את המשפט הבא את בטח מכירה,
יום יומיים אני בא בחזרה.
נגמר, נגמר, נגמר..
אהובה,
ביקשת שאקדיש לך שיר,
אולי רק פזמון.
לא מוכשר עד כדי כך,
מקווה שאהבת את הנסיון.
אל תבכי בכללי אני כאן, מחייך מרצון.
תשמרי על עצמך בשבילי, תשמרי על ירון..
אתה יודע אומרים, אנחנו עם מיוחד
כבר שנים מנסים, והוא עוד לא נכחד.
ואומרים שאנחנו בדרך ליהיות גוף אחד,
אבל הראש מפוחד.
ואומרים שהכל ישתנה,
שהלב השחור עוד יקום ויחיה..
ולא היו לי ארמונות דימיוניים,
ולא היו לי אלף חברים אמיתיים
עם הזמן, זה נשכח.
תמיד היה אותך..
מגיל קטן האוכל לא שיחק אצלה תפקיד,
כי כל מה שנכנס לפה שלה
בסוף נגמר בקיא.
קוראים לזה בולוניה,
מחלה שאין לה סוף.
וכשרע היא מחפשת
איך תבעיות לחתוך..

יום יומיים אני בא בחזרה.
נגמר, נגמר, נגמר..
אהובה,
ביקשת שאקדיש לך שיר,
אולי רק פזמון.
לא מוכשר עד כדי כך,
מקווה שאהבת את הנסיון.
אל תבכי בכללי אני כאן, מחייך מרצון.
תשמרי על עצמך בשבילי, תשמרי על ירון..
אתה יודע אומרים, אנחנו עם מיוחד
כבר שנים מנסים, והוא עוד לא נכחד.
ואומרים שאנחנו בדרך ליהיות גוף אחד,
אבל הראש מפוחד.
ואומרים שהכל ישתנה,
שהלב השחור עוד יקום ויחיה..
ולא היו לי ארמונות דימיוניים,
ולא היו לי אלף חברים אמיתיים
עם הזמן, זה נשכח.
תמיד היה אותך..
מגיל קטן האוכל לא שיחק אצלה תפקיד,
כי כל מה שנכנס לפה שלה
בסוף נגמר בקיא.
קוראים לזה בולוניה,
מחלה שאין לה סוף.
וכשרע היא מחפשת
איך תבעיות לחתוך..



