוייטה מחסיד...

בין בשר לחלב הוא שותה את החומצה הזאת?

לפני שהוא יוצא מהסוכה בחג? (את יודעת, כדי שלא יהיה לו אוכל בבטן מחוץ לסוכה...)

לפני צומות?

אין שום מקור לזה ששותים מלח לימון, מקובלים אנו מאבות אבותינו שיוצאים ידי חובה גם בנפט מזוקק...

חוץ מזה, שיבלע חומר נפץ, זה יפוצץ לו את כל החמץ, בדוק!

אני מאחל לו רפואת הנפש, אם לא אז כנראה שהוא יצטרך בסוף רפואת הגוף...

נפוץ מאד שבפסח הראשון כנשואים הבעל מאד מחמיר...

זו פעם ראשונה שכל האחריות עליו.

ועוד אם רגיל מהבית לחומרות אז יש לו גב לכך.

אבל עם השנים לומדים ומתאזנים,

אבל חשוב מאד מאד שתמצאו לכם רב שמקובל על שניכם 

שהוא יפסוק מה הלכה ומה חומרה שלא מחייבת אלא רק את מי שרוצה.

בהצלחה השנה!

אשריך שאת מתאמצת למרות אי ההסכמה,

להמנע ממריבות...

שהן החמץ האמיתי שעלינו להסיר...

פסח כשר ושמח!!!

ואז תאמרי שכל החמץ שהיה כבר יצא, ולא צריך להוציא עם חומר...

איזה אדיוט אני.. עוד חשבתי לתומי שחמץ זה מה שראוי למאכל כלב... 

תגידי לו ששלום בית קודם להכל ואם הוא לא רוצה בלאגן שיעשה מה שהוא רוצה בעצמו ול ישגע אותך

כואב לי לראות את הדברים ההזויים הללו, ממש מוציא את החשק מהדת

אני שמעתי כבר על מנהג כזה . נשמע שגעון אבל כנראה הם לא היחידים

כתבה בכיפה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!